All partners logo heb

קבוצות מחקר

Open menu

מחקר במרכז

למחקרי המרכז בנושא משבר הקורונה ראו כאן

פערי מחקר וידע בתחום ההיערכות למצבי חירום

שנת המחקר הראשונה במרכז התמקדה בזיהוי פערי המחקר והידע בנושא היערכות למצבי חירום בתחומי המחקר השונים במרכז. מקורות המידע למיפוי כללו ראיונות עם חוקרי המרכז ואנשי שטח, ספרות מדעית, בחינת אתרי אינטרנט של ארגונים רלוונטיים שונים, אתרי אינטרנט העוסקים במצבי חירום ופרסומים בתקשורת. כל קבוצת מחקר ערכה מיפוי קבוצתי של פערי המחקר והידע בנושאי היערכות למצבי חירום מסוגים שונים (אסונות טבע, אסונות מעשה אדם, מלחמות וטרור) ובזמנים שונים (לפני הארוע, תוך כדי ואחרי).

בכל קבוצה נערכו פגישות לצורך קביעת סדרי עדיפויות -  מה חשוב לחקור ובמה חוקרי המרכז מעוניינים לעסוק, בסיומן נערכו רשימות פערים תחומיים. הרשימות זמינות בקישורים הבאים:

לפערי מחקר וידע שזוהו בקבוצת הנדסה, טכנלוגיה ותכנון
לפערי מחקר וידע שזוהו בקבוצת סביבה
לפערי מחקר וידע שזוהו בקבוצת משפטים
לפערי מחקר וידע שזוהו בקבוצת בריאות הציבור ורפואת חירום
לפערי מחקר וידע שזוהו בקבוצת מדיניות ציבורית
לפערי מחקר וידע שזוהו בקבוצת הערכת וניהול סיכונים
לפערי מחקר וידע שזוהו בקבוצת מדעי החברה
לפערי מחקר וידע שזוהו בקבוצת רווחה ועבודה סוציאלית

לאחר שנבחנו פערים בכל אחד מתחומי המחקר של הקבוצות השונות, זוהו נושאים חוצי-תחומים - נושאים בהם קיימים פערי מחקר המשלבים דיסציפלינות מחקריות שונות.

לרשימת הנושאים חוצי התחומים לחצו כאן.

בקול קורא פנימי (לחוקרי המרכז) למחקרים בתחום ההיערכות למצבי חירום ניתנה עדיפות לנושאים אלה, כמו גם עדיפות למחקרים בשילוב עם אנשי שטח מגופים העוסקים בחירום (במשרדי ממשלה, רשויות מקומיות, ארגוני הצלה וחירום, חברות וארגונים פרטיים או סמי-פרטיים וארגוני חברה אזרחית. למטה ראו פרוט של הצעות המחקר אשר זכו למימון במסגרת זו.

מחקרים פעילים 2018-2020

לקראת דוקטורינה להסדרה חוקית-רגולטורית של ההתמודדות עם מצבי חירום בישראל

חוקרים ראשיים:
פרופסור עלי זלצברגר (הפקולטה למשפטים ומרכז מינרווה לחקר שלטון החוק במצבי קיצון, אוניברסיטת חיפה), פרופסור שלמה מזרחי (מדיניות ציבורית, אוניברסיטת חיפה), דוקטור רוברט נוייפלד (פוסט-דוקטורנט, מרכז הידע והמחקר הלאומי בנושא חירום ומרכז מינרווה לחקר שלטון החוק במצבי קיצון) וגב׳ דנה קרופ (עוזרת מחקר, מדיניות ציבורית, אוניברסיטת חיפה)

משבר הקורונה חשף את העדרה של דוקטרינה ישראלית סדורה להיערכות, ניהול והבראה ממצבי חירום ואת קיומם של פערים בהסדרה המוסדית והרגולטורית של תחום החירום בישראל. חלק ניכר מהפערים הקיימים הינו מוכר למקבלי ההחלטות ועלה, בין במישרין ובין בהקשרי מצבי חירום אחרים, בדוחות הרבים שעסקו בתחום היערכותה של מדינת ישראל למצבי חירום מסוגים שונים. ואולם, חרף האיומים הרבים על מדינת ישראל וחרף חלוף הזמן הרב מאז התבררו הפערים בתחום ההיערכות לחירום בהקשרים השונים, מתקשה מדינת ישראל להסדיר תפיסה אינטגרטיבית בתחום ההיערכות לחירום, המסדירה את תהליכי ההיערכות לאירועי חירום, המענה להם והשיקום מאירועי חירום, תפישה, המבוססת על דוקטרינה סדורה, מבנה מוסדי מתאים והליכי קבלת החלטות המעוגנים כולם בחקיקה.

