All partners logo heb

קבוצות מחקר

Open menu

Muchanut logo2

 

אזור הדימדומים: מגורים זמניים לאחר רעידת אדמה

 

אמוץ עגנון, ערן פייטלסון, אונ' עברית

ערן לדרמן, בצלאל

 

יום רביעי, 30.3.2022 בין השעות 14:15-15:45

במרחב הוירטואלי

ההרצאה הוקלטה והיא זמינה ביוטיוב, וכן שודרה חי וזמינה גם בפייסבוק 

 

תקציר

בין הזעזועים המחרידים של רעש אדמה גדול לבין סיום השיקום ממנו משתרע ״אזור הדמדומים״ במהלכו יחפשו רבים קורת גג, אנשים ונשים אשר על אף הטראומה והאובדן צריכים להתפרנס ולגדל את ילדיהם. חזרת החיים והכלכלה לתלם מחייבת מגורים זמניים בקירבת מקורות הפרנסה ומוסדות החינוך. הקמת מגורים מעין אלה תיתקל בקשיים תכנוניים ומעשיים אשר יוחמרו על ידי האחרזועים (aftershocks) שיחרידו את הנפשות המזועזעות ממילא.
מקובל לחשוב כי אתגר יצירת פתרונות המגורים מונח בתחום אחריותם של אנשי מנהל והנדסה בלבד. עם זאת, המחקר מצביע על חשיבות מכרעת לשיתוף גורמים שונים ומגוונים בקבלת ההחלטות הקשורות באפיון המבנים למגורים ובהצבתם במרחב, זאת תוך התייחסות רגישה לאספקטים חברתיים, תרבותיים, פסיכולוגיים, טכנולוגיים וסביבתיים.
שיתוף ידע מבוסס על ניסיון שנצבר בשטח ונאסף במחקר אקדמי, מהווה מפתח לניסוח אסטרטגיות ישימות להתנהלות בשעת חירום. המחקר מציע כלי המסייע למקבלי ההחלטות לבחור פתרונות מחסה ודיור זמניים שיסופקו לקהילה הנפגעת תוך התחשבות במגוון רחב של שיקולים.

קישור לדו"ח המחקר

אמוץ עגנון הוא פרופסור באוניברסיטה העברית, מלמד וחוקר גאולוגיה וגיאופיזיקה במכון פרדי ונדין הרמן למדעי כדור הארץ. את תוארו בגאופיזיקה קיבל בשנת 1989 באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. הוא זכה בפרס לנדאו של מפעל הפיס ובשנת 2007 זכה בפרס על שם רפאל פרוינד מטעם החברה הגאולוגית הישראלית, שימש כפרופסור אורח באוניברסיטת פריז ובאוניברסיטת סטנפורד, וב2012 התמנה עמית בינלאומי של איגוד הלמהולץ (הארגון המדעי הגדול ביותר בגרמניה המאחד 19 מרכזי ומכוני מחקר מדעיים-טכניים וביולוגיים-רפואיים). באותה שנה הקים את מרכז ניב לגיאואינפורמטיקה ומאז הוא מכהן כראש המרכז.

ערן לדרמן הוא מרצה בכיר במחלקה לעיצוב תעשייתי באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל בירושלים; חוקר בכיר בפרויקט הרב-תחומי של DESURBS – עיצוב מרחבים עירוניים בטוחים של תוכנית המסגרת השביעית של האיחוד האירופי, מייסד וראש RDfD - Relevant Design For Disaster Research Group. , הרצה ב-2015 ב"ועידת האו"ם העולמית השלישית של ה-WCDRR להפחתת סיכוני אסונות (DRR)", סנדאי, יפן והשתתף כחבר פאנל ב-2016 בוועידת המדע והטכנולוגיה (UNISDR) ז'נבה, שוויץ. הוא מנהל סטודיו מוכר לעיצוב המתמחה בתחומי מכשור רפואי, שירותי חילוץ ומוצרי הישרדות.

