פרופ' ערן ויגודה-גדות, פרופ' שלמה מזרחי, פרופ' ניסים כהן, ד"ר אדר בן-אליהו, ד"ר אורי הרץ, ד"ר רותם מילר-מור, גב' אפרת מישור

אמון הציבור בממשל ובגופי המנהל הציבורי הנו מרכיב מרכזי בעוצמתן של מדינות בכלל ומרכיב מרכזי בחוסנה של מדינת ישראל. מטרת מסמך זה לתאר בקצרה את התקדמות המחקר שנערך על ידנו מאז סוף שנת 2018 ועמוק אל תוך התגלגלות משבר הקורונה שתחילתו במרץ 2020. המחקר נערך במרכז לניהול ומדיניות ציבורית של אוניברסיטת חיפה ומבוסס על שיתוף פעולה ותמיכה של מרכז הידע והמחקר הלאומי בתחום היערכות למצבי חירום באוניברסיטת חיפה.

על סמך מחקרים רבים שאנו מקיימים בשני העשורים האחרונים ביחס לחוסן לאומי, אמון במערכות ממשל ומנהל ציבורי ורמת הניהול שלהם ניתן לסכם מספר ממצאים משמעותיים שיכולים להוות כלי תומך החלטות לקובעי מדיניות בקשר שלהם עם הציבור בישראל. ממצאים עיקריים של המחקר

שבוצעו הינם אלה:

1. אמון הציבור בממשל ובמנהל בישראל בתקופת משבר הקורונה נשחק.
2. משבר הקורונה יוצר סדק ברמות האמון ההדדי שבין מוסדות ממשל פוליטיים ובין הציבור. ללא התייחסות רצינית וראויה לתיקונו של סדק כזה בכלים של הגברת תקינות פעולה של מנהיגי הציבור וקובעי המדיניות, השפעתו עלולה להתרחב ולגרום נזקים ארוכי טווח לחברה הישראלית, לחוסנה ולעוצמתה הלאומית.
3. ההבדל ביחס כלפי מערכות פוליטיות מחד ומנהליות מאידך מתחדד בתקופת משבר הקורונה. בעוד שכלפי המערכת הפוליטית מופגן יחס ביקורתי ושלילי למדי, אמון הציבור כלפי גופי המנהל הביצועיים יציב ולעיתים אף עולה.
4. האמון כלפי מערכת הבריאות נותר יציב ואף עולה בתקופת משבר הקורונה.
5. נכון לנקודת זמן זו אין עדיין נתונים מוסמכים להשוואה בין מצבה של ישראל ובין מצב הדמוקרטיות האחרות בעולם ביחס לרמות החוסן הלאומי, האמון וביצועי הממשל והמנהל.
6. המתאם בין אמון לשביעות רצון הציבור משירותים ציבוריים נותר יציב גם בתקופת משבר הקורונה.
7. הערכות כלפי מערכות הביטחון, הבריאות, החינוך הגבוה/מדע, והכלכלה נותרות ברמה בינונית עד גבוהה בתקופת משבר הקורונה, עם חריגה בתחום מערכות הכלכלה שסופג ביקורת עקב המשבר החריף המטלטל את שוק התעסוקה והתקצוב הציבורי.
8. העלייה בתפיסת ביצועי המגזר הציבורי בישראל נבלמה באופן משמעותי בתקופת משבר הקורונה.
9. האמון במערכת הציבורית ושביעות הרצון מביצועיה, כמו גם היבטים של תפיסת שחיתות, אי הוגנות, חוסר צדק, פוליטיקה פנימית, והיעדר יושרה נשחקים בתקופת משבר הקורונה.
10. ההבדלים באמון הציבור ובשביעות הרצון והערכת הביצועים, בהשוואה בין תת תחומים של שירותים ציבוריים שונים, גדלים ומתחדדים בתקופת משבר הקורונה.
11. ההבדל ביחס הציבור כלפי מוסדות ציבור ועובדי ציבור יציב בתקופת משבר הקורונה. האמון בעובדי ציבור נותר גבוה בהשוואה לאמון במוסדות ציבוריים.
12. בתקופת משבר הקורונה ההבדלים בין מגזרי אוכלוסייה שונים בעמדות כלפי הממשל והמגזר הציבורי מתעמעמים עוד יותר.
13. הקשר בין איכות הניהול של המערכת הציבורית בזמן משבר הקורונה ובין האמון בממשל והערכת ביצועיו נשמר ואף מתחזק בתקופת משבר הקורונה.
14. האמון בגופי חירום שמטפלים במשבר באופן ישיר גדל ככל שישנה יותר מודעות לחומרת האיום.
15. תחושות של איום גבוה, מוכנות אישית למשבר, מדיניות לא מפלה בין סקטורים או בין אזרחים, והגברת קשב לציבור יעודדו שיתוף פעולה של הציבור עם הממשל.
16. הערכת הביצועים הנמוכה שמקבלים רבים ממשרדי הממשלה בתקופת משבר הקורונה בעייתית משום שמצביעה על יכולות ניהול נמוכות אשר נחלשות אף יותר בעת משבר. הציבור ער לכך ולכן גם מפגין חוסר אמון בממשל.
17. הכעס בקרב הציבור עלה בתקופת משבר הקורונה ולעומת זאת ככל שחלף הזמן רמת החרדה של הציבור ירדה.
18. בתקופת המשבר התברר כי בקרב כל האוכלוסייה התפתחו מנגנונים שאפשרו שימוש מוגבר באסטרטגיות שונות לוויסות רגשי. הדבר בלט יותר בקרב נשים.
19. נמצא מתאם שלילי בין כעס הציבור כלפי גופים ציבוריים וכלפי הממשלה המכוונת מדיניות, ובין אמון הציבור בהם.
20. הממצאים ההתנהגותיים מראים על שינוי ביחס הציבור לגופי החירום השונים בתקופת הקורונה. היחס כלפי גופי חירום רפואיים נשאר גבוה ואף עלה, ולעומת זאת היחס כלפי גופים אחרים לא השתנה משמעותית.
21. הממצאים ההתנהגותיים הראו ירידה משמעותית בהעדפות הציבור כלפי מערך כיבוי האש (העדפות משקפות את רמת החשיבות של גופים אלה והצורך להשקיע בהם משאבים ציבוריים). שינוי זה משקף את חשיבות הנראות של הגוף ואופי מצב החירום על עמדות הציבור ביחס לגופי חירום.

