שימוש בטוויטר להתראה הקרובה לזמן אמת ולניתוח נזק של אסונות טבע בישראל וסביבתה
חוקרים:
מוטי זוהר (אוניברסיטת חיפה) ואביגדור גל (טכניון) עם (לפי סדר א"ב): לאה ויטנברג (אוניברסיטת חיפה), אפרת מורין (האוניברסיטה העברית) ורן נוף (המכון הגיאולוגי לישראל)
תקציר:
בעשור האחרון צמחה טוויטר כרשת חברתית בשיעור גבוה בקרב משתמשים רבים ומונה, נכון להיום מעל ל- 500 מיליון משתמשים ברחבי העולם. בישראל עולה שיעור המשתמשים ברשת מאז 2014 בכ- 100000 משתמשים בשנה ועומד על למעלה ממיליון. המסרים המועברים באמצעות טוויטר ("ציוצים") מונים עד 280 תווי טקסט ויכולים להישלח על בסיס חיבור לרשת האינטרנט באמצעות טלפונים ניידים ('סמארטפונים') ושלל אפליקציות צד-שלישי. במהלך התרחשות קטסטרופה סביבתית ואחריה עולה הנטייה "לצייץ" ועמה התעבורה ברשת. בעוד שהמידע הנגזר מטוויטר נמצא בשימוש ברחבי העולם למתן התרעה הקרובה לזמן אמת, חקר הפריסה הגיאוגרפית למיצוי תובנות יישומיות עדיין בחיתוליו. במחקר זה ביצענו רכשנו נתונים מטוויטר לפני ואחרי אירועי סיכונים טבעיים בולטים שהתרחשו בישראל וסביבתה ובארה"ב דוגמת שיטפונות, שריפות ורעידות אדמה. את הנתונים אנו מנתחים עיתית ומרחבית על מנת לתת מענה למטרות הבאות: (1) מתן התרעה הקרובה לזמן אמת באמצעות הרשת החברתית; (2) ניתוח דפוסי נזק ואזורים בטווח ההשפעה; (3) אימות הערכות נזק מוקדמות וסימולציות; (4) בחינה האם ובאיזה אופן ניתן להשתמש במידע לניהול 'אירועים מתגלגלים' במהלך השעות הראשונות של האסון.
ראו מאמרים:
Zohar, M., Gennosar, B., Avny, R., Tessler, N., & Gal, A. (2023). Spatiotemporal analysis in high resolution of tweets associated with the November 2016 wildfire in Haifa (Israel). International Journal of Disaster Risk Reduction, 103720. https://doi.org/10.1016/j.ijdrr.2023.103720
https://www.sciencedirect.com/
Zohar, M. (2021). Geolocating tweets via spatial inspection of information inferred from tweet meta-fields. International Journal of Applied Earth Observation and Geoinformation, 105, 102593. https://doi.org/10.1016/j.jag.2021.102593
https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0303243421003007