לפרטים נוספים על פרופ' ערן פייטלסון ראו כאן

לפרטים נוספים על המחקר ראו כאן

All partners logo eng New

 

להתקשרות כתבו למיכל או ערן: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 בתמיכת: משרד המדע והטכנולוגיה והרשות הלאומית לחירום (רח"ל) במשרד הביטחון

 

Muchanut logo2

 

כיצד מכינים רשות מקומית לחירום?

מתודולוגיה לבניית מערכת ניהול "חוסן ארגוני" ברשות המקומית

 

תא"ל (מיל) אבי בכר
מנכ"ל ישראטים 98 בע"מ, לשעבר רמ"ט פיקוד העורף וראש מל"ח

 

יום רביעי, 11.5.2022 בין השעות 14:15-15:45

לצפייה בהקלטת הארוע לחצו כאן

ההרצאה גם שודרה חי בפייסבוק  

תקציר

אירועי החירום בשנים האחרונות שבו והוכיחו כי לרשות המקומית יש תפקיד מרכזי במתן מענה לכל אירועי החירום. אכן מקובל היום יותר מתמיד לכנות את הרשות המקומית "אבן היסוד של ההיערכות לחירום". 
אך האם באמת יש בידי הרשות המקומית את הכלים לעמוד במשימה חשובה זאת? האם יש לרשות המקומית את האמצעים והידע כדי להתמודד עם מגוון האירועים האפשריים?

במהלך ההרצאה נבחן מהו חוסן לאומי ומה הם המרכיבים העיקריים של חוסן זה? ובעיקר - מה הוא חוסן של רשות של רשות מקומית? האם חוסן משמעותו שהעירייה ממשיכה לתפקד? שהיא ממשיכה - בגביית ארנונה? באיסוף אשפה? או מאשרת תכניות בנייה?

אנו מייחסים את החוסן ליכולת הרשות לתת מענה לצרכים המיוחדים של האוכלוסייה הנובעים ממצב החירום, שזאת למעשה משימה שלא קיימת בשגרה. אבל מאידך, אין אף גוף אחר שיכול לבצע משימה זאת  - גם לא צה"ל, שכן רק לרשות המקומית יש את הנתונים ואת ההיכרות האינטימית עם האוכלוסייה בגזרתה.
אז איך מכינים רשות מקומית למשימה כזאת?
בהרצאה תוצג מתודולוגיה רב תחומית ורב ארגונית לבניית חוסן ארגוני ברשות המקומית, הכוללת שינוי התפיסה של השענות על צה״ל/ פיקוד העורף כמענה לטיפול באוכלוסייה (צה"ל פשוט לא יהיה שם - לא במלחמה ובוודאי לא ברעידת אדמה), מערך הסברה ומידע לציבור ברמת הרשות המקומית, והעברת חלק מהאחריות לחוסן אל הפרט והמשפחה.

אבי בכר הוא מנכ"ל – ישראטים 98 בע"מ , לשעבר - מ"מ קבוע ליו"ר ועדת מל"ח עליונה (ראש מערך מל"ח) וראש מטה פיקוד העורף. אבי שירת שירות ממושך בצה"ל בתפקידי פיקוד מטה והיה ממקימי פיקוד העורף. בתפקידו האחרון בצבא הוא שימש כראש מטה פיקוד העורף. הוא השתחרר מצה"ל בדרגת תא"ל.

מאז השחרור מצה"ל אבי מנהל חברה עצמאית הפועלת בישראל ובמדינות בעולם, המעניקה יעוץ אסטרטגי וכתיבת תורת לחימה לכל מצבי החירום. אבי מייעץ למשרדי ממשלה, משטרה, ארגונים במגזר הציבורי, חברות פרטיות גדולות ומערכות תשתית לאומית. הוא יועץ מוכר בעולם וניהל פרוייקטים באיחוד הארופאי ונאט"ו.