הדבר בא לידי ביטוי, בין השאר, בפערים רגולטוריים משמעותיים. מדינת ישראל עודנה נשענת על רגולציה המתבססת בחלקים ניכרים מתוכה על חקיקה מראשית ימיה של המדינה. תזכירי חוק ממשלתיים והצעות חוק שקודמו בכדי לתת מענה לפערים אלה לא הבשילו לחקיקה שלמה, ובכל מקרה – מרביתם היו, לכשעצמן, תוצר של פשרות ארגוניות ולא היה בכוחן מלכתחילה לספק את המענה השלם הנדרש למדינת ישראל. בנושא זה ישראל מפגרת אחרי חלק ניכר ממדינות העולם בהן יש חקיקת חירום כוללת ועדכנית ולצדה מערכת מוסדית להכנה, ניהול והבראה מחירום.

מטרתו של מחקר זה הייתה להצביע על מצבה הגרוע של ישראל בהשוואה למדינות אחרות, לברר את הטעמים לקיומם של פערים אלה: מדוע, חרף מרכזיות סוגיית החירום בישראל וחשיבותו, לא בשלה דוקטרינה ישראלית שלמה, הבאה לידי ביטוי באופן מלא ברגולציה ראויה, למענה לתחום החירום בישראל, למפות את הכשלים המרכזיים במצב הקיים,  ולהציע מודל אפשרי שייתן מענה לכשלים אלה.

המחקר נסמך על סדרת ראיונות שקוימו עם בכירים, בעבר ובהווה, בתחום המענה לחירום בישראל, על ניתוח של הדוחות השונים העוסקים להיערכות בחירום (כגון דוחות מבקר המדינה) ועל ראיונות שנערכו במסגרת מחקר הממוקד לתחום ההיערכות לרעידות אדמה בישראל. עוד נשען המחקר על מחקר השוואתי של התחום למדינות אחרות (בין השאר - בריטניה, ניו זילנד ויפן).

לחצו כאן להרחבה

מוכנות חסינה להפתעות באירוע קיצון: שריפות רב-מוקדיות ורעידות אדמה

חוקרים:
יעקב בן-חיים ושירה דסקל (הטכניון), רונן אבני (רשות הכבאות וההצלה) ואדר בן-אליהו (אוניברסיטת חיפה)

