ראש הקבוצה: פרופ' עלי זלצברגר, אוניברסיטת חיפה
לקבוצת המשפט שתי פונקציות במרכז: פונקציה עיקרית - מסדר ראשון, ופונקציה נגזרת - מסדר שני. פעילות המחקר מהסדר הראשון מתמקדת במבנה המוסדי ותהליכי קבלת החלטות קולקטיביים בעת מקרי חירום. המסגרת המשפטית הקשורה למקרי חירום עוסקת בשלושה שלבים: לפני (היערכות), במהלך (ניהול) ולאחר (התאוששות). פעילות המחקר מהסדר השני מתמקדת בתרגום הממצאים וההמלצות של הקבוצות האחרות לאמצעים משפטיים קונקרטיים. 
מסגרת משפטית למוכנות למצבי חירום
היעד הראשוני של משטרי חירום טובים הוא למזער את הסיכוי להתרחשות אסון ו / או למזער את הנזק שאסון כזה עלול לגרום. לדוגמה, כאשר אנו מתמקדים באיומי טרור, ה'מוכנות' פירושה- מנגנון מניעה יעיל, המתבטא בחוקים ופעולות נגד טרור. עם זאת, מוכנות טובה עשויה גם לכלול נורמות תכנוניות שמטרתן למזער נזק מסוג מסוים כגון התמודדות עם טרור; נורמות הקשורות לאמצעי ביטחון (כגון חובת ביצוע בדיקות ביטחוניות במתקנים ציבוריים או גדולים), ועוד. כמו כן, מוכנות לאסון טבע כמו רעידת אדמה או שיטפונות, כרוכה בהגדרת תקנים לבנייה ולשימוש בקרקע, כמו גם נקיטה באמצעים למניעה מוקדמת של האסון, והכשרת עובדי ציבור לגבי דרך ההתמודדות עם אסונות כאלה. שתי הדוגמאות ממחישות את שתי הרמות שבהן תורמת קבוצת המשפט למרכז: תוצאות של קבוצת ההנדסה לגבי חומרי הבניין והסטנדרטים האופטימליים מזינות את קבוצת המדיניות, תוך שילוב ניתוח עלות-תועלת, ולאחר מכן מתורגמות לטיוטות נורמות - חקיקה ותקנות - אשר מביאות בחשבון את ההיבטים המשפטיים הפנימיים (למשל, אבחנה בין המשפט הפרטי, המשפט הפלילי והמשפט הציבורי, ככלים שונים להשגת המטרות), תוך שילוב שיקולים נוספים כגון שלטון החוק וזכויות האדם.
דגש מיוחד בתוך קבוצת החוק ניתן למרחב הסייבר, בשיתוף המרכז הארצי לחקר הסייבר של אוניברסיטת חיפה. בתחום המוכנות למשל, מרכז החוק מתכנן הערכה וניתוח אנליטי של הצורך ברגולציה של תשתיות קריטות, כך שהסיכון לארוע סייבר בעת מצבי חירום וארועי אסון, יופחת.
מסגרת משפטית לניהול מצבי חירום
לניהול מצבי חירום יש היבטים משפטיים דרמטיים. במצבי חירום, הרשויות צריכות להצדיק הפעלת כוחות נוספים על חשבון חירויות הפרט, ולעתים גם על חשבון התהליך הדמוקרטי הרגיל של קבלת ההחלטות. בנוסף למסקנות של קבוצות המחקר האחרות באשר לאמצעים הנדרשים לניהול מצבי חירום שונים, המרכז בוחן גם שאלות מפתח הנוגעות למצבי חירום כגון שאלת הנוהל הראוי של הכרזה על מצב חירום והשלמתו בהליך קבלת ההחלטות הקולקטיבי, וכן הנורמטיביות של ההיררכיה המבצעת במהלך הצהרה זו. עבודה ניכרת בנושא נעשתה כבר במסגרת מרכז מינרבה לשלטון החוק בתנאים קיצוניים בהקשר זה, על רמות ניתוח השוואתיות ונורמטיביות, ועבודה זו מפותחת עוד במסגרת המחקר במרכז, עם דגש מיוחד על ישראל.
החלק הראשון של החקיקה הישראלית - פקודת סדרי השלטון והמשפט - הקים "חוקת חירום" ישראלית, המסמיכה את הכנסת להכריז על מצב חירום, הכרזה בעקבותיה מועברות הסמכויות המחוקקות לידי הרשות המבצעת (כלומר, תקנות חירום). הכנסת הכריזה על מצב חירום ב -1948 והרחיבה אותו מדי שנה מאז. במהלך השנים נוצרו דרכים נוספות להצהרות חירום על ידי חוקים ספציפיים (כגון הכרזה על מצב מיוחד בעורף), שהביאה למסגרת משפטית ישראלית מיושנת וממושכת מאוד לניהול החירום. ההצעה לרפורמה מהווה מוקד נוסף של העבודה הקבוצתית המשפטית.
מסגרת משפטית להתאוששות ממצב חירום
ההתאוששות המהירה והחזרה לנורמליות היא משימה ראשונית של משטר חירום, ולחוק יש תפקיד חשוב בקביעת נורמות משפטיות שיאפשרו התאוששות כזו. בעוד שרוב תשומת הלב ניתנה למשפט הציבורי בעניין זה, גם המשפט הפרטי והרגולציה כמו חוק הביטוח, דיני החוזים, הנזיקין וכו', יכולים להיות בעלי חשיבות רבה.

בנושא הביטוח, הקבוצה משתפת פעולה עם מרכז אבטוביצר לסיכונים, אחריות וביטוח. חבר צוות מחקר בקבוצת המחקר המשפטית הוא ראש מרכז אבטוביצר.
קבוצת המשפט בשיתוף עם מרכז הסייבר, עוסקת בנושאים ספציפיים נוספים, כגון מדיניות התקשורת האופטימלית, שתאפשר את בנייתן של תשתיות ורשתות תקשורת בנות קיימא, כדי לאפשר תקשורת שלאחר אסון.
קבוצת המשפט עוסקת במחקרים השוואתיים בשלוש רמות של רזולוציה - רמה נמוכה, בינונית וגבוהה. בעוד הרמה הבינונית משתמשת בכלים מסורתיים של השוואה בין חוקות וחקיקה במדינות נבחרות, המחקר ברזולוציה נמוכה משתמש בכלים חדישים לבחינת הנורמות החוקתיות והמשפטיות במספר רב של מדינות כנגד משתנים שונים, שמודדים את יעילות הטיפול במצבי חירום - החל מאסונות טבע ועד משבר כלכלי. בנוסף, המסגרת המשפטית הישראלית נבחנת במחקר ברזולוציה גבוהה, הכולל ניתוח של "החוק בפעולה" (בנוסף למשפט וחוקים 'עלי ספר'). מאמץ כזה כולל את תחום הידע של משפט וחברה ומתודולוגיות מחקר של משפט וכלכלה.