All partners logo heb

קבוצות מחקר

Open menu

Haifa newmuchanut

בין אבל אישי לחברתי: מלחמת חרבות ברזל כהזדמנות להרחבת הפרדיגמה

 פרופ' אורית נוטמן-שורץ ופרופ' רחל דקל

יום רביעי, 26.3.2025 בין השעות 14:15-15:45 בזום

תקציר:  

מלחמת "חרבות ברזל" המתמשכת שמה במרכז השיח הציבורי את ריבוי החללים, בהיקפים שלא היו מוכרים מאז קום המדינה. מציאות זו העלתה דילמות הקשורות לרמות ההתערבות ולהתמודדות האישית והממסדית עם תהליכי האבל. לאור היקף הנפגעים וטיב האירועים יש חשיבות למתן לגיטימציה ומנעד מענים המשלבים ראיה פרטנית, משפחתית, קהילתית וחברתית. התבוננות מקרוב על השלכות ריבוי האובדנים העלה שני צרכים מרכזיים הנמצאים בקצות הרצף של ההתמודדות עם אובדן: האחד מענה לאנשי המקצוע שיסייע באיתור אוכלוסיית שכולים הנמצאים בסיכון רגשי ותפקודי גבוה ונזקקים לסיוע עצים כבר בשלבי האבל הראשוניים. השני מתן מענה לצורך של הקהילה והחברה לבטא את יגונה. כאן עולה השאלה מי, איך ומתי מגדירים אבל מעבר לרמת הפרט? האם נכון להגדירו כאבל קולקטיבי? חברתי? קהילתי?
בהתאם בהרצאה זו נציג ראיה אקולוגית, רחבה ורציפה ביחס לשני המענים הנדרשים בשעה בה אנשי המקצוע והחברה כולה עומדת בפני אבל מרובה, רחב היקף, ומורכב. נשפוך אור מחד על כלי חדש להערכת סיכון בקבוצת השכולים המוכרת שמטרתו לסייע לעובדי משפחות לזהות גורמי סיכון ולהתערב בעצימות גבוהה אצל המשפחות הנזקקות ביותר. בנוסף, נדבר על הצורך בהמשגת אבל חברתי ובמיסוד מענים ומנגנונים חברתיים התואמים אירוע אבל קולקטיבי – חברתי כפי שמוגדרת המלחמה הנוכחית. 

אורית נוטמן-שורץ - עובדת סוציאלית, אנליטיקאית קבוצתית ופרופ' מן המניין. הקימה וייסדה את בית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר ועמדה בראשו למעלה מעשור. בנוסף, הקימה ונהלה את רשות המחקר במכללה. פרופ' נוטמן-שורץ כהנה כיו"ר המועצה לעבודה סוציאלית בישראל (2011-2019) ובשנים האחרונות ייצגה את ארגון מנהלי בתי הספר לעבודה סוציאלית בישראל בארגון הבין-לאומי של בתי הספר לעבודה סוציאלית (IASSW).מחקריה מתמקדים במצבי טראומה וחוסן אישיים וחברתיים, שכול ואובדן והכשרה לעבודה סוציאלית, הניבו למעלה מ 100 פרסומים וכן ספר בעריכתה שכותרתו "עבודה סוציאלית תחת אש: תיאוריה, מחקר והתערבות". אורית זכתה במענקים בינלאומיים ומקומיים לפיתוח ידע ותוכניות לימודים הרלוונטיות למצבי קונפליקט, משבר ואסון ובשלושה אותות הצטיינות, בפרס ע"ש פרופ' יוסי קטן (2014), באות הוקרה מטעם הכנסת, הקרן לידידות ואיגוד העובדים הסוציאליים, על פעילותה פורצת הדרך לשילוב עבודה אקדמית עם קהילות נזקקות (2016) ובאות הוקרה מטעם ארגון ESPAnet Israel על תרומה ייחודית למחקר בתחום המדיניות החברתית בישראל (2025).
רחל דקל - עובדת סוציאלית ופרופ' מן המניין בבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש לואיס וגבי וייספלד היא נהלה את בית הספר בין 2012 - 2016 ושמשה כראש האקדמי של בית הספר הבינלאומי של האוניברסיטה במהלך החמש שנים האחרונות. רחל חוקרת ומלמדת מעל לשני עשורים מגוון נושאים הקשורים להתמודדות עם אירועים טראומטיים על הנחשפים הישירים ובעיקר על בני משפחותיהם. היא יזמה ומנהלת באוניברסיטת בר אילן, את מיזם "אדוות להחלמה" המפתח, מטמיע ומכשיר בהתערבויות בגישה משפחתית מודעת טראומה. לפרופ' דקל מעל 180 פרסומים, והיא הנחתה מעל ל -75 תלמידי מחקר.
  