תקציר (ראו כאן לפרטים נוספים):
מחקר זה בוחן את רמת החוסן של כבאות והצלה לישראל במקרה של שריפה רב-מוקדית. בעוד שבדרך כלל החלטות מתקבלות על-ידי ניתוח עלות תועלת או השוואה בין חלופות, המחקר מציע שימוש בניתוח המבוסס על תיאורית פער הידע, במצבים של אי-וודאות עמוקה. בניתוח זה, כל חלופה נמדדת על-פי קריטריון הבוחן עד כמה אפשר לטעות בהשערות על המצב ועדיין להשיג את המטרות הרצויות. בתחום השריפות הרב-מוקדיות, מתמקד המחקר בהקצאת המשאבים הנדרשים בתגובה לאירוע, במטרה לבצע הקצאת משאבים שממקסמת את החוסן בפני אי-הוודאות. בנוסף לכך, החוקרים מציעים עקרונות ליצירת תוכנית להגביר חוסן חברתי-רגשי. תוכנית זו מוצעת למערכת החינוך כדי להכין תלמידים לאירועי חירום.
מהדו״ח עולות המלצות המדיניות הבאות:
- ניתן לנקוט צעדים להעלאת רמת החוסן אל מול אי-הוודאות באמצעות פיקוח, ניטור, ובקרה באירועים עצמם. איסוף, עיבוד, וניתוח נתונים שוטף בשילוב עם נתונים ממקורות אחרים יוכל לשפר את תגובתו של כב״ה לשריפה רב-מוקדית.
- מומלץ לכב״ה לבצע הליך חשיבה מתכללת לקביעת יעדים ומטרות מוגדרים מראש ל״הצלחה״ באירוע קיצון.
- נדרשת תכנית לאומית אסטרטגית להגנה מאש שתתייחס לכלל הפעילות כולל פעולות מניעה, פעולות וסד״כ לפינוי אוכלוסייה ופעולות וסד״כ לכיבוי והצלה.
- מומלץ ליצור תוכנית ללימוד והטמעה של תיאוריית פער-ידע לקבלת החלטות בכב״ה כדי לשפר את ההתמודדות מול אי-הוודאות באירועי קיצון.
- יישום התוכנית להיערכות חברתית-רגשית בבתי הספר ברחבי הארץ, תוך שיתוף עם בעלי-עניין מגוונים (כגון שירותי חירום והצלה, הרשות המקומית, נציגים שונים מהקהילה ) ותוך חשיפת תלמידים מהכיתות הנמוכות לתלמידים מכיתות גבוהות. יש אופציות להרחבת התוכנית לתועלת התלמידים כפי שמפורט בדו״ח.
- מומלץ לבחון חלופות של תכניות היערכות חברתית-רגשית ביחס לתרחיש אליו מתכוננים ולבחור בחלופה הממקסמת את החוסן לאי-הוודאות להשגת דרישות קריטיות ביחס לתפקוד האוכלוסייה.
- מומלץ ליישם תכנית ללימוד והטמעה של תיאוריית פער-ידע וקבלת החלטות על-פיה בגופי ממשל

לחצו כאן לדו"ח המחקר

ניהול אומה ואזרחיה בעת משבר: הערכת חוסן לאומי, אמון וביצועי הממשל והמנהל הציבורי בישראל ברגיעה ובתקופת משבר הקורונה

חוקרים:
ערן ויגודה-גדות, שלמה מזרחי, ניסים כהן, אדר בן-אליהו, אורי הרץ, רותם מילר-מור ואפרת מישור

תקציר (ראו כאן לפרטים נוספים):
במחקר זה נערך סקר במטרה למדוד את רמת החוסן והאמון במוסדות ממשל בתקופת משבר הקורונה, יחסית לתקופת רגיעה. בנוסף, הסקר מזהה אסטרטגיות פסיכולוגיות להתמודדות עם המשבר וסדרי עדיפויות של הציבור בהשקעה בגופי חירום שונים. מהממצאים החשובים עולה כי האמון במוסדות ממשל פוליטיים נשחק בתקופה הקורונה, אך האמון במערכות מינהליות, כולל במערכת הבריאות, נותר יציב. בנוסף לכך, במשך תקופת משבר הקורונה, ירדה רמת החרדה ועלתה רמת הכעס בציבור, וכן התפתחו מנגנונים לשימוש מוגבר באסטרטגיות שונות לוויסות רגשי.

בדו"ח מפורטות המלצות מדיניות ושיקולים רלוונטים למקבלי החלטות, כולל:
- שביעת רצון ואמון הציבור מושפעים מתחושת איום. לכן, איום שייתבדה, עלול לפגוע באמון. לפיכך, חשוב לשמור על איזון בתחזיות, ולספק תחזיות ריאליות, ברורות והגיוניות.
- על מנת להשיג את שיתוף הפעולה של הציבור יש לשמור על תגובתיות גבוהה (אמינות, איכות, ומהירות במתן השירות) לדרישות הציבור ולציפיותיו. לכן, יש להשתדל לשמור על שגרת אספקת שירותים איכותית לאורך המשבר.
- אמון הציבור בגופי ממשל יכול להיפגע מאירועים בודדים שניתן למנוע (כגון הפרות הנחיות הסגר על-ידי משרתי ציבור בכירים), אך תיקונו דורש השקעה גדולה ומתרחש באופן הדרגתי לאורך זמן. מקרים שפוגעים באמון הציבור דורשים תגובת הולמת.
- האמון הרב בקופות החולים בהשוואה לגופים אחרים במערכת הבריאות מחייב מיקוד בהן במסגרת הטיפול במשבר.
- השחיקה בתחושת המחויבות והסולידריות החברתית מלמדת שיש למסד ערוצי פעולה מימשליים, מקומיים וקהילתיים כדי להבטיח מענה שיטתי וארוך טווח למצוקות המתעוררות בעת חירום.
- העליה בתחושת הכעס מצד אחד והירידה בחרדה מהצד השני מצביעות על תחושת חוסר אונים וחוסר צדק. תחושות אלו גורמות לחברה תוקפנית יותר ואמפתית פחות. אלו מפחיתות את הנכונות של האזרחים לפעול לטובת המדינה ולציית.
- עליה בשימוש בוויסות רגשי עלולה להביא לשחיקה במצב של רגש עוצמתי לאורך זמן, דבר שעלול להביא להתדרדות בריאותית ולאובדן עבודה.

