All partners logo heb

קמחי, שאול ואח': חוסן אישי, קהילתי ולאומי בישראל במהלך משבר הקורונה

שאול קמחי, הדס מרציאנו, יוחנן אשל וברוריה עדיני

רקע:

משבר נגיף הקורונה הנוכחי הוגדר כמגפה (פנדמיה) ע"י ארגון הבריאות העולמי.  משבר זה מהווה איום עולמי והשפעותיו על תחומי חיים שונים הם חסרי תקדים. עיון בספרות המחקר העוסקת ברמות החוסן השונות במהלך מגפה עולמית והקשר בין רמות החוסן להשפעות המגפה, מגלה כי נושא כמעט ולא נחקר. מרבית המחקרים בנושא זה התמקדו בניתוח ההשפעות החברתיות של מגיפות במאות קודמות, הקשרים שלהם לשינויים החברתיים שבאו לאחר מכן, וההשלכות הפוטנציאליות על יכולת ההתמודדות של האוכלוסייה (למשל DeWitte, Kurth, Allen, & Linkov, 2017). המחקר המוצע צפוי לספק תובנות הנוגעות להשפעות האפשריות של מגפת הקורונה, ובאיזו מידה חוסן אישי, קהילתי ולאומי, כמו גם מאפיינים דמוגרפיים, מנבאים משתני דחק (תחושות חרדה ודיכאון).

מחקרים הקודמים שנערכו בישראל ובחנו את רמות החוסן נערכו בעקבות פיגועים וסבבי לחימה. מחקרים אלה הראו כי רמות החוסן הקהילתי והלאומי (חוסן ציבורי) של תושבי ישראל קשורים רק במעט למצבם הכלכלי, גילם, דתיותם או השקפותיהם הפוליטיות של המשיבים ( אשל וקמחי, 2020; קמחי, אשל, מרציאנו ועדיני, הוגש לפרסום). לעומת זאת, חוסן ציבורי נקשר בראש ובראשונה ברמת החוסן של כל אדם ותגובותיו למצב שהוא חווה: תחושת הביטחון בבית, האמון בקהילה הקרובה והדאגה לשלומם וביטחונם של הילדים בזמן הלימודים. לדוגמה, במחקר החוסן שנערך ביישובים שנמצאים בסמיכות לגבול הצפון, שני המנבאים הטובים ביותר לחוסן הקהילה היו אמון המשיבים במערכת החינוך הקהילתית ואמונם בצוותי החירום המקומיים. לאור האמור לעיל, אנו משערים כי קישורים דומים יימצאו במחקר COVID-19 המוצע וכי חוסן אישי כמו גם אמונה ברשויות האחראיות לבריאותנו, יהיו קשורים עם חוסן קהילתי ולאומי, כמו גם עם רמות תסמיני דאגה ומצוקה.

המחקר הנוכחי מבוסס על שלוש מדידות חוזרות (מדידה המבוססת על אותו מדגם של משיבים שבוצעה בהפרש זמנים), שבוצעו במהלך משבר הקורונה, על מדגם משיבים גדול בישראל. המדידה הראשונה נערכה בפתיחת הסגר המלא, עם החזרה לחיי היום יום בתחילת חודש מאי (4-7 למאי), המדידה השנייה נערכה באמצע חודש יולי 2020 ( 12-15 ליולי) עם ההתפרצות המחודשת של המגפה בישראל והטלת מגבלות נוספות על האוכלוסייה, והמדידה השלישי ת נערכה באמצע אוקטובר 2020 (12-14 לאוקטובר) לקראת סיום הסגר השני.

שיטה:

הנבדקים בשלוש המדידות היו מדגם משיבים, מכל רחבי ישראל, שענו על שאלון מקוון שהופץ ע"י חברת אינטרנט. נחקרים, המדגם במדידה הראשונה כלל 1,100 נחקרים, המדגם במדידה השנייה כלל 906 נחקרים (מתוך המשתתפים במדידה הראשונה), ובמדידה השלישית השתתפו 804 נחקרים (מתוכם). לפיכך, בדו"ח הנוכחי מוצגות תוצאות ניתוח הנתונים של 804 הנבדקים שהשתתפו בשלוש המדידות גם יחד. המשתנים שנחקרו כללו שלושה תחומים: (א) מדדי חוסן (אישי, קהילתי ולאומי),  (ב) מדדי איכות חיים סובייקטיבית (מיטביות, מורל, תקווה ותחושת ביטחון בביתך) ו-(ג) מדדי דחק (תסמיני חרדה ודיכאון, תחושות סכנה, ותפיסת איומים).

תוצאות:

ממצאי המחקר הראו: (א) ירידה מובהקת ומתמשכת של החוסן הלאומי לאורך שלוש המדידות החוזרות: בעוד שהחוסן האישי והקהילתי ירדו בין המדידה הראשונה לשנייה ונותרו ברמה דומה גם במדידה השלישית, החוסן הלאומי ירד באופן מובהק לכל אורך שלוש המדידות. (ב) המיטביות (איכות החיים הסובייקטיבית) ירדה לאורך שלוש המדידות במידה מובהקת. רמת התקווה אף היא ירדה לאורך שלוש המדידות בצורה עקבית. המורל ירד מהמדידה הראשונה לשנייה אך לא השתנה במדידה השלישית. (ג) רמת החרדה עלתה באופן מובהק בין המדידההראשונה למדידה השנייה ולא השתנתה במדידה השלישית. הדיכאון עלה בצורה מובהקת לאורךכל שלוש המדידות. תפיסת האיום הפוליטי עלתה באופן מובהק לאורך שלוש המדידות. תפיסת האיום הכלכלי עלתה בין המדידה הראשונה למדידה השנייה וירדה בין המדידה השנייה לשלישית. תפיסת האיום הבריאותי עלתה בין המדידה הראשונה לשנייה ונותרה באותה רמה במדידה השלישית. תפיסת האיום הביטחוני עלתה מהמדידה הראשונה למדידה השנייה ובמדידה השלישית חזרה לרמה של המדידה הראשונה.

סיכום ומסקנות – תוצאות מחקר האורך הנוכחי מצביעות על היחלשות יכולת ההתמודדות של החברה בישראל עם משבר הקורונה המתמשך. בהנחה שמשבר הקורונה על כול ההיבטים הנלווים (חברתי, פוליטי, כלכלי ובריאותי) אינו צפוי לחלוף בהקדם, מגמה זו צריכה להדאיג את כולנו ומחייבת את מקבלי ההחלטות לחשיבה להתחשב בממצאים אלו בתכנון המענה למשבר המתמשך.

פרסומים קשורים:

דו"ח מחקר מאי 2020: חוסן ודחק בימי קורונה, יישוב ביוהודה ושומרון

דו"ח מחקר- יולי 2020: ישראל בעקבות ההתפרצות המחודשת של מגיפת הקורונה: ירידה בחוסן

דו"ח מחקר חוסן בימי קורונה במועצה האזורית גליל עליון

ראו גם מאמר שהתפרסם: 

Kimhi, S., Eshel, Y., Marciano, H., & Adini, B. (2020). Distress and Resilience in the Days of COVID-19: Comparing Two Ethnicities. International Journal of Environmental Research and Public Health, 17(11), 3956