ראש הקבוצה: דר' אלכס אלטשולר, אוניברסיטת חיפה

קבוצת עבודה סוציאלית ורווחה מתמקדת בארבעה כיווני מחקר עיקריים:

1. ההשלכות של אסונות טבע ואסונות מעשה אדם על איכות חייהם ורווחתם של אנשים
2. סוגי הסיוע הנדרשים בזמן אסונות טבע ואסונות מעשה אדם ולאחריהם
3. פעולות ההיערכות לקראת אסונות טבע ואסונות מעשה אדם
4. פיתוח מדיניות רווחה סדורה, אשר תיושם בזמן אסונות טבע ואסונות מעשה אדם ולאחריהם.

מעצם היותם חלק ממקצועות בריאות הנפש, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים נטלו חלק במחקר, בעזרה לצוותי חירום ובפיתוח תכניות סיוע מאז שנות ה-60 של המאה שעברה. מעורבות זאת גברה במהלך ארבעת העשורים האחרונים.

1. 1. ההשלכות של אסונות טבע ואסונות מעשה אדם על איכות חייהם ורווחתם של אנשים
   כיוון מחקר זה מתמקד בהשלכות של אסון או מצב חירום על יחידים, משפחות וקהילות.
   מחקרים שפורסמו בעשורים האחרונים הראו שבנוסף לנזקים גופניים ומבניים, אסונות גורמים לנזקים פסיכולוגיים וחברתיים, אשר משפיעים על רווחתם ובריאותם הנפשית של יחידים, כמו גם על היחסים עם משפחותיהם והקהילות בהן הם חיים. נזקים אלו פוגעים ביכולות התפקוד וההתמודדות של אותם יחידים, המהוות עוגן לפיתוח חוסן נפשי בפני ההשלכות של מקרה אסון. על אף הידע הקיים בדבר ההשלכות של אסונות על מערכות חברתיות ברמות שונות (יחידים, משפחות, קהילות וחברות), יש צורך במחקר נוסף כדי לזהות את האינטראקציות בין סוגי הנזקים ובין אוכלוסיות ספציפיות- בהתחשב במאפייני תרבות והיסטוריה, מאפיינים קבוצתיים של חוסן וכן משאבים פסיכולוגיים וקיומיים. חוקרי הקבוצה מתמקדים באינטראקציה בין המשתנים הללו וההשלכות על הבנת והערכת איכות חייהם ורווחתם של יחידים ומערכות חברתיות בזמן אסון ובטווחי הזמן הקצרים הארוכים שלאחר האסון.
   תשומת לב מיוחדת ניתנת להשלכות של אסונות טבע לגבי "אוכלוסיות מוחלשות" (כלומר ילדים, קשישים, נשים ובעלי סוגים שונים של נכויות). ברמה התאורטית החוקרים מנסים להגיע להגדרות מבוססות מחקר של הסוגים והמאפיינים של אוכלוסיות מוחלשות בהקשר של מצבי חירום, תוך שהם לוקחים בחשבון משתנים הקשורים לתרבות, חוסן ומשאבים.
2. 2. סוגי הסיוע הנדרשים בזמן אסונות טבע ואסונות מעשה אדם ולאחריהם
   הפעילות בכיוון זה כוללת אלמנטים שהם בחלקם מחקריים ובחלקם קשורים לעיסוק מעשי. החוקרים עוסקים בהערכת תכניות שנעשה בהן שימוש במקרי חירום בישראל ובחו"ל, תוך ניסיון לזהות את התכניות שנמצאו יעילות, לנתח את המרכיבים של אותן התכניות ולפתח תכניות סיוע בחירום, אשר תיקחנה בחשבון את: (א) סוג האסון (ב) מוקד ההתערבות (יחידים, משפחות, מוסדות בקהילה, המדינה) (ג) סוג הנזק (קיומי, פסיכולוגי, חברתי) (ד) היבטי תרבות, היסטוריה ומדיניות של אסונות  ומנגנוני התמודדות.
   תוצאות המחקר תוצגנה לקובעי מדיניות בניסיון להכשיר בעלי מומחיות רלוונטית (עובדים סוציאליים, עובדי קהילה, מורים, פסיכולוגים חינוכיים, אחיות, רופאים, כבאים וכו').

בנוסף, המחקר עוסק בהערכה לגבי מידת היעילות של התוכניות באמצעות סימולציה של יישומן במצבים של טרום אסון. בהתבסס על ההערכות של התוכניות, ניתן להכניס בהן שינויים. במקרה שיתחולל מצב חירום אמיתי ויוציאו לפועל את ההמלצות, תתקיים הערכה נוספת של אחרי אסון.

3. 3. פעולות ההיערכות לקראת אסונות טבע ואסונות מעשה אדם
   פעילויות בכיוון זה תוארו בחלקן בחלק הקודם. אחד מהאתגרים הקשים ביותר בהיערכות לקראת אסונות קשור לאלמנטים הרבים, שמשפיעים על עובדים סוציאליים שונים ועובדי רווחה אחרים במתן סיוע בזמן ולאחר אסונות. קבוצת עבודה סוציאלית ורווחה פועלת בשיתוף עם קבוצת בריאות הציבור ורפואת חירום במטרה ליצור מתווה מחקר אתי, המאפשר להעריך את ההשפעות האלה ולבחון כיצד להתנהל מולן או למזער אותן בשלב ההיערכות שלפני אסון.
4. 4. פיתוח מדיניות רווחה סדורה, אשר תיושם בזמן אסונות טבע ואסונות מעשה אדם ולאחריהם.
   בהתבסס על תוצאות המחקר (שלבים 1-3 למעלה), תפותחנה מדיניויות רווחה ביחס לסוגים שונים של אסונות ומצבי חירום. ככל אשר יישמו את אותן המדיניויות, תקבענה דרכי הערכה  של התהליך והתוצאות.