לחצו כאן לדו"ח המחקר

סיכונים טבעיים וסיכון מוסריים (Moral Hazards): הגורמים המסבירים את היקף הכיסוי הביטוחי לאסונות טבע

חוקרים:
דניאל פלזנשטיין ומאשה ורניק (האוניברסיטה העברית)

תקציר (ראו כאן לפרטים נוספים):
מחקר זה בוחן את השערת קיומו של סיכון מוסרי (moral hazard) בשוק ביטוח מבנים מפני סיכונים טבעיים ואנתרופוגניים. נמצא כי הכיסוי הביטוחי של מבנים אינו תואם את התפלגות הסיכונים במקרה של רעידות אדמה, עובדה שתומכת בהשערה כי קיים סיכון מוסרי בשוק.
על בסיס תוצאות המחקר, החוקרים ממליצים על:
- יצירת פוליסות ביטוח המשתנות לפי קירבה לאזורי סיכון מסוגים שונים (spatially differentiated insurance plans). במצב הקיים פרימיום אחיד לכל אזורי המדינה גורם לסיכון מוסרי בשוק.
- ביצוע קמפיין להעלאת המודעות בדבר סיכונים טבעיים ואנתרופוגניים, כדי שהציבור יקבל החלטות מושכלות.
- ריכוז ניהול אסונות בממשל וגופים מקומיים כך שיוכלו להתאים תוכניות לצרכי שכונות ואוכלוסיות מיוחדות.

לחצו כאן לדו"ח המחקר

 קביעת ספי ביטוח כנגד אסונות טבע בסקטור החקלאי

חוקרים:
אביגיל ניומן ואיתי פישהנדלר

תקציר:
למרות שביטוח יבול חקלאי נגד אירועי מזג אוויר הוא שכיח, עד עכשיו לא נוצרה מסגרת קונספטואלית להבנת קביעת ספי הביטוח. דו"ח זה משלים פער זה עם בניית מודל לקביעת ספי ביטוח. לאחר השוואה בין שלושת הסקטורים העיקריים המוגנים בביטוח נגד אירועי מזג אוויר (חקלאות, תיירות, עירוניות), החוקרים מנתחים את האלמנטים העיקריים המרכיבים את ביטוח היבול החקלאי ואת המשתנים הרלוונטים בקביעת ספי הביטוח. מהדו"ח עולה ההמלצה לפרסם בקרב מספקי ביטוח ומבוטחים (באופן שמובן לציבור) את המשתנים והמנגנונים המשפיעים על ספי ביטוח בסקטור החקלאי.

לחצו כאן לדו"ח המחקר

פיתוח חוסן קהילתי-עירוני ברשויות המקומיות ותכנון המרחב העירוני במצבי חירום: מחקר רב-תחומי משווה בין היערכות לתנאי מזג אוויר קיצוני מול היערכות למצב מלחמתי

חוקרים:
שלומית פז, מיה נגב, חני נוימן ומוטי זוהר (אונ' חיפה), חגי לוין (האונ' העברית)

תקציר (ראו כאן לפרטים נוספים):
דו"ח זה בוחן את מידת ההיערכות לאירועי מזג אוויר קיצוני בהשוואה להכנות למלחמות. המחקר כולל חמישה חלקים: סקירת ספרות העוסקת בתוכניות היערכות לשינויי אקלים בישראל, מיפוי אוכלוסיות פגיעות באזור חיפה, מיפוי סיכוני הצפות, שריפות וגלי חום באזור חיפה, סקר מקוון בקרב תושבי חיפה הבוחן את מידת החוסן של האוכלוסיה לאור משבר הקורונה, וראיונות עומק עם בעלי תפקידים שונים ברשות המקומית, הבוחנים את היערכות מערכת הבריאות למצב חירום.

