All partners logo eng

אזור הדמדומים: מגורים זמניים לאחר רעידת אדמה

מחברים ראשיים: ערן פייטלסון אמוץ עגנון, ערן לדרמן, מייק טרנר, תומר שמי, עינב לוי, משה ויינשטיין

רעידת אדמה חזקה עלולה לגרום לנזקים רחבי היקף בישראל. תרחיש הייחוס אליו נערכת מדינת ישראל, שמבטא מעין ממוצע של רעידות אדמה חזקות, מעריך פגיעה בסדר גודל של 7,000 הרוגים, 8,600 פצועים קשה וכ- 170,000 עקורים. אך קיימים גם תרחישים עם היקף נפגעים רחב יותר. בערים רבות, ובהן ערים באזורים רגישים מבחינה סייסמית ובעיקר לאורך השבר הסורי-אפריקאי, יותר משליש מהמבנים בני שלוש קומות או יותר נבנו לפני 1980, שהיא השנה בה נכנסו התקנים לתוקף . יתר על כן, ברוב הערים המצויות ברמות הסיכון הגבוהות ביותר ערכי הקרקע נמוכים ולכן המבנים לא חוזקו במסגרת תמ"א 38. לאור זאת לאחר רעידה חזקה ישראל עלולה למצוא את עצמה עם אלפי יחידות דיור (יח"ד) שגם אם לא נהרסו לא יהיו ראויות למגורים בשל הפיכת המבנים למבנים מסוכנים. מהניסיון בעולם משך השיקום של ערים ושכונות שנהרסו עלול לקחת זמן הנמדד בחודשים מרובים ואף שנים לא מעטות.
לאור תמונת מצב זו יהיה צורך לשכן את העקורים, שמספרם עלול להגיע לעשרות ואולי אף למאות אלפים, במבנים זמניים. בעוד שבשלב המיידי לאחר רעידת האדמה ניתן לשכן את העקורים במבנים ציבוריים ובתי מלון, או שחלקם יעברו לקרובי משפחה, הרי בטווח הזמן עד לשיקום מגוריהם, שכאמור נמדד מחודשים ואף בשנים, יהיה צורך בהקמת מחנות של מגורים זמניים. מציאת מגורים זמניים למשקי הבית שנעקרים מביתם בגין רעידת אדמה זכה עד כה להתייחסות מצומצמת בספרות, גם בעולם. אי לכך האפשרות להתבסס על הניסיון בחו"ל מוגבל, ובחלק מהמקרים בעיקר מעיד על כשלים מהם רצוי להימנע .
תקופת הזמן שבה נדרש להקים מגורים זמניים מתחילה עם סיום האחרזועים (aftershocks) שבאים בעקבות הרעידה העיקרית. התקופה בה מתגוררים במגורים הזמניים מסתיימת עם שיקום המבנים שנפגעו או מציאת מענה דיור קבוע למשקי הבית שנעקרו ממגוריהם בעקבות הרעידה. תקופה זו, המכונה על ידנו "תקופת הדמדומים", היא התקופה המצויה במוקד המחקר. האתגר הראשון בהתמודדות עם סוגיית המגורים הזמניים הוא לזהות מתי מסתיימים האחרזועים ומתחילה התקופה בה ניתן להקים מגורים זמניים. אחרזועים אלו יכולים להמשך תקופת זמן ניכרת. על כן הפרק הראשון בעבודה זו בא לתת בידי מקבלי ההחלטות כלי שמאפשר הערכה באיזו מידה האחרזועים אכן שככו. כמו כן, הפרק נותן תיעדוף של אזורים לפי הסכנה של פגיעה עתידית של אחרזועים, מה שניתן לחישוב דינמי ככל שמגיעים נתונים סייסמולוגיים. 
השלב השני של העבודה בא לזהות את המקומות בהם ניתן להקים מגורים זמניים. הצורך בזיהוי אתרים וקביעת הנחיות להקמתם הוכר על ידי משרד הבינוי והשיכון, ואף הוכן תדריך שבמסגרתו סומנו אתרים שונים. יחד עם זאת, מערך שימושי הקרקע הוא דינמי, ומקום הרעידה והמבנים שיפגעו אינו ידוע, ולכן לא ברור האם האתרים שזוהו יהיו רלבנטיים ביום הפקודה ובאיזו מידה הם תואמים את המתווה שיתממש - נקודה שהוכרה גם בעבודה שהוכנה עבור משרד הבינוי והשיכון. אי לכך בעבודה זו הוכן אלגוריתם על בסיס מערכת מידע גיאוגרפית (ממ"ג) במטרה לאתר את האזורים המתאימים ביותר להקמת מגורים זמניים, כתלות באזור ממנו מפונים משקי בית ומוקד הרעידה. אלגוריתם זה בא לתת בידי מקבלי ההחלטות כלי העשוי לאפיין במהירות את האזורים המתאימים להקמת המגורים הזמניים בלי צורך לקבע מראש את האתרים. אלגוריתם זה והפרמטרים הכלולים בו מתוארים בפרק השני של העבודה.
לאחר איתור השטחים בהם ניתן לבנות מגורים זמניים יש צורך לזהות מה הם המבנים אותם מתאים להקים באתרים אלו, וכיצד יש לתכנן את האתרים. על כן השלב השלישי בעבודה הוא זיהוי המבנים המתאימים למצבים שונים, וכן גיבוש הנחיות ראשוניות להקמת האתרים. בחלק זה של העבודה, המפורט בפרק השלישי, יש התייחסות לשורה ארוכה של פרמטרים המשפיעים על היכולת לקיים חיים ברמה סבירה על פני זמן, עד להקמת מגורי הקבע או שיקומם. האתרים עצמם נקבעים בהתחשב במערכות התחבורה, ואחת השאלות הנותרות בהקמת האתרים היא כיצד יש לספק להם את התשתיות הנדרשות, ובייחוד מערכות חשמל, מים וטיפול בשפכים. מאחר שלא ברור עד כמה מערכות-העל יעמדו על תילן וכמה זמן ייקח לשקם אותן מוצעות מספר הנחיות לבחינת והקמת מערכות אוטונומיות. אלו מצוינות בפרק הרביעי.
הקמת מגורים זמניים אינה רק שאלה טכנית של זיהוי אתרים המתאימים פיסית, הקמת מבנים והתאמת התשתיות. לאסון נרחב כרעידת אדמה ופינוי אוכלוסיות בהיקפים גדולים יש היבטים חברתיים ונפשיים.
בחלק החמישי של העבודה מוצגות ההשלכות של היבטים אלו לתכנון ולהקמת המגורים הזמניים, במטרה להתמודד עד כמה שאפשר עם ההיבטים הללו.
רכיבי העבודה כפי שתוארו עד כה ומפורטים בפרקים השונים משלימים זה את זה. הם רכיבים בהתמודדות עם סוגיית המגורים הזמניים בתקופת הדמדומים, שכאמור עלולה להתארך לכדי שנים. בכדי לבחון את המידה בה הם אכן נותנים מענה כולל נערכה סימולציה של רעידת אדמה שתפגע בטבריה. סימולציה זו מתוארת במסגרת הפרק השלישי. במסגרתה מוצגת ערכה, המבוססת על מערכת ממוחשבת, שבאה לתת בידי מקבלי החלטות את כלי העבודה הנדרשים בכדי לתת מענה לתכנון מהיר של מגורים זמניים למפונים מרעידות אדמה, או בגין פנדמיה, תוך התייחסות למגוון השיקולים הפיזיים, הסוציאליים, התרבותיים והנפשיים המשפיעים על קבלת החלטות טרם תכנון זה. ערכה זו תוכל, עם התאמות, לשמש אף לאסונות אחרים.
על אף שעבודה זו התמקדה בסוגיית המגורים הזמניים בעקבות רעידת אדמה, ואף שהסימולציה היא של תרחיש רעידת אדמה, התוצר עשוי כאמור לתת מענה גם למקרים של אסונות אחרים, ובכלל זאת פנדמיות, בהם נדרש פינוי של אוכלוסיה רבה למגורים זמניים לתקופות זמן ארוכות יחסית, תקופות זמן הנמדדות בחודשים ואף שנים. על כן כלי העבודה שפותחו במסגרת עבודה זו עשויים לשמש למגוון רחב יותר של מקרים. יחד עם זאת, העבודה המוצגת בדו"ח זה היא עבודה ראשונית. יש לא מעט נושאים שמחייבים עבודה נוספת, אלו מצויינים במהלך העבודה ויסוכמו בקצרה בסיומה.

קישור לדו"ח מסכם