מחקר בהתהוות

פרופ' מירי כהן ופרופ' דנה יגיל, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה

רקע: מגפת הקורונה המתרחשת כמעט בכל מקום בעולם, מלווה בחוסר וודאות, הן בקרב האזרחים והן בקרב מקבלי ההחלטות בגופים הציבוריים, לגבי הדרך הנכונה להתמודד עמה, מתי היא צפויה להסתיים וכיצד יראו "החיים שאחרי". גורמי לחץ אלו מצטרפים ללחץ יומיומי הכרוך בדאגות בריאותיות וכלכליות, ובשינויים משמעותיים באורחות החיים הנובעים מתקנות הריחוק החברתי. לכל זאת יש השפעה על המצב הפיזי והנפשי של האוכלוסייה. מחקרים קודמים הראו כי מצבי לחץ מתמשכים עלולים להביא לעלייה בסימפטומים של דחק פוסט טראומטי.
מטרות: מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את השפעות של מכלול הגורמים הקשורים לדחק פוסט טראומטי ולזהות קבוצות הנמצאות בסיכון גבוה לפיתוח סימפטומים פוסט טראומטיים.
שיטות: סקר מקוון נערך בקרב מדגם של אזרחים ישראליים. המשתתפים התבקשו לדווח על סימפטומים של דחק פוסט טראומטי, אובדן משאבים, לחץ מאי ודאות, תחושת בדידות, הנחות עולם וצמיחה פוסט טראומטית. הסקר הועבר ע"י מכון סקרים לאותם משתתפים ב-3 נקודות זמן: 1. כחודש לאחר היציאה מהסגר (יוני 2020) 653 משתתפים, 2. לאחר הסרת מרבית מגבלות הסגר (יולי 2020) 261 משתתפים, 3. כחודשיים לאחר היציאה מהסגר (אוגוסט 2020) 256 משתתפים.
ממצאים: בזמן 1, המשתתפים דירגו את רמת הדחק הפוסט טראומטי כנמוך (חוויה מחדש (ממוצע=2.15, ס.ת=1.09), הימנעות (ממוצע=2.13, ס.ת=1.14), ניתוק (ממוצע=2.22, ס.ת=1.15), עוררות (ממוצע=1.77, ס.ת=1.04)). בזמן 2 נצפתה עלייה (p<0.001) ובזמן 3 ירידה (p=0.02). בזמן 1, 31% דיווחו כי חוו את כל ארבעת הסימפטומים של דחק פוסט טראומטי ברמה מסוימת. בזמן 2, 38% דיווחו כי חוו את כל ארבעת הסימפטומים ובזמן 3, 39% דיווחו על כך. ממוצעי תתי הסולמות של הנחות העולם היו ברמה בינונית-גבוהה: מידה בינונית של הנחת עולם צודק, מידה בינונית גבוהה של הנחת עולם נשלט ועולם צפוי. לא נמצאו שינויים בין הזמנים בהנחות העולם על כל תתי הסולמות. רמת הבדידות של המשתתפים הייתה בינונית ורמת הצמיחה הפוסט טראומטית הייתה בינונית-נמוכה (קשר עם אחרים (ממוצע=2.26, ס.ת=1.23), אפשרויות חדשות (ממוצע=2.19, ס.ת=1.30), חוזק אישי (ממוצע=2.54, ס.ת=1.23), שינוי רוחני (ממוצע=2.07, ס.ת=1.57), הערכה לחיים (ממוצע=2.78, ס.ת=1.26). עליה קלה נצפתה ברמת הבדידות בין הזמנים וירידה קלה בצמיחה הפוסט טראומטית. עם זאת, שינויים אלו לא היו מובהקים. אובדן משאבים וחשש מאי הודאות היו באמצע הסולם (ממוצע= 3.62, ס.ת=1.60 וממוצע=3.58, ס.ת=1.44 בהתאמה) והצביעו על רמות בינוניות של אובדן משאבים ושל חשש מאי ודאות. בזמן 2 אובדן משאבים גדל ונשאר גבוהה גם בזמן 3 (p=0.001). לא נצפו שינויים מובהקים בחשש מאי ודאות בין שלושת הזמנים.
הרגרסיה הליניארית המרובה לדחק פוסט טראומטי הראתה כי בזמן 1 סימפטומים של דחק פוסט טראומטי היו קשורים ביותר אובדן משאבים, לחץ מאי ודאות, בדידות והנחת עולם צודק. כמו כן, משתתפים שדיווחו על מצב תעסוקתי אחר (חופשת לידה, סטודנטים ואנשים בגיל הפרישה) דיווחו על רמות גבוהות יותר של דחק פוסט טראומטי. בזמן 2, אובדן משאבים, לחץ מאי ודאות, בדידות, הנחות עולם נשלט ודחק פוסט טראומטי בזמן 1 היו קשורים בדחק פוסט טראומטי גבוה בזמן 2. למוסלמים ולאלו שדיווחו על דת "אחרת" היו רמות דחק טראומטי נמוכות יותר. בזמן 3, לחץ מאי ודאות ובדידות ניבאו דחק פוסט טראומטי. עם זאת, דחק פוסט טראומטי בזמן 1, ניבא דחק פוסט טראומטי נמוך יותר בזמן 3. ממצאי הרגרסיה לניבוי צמיחה פוסט טראומטית הראו כי בזמן 2 יותר סימפטומים פוסט טראומטיים בזמן 2 ובדידות בזמן 1 נבאו צמיחה בזמן 2. בנוסף, אלו שדיווחו על דת אחרת ונולדו בישראל, דיווחו על צמיחה רבה יותר. בזמן 3, רמה נמוכה של בדידות בזמן 3 ושל סימפטומים פוסט טראומטיים בזמן 2, נבאו צמיחה בזמן 3. בנוסף, מוסלמים, משתתפים בגיל מבוגר ואלו שעבדו, דיווחו על רמת צמיחה נמוכה יותר.
מסקנות: ממצאי המחקר מראים כי כשליש מהמשתתפים חווה סימפטומים פוסט טראומטיים ברמה מסוימת בכל שלושת הזמנים. גורמי הסיכון לסימפטומים פוסט-טראומתיים הם לחץ מאי ודאות, בדידות ואובדן משאבים. הרמות הנמוכות של צמיחה פוסט טראומטית מצביעים על כך שהציבור מתקשה לחוות שינוי חיובי כתוצאה מהמשבר. האספקטים השונים של צמיחה פוסט טראומטית כגון: קשר עם אחרים, חוזק אישי ואפשרויות חדשות, מאותגרים על ידי המצב המתמשך של ריחוק ובידוד חברתי. יתכן ולאחר שאיום הקורונה ירד בהדרגה, שינויים חיוביים יחלו להתרחש.
קיים צורך באיתור קבוצות הנמצאות בסיכון לסימפטומים פוסט-טראומתיים מתמשכים ובהצעת סיוע להתמודדות עם המצב ופתרון בעיות. תכניות התערבות לשיפור החוסן הרגשי יוכלו לסייע במתן כלים להתמודדות עם הלחץ הכרוני, למנוע התפתחות של סימפטומים של דחק פוסט טראומטי ולעודד צמיחה חיובית.