פרופ' ערן פייטלסון, פרופ' פנינה פלאוט, פרופ' דבורה שמואלי ודר' מיכל בן גל

תקציר מנהלים

כשלושה חודשים לאחר היציאה מהסגר הראשון שהוטל בישראל בעקבות מגיפת הקורונה נאלצה המדינה להכנס לסגר שני בעקבות גל שני של הדבקות בנגיף. עוצמת הגל השני עלתה עשרות מונים על זו של הראשון.
מדינות רבות בעולם נאלצו, כמו ישראל, להכנס לסגר לצורך עצירת התפשטות המגיפה בתחילת המשבר, אך חלקן השכילו להמנע מסגר נוסף או לדחות את הצורך להטיל סגר נוסף לאורך תקופת זמן ארוכה יחסית. ההנחה העומדת בבסיס מחקר זה היא שההצלחה בדחיית סגר שני תלויה בתהליך היציאה מהסגר שקדם לו והיכולת לשמור על רמת תחלואה נמוכה לאורך זמן.
דו"ח זה מתמקד בתהליכי היציאה מהסגר וניהול החיים לאחריו באוסטריה, שוויץ, איטליה ויוון - ארבע מדינות באירופה שיש להן נקודות דמיון לישראל בגודלן (אוסטריה, יוון ושוויץ), בתרבותן ואקלימן (איטליה ויוון) ובמורכבות האתגר שעמד בפניהן (המצב הכלכלי-פוליטי ביוון). בכל ארבע המדינות היציאה מהגל הראשון אפשרה לא להטיל סגר שני לתקופת זמן ארוכה מבישראל.
המחקר בחן את עקרונות המדיניות שעמדו בבסיס תהליך היציאה מהסגר, את הדרך בה הופעלה מדיניות זו בסקטורים שונים של המשק, ומה היו המענה הכלכלי, הבריאותי והחברתי-קהילתי שניתנו בכל מדינה למגזרים השונים. בנוסף נבחנו מערך הבדיקות והניטור, השפעת המדיניות על מערכת הבריאות ועל אמון הציבור. תוצאות המחקר מצביעות על ארבעה עקרונות מדיניות חשובים:
   •  ניהול המאבק במגיפה וקבלת החלטות בהובלת אנשי מקצוע
   •  מדיניות יציאה רב שלבית ברורה (בת 3-4 שלבים)
   •  שקיפות גבוהה של נתונים, המוצגים לציבור באופן אמין, ישיר וברור
   •  קבלת החלטות ברמה תת-מדינתית, כאשר האכיפה מוטלת במידה רבה על רמה מקומית וראשי מוסדות (שיש להם כמובן את הכלים המתאימים למשימה).
באשר לשלביות החזרה לפעילות בסקטורים השונים, מעניין לציין שהתחבורה הציבורית המשיכה לפעול ללא הפסקה בכל המדינות; המסחר נפתח בשלבים מוקדמים יחסית, ומוסדות החינוך – בשלבים מאוחרים, למעט מוסדות לגיל הרך. בשוויץ ניתן סיוע לפתיחת מעונות יום ומענה מיוחד עבורם לעובדים חיוניים.
בנושא המענה הכלכלי נמצא, שבכל המדינות הושם דגש על שמירת מקומות עבודה ומענקים לעצמאים, הקלות במס ודחיית תשלומים. בנוסף יש לציין מתן תמיכה כלכלית מיוחדת למשפחות עם ילדים קטנים.
בתחום המענה הבריאותי ניתן לציין סיוע שניתן למערכות הבריאות, כגון הגדלת מספר מיטות טיפול נמרץ ואישפוז קורונה, תוספת אחיות ושיפור תשתיות מערכת הבריאות והסיעוד באופן כללי. בשוויץ גם גויס הצבא לסיוע לבתי החולים. עם זאת, באוסטריה ושוויץ לא היה צורך בתגבור מיטות טיפול נמרץ.
ראוי לציין את הקווים החמים בתחום בריאות הנפש שנפתחו באוסטריה.
בתחום החברתי-קהילתי עולה שהחברה האזרחית פעילה מאד בכל המדינות והיה לה תפקיד משמעותי בהתמודדות עם המשבר. בחלק מהמקרים ניתן להצביע על שיתוף חשוב של ארגוני החברה האזרחית עם גורמי השלטון.
למעט יוון, בשאר המדינות נעשה ניטור רציף ושקוף של הנדבקים וכן ניטור וולונטרי באמצעות אפליקציות שונות.
בכל המדינות חלה באופן כללי עליה באמון הציבור בממשלה.
תובנות ראשוניות שניתן להסיק לישראל:
   •  יש חשיבות לקיומה של מדיניות ברורה ותהליך יציאה מדורג ושקוף.
   •  יש חשיבות לשיתופם של אנשי מקצוע בקבלת ההחלטות
   •  חשוב להותיר מרווח קבלת החלטות לדרג המקומי ולשלב את החברה האזרחית, וכן להעניק סמכויות אכיפה לראשי מוסדות ואירגונים
   •  ניתן להותיר את התחבורה הציבורית פעילה (אולי תוך הגברת תדירות והורדת צפיפות)
   •  חשוב לשמור על מקומות עבודה ולא להוציא לחל"ת, ולתת סיוע אפקטיבי לעצמאים
   •  חשוב לתת מענה לגיל הרך, בין אם בגנים ובין אם בסיוע לשמרטפיות
   •  יש עדיפות לפתיחת עסקים לפני פתיחת מערכת החינוך
   •  ראוי להתייחס לבריאות הנפש (כפי שנעשה בישראל)
   •  ניהול ענייני ושקוף מגביר את אמון הציבור. יש חשיבות לשקיפות מידע והעברתו לציבור באופן אמין, ישיר וברור

קישור לדו"ח סופי, נובמבר 2020