על בסיס תוצאות הניתוחים, החוקרים ממליצים על: 

- הכנת תוכנית הערכות לשינוי אקלים ברמה העירונית, כולל הערכות לאירועי קיצון ולשגרה חמה יותר.
- מתן דגש על היערכות מכוונת לאזורים בעלי אוכלוסייה פגיעה באזור חיפה, כגון הגיל המבוגר, בעלי קשיי ניידות, ואוכלוסיות בעוני אנרגטי.
- התאמת תוכניות למאפיינים (מגוון האוכלוסיות, מבנה טופוגרפי, ותנאי האקלים) המיוחדים לאזור חיפה.
- חיזוק החוסן הקהילתי באוכלוסיות השונות בעיר (שעל פי המחקר נמצא בינוני – סביב 3 בסולם 1-5).
- היערכות לשטפונות, כולל שיפור תשתית הניקוז וטיפול במי נגר באזורים רגישים, כגון: ואדי ניסנאס, המושבה הגרמנית, ומערב חיפה.
- היערכות לאירועי שריפה, כולל דילול קבוע של צמחיה ומיקום אסטרטגי של תחנות כיבוי אש, באזורים רגישים, כגון: רמות הכרמל, הכרמל, ורמת הדר.
- היערכות לגלי חום- כולל הקמת הצללות, בניה מותאמת ושתילת עצים נותני צל לאורך מדרכות ובמרחבים ציבוריים.
- נקיטת צעדים להפחתת החשיפה לסיכונים לבריאות הציבור הנובעים משינויי אקלים, כגון קמפייני הסברה.
- לאור חסמים בשיתוף הפעולה בין גורמים שלטוניים ארציים ומקומיים בהתארגנות למצבי חירום, יש להדק את שיתופי הפעולה על מנת לספק פתרונות מתאימים לאוכלוסייה. יש לערב גם את גורמי הרווחה והבריאות בשיתופי הפעולה.

לחצו כאן לדו"ח המחקר

אזור הדמדומים: מגורים זמניים לאחר רעידת אדמה

חוקרים ראשיים:
אמוץ עגנון, ערן פייטלסון, משה ויינשטיין, ערן לדרמן, תומר שמי, מייק טרנר ועינב לוי

תקציר (ראו כאן לפרטים נוספים):
דו"ח זה בוחן חמש סוגיות מרכזיות בנושא מגורים זמניים לאחר רעידת אדמה. 
בחלק הראשון, מתואר כלי המאפשר למקבלי החלטות להעריך באיזו מידה האחרזועים (after shocks) אכן שככו. ניתוח זה חשוב מאד כי פרק הזמן להקמת מגורים זמניים מתחיל עם סיום של תקופת האחרזועים.
בחלק השני, החוקרים עוסקים בזיהוי אתרים מתאימים להקמת מגורים זמניים. בפרק זה, מוצע אלגוריתם על בסיס מערכת מידע גיאוגרפית (ממ"ג) שישמש את מקבלי החלטות בזמן אמת, תוך שיקול התנאים הספיציפיים של האירוע, במטרה לאתר את האזורים המתאימים ביותר להקמת מגורים זמניים.
החלק השלישי מתאר שיקולים חשובים בבחירת סוג המגורים הזמניים המתאימים לצרכי האוכלוסיה. בפרק מתואר מגוון של מגורים זמניים הקיים בעולם, תוך התייחסות למעלות ולחסרונות שלהם. בנוסף, בפרק מוצעת שורה של הנחיות להקמת אתרים.
החלק הרביעי עוסק בסוגיה של חיבור האתרים לתשתיות. השימוש במערכות אוטונומיות מוצע כפתרון לאי-הוודאות בנוגע למצבן של התשתיות הקיימות לאחר רעידת אדמה.
בחלק החמישי מוצגות ההשלכות של היבטים חברתיים ונפשיים על תכנון והקמת מגורים זמניים. הפרק כולל הנחיות להבטיח שמתכונת המגורים הזמניים תיפגע כמה שפחות בחיים החברתיים ובבריאות הנפש של העקורים.

