למרות שכרונולוגית, שיקום מתחיל אחרי קרות ארוע אסוני, עדיף להתכונן לשיקום לפני שקורה הארוע. ואכן, ממשלת ישראל החליטה במאי 2022 לגבש תכנית לשיקום ארוך טווח אחרי רעידת אדמה (החלטה 1523 מיום 29.5.2022). מחקר זה מנסה לתרום לפרוייקט זה תוך התמקדות באחד הנושאים המרכזיים המשפיעים על היכולת של מדינה להשתקם אחרי רעידת אדמה (או ארוע אסוני אחר בהיקף גדול), והוא המבנה הארגוני האחראי על ריכוז המאמצים ותיאום בין הגופים השונים המעורבים בתהליך. מבנה זה כולל גופים, מוסדות וארגונים, חלוקת הסמכויות ביניהם, תהליכי קבלת החלטות וכמובן עיגון כל אלה בחוקים ותקנות המעניקים סמכויות ומטילים חובות על הגופים השונים.

בחלקו הראשון של המחקר נבחנו מספר פרמטרים המאפיינים את התהליכים באמצעותם ניסו חמש מדינות להשתקם אחרי רעידות אדמה חזקות וזוהו מודלים שונים לתהליך השיקום: מבנה ריכוזי, המעוגן בחקיקה בסיסית מתעכדנת (יפן), מבנה מאורגן ומשתף המאציל סמכויות לרשויות המקומיות (ניו זילנד), תכנון אד-הוק הנסמך על הנחיות בינלאומיות (טורקיה), הסתמכות על מנגנונים שבשיגרה (צ'ילה) ואילתור (איטליה).

דו"ח חלק זה זמין בקישור כאן

בהמשך המחקר יערך סקר ספרות על הגדרת "הצלחה" של שיקום ארוך טווח ויזוהו מדדים להצלחת/אפקטיביות השיקום. בנוסף ייבחן הקשר בין המסגרות החוקיות-רגולטוריות והשפעתן על תהליכי השיקום ארוך הטווח לבין מידת הצלחתו. ממצאי סקר הספרות ייבחנו בחקר ארוע על תהליכי השיקום ביפן לאחר רעידת האדמה הגדולה בפוקושימה, על מנת להפיק תובנות באשר למבנה המוסדי הרצוי. בשלבים האחרונים של המחקר יותאמו הממצאים מיפן ומהעולם לזירה הישראלית ויגובשו המלצות אותן ניתן יהיה ליישם במסגרת התכניות לשיקום ארוך טווח שמקודמת במשרד ראש הממשלה.