בימים אלה הוא מוביל ומארגן כנס בין לאומי להיערכות למצבי חירום בצרפת https://cannesirf.com.

 

All partners logo eng New

 

להתקשרות כתבו למיכל או ערן: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 בתמיכת: משרד המדע והטכנולוגיה והרשות הלאומית לחירום (רח"ל) במשרד הביטחון

 

Muchanut logo2

 

 כן או לא יעלה על הדעת: עידן חדש והשלכות להיערכות למצבי חירום

 

פרופ' (אמריטוס) הנדריק ברוינס

אוניברסיטת בן גוריון בנגב 

 

 דברי מבוא: דר' אלכס אלטשולר
אוניברסיטת חיפה

 

יום רביעי, 23.11.2022 בין השעות 14:15-15:45

ההרצאה הוקלטה והיא זמינה לצפייה ביוטיוב בקישור כאן. כמו כן ההרצאה שודרה חי בפייסבוק

תקציר

ההרצאה עוסקת בהשלכות המסוכנות שהתפתחו בעולם עקב הפלישה של רוסיה באוקראינה. מדובר על עידן חדש, לפי הערכתי, שבו המצב באירופה הפך מדרכי שלום לדרכי מלחמה ועוינות בין רוסיה לארצות ה- NATO. בפרספקטיבה פוליטית גיאוגרפית היסטורית ידונו התפתחויות מאז מלחמת העולם הראשונה ועד הסיטואציה הנוכחית. מעניין להשוות בין חוות דעת שונות של פוליטיקאים ואנשים אחרים לגבי הערכתם למצבים העתידיים (Foresight) והמימוש האמיתי בדיעבד (Hindsight) על מנת ללמוד משהו על ריאליזם (Realism). מאז משבר הטילים בקובה בשנת 1962 העולם כעת במצב הכי מסוכן בנוגע לשימוש אפשרי בנשק גרעיני. לכן חייבים לקחת בחשבון את ההתפתחויות בעולם בזמן אחרון בנוגע להיערכות למצבי חירום, גם בארץ.

 

פרופ' (אמריטוס) הנדריק ברוינס הועסק באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מ- 1984 עד יציאתו לפנסיה ב- 2016. הוא היה חוקר ומרצה במכונים לחקר המדבר (קמפוס שדה בוקר) וגם לימד במח' לגיאוגרפיה ובמח' לארכיאולוגיה (קמפוס באר שבע). כסטודנט הוא למד בשנות ה-70 באוניברסיטה העברית בירושלים וסיים את התואר השני בהצטיינות במכון למדעי כדור הארץ. את הדוקטורט הוא קיבל בהולנד באוניברסיטת Wageningen על מחקר בנוגע לחקלאות קדומה בנגב ובסיני.

פרספקטיבות היסטוריות הינן חשובות להערכת סיכון ופיתוח מדיניות בקשר להיערכות למצבי חירום. בנושא אסונות טבע באזור הים התיכון המזרחי, פרופ' ברוינס מתעסק בהתפרצות הענקית שהיה בהר הגעש בסנטוריני (יוון) בתקופת הברונזה. הוא גילה הוכחות ייחודיות לפגיעת צונאמי קטסטרופלית בכרתים בעיר המינואית Palaikastro שנגרמה על ידי התפרצות זו.

בתחום הגיאוגרפי-אנטרופולוגי, פרופ' ברוינס יזם וניהל פרויקט מחקר בין-לאומי בשנים 1994-2000 בנושא היערכות והתמודדות עם בצורת בקרב רועים-נוודים באזורים צחיחים בקניה (הטורקנה והמסאי) ואצל הבדואים בנגב. הוא היה עורך אורח של ה- Journal of Contingencies and Crisis Management  בגיליון מיוחד על ביטחון מים – Water Security  Contingency Planning for(Vol. 8, No. 2, 2000).