בכל פרק מפורטות המלצות מדיניות רלוונטיות. חלק מההמלצות כוללות:

- סדר העדיפויות לקביעת אתרים לבניית מגורים זמניים הוא: 1. קרקע יציבה, בטוחה, ומתאימה לשימוש 2. הפרעה מינימלית לסדר החיים של העקורים (כלומר, מיקום קרוב למגורי הקבע ולמקורות פרנסה) 3. אתר המתוכנן לבנייה, במקום אשר קיימת בו אפשרות לשימוש בתשתיות קיימות 4. לא בשמורות טבע, יערות, ושטחים פתוחים איכותיים כאשר ההתיישבות תכביד על טבע המקום.
- דרוש עידוד לשיתוף מידע בין גופים ממשלתיים, במיוחד בהקשר של זמינות קרקעות, על מנת ליצור מאגר נתונים אחיד.
- מומלץ לעדכן את המדריך של משרד הבנוי והשיכון בנושא פתרונות וטכנולוגיים עדכניים ותחומי מידע נוספים בכל הקשור לדיור זמני לנפגעי אסונות, כפי שעלו במחקר.
- מומלץ לפתח פלטפורמה בשיתוף עם ה-UNDRR לפיתוח והערכה של פתרונות מגורים, בהתבסס על ״Ten Essentials for Making Cities" ובכך לקדם שיתוף פעולה בין-לאומי.
- השימוש בבתים ניידים אוטונומיים מומלץ כאמצעי יעיל להקטנת הנזק מרעידת אדמה ואסונות אחרים, במיוחד בשנה הראשונה לאחר האסון.
- תכנון האתר צריך להיעשות, עד כמה שאפשר, סביב השיקולים של שימור הקהילתיות והמבנה הקהילתי אשר היה קיים טרם האירוע.
- מומלץ לתכנן אתרים בסמיכות למקורות תעסוקה ופנאי, וכן בסמיכות למוקדי אספקת שירותים בסיסיים (סניטציה, מרפאות, מוקדי הכנת מזון, חלוקת מזון וציוד).
- חזרה לתפקוד ויצירת פעילות יאפשרו מזעור מצוקות מחד ומענה לצרכים אשר עלו מאירוע החירום מאידך. תכנון המרחב לאור צרכי אוכלוסיית הנפגעים צריך להביא בחשבון נגישות, תאורה, ואמצעי בישול אשר הולמים את אופי התזונה של העקורים.
- מיקום מוסדות הציבור (בתי ספר, מרכזים קהילתיים, מוסדות דת) צריך להיות מתוכנן באופן אסטרטגי תוך התחשבות באופי ובמרקם של קהילת העקורים ורמת הקהילתיות בקרבם.
- מודגשת החשיבות במתן בחירה לעקורים. ייתכן ויהיו עקורים אשר יבחרו שלא להתגורר במחנה אלא להצטרף למערכות תומכות אחרות (משפחה, קהילה, וכדומה).
- מומלץ להקים יחידות דיור תוך התחשבות בצרכי העקורים, בגודל משק הבית, ובנגישות לצרכים פרטניים.
- אמצעי בקרה וניטור של גופים חיצוניים אשר מוצאים עניין בתוך המחנה, חיוניים על מנת להגן על העקורים מניצול ופגיעות נוספות.

