מחקר בהתהוות

פרופ' דני פלזנשטיין ודר' יאיר גרינברגר, המחלקה לגאוגרפיה, האוניברסיטה העברית בירושלים

מטרת המחקר היא להתאים מודל מבוסס־סוכנים קיים המתאר דינמיקות עירוניות לבחינה של השפעות קצרות וארוכות טווח של מגפת הקורונה על המערכת העירונית, תוך כדי בחינה של המשמעות של אמצעי מדיניות שונים. כיוון שהמודל היה בשימוש בעבר לבחינת אסונות עירוניים דוגמת רעידת אדמה, החלק הראשון של תוכנית העבודה יתמקד בשילוב מרכיב אפידמיולוגי אל תוך המודל שיכלול גם המרכיב של הדבקה וגם את המרכיב של השפעות בריאותיות ברמת הפרט. המרכיב הנ"ל יהיה מבוסס על הידע והנתונים הקיימים כיום בארץ ובעולם לגבי התפשטות הווירוס ומאפייניו, על בסיס סקר שיתבצע. לאחר פיתוח המרכיב האפידמיולוגי, המודל ייושם לבחינת תרחישי מדיניות שונים, תוך שילוב בחינה של השפעות קצרות טווח על בריאות הציבור והשפעות ארוכות טווח על הכלכלה והרווחה.
שיטת המחקר העיקרית שבה נשתמש היא מודל מבוסס־סוכנים של דינמיקות עירוניות. מודלים מבוססי־סוכנים מאפיינים מערכות מורכבות כתוצר של אינטראקציות בין היחידות הבסיסיות שמרכיבות אותה - הסוכנים. כך, ניתן לבחון האם האינטראקציות האלו מובילות להתהוות של דפוסים גלובליים שלא ניתן להסיק רק ממאפייני הסוכנים. היתרון המשמעותי במודלים מבוססי־סוכנים הוא באפשרות שהם מציעים לבחון בצורה מבוססת תרחישים שונים ולאפיין את ההבדלים ביניהם. המודל שבו נשתמש מבוסס על מודל קיים שפיתחנו לחקר ההשפעות ארוכות הטווח של אסונות על המערכת העירונית. במודל זה, הסוכנים הנם תושבי העיר, אשר פועלים כבודדים והן כמשקי בית, כאשר אוכלוסיית הסוכנים נגזרת מנתונים סוציו־דמוגרפיים קיימים (נתוני מפקד) ומהווים ייצוג סינתטי מלא של האוכלוסייה, משמע כל סוכן מייצג תושב בעל מקום מגורים מוגדר ומאפיינים סוציו־דמוגרפיים.
במחקר זה נשלב מרכיב אפידמולוגי לתוך המודל במסגרתו יופיעו חולים בעיר, אלו יהיו סוכנים שמיוממים מחוץ לעיר. במסגרת הפעילויות היומיומית של סוכנים הווירוס יופץ, על בסיס צפיפות הסוכנים בכל מיקום ובהתאם למאפייני הווירוס כפי שיוגדרו בפרמטרים של המודל. בהתאם לפרמטרים נוספים, הווירוס ישפיע על בריאות הסוכנים, כאשר מצבם הבריאות של סוכנים יחמיר או ישתפר בהתאם למאפייניהם, עד למצב בו הם מחלימים או מתאשפזים ואף מתים. מרכיב זה יאפשר לייצר תוצאות בדבר מדדים כגון מס' החולים לאורך זמן, מועד שיא המחלה, ביקוש לשירותי בריאות וכו'. בשילוב עם המרכיבים ארוכי הטווח במודל (שוק העבודה, שוק המגורים, מסחר) ניתן יהיה לבדוק האם ובאיזו מידה לתוצאות אלו יהיו השפעות על האופי של המערכת העירונית. אפיון שכזה מאפשר לשלב צעדי מדיניות לתוך המודל.

הצעדים קצרי־הטווח שיבחנו במחקר יכללו צמצום טווח הפעילות, סוג הפעילויות המותרות, או מספר הפעילויות, צמצום הפעילות המסחרית ושירותי התחבורה הציבורית, והסגרים ממוקדים במוקדי התפרצות. הצעדים ארוכי־הטווח יכללו מתן סיוע כלכלי אחיד לתושבים, סיוע כלכלי אחיד לעסקים, השתתפות בשכר העובדים, והגדרת הגבלות פעילות משתנות. עבור כל אחד מאמצעי המדיניות הללו, גם אלו המיועדים לטווח הקצר בלבד, ניתן יהיה לייצר תוצאות הן עבור הטווח הקצר והן הארוך ולזהות את הכלים שיאפשרו תוצאות אופטימליות על פני שני טווחי הזמן.