ראש הקבוצה: פרופ' ערן ויגודה-גדות, אוניברסיטת חיפה
בקבוצת מדעי החברה נאספו חוקרים ממגוון רחב של תחומים, בכלל זאת: גיאוגרפיה של האדם, גיאוגרפיה פוליטית ופיסית (גאומורפולוגיה וגאומורפולוגיה של נהרות, גאולוגיה, גאופיסיקה, קלימטולוגיה) ותחומים חופפים שביניהם (כגון: היסטוריה של הסביבה), וכן מתחומי התקשורת, מדע המדינה ויחסים בינלאומיים (לרבות בטחון לאומי) , פסיכולוגיה וכלכלה.
בקבוצה חברים גם חוקרי GIS וחישה מרחוק המעמידים את הכלים המתודולוגיים מתחומם לרשות עבודתן של יתר הקבוצות.
תחומים ממדעי החברה המהווים יעד למחקר בין-קבוצתי פעיל כוללים: מדיניות הביטחון של ישראל, בטחון בינלאומי והעברת נשק תחת פיקוח ומערכות חדשניות עבור מעבדות מחקר ופיתוח בטחוני, שיפור ההבנה של גורמי סיכון אטמוספריים וגאולוגיים והשפעות הגומלין בינם לבין הסביבות הפיסית, הביולוגית והחברתית; השפעות גיאופוליטיות וגיאואסטרטגיות של ניהול מצבי חירום; GIS וחישה מרחוק כאמצעי להעריך סיכונים ולהעביר מידע אודותם ; ההשפעות הכלכליות של הוריקן ושיטפונות, ניהול יעיל של חופים להקטנת ארוזיה; יחסי הגומלין בין ההתנהגות האנושית, שימושי הקרקע וסכנות מהטבע; התנהגות של יחידים, פרויקטים קהילתיים ומדיניות ממשלתיות לצורך הפחתה ומניעת סיכונים להתפתחות אסונות; הערכה כלכלית של פרויקטים ציבוריים ופרטיים להפחתת סיכונים; קבלת החלטות על פינוי אנשים ומשקי בית והתנהלות תקשורתית בזמן אירועי חירום- לפני האירוע, במשכו ולאחריו.
תחומי המחקר הספציפיים של חברי הקבוצה כוללים:
- איומים ואתגרים לניהולן של דמוקרטיות מודרניות על רקע סיכונים מרובים ושינויים גלובליים מהירים – פוליטיים, כלכליים, טבעיים וטכנולוגיים. המרכז לניהול ומדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה ערך את הסקר/מחקר הלאומי האורכי הגדול ביותר לגבי תפקוד המגזר הציבורי והאמון בממשל במהלך 17 השנים האחרונות, אשר הפרשנות שנעשתה במסגרתו שלו רלוונטית מאד לתכנית המחקר של הקבוצה.
- המרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה ערך סקרים שנתיים רחבי היקף בנושא חוסן לאומי בישראל במהלך 17 השנים האחרונות. המחקר יתמקד במרכיבים הסובייקטיביים של חוסן לאומי.
- מרכז חיפה למחקרי מדיניות ואסטרטגיה ימית וקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה עוסקים בסוגיות הקשורות לביטחון בינלאומי והגנה.
- טרור מודרני ותקשורת המונים
- אמצעי תקשורת ויעילותם בהפצת מידע בעתות חירום
- חברי קבוצות שמשתייכים ל- International Research Collaborative on Anxiety יבחנו את התהליכים הפסיכולוגיים שגורמים ומקיימים סבל רגשי על ביטוייו השכיחים לרבות חרדה, דיכאון, פחד ומצוקה בהקשר של אירועי אסון וחירום במטרה לפתח אמצעי ריפוי לאותו הסבל.
- חקר ההשפעות של קיומה של שגרת לימוד בבית הספר בזמן מצבי חירום והקשר בין נושא זה להתפתחות פוסט-טראומה.
- המתאם בין הסתגלות לשינויים אקלימיים לבין הפחתת הסיכון למצבי אסון
- שינויי אקלים והקשר בינם לבין תכנון השימושים בקרקע במטרה להפחית את הסיכון למצבי אסון
- בניית חוסן בסביבה הבנויה, הטבעית והחברתית.
- משברים בתיירות וניהול אסונות
- דרכי הערכה של פגיעות ויכולת עמידה (מיפוי קהילות לצורך הפחתת הסיכון לאסונות והיכולת להשתקם מהם)
- ניתוח רשתות חברתיות למטרת ניהול אסונות, הפחתת סיכונים והגברת החוסן
- מתודולוגיות להערכה לאחר אסון לצורך מתן מענה ושיקום
- כלכלה פיננסית והתנהגותית ביחס לשלבי האיפחות (mitigation) והשיקום