שירה דסקל, יעקב בן-חיים, אדר בן-אליהו, רונן אבני
במסגרת המחקר הנוכחי פותחו היבטים תיאורטיים ומעשיים של כלים תומכי החלטה לתכנון והיערכות אל מול אירועי קיצון של שריפות רב-מוקדיות ורעידות אדמה. בתחום של שריפות רב-מוקדיות המחקר בחן את החוסן של כבאות והצלה לישראל )כב"ה( כארגון שבונה כוח לטובת התמודדות עם שריפות בכדי לבחון עד כמה הרשות בונה את הכוח באופן שייתן מענה ל"הפתעות", שהם אירועים עתידיים שלא ניתן לצפותם מראש. תיאוריית פער-ידע לקבלת החלטו ת 1 שימשה לניתוח רמות החוסן של כב"ה, במטרה לפתח עמידות כנגד שגיאות וליקויים תכנוניים הנובעים מאי-וודאות עמוקה ולתמוך בהחלטות אחראיות בתכנון אל מול הפתעות. פער-הידע בתחום השריפות הרב-מוקדיות התמקד בהקצאת המשאבים הנדרשים בתגובה לאירוע במטרה לבצע הקצאת משאבים שממקסמת את החוסן בפני אי הוודאות (בפני הפתעות). בדרישות ההקצאה ניתנה התייחסו ת להגבלות על הקצאות חסר ויתר, בכדי מצד אחד לא להיות בחוסר משאבים כדי לצמצם ככל הניתן את הנזק מהשריפות, ומצד שני למנוע הקצאת יתר בזבזנית (שעלולה לבוא על חשבון משאבים שיידרשו לאירוע אחר/נוסף שעלול לקרות במקביל או תוך כדי אירוע "מתגלגל").
בנוסף, נבחנה ההיערכות החברתית-רגשית להתמודדות עם אירועי קיצון ומשברים, שהיא גורם קריטי ביכולת ההתאוששות והחזרה לתפקוד של אוכלוסייה מאירועים כאלה. מאפיינים כגון אזרחות טובה, סולידריות, מיומנויות של ויסות רגשי, תקשורת בין-אישית, יכולת ניהול קונפליקטים וחוסן אישי תורמים ליכולת האוכלוסייה לתפקד, לנכונות למלא אחר הנחיות, מתן עזרה הדדית, סיוע לגורמי חירום והצלה, והפחתה בפשיעה ואלימות. כל אלה מסייעים לצמצום נזקים משניים ולקיצור זמן ההתאוששות ממצבי קיצון ומשבר. תכניות היערכות חברתית-רגשית הן בדרך-כלל תכניות מבוססות-ראיו ת המתבססות על התרחשויות עב ר 2 . התרחשויות קודמות אלה הן באופן בלתי נמנע שונות מהתרחשויות עתידיות (שטרם קרו במציאות), ועל-כן אינן מספקות תכנון מהימן אל מול האי-וודאות העמוקה המאפיינת אירוע קיצון כגון
רעידת אדמה. כיוון שמקרי קטסטרופה מאופיינים באי-וודאות עמוקה, תכניות היערכות המתבססות על ההערכה הטובה ביותר לתרחישים עתידיים אלה הן לא מספיק אמינות ופגיעות ל"הפתעות". לפיכך, תכנית ההיערכות צריכה להיות מתוכננת כך שרמת החוסן מול האי-וודאות תהיה גבוהה דיה להשגת עמידה בדרישות קריטיות בעת ההתרחשות העתידית.
לאור זאת פותחה במסגרת המחקר מתודולוגיה מולטי-דיסיפלינרית חדשנית וייחודית, הכוללת היבטים תיאורטיים ומעשיים לבניית תכנית היערכות חברתית-רגשית בעלת חוסן גבוה מול האי-וודאות באירוע קיצון של רעידת אדמה. יישום המתודולוגייה ובחינת רמת החוסן מול האי-וודאות בוצעו על-ידי ניתוח קונספטואלי איכותני בגישת תורת פער-ידע לקבלת החלטות. הממצאים מצביעים על פערים בין רמת החוסן של תכנית להיערכות חברתי ת-רגשית בתרחישים שונים ועל הצורך בגיבוש תכניות היערכות חברתיות - רגשיות בעלות חוסן גבוה לאי-הוודאות על-פי תרחישים שונים ולא בגישת ‘One size fits all’ .
מסקנות עיקריות מהמחקר:
1. רמות החוסן של כב"ה אל מול אירועי קיצון של שריפות רב-מוקדיות נמוכות יחסית. הדבר נובע בעיקר ממורכבות אירועי השריפה.
2. ניתן לנקוט צעדים להעלאת רמות החוסן אל מול אי הוודאות באמצעות מחקר וביצוע פיקוח, ניטור ובקרה באירועים עצמם. איסוף, עיבוד וניתוח נתונים שכיום לא נאספים ולא מתועדים במערכות המידע של כב"ה, ואפשרות לתכלול נתונים אלה עם נתונים ממקורות מידע נוספים (כגון מערכות מידע מטאורולוגיות, מערכות מידע הנדסיות, רגולטוריות ועוד) ישפרו הן את הבנת המערכת והן את אומדני השגיאה בתח שיבי פער הידע ועפ"י הערכתנו יניבו רמות חוסן גבוהות יותר.
3. אין כיום הגדרות ברורות של מדדי הצלחה באירוע. המשמעות היא שלא ניתן להגדיר יעדים מוגדרים לאירוע, לא כל שכן למדוד ולכמת עמידה ביעדים. ללא דרישות קריטיות לעמידה ביעדים לא ניתן לבחון חלופות בשיטת תורת פער-ידע אל מול דרישות קריטיות (כיוון שהללו לא קיימות
4. ישנה חשיבות רבה לבחינת החוסן של תכניות להיערכות חברתית-רגשית בתרחישים שונים על-מנת לקבל החלטות מושכלות להיערכות חסינה מול האי-וודאות באירועי קיצון.