צוות המחקר: יונת ריין-ספיר, דבורה שמואלי, ערן פייטלסון, עלי זלצברגר, פנינה פלאוט, דניאל זייצ'יק, אלכס אלטשולר ומיכל בן-גל
מחקר זה בוחן את מגוון השלכות אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה שאחריהם על היבטים שונים של חיי התושבים בישראל וחוסנם, תוך שהוא עושה שימוש במושג ה"שלומוּת" (well-being) ככלי לבחון את איכות החיים של האוכלוסיה – הן בהיבט האישי והן בהיבט החברתי. ההמשגה של שלומוּת במחקר מתבססת על מחקר קודם שבחן את השלכות מגיפת הקורונה על השלומות[1], וכוללת מספר תחומים, בהתאם למרכיבי מדדי השלומות של ארגון ה- OECD, וביניהם: בריאות פיזית ונפשית, מעורבות אזרחית(civic engagement) , מצב כלכלי, קשרים חברתיים, ביטחון אישי, איזון בית-עבודה וכן הערכת שלומות סובייקטיבית שנבחנה על ידי שאלות מסקאלת שביעות הרצון מהחיים Satisfaction with Life Scale (SWLS) .
תוצאותיו הראשוניות של סקר שנערך ביולי 2024 מראות שעל אף שאירועי ה-7 באוקטובר פגעו באופן ישיר רק בחלק מצומצם מהאוכלוסייה, מרבית הציבור חש שנפגע מהאירועים. ממצא נוסף הוא שלצד דיווח עצמי על רמות גבוהות של חוסן אישי, המשיבים דיווחו גם על קושי משמעותי בהתמודדות עם האירועים המחרידים והמלחמה שבאה לאחריהם. בנוסף מעניין, שהמשיבים שדיווחו על הירידה המשמעותית ביותר במידת השלומות הסובייקטיבית שלהם אינם דווקא אלו שסבלו מפגיעה ישירה באירועי ה-7.10 והמלחמה, אלא כאלה שדיווחו על פגיעה במצב הכלכלי, החברתי והנפשי שלהם.
את התוצאות אנו משווים להשפעות של משבר אחר – מגפת הקורונה. ההשערה היא שבשונה ממגיפה כלל ארצית שבה כולם נפגעו מאמצעים בהם נקטה הממשלה, במלחמה יושפעו יותר מי שנפגעו פיזית באופן אישי. תוצאות ראשוניות מראות שההדים של המלחמה הביאו להשפעות נרחבות על כלל החברה. המחקר דן בסיבות אפשריות לכך ובמשמעויות שלו להיערכות לאסונות.
[1] Feitelson, E.et al. (2022). The effects of COVID-19 on wellbeing: Evidence from Israel. Sustainability, 14(7), 3750.