ראש הקבוצה: פרופ' שי לין, שותפה: ד"ר ענת גסר-אדלסבורג, אוניברסיטת חיפה

קבוצת בריאות הציבור ורפואת חירום מתמקדת במידע וידע המתייחס למתן מענה למצבי חירום רפואיים כגון אסונות טבע, תאונות מרובות נפגעים, איומי סייבר על בריאות הציבור ופגיעה באזרחים בזמן התקפות טרור ומלחמה.

מקבץ תחומי ההתמחות של חברי הקבוצה ונושאי המחקר הנמנים מטה מהווים רשימה ראשונית של אפשרויות למחקר:

• פתרונות חדשניים והמצאות לאחסון וניתוח מידע רפואי באופן שבו יהיה חסין מפגיעה במצבי חירום. למשל, פיתוח ושימוש ברשומות אלקטרוניות של מידע בריאותי, אשר ייאגר בסביבת ענן.
• הפצה של אינפורמציה וידע פרקטי ומבוסס מדעית לממשל ורשויות מוניציפליות, לארגוני בריאות, מומחים, מקבלי החלטות וכלל הציבור בשלב ההיערכות למענה.
  המידע יתייחס לחומרת האיומים, ההשלכות שלהם, סדרי עדיפויות למענה, הערכת עלויות ודרכים ספציפיות למתן מענה לאתגרים. המידע יהיה זמין בחמש שפות- עברית, אנגלית, ערבית, רוסית ואמהרית.
• פיתוח אמצעים להעברת אינפורמציה בנושא בריאות וסיכונים בריאותיים בזמן (שלב המענה) אסונות ומצבי חירום. הפצה של מידע וקבלת משוב באמצעות רשת האינטרנט ואפליקציות של מכשירים ניידים, כולל הקמת אתרים בנושאים ספציפיים ונוכחות ברשתות חברתיות שונות (כגון פייסבוק, לינקדאין). יו טיוב מהווה אף הוא פלטפורמה פוטנציאלית להעברת מסרים והנחיות.
• סוגיות של בריאות גופנית ונפשית; השלכות של איומים בעקבות פריצת מלחמה ביולוגית , כימית או גרעינית. בחינתמתן מענה אקוטי מול מענה לטווח ארוך וכימות של צרכים ודרכי מענה במהלך אירוע אסון ואחריו.
• פיתוח כלים להערכת ההשפעה הכלכלית של אסונות או מצבי חירום, תוך שימוש באנליזות כלכליות של איומים בריאותיים בכדי להיערך וליישם את המענה הדרוש.
• שיתוף פעולה עם ארגוני בריאות ואיכות הסביבה ועם הציבור במטרה לקיים התייעצויות ולספק כלים פרקטיים ומבוססי מחקר, שבאמצעותם ניתן יהיה להתאים את ערוצי התקשורת בנושאי בריאות וסכנות לתת-אוכלוסיות שונות ולבנות אמון בין גופים מתחום הבריאות ואיכות הסביבה לבין הציבור.
• פיתוח כלים שישמשו להתחקות הן אחר צרכים בעתות אסון  והן אחר יעילות העזרה שנשלחת לאזורים מוכי אסון. לדוגמא, במקרי חירום מסוימים שימוש במידע ממזל"טים ותחנות ניטור קיימות לשם הערכה של מידת הזיהום, יוכל לסייע להתכוונן ולתעדף אזורים מסוימים, כאשר מתעורר צורך במתן מענה.
• פיתוח שיטות לבניית חוסן של קהילה. למשל, יכולות של אנשי הקהילה למנוע, להיערך, לתת מענה ולהתאושש מסכנות וכן למזער את ההשפעות הבריאותיות השליליות כאמצעי הגנה שמאפשר התמודדות עם תרחישי קיצון שונים.
  המחקר המעשי הקשור בחוסנה של הקהילה יהיה מבוסס קהילה, מקומי ומותאם תרבותית להקשר הישראלי והוא יתנהל במשותף עם חוקרים מקבוצת הרווחה והחברה.
• מחקר מוכוון מדיניות ביחס למענה ברמה הלאומית מצד רשויות בריאות הציבור לקריסה של תשתיות לרבות מים, השקיה, חשמל וחומרים מסוכנים (יערך יחד עם קבוצות הסביבה ומדעי החברה )
• שיתוף פעולה עם משרד הבריאות, שירותי הבריאות, קרנות בתחום הבריאות ורשויות מקומיות לצורך ניתוח מקרי חקר אמיתיים ופיתוח מענים מתוך מוכנות, התאמות וחוסן .

ככלל המחקר יהיה כרוך בדיאלוג עם בעלי ענין, מומחים ומקבלי החלטות ומעורבות מלאה של הציבור. המתודולוגיות יכללו מטא-ניתוח ושיטות מחקר כמותיות ואיכותניות.