ראש הקבוצה: פרופ' פנינה פלאוט, הטכניון

קבוצת ההנדסה, הטכנולוגיה והתכנון עוסקת בשני נושאים עיקריים. הראשון הוא ניהול תשתיות כמו בינוי, מים ותחבורה במקרי אסון ובמצבי חירום; הנושא השני בוחן גורמים המשפיעים על החוסן העירוני או הקהילתי ומפתח מדדים לבחינת החוסן העירוני.
בתחום הנושא הראשון - ניהול תשתיות, ובאופן פרטני בתחום הבינוי, המרכז עוסק בפיתוח והערכה של שיטות בנייה וטכנולוגיות חדשניות. למשל, מבנים הניתנים לפריסה, בנייה טרומית (שיטת בנייה המבוססת על הרכבה מהירה של רכיבי בניין מוכנים המיוצרים במפעל ומובאים לאתר), תיעוש ואוטומציה ('industrialization'- מונח המתייחס לבנייה שנעשית באמצעות ציוד ממוחשב- בניגוד לבנייה 'מכאנית' או ידנית), רובוטיקה ומתקני ענק צפים ('floating mega-facilities'). היבט מיוחד מתמקד בתכנון רפואי וחברתי לחירום. במסגרת זו נבחנים מתקני בריאות ניידים במצבי אסון ובמאמצי הצלה. היבט נוסף הוא מוכנות בתחום הדיור והיערכות הקהילה לרעידות אדמה, בעיקר בערים הפריפריאליות בישראל, שבהן התוכנית הארצית תמ"א 38 אינה משתלמת מבחינה כלכלית. הנושאים סביב חיזוק מבנים ציבוריים ופרטיים בפני רעידות אדמה הוא קריטי. בצוות זה חברים חוקרים/ות המשתייכים/ות לשני מרכזי מחקר של הטכניון: המרכז ללימודים עירוניים ואזוריים, ומכון הבנייה הישראלי.
כחלק מהמחקר העוסק בניהול תשתיות באסון, המרכז מתמקד בתחום ניהול מערכות חלוקת מים, ובפרט במודלים ביטחוניים, בקרה על איכות המים ואמינות המערכת. חלק מהמומחים/ות עוסק בנושא השיטפונות בתכנון עירוני.
בנוסף, נבחן תחום התחבורה. חלק מרכזי מוקדש לחקר ניהול בזמן אמת של שירותי ניידות (של אנשים וסחורות) במהלך אירועים קיצוניים. זהו נושא קריטי לטיפול ולהתייחסות, כפי שראינו לאחרונה, ביוסטון, פלורידה ודרום קרוליינה ואסטרטגיות הפינוי השונות שננקטו עקב ההוריקנים. ניתן לחקור את הנושא ממספר כיווני מחקר שונים. הראשון הוא ההיבט האלגוריתמי בתכנון רשתות לפינוי והצלה. היבט אחר הוא פיתוח ממשק מקוון בין מערכות ניהול העיר לבין מערכות IOT ('האינטרנט של הדברים'- Internet of Things), עם מודלים שממקסמים יעילות ועם סימולציה שיכולה לייצר ולעדכן את תוכנית הפינוי בזמן אמת. ההיבט השלישי הוא תכנון מנגנונים כלכליים להקצאת משאבים יעילה במצבי מצוקה, בהם קיים צורך בהקצאת משאבים נדירים באופן הטוב ביותר.
באשר לתנועת סחורות - בשרשראות האספקה בכלל ובפרט בשלב ההפצה, קיים אי ודאות מובנה. למשל איכות הפריטים, כמות המלאי בכל מקום מסוים בכל זמן נתון, והביקוש, המקור השכיח ביותר של אי-ודאות. ישנן דרכים רבות להקל על ההשפעות השליליות של אי-ודאות. למשל ניתן לאסוף מידע ממקורות חדשים על בסיס טכנולוגיות מידע. בעיתות חירום, אספקה של מוצרים ושרותים חשובים מתדרדרת לעתים קרובות עם הזמן. בדיקה רציפה של מיקומם של אלה אינה ריאלית. כך, אחת הדרכים להיערכות היא לאחסן יותר מוצרי צריכה מהביקוש המצופה. דרך נוספת היא לפקח על איכות הפריטים כך שבשעת חירום הרשויות יוכלו להשתמש בהם באופן מיטבי. כאשר מתעוררת שעת חירום, אין זמן להעריך את איכות המוצרים. יש לנקוט בפעולות מיידיות ולהשתמש בהם. בעזרת טכנולוגיות מידע ודרכים חדשניות לשימוש במידע, ניתן להפחית את המלאי לשעת חירום מבלי להתפשר על היענות התגובה של המערכת. גם העברת מידע בזמן אמת במהלך ההובלה יכול לאפשר לרשויות להגיב באופן מיידי ולהשתמש במוצרים. חברי צוות מהמרכז לניתוחים צבאיים ('(‘Center for Military Analyses בוחנים את הלוגיסטיקה של תחבורה, אספקה ותחזוקה.
מטרת חקירת הגורמים המשפיעים על החוסן העירוני / קהילתי היא לספק למקבלי ההחלטות כלי ניהול דינמיים. כלי ניהול אלו מבוססים על אינדיקטורים כמותיים, הניתנים לאימות באופן אובייקטיבי. כתוצאה מכך, יש לזהות משתנים העלולים להשפיע על החוסן העירוני / קהילתי, כמו למשל ההון הכלכלי המקומי וההון הארגוני של העירייה. היבט חשוב של חוסן קהילתי הוא היערכות חירום ותגובה לקבוצות פגיעות בקהילה, כמו אנשים בעלי מוגבלות, קשישים וילדים. מחקר בשיתוף שירותי הרווחה, שירותי עבודה סוציאלית, הרפואה הציבורית והרפואה הדחופה, מתמקד במציאת דרכי הגישה הטובה ביותר לקבוצות השונות.