בשיתוף עם משרד הרווחה והביטחון החברתי 

Social min research logo

Picture1

להתקשרות כתבו למיכל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

Haifa newmuchanut

חשיבה חדשה על מדיניות רווחה בעקבות המלחמה

 פרופ' מימי אייזנשטדט

יום רביעי, 14.5.2025 בין השעות 14:15-15:45 בזום

תקציר:  

מאז ה 7 באוקטובר, נוצרו למעלה מ 1000 התארגנויות בזירות שונות בחברה הישראלית. חלק גדול מהן הן יוזמות חדשות בתחום הרווחה והשירותים החברתיים. תופעה זו, אותה ראינו גם במשבר הקורונה, ממחישה שבתקופות של משבר ואי ודאות נוצרים הזדמנות והכרח לחשיבה מחדש. השאלה שעומדת לפנינו היא, כיצד נוכל לתרגם את גל היוזמות לשינוי מערכתי, משמעותי, חדשני ובר קימא במדיניות הרווחה?

הספרות המחקרית מצביעה על כך שפעמים רבות חשיבה "אחרת", "יוצאת מהקופסא" נוצרת בתקופות של משבר, של אי יציבות – תקופות שמעלות על פני השטח תהיות ושאלות מהותיות ומהוות מעין קטליזטור לחשוב ולבחון מחדש מושגים, מסגרות קיימות ודרכי פעולה. התקופה שעברה עלינו מאז ה- 7 באוקטובר ועד היום היא תקופה של רעידת אדמה בכל תחומי החיים שלנו וכמובן גם בתחום של מדיניות חברתית. חשוב להדגיש שתקופה זו, הגיעה אחרי תקופת הקורונה שהייתה בעצמה תקופה משברית. אפשר להתייחס לצומת בה אנחנו נמצאים כמעבדה לשינויים וכהזדמנות לחשיבה חדשה ואולי אפילו לכתיבה מחדש של תורת הרווחה.

בספרות המחקרית, המונח של חדשנות הוא כללי מאוד, רב-תחומי ואומר הרבה דברים להרבה אנשים. חלק מתייחסים לחדשנות טכנולוגית, אחרים לחדשנות בשירותים או בהפעלתם, אחרים מתכוונים לתהליכים חדשים של קבלת החלטות ועוד. בהרצאה, אנסה לשרטט מסגרת שבתוכה תתקיים תורת הרווחה החדשה, תוך הסתכלות על כמה זירות ומבעים והצבעה על כמה יסודות.

פרופ' מימי איזנשטדט, היא פרופ' מן המניין במכון לקרימינולוגיה, הפקולטה למשפטים ובבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש פאול ברוולאד באוניברסיטה העברית בירושלים. היא הייתה הנשיאה של האוניברסיטה הפתוחה בישראל. תחומי המחקר שלה עוסקים בעבריינות נוער ועבריינות נשים, במדיניות חברתית ובמגדר.
  

בשיתוף עם משרד הרווחה והביטחון החברתי 

Social min research logo

Picture1

להתקשרות כתבו למיכל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

לאירועים אקדמיים ופרסומים מחוץ למרכז לחצו כאן 

לאירועי חירום בתקשורת לחצו כאן

סמסטר ב, תשפ"ה, 2025

26.3.2024: בין אבל אישי לחברתי: מלחמת חרבות ברזל כהזדמנות להרחבת הפרדיגמה. אורית נוטמן-שורץ ורחל דקל

14.5.2025: חשיבה חדשה על מדיניות רווחה בעקבות המלחמה. מימי אייזנשטדט

25.6.2025: איך לשרוד? אסטרטגיות התמודדות עם השבי של נשים אזרחיות שנחטפו ב7/10. פרופ' גבריאלה ספקטור-מרזל וד"ר לאה שלף

14.7.2025: מדדי חוסן בישראל - יום עיון מקוון

סמסטר א, תשפ"ה, 2024-2025

20.11.2024: כוחה של תשתית חברתית להקטין את הסיכויים להפגע, פרופ' דניאל אולדריץ'

8.1.2025: אריאל היימן: (אי) הערכות מדינת ישראל לרעידות אדמה

22.1.2025: יאן סרדצה ויולי חרומצ'נקו: מרחבים בטוחים לילדים בגיל הרך בישראל במהלך השנה שאחרי ה7.10: מקרי הבוחן של מרחבי ים המלח, מג'דל שמס ושדרות

29/1/2025: אלון צויזנר: איך עויינות בין הקבוצה שלנו לקבוצה שלא שלנו מעוררת דיבור רעיל במדיה החברתית (באנגלית: How Ingroup and Outgroup Hostility Fuels Toxic Speech on Social Media). בשיתוף עם מרכז מינרווה לחקר שלטון החוק במצבי קיצון

 

 

 הרצאות סמינריוניות שהתקיימו במרכז בסמסטר ב, תשפ"ד

בשגרה, המרכז מקיים הרצאות שבועיות בימי רביעי בין השעות 14:15-15:45. מחצית מההרצאות משותפות עם מרכז מינרווה לחקר שלטון החוק במצבי קיצון
ההרצאות מתקיימות בזום, במרחב הוירטואלי. מרבית ההרצאות מוקלטות ומשודרות ב  YouTube וכן משודרות חי בפייסבוק

1.5.2024: שרון ידין: מאבק בהשפעות שינויי אקלים בעזרת ביוש (shaming) (הרצאה משותפת עם מרכז מינרווה לחקר שלטון החוק במצבי קיצון, באנגלית)

8.5.2024: גבי וימן: הלוחמה הפסיכולוגית של חמאס

15.5.2024: חוזה איגנסיו הרננדז: חזרה לשלטון החוק במדינות שבירות ומצבי קונפליקט - המקרה של וונצואלה (הרצאה משותפת עם מרכז מינרווה לחקר שלטון החוק במצבי קיצון, באנגלית)

22.5.2024: יוסי חן: האירועים בנגב המערבי לאחר השבעה באוקטובר דרך סיפורו של קיבוץ נירים

5.6.2024: מיכל אלמוג-בר: התנדבות ויזמות אזרחית במלחמה: דילמות, אתגרים ותובנות להיערכות וניהול מצבי חירום

19.6.2024: גבק'ה אדנוגה- ועדות שלום מקומיות וקונפליקטים בין קהילות חקלאים לרועים בדרום-מערב ניגריה (הרצאה משותפת עם מרכז מינרווה לחקר שלטון החוק במצבי קיצון, באנגלית)

26.6.2024: ליאת קוליק - נשות הברזל – תפקוד והתמודדות נשים בעורף בעת המלחמה

3.7.2024: אורי אנסנברג- בתי דין לנדל"ן במזרח ירושלים (הרצאה משותפת עם מרכז מינרווה לחקר שלטון החוק במצבי קיצון, באנגלית) 

17.7.2024: אורית נוטמן-שורץ ויעל הוכמן - שיקולים בקבלת החלטות בנוגע לפינוי מאזורי מלחמה בקרב משפחות צעירות

   

לאירועים והרצאות סמינריוניות שניתנו בשנים 2018-2024 ראו כאן

לארועים וסדנאות שהתקיימו בשנים 2018-2022 ראו כאן

 

קונסורציום נוער וילדים בשגרת חירום (מעודכן ל- 2020)

Haifa newmuchanut

איך לשרוד? אסטרטגיות התמודדות עם השבי של נשים אזרחיות שנחטפו ב7/10

 פרופ' גבריאלה ספקטור-מרזל וד"ר לאה שלף

תקציר:  

מטרה: המחקרים המעטים שנערכו על אזרחים שנחטפו בחנו את קשיי השבי והשלכותיהם על החטופים לאחר השחרור ולאורך חייהם. השאלה כיצד אזרחים מתמודדים עם השבי קיבלה תשומת לב מחקרית מוגבלת. המחקר הנוכחי נועד למלא את הפער הזה על ידי בחינת האסטרטגיות של נשים אזרחיות בגילאים שונים להתמודדות עם קשיי השבי.

שיטה: הנתונים מבוססים על 17 ראיונות בעל פה ששודרו בתקשורת הישראלית עם 19 נשים ישראליות אזרחיות בנות 18 עד 85 שנחטפו על-ידי מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר 2023 ושוחררו לאחר 50-54 ימים בשבי. הראיונות תומללו ונותחו באמצעות ניתוח תוכן אינדוקטיבי.

תוצאות: הנשים תיארו אסטרטגיות מגוונות להתמודד עם קשיי השבי. אלה חולקו לשלושה סוגים: רגשיות, קוגנטיביות, התנהגותיות. אסטרטגיות רגשיות כללו תקווה וניתוק פסיכולוגי;. אסטרטגיות קוגניטיביות כללו אסטרטגיות מכוונות החוצה, לעולם החיצוני - אוריינטציה בזמן וקבלת מידע על העולם שבחוץ, ואסטרטגיות מכוונות פנימה, שהתמקדו בעולם הפסיכולוגי של החטופות - דיבור עצמי, חשיבה על יקיריהן בבית, דמיון השחרור והחיים לאחר מכן, וזיהוי יתרונות בשבי;. אסטרטגיות התנהגותית כללו כתיבה, פעולות מכוונות הישרדות, אינטראקציה עם חטופים אחרים וטיפול בהם. הנשים תיארו את אסטרטגיות ההתמודדות השונות כמכוונות וכדורשות מאמץ מתמיד.

מסקנות: כדי להתמודד עם המצוקות הקיצוניות של השבי, הנשים שנחטפו ב-7 באוקטובר יישמו בו-זמנית אסטרטגיות ממוקדות-רגש, ממוקדות-בעיה והימנעות, אשר שילבו היבטים רגשיים, קוגניטיביים והתנהגותיים. מספר אסטרטגיות, במיוחד טיפול באחרים, נראות אופייניות מגדר, ואסטרטגיות אחרות שימשו באופן שונה נשים צעירות ומבוגרות. בהתחשב בהשלכות הפסיכולוגיות ארוכות הטווח של השבי, הממצאים שלנו יכולים לדייק את תהליך השיקום של נשים ששוחררו מהשבי, במיוחד נשים אזרחיות.

המאמר פורסם:

Shelef, L., Spector-Mersel, G. (2025). How to survive? Civilian women's coping strategies in wartime captivity. Psychology of Violence. https://doi.org/10.1037/vio0000595


פרופ' גבריאלה ספקטור-מרזל היא חברת סגל וראשת אשכול אזרחים וותיקים במרכז "שדות" בבית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר. כמו כן מכהנת כראשת קבוצות העניין במחקר איכותני במכון מופ"ת. תחומי המחקר שלה כוללים הזדקנות בצל טרור, מגדר וזיקנה, הפרדיגמה הנרטיבית, גרונטולוגיה נרטיבית, ורפלקציה של סיפור חיים. היא פרסמה מאמרים ופרקים בתחומים אלה וכתבה את הספר צברים לא מזדקנים: סיפורי חיים של קצינים בכירים מדור תש"ח (2008 , מאגנס). היא גם ערכה בשיתוף את הספר המקיף הראשון בעברית על מחקר נרטיבי, מחקר נרטיבי: תיאוריה, יצירה ופרשנות (2010, מאגנס ומופ"ת).
 
ד"ר לאה שלף היא עובדת סוציאלית קלינית, מומחית בתחום בריאות הנפש (מ"ר 41). בתפקידה היא דקן בית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר ויועצת מחקר ומטפלת ביחידה לתגובות קרב בצה"ל. ד"ר שלף השתחררה בשנת 2018 מצה"ל, לאחר 20 שנות שירות כקצינת פסיכולוגיה. בתפקידה האחרון הייתה ראש ענף פסיכולוגיה בחיל האוויר.תחומי העניין המחקריים העיקריים של לאה הם התנהגות אובדנית, הפרעה פוסט טראומטית והקשר ביניהם, בעיקר בקרב אוכלוסיית החיילים, אנשי מילואים ולוחמים לשעבר. מאז ה 7 באוקטובר פרסמה מספר מאמרים אודות פוסט טראומה בקרב לוחמים והתמודדות עם שבי.
  

בשיתוף עם משרד הרווחה והביטחון החברתי 

Social min research logo

Picture1

להתקשרות כתבו למיכל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

להרצאות סמינריוניות בעבר ראו כאן

2020-2021

 7.12.2021: כנס היברידי עם האוניברסיטה האירופית בקפריסין: Regional Collaboration in Disaster Prevention: the cases of Israel & Cyprus

27.10.2021 - וובינר בינלאומי: מה ניתן ללמוד ממגיפת הקורונה על תכנון ומדיניות (באנגלית: COVID-19 Impacts and Takeaways for Policy and Planning) - מפגש אחרון בסידרה "ישראל בשנת הקורונה"

 יוני - אוקטובר 2021 - ישראל בשנת הקורונה - תובנות ממחקרים חברתיים במימון משרד המדע: שמונה מפגשים מקוונים בשיתוף קהילת חוקרי.ות משרד המדע והטכנולוגיה

תפיסות והתנהגות של הציבור בישראל בנוגע לרעידות אדמהוובינר בשיתוף מרכז המחקר לתקשורת בריאות וסיכונים, 13.7.2021

 סדנה בנושא היחסים בין ארגוני החברה האזרחית למוסדות המדינה בימי מגיפת הקורונה (Mobilization, Interaction, Contention: Relations Between NGOs/Civil Society and States in Times of Covid-19) בשיתוף עם מרכז מינרבה לחקר שלטון החוק במצבי קיצון. 23, 28, 30 ביוני, 2021

שומר החומות – היבטים מחקריים ראשוניים - 9.6.2021 (מפגש מקדים לסדרת מפגשים בשיתוף עם קהילת חוקרים.ות של משרד המדע והטכנולוגיה: ישראל בשנת הקורונה - תובנות ממחקרים חברתיים במימון משרד המדע)

דיון בנושא זכויות אסירים/ות וחיסונם בימי מגיפה - 20.1.2021 (עם מרכז מינרבה לחקר שלטון החוק במצבי קיצון)

הסכמי אברהם והסכסוכים במזרח התיכון: הבטים משפטיים ופוליטיים  - 9.12.2020 (ארוע משותף עם מרכז מינרבה לחקר שלטון החוק במצבי קיצון, באנגלית)

התמודדות עם משבר הקורונה: ענין של משילות - וובינר לציון יום החירום הבינלאומי - 13.10.2020

וובינר לציון יום המודעות לצונאמי - 17.11.2020

20.7.2020: סדנה עם יוסי זמרי: זיהוי סיכונים כחלק מהכלים לניהול משבר הקורונה. קישור להקלטת הסדנה כאן

5.3.2020: כנס בנושא הבסיס המדעי להיערכות למגיפת הקורונה ומגיפות אחרות. עם בית הספר לבריאות הציבור, אוניבריסיטת חיפה. הקלטת החלק הראשון של הארוע ; הקלטת החלק השני של הארוע

2018-2019

4-5.12.2019 - סדנה בנושא: מי מפחד מפסיכו-טראומה? עם פרופ' מולי להד מהמכללה האקדמית תל חי ומרכז משאבים וד"ר משה פרחי מהמכללה האקדמית תל חי - מומחים ישראלים מובילים בתחום הטיפול במצבי דחק פסיכוטראומה וחוסן. לפרטים נוספים ראו כאן. הסדנה הוקלטה וזמינה בערוץ היוטיוב של המרכז כפליי-ליסט

29.12.2019 - כנס היערכות למצבי חירום ואסונות, קמפוס הנמל של אוניברסיטת חיפה (במסגרת כנס האגודה הגיאוגרפית הישראלית)

21-22 בינואר, 2019 - סדנה בנושא ניהול סיכונים בהנחיית יוסי זמרי וארז סברדלוב 

28 בנובמבר, 2018 -- אסונות מתגלגלים (Cascading Disasters) - סדנת חוקרים

29 בנובמבר, 2018 --  התמודדות עם אסונות מתגלגלים כנס בין-לאומי