לחצו כאן לדו"ח מסכם
ראו מאמרים:

Blitstein-Mishor, E., Vigoda-Gadot, E., & Mizrahi, S. (2023). Navigating Emergencies: A Theoretical Model of Civic Engagement and Wellbeing during Emergencies. Sustainability, 15(19), 14118. https://www.mdpi.com/2071-1050/15/19/14118

Mishor, E., Vigoda-Gadot, E., & Mizrahi, S. (2023). Exploring civic engagement dynamics during emergencies: an empirical study into key drivers. Policy & Politics, 1-23. https://doi.org/10.1332/030557321X16886470793447

Mizrahi, S., Ben-Eliyahu, A., Cohen, N., Hertz, U., Miller-Mor, R., Mishor, E., & Vigoda-Gadot, E. (2022). Public management during a crisis: when are citizens willing to contribute to institutional emergency preparedness?.Public Management Review, 1-25

Mizrahi, S., Vigoda‐Gadot, E., & Cohen, N. (2021). How well do they manage a crisis? The government's effectiveness during the Covid‐19 pandemic. Public Administration Review, 81(6), 1120-1130.

Mizrahi, S., Vigoda-Gadot, E., & Cohen, N. (2021). Drivers of trust in emergency organizations networks: The role of readiness, threat perceptions and participation in decision making. Public Management Review, 23(2), 233-253. https://doi.org/10.1080/14719037.2019.1674367