הוא פרסם מעל 140מאמרים, גם בכתבי עת מכובדים כמו Nature ו- Science. הוא קיבל בשנת 2006 פרס מלכותי “Officer in the Order of Orange Nassau” מסגן ראש הממשלה בהולנד על הישגיו במחקרים לפיתוח מדיניות ותכנון מקדים לקראת מצבי חירום – ביטחון מים ומזון, וגם עבור מחקרים חדשניים הקשורים למזרח הקדום. בשנת 2011 הוא הוזמן לוועידה בין-לאומית יוקרתית בהאג (הולנד) World Foresight Forum בנושא Secure Homelands for Future Generations. כגמלאי פעיל פרופ' ברוינס עסוק בהמשך מחקריו בתחומים הנ"ל ופרסום התוצאות. מאז 2020 הוא ראש וועדת ההיגוי במרכז הידע והמחקר הלאומי בתחום ההיערכות למצבי חירום, אוניברסיטת חיפה.

ד"ר אלכס אלטשולר - עובד סוציאלי, המתמחה בתחום ההיערכות וההתמודדות עם מצבי חירום. את תאריו השלים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת רומא ואוניברסיטת הרווארד, שבה שימש, בין היתר, עמית פוסט-דוקטוראט של קרן פולברייט ולאחר מכן עמית מחקר בכיר. ד"ר אלטשולר חוקר בתחום ההיערכות למצבי חירום וזכה בעשרות פרסים ומלגות בינלאומיות על עבודתו. ד"ר אלטשולר הינו מרצה בכיר בבית-ספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה וחבר בוועדות וגופים רבים ובהם מרכז הידע והמחקר הלאומי בתחום ההיערכות למצבי חירום (שבו שימש כיו"ר מייסד של ועדת ההיגוי הלאומית), הוועדה המדעית של האו"ם בתחום החירום וכן וועדת המומחים בתחום החירום של המועצה המדעית הבינלאומית. לאחרונה, אלכס נבחר בבחירות כלל-עולמיות לחבר בוועד המנהל של האיגוד הבינלאומי של בתי-הספר לעבודה סוציאלית ובהמשך ליו"ר ועדת הפרויקטים הבינלאומיים של הארגון. החל משנת 1998 מתנדב בעמותת סלע, המסייעת לעולים מכל הארצות במצבי משבר ואסון.

 

All partners logo eng New

 

להתקשרות כתבו למיכל או ערן: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 בתמיכת: משרד המדע והטכנולוגיה והרשות הלאומית לחירום (רח"ל) במשרד הביטחון

 

 

Muchanut logo2

 

חוסן אוכלוסיה בעת לוחמה: הטיפול בנפגעים, משפחותיהם ושאיריהם

 

פרופ' (אמריטוס) אורי ינאי

האוניברסיטה העברית בירושלים, ביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית

 

יום רביעי, 9.11.2022 בין השעות 14:15-15:45

במרחב הוירטואלי.

הקלטת המפגש זמינה ביוטיוב כאן

המפגש גם שודר חי בפייסבוק

 

תקציר

עוד טרם הקמת המדינה ידעה האוכלוסיה היהודית בישראל פגיעות בגוף, בנפש וברכוש כתוצאה ממעשי איבה. מאחר שלא ניתן למנוע לחלוטין פיגועי טרור כולם, נטלה על עצמה מדינת ישראל לאחר הקמתה את הטיפול בתוצאותיהם הקשות. הטיפול מוענק לכל, גם לעוברי אורח שאינם ישראלים.

מאז שנת 2000 אירעו פיגועים קשים בהם נפצעו וניספו ישראלים, פלשתינאים וזרים רבים במהלך אינתיפדת אל-אקצה ולאחריה. מערכות החירום מוזעקות לכל אירוע ומתפנות מיד בתום מילוי תפקידן, אך מי דואג לנפגעים, למשפחותיהם ולעסקים שקרסו? מי הגורם המקומי שנותר בשטח מזהה את הצרכים ודואג לענות עליהם? ההרצאה תציג מעט מהניסיון שנצבר בתחום זה בישראל בהתייחס למשפחות ולקהילות. 

על פי החוק בישראל, על המוסד לביטוח לאומי לדאוג לנפגעי פעולות איבה, משפחותיהם ושאיריהם בתחומים רבים ומגוונים, להתמיד ולדאוג להם משך שנים רבות, כשמימון הוצאות אלה חל ישירות על אוצר המדינה. אך היש בדאגה זו להבטיח את חוסן האוכלוסיה כולה?

אופי והיקף פעולות האיבה השתנה עם הזמן. פיגועים במרכזי הערים לא חדלו אך נוספו להם מטחי טילים ורקטות מעבר לגבול הפוגעים ומשתקים חבלי ארץ שונים למשך ימים. צוותי חירום יישוביים והקמת 'מרכזי חוסן' עומדים בבסיס המאמץ לשמר את חוסן האוכלוסיה ויכולתה לעמוד בשגרת הקיום בישובים ברחבי הארץ. מענה מקומי זמין ואמין הוא המפתח להבטחת חוסן האוכלוסיה. 

 

פרופ. אורי ינאי

פרופסור (אמריטוס) אורי ינאי הוא חוקר בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו מתמקדים בזכויות של 'קרבנות' לסוגיהם. בחלק ממדינות העולם קיימת הבחנה בין הטיפול והסיוע הניתנים לנפגעי עבירה לבין אלה המוענקים לקרבנות טרור.

מחקריו של פרופ. ינאי מתמקדים בין השאר בסיוע ובטיפול המוענקים לנפגעי טרור ושאיריהם תוך לימוד והשוואת המדיניות הנוהגת בתחום זה בגרמניה, צרפת, אנגליה (וצפון אירלנד), קנדה וארה"ב לפני ואחרי 11/9.

לאחרונה, טבע פרופ. ינאי את המושג 'צדק מאחה' וחוקר את מעמדם של עוברי חוק ונפגעי עבירה המבקשים לעשות צדק בעניינם מחוץ לכותלי בית המשפט.

 

All partners logo eng New

 

להתקשרות כתבו למיכל או ערן: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 בתמיכת: משרד המדע והטכנולוגיה והרשות הלאומית לחירום (רח"ל) במשרד הביטחון

 

Muchanut logo2

 

 בניית תפיסה ופרקטיקה - חוסן ומרכזי חוסן

טליה לבנון

מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה (ITC) 

 

יום רביעי, 7.12.2022 בין השעות 14:15-15:45

במרחב הוירטואלי

לחצו כאן להרצאה המוקלטת והדיון בעקבותיה

ההרצאה גם שודרה חי בפייסבוק

תקציר

ההרצאה עוסקת במענים לחשיפה הגבוהה של קהילות בארץ לאירועים ואיומי אירועים על רקע בטחוני. נעסוק בעקרונות ובתפיסה אשר הובילו לבניית מודל מרכזי החוסן: מודל מערכתי שפותח בישראל אשר מהווה כלי לרשות לבניית מוכנות לחירום ומענים לחירום. נרחיב על האפיונים השונים בין מרכזי החוסן כחליפה מותאמת אישית לפי מיפוי הסיכון והמשאבים, ואפיוני פעילותם בכל אזור.

 

טליה לבנון מוסמכת בעבודה סוציאלית קלינית (MSW) מאוניברסיטת בר אילן, בעלת תואר בפסיכותרפיה אינטגרטיבית ו- BSW בעבודה סוציאלית מהאוניברסיטה העברית.
בשנת 1973, במהלך מלחמת יום כיפור, טליה שימשה כקצינה בצה"ל, ועבדה עם משפחות שכולות וחיילים פצועים. טליה הדריכה עובדים סוציאליים ועבדה באגף השיקום של המוסד לביטוח לאומי בישראל בטיפול ושיקום אלמנות ואלמנים.
מאז 2001 טליה הינה מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה (