ראש הקבוצה: פרופ' ערן פייטלסון, האוניברסיטה העברית
הקבוצה הסביבתית מתמקדת בעיקר באסונות טבע והשפעתם על בני האדם, וכן בפעולות של בני אדם המשפיעות על מידת פגיעותם לאסונות טבע. המחקר כולל סוגיות כגון היכולת לזהות את היקף הנזק הפוטנציאלי, תדירותו, וחיזוי ההשלכות של אירועים קיצוניים בהתבסס על עדויות גיאוגרפיות וארכיאולוגיות בעבר, וכן על בסיס חקר אירועים שהתרחשו במאות ובעשורים האחרונים. אירועים אלה כוללים שיטפונות, רעידות אדמה וצונאמי, וכן בצורת. בשל שינוי האקלים, ארועים שנתפסו בעבר כקיצוניים, כבר לא נחשבים כיום לבלתי נורמליים. שינויי האקלים עשויים להוביל לאיומים חדשים, כגון אלה הנגרמים על ידי עליית פני הים וסכנות שנגרמות עקב שינויים פוטנציאליים בתנודות אטמוספריות בקנה מידה גדול. כפי שההשלכות האחרונות של הוריקן הארווי ביוסטון מלמדות אותנו, יש צורך לזהות את הפוטנציאל להתרחשות ארועים החורגים מאלו שתועדו בעבר.
כיוון שני למחקר כולל את ההשלכות של פעולות אנושיות, כגון שינויי כיסוי הקרקע, להתרחשות והשפעות של אסונות טבע. ישראל היא ארץ צפופה במיוחד. לפיכך, השינויים בשימוש הקרקע ובנוף בולטים במיוחד. יש לכך השלכות הן על חומרת האירועים הקיצוניים והן על ההשלכות של אירועים כאלה. לדוגמה, דחיסת הקרקע והקטנת השטחים הפתוחים משפיעים על נגר עילי ממשקעים, ובכך מגדילים את הסיכון לשיטפונות, וככל שמבנים נוספים נבנים באזורים נמוכים יותר, יותר אזורים מיושבים נוטים להצפה כזו.
כיוון שלישי למחקר מתמקד בהצטלבות- במובן הרחב- שבין מוכנות לשעת חירום כתוצאה מאסונות טבע, לבין חיזוק החוסן של האוכלוסייה ותשתיות הבריאות הציבורית. תחום מחקר זה כולל תקשורת, הן מבחינת המנגנונים המתאימים והתוכן הראוי. בנוסף, נבקש לבחון את הדרכים בהן הציבור יכול להשתתף בהיערכות חירום וכן בהפחתה בתהליכי השתתפות. כך באמצעות שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות, כגון סמארטפונים ורשתות חברתיות, ניתן להשתמש לאיסוף נתונים והפצתם. זהו נושא החוזר במספר קבוצות מחקר.
זרם רביעי מתמקד בהשפעות של אירועים קיצוניים על תפקודן של מערכות חברתיות-אקולוגיות ועל תגובותיהם של בני-אדם על מנת לצמצם את הפגיעות שלהם לאירועים כאלה. בהתבסס על תוצאות שני כיווני המחקר הראשונים, ניצן לזהות את האמצעים השונים שננקטים במוסדות המדינה כדי לטפל באירועים קיצוניים מסוגים שונים ובהיקפים שונים, תוך התמקדות באירועים שהתרחשו לאחרונה, כגון השריפות על הר הכרמל. המחקר עוסק גם בהערכת ההצלחה הצפויה של צעדים אלה בהפחתת ההשפעות הנגרמות על ידי אירועים עוקבים ועתידיים, הן בעזרת מחקרים מבוססי מודל והן במחקרי שטח.