לחצו כאן לדו"ח המחקר

שימוש בטוויטר להתראה הקרובה לזמן אמת ולניתוח נזק של אסונות טבע בישראל וסביבתה

חוקרים:
מוטי זוהר (אוניברסיטת חיפה)  ואביגדור גל (טכניון) עם (לפי סדר א"ב): לאה ויטנברג (אוניברסיטת חיפה), אפרת מורין (האוניברסיטה העברית) ורן נוף (המכון הגיאולוגי לישראל)

תקציר:
בעשור האחרון צמחה טוויטר כרשת חברתית בשיעור גבוה בקרב משתמשים רבים ומונה, נכון להיום מעל ל- 500 מיליון משתמשים ברחבי העולם. בישראל עולה שיעור המשתמשים ברשת מאז 2014 בכ- 100000 משתמשים בשנה ועומד על למעלה ממיליון. המסרים המועברים באמצעות טוויטר ("ציוצים") מונים עד 280 תווי טקסט ויכולים להישלח על בסיס חיבור לרשת האינטרנט באמצעות טלפונים ניידים ('סמארטפונים') ושלל אפליקציות צד-שלישי. במהלך התרחשות קטסטרופה סביבתית ואחריה עולה הנטייה "לצייץ" ועמה התעבורה ברשת. בעוד שהמידע הנגזר מטוויטר נמצא בשימוש ברחבי העולם למתן התרעה הקרובה לזמן אמת, חקר הפריסה הגיאוגרפית למיצוי תובנות יישומיות עדיין בחיתוליו. במחקר זה ביצענו רכשנו נתונים מטוויטר לפני ואחרי אירועי סיכונים טבעיים בולטים שהתרחשו בישראל וסביבתה ובארה"ב דוגמת שיטפונות, שריפות ורעידות אדמה. את הנתונים אנו מנתחים עיתית ומרחבית על מנת לתת מענה למטרות הבאות: (1) מתן התרעה הקרובה לזמן אמת באמצעות הרשת החברתית; (2) ניתוח דפוסי נזק ואזורים בטווח ההשפעה; (3) אימות הערכות נזק מוקדמות וסימולציות; (4) בחינה האם ובאיזה אופן ניתן להשתמש במידע לניהול 'אירועים מתגלגלים' במהלך השעות הראשונות של האסון.

ההשלכות של אירוע שריפה ופינוי תושבים על ממדי החוסן הפרטני והקהילתי ביישוב מודיעים

חוקרים ראשיים:
פרופ' מיכל שמאי וד"ר משה פרחי

המחקר מתמקד בהערכת ההתמודדות של אנשי היישוב מבוא מודיעים עם המשבר שנוצר בעקבות שריפת הענק שהתלקחה ב-24 במאי 2019 ושרפה את כל בתי היישוב. מטרת המחקר היא כפולה: א. להעריך את ההתמודדות ברמה הקהילתית ב. להעריך את ההתמודדות ברמה האישית ולבדוק האם קיים קשר בין שתי הרמות. ניתוח המקרה של מבוא מודיעים מאפשר להבין תהליכי התמודדות קהילתיים במצבי משבר בהם המרחב הפיזי של הקהילה נהרס. כמו כן, הערכה מאפשרת להבין את מקומם של התמיכה והסיוע לקהילה מצד הרשויות המקומיות - הרשות המפנה (למקום המגורים הזמני) והרשות הקולטת, לצד תפקוד ואופן הטיפול של המדינה/ הממשל המרכזי כתומך ברשויות המקומיות.

מטרות המחקר:
בשלב ראשון מתמקד המחקר בבדיקה רטרוספקטיבית של המשאבים והחוסן הפרטני והקהילתי ביישוב טרום אירוע השריפה, הדרך בה התמודדו הפרטים והקהילה בעת השריפה ובהשלכותיה של השריפה בטווח הקצר ובטווח המתמשך. בשלב זה נעשה ניסיון להעריך את יעילות השימוש במשאבי החוסן הפרטניים והקהילתיים. בנוסף יבוצע צפי עתידי לצרכים ולמשאבים החברתיים והפסיכולוגים אשר יסייעו לקהילה לשוב ולתפקד כיישוב יציב לטווח זמן ארוך.

בשלב שני, יוצע לתושבים, אשר השתתפו בחלק הראשון של המחקר, לקבל הכשרה ממוקדת בטכניקות התמודדות המקדמות חוסן. בסוף ההכשרה יתבקשו המשתתפים למלא שאלון כמותי (כפי שמילאו בשלב הראשון).

המחקר יעשה שימוש בכלים כמותיים ואיכותניים תוך שימוש בשאלונים שיועברו לכל תושבי מבוא מודיעין, וקבוצות מיקוד עם תושבים וגורמים שונים המטפלים בתושבי המקום.