חשיבה חדשה על מדיניות רווחה בעקבות המלחמה

מאז ה 7 באוקטובר, נוצרו למעלה מ 1000 התארגנויות בזירות שונות בחברה הישראלית. חלק גדול מהן הן יוזמות חדשות בתחום הרווחה והשירותים החברתיים. תופעה זו, אותה ראינו גם במשבר הקורונה, ממחישה שבתקופות של משבר ואי ודאות נוצרים הזדמנות והכרח לחשיבה מחדש. השאלה שעומדת לפנינו היא, כיצד נוכל לתרגם את גל היוזמות לשינוי מערכתי, משמעותי, חדשני ובר קימא במדיניות הרווחה?

הספרות המחקרית מצביעה על כך שפעמים רבות חשיבה "אחרת", "יוצאת מהקופסא" נוצרת בתקופות של משבר, של אי יציבות – תקופות שמעלות על פני השטח תהיות ושאלות מהותיות ומהוות מעין קטליזטור לחשוב ולבחון מחדש מושגים, מסגרות קיימות ודרכי פעולה. התקופה שעברה עלינו מאז ה- 7 באוקטובר ועד היום היא תקופה של רעידת אדמה בכל תחומי החיים שלנו וכמובן גם בתחום של מדיניות חברתית. חשוב להדגיש שתקופה זו, הגיעה אחרי תקופת הקורונה שהייתה בעצמה תקופה משברית. אפשר להתייחס לצומת בה אנחנו נמצאים כמעבדה לשינויים וכהזדמנות לחשיבה חדשה ואולי אפילו לכתיבה מחדש של תורת הרווחה.

בספרות המחקרית, המונח של חדשנות הוא כללי מאוד, רב-תחומי ואומר הרבה דברים להרבה אנשים. חלק מתייחסים לחדשנות טכנולוגית, אחרים לחדשנות בשירותים או בהפעלתם, אחרים מתכוונים לתהליכים חדשים של קבלת החלטות ועוד. בהרצאה, אנסה לשרטט מסגרת שבתוכה תתקיים תורת הרווחה החדשה, תוך הסתכלות על כמה זירות ומבעים והצבעה על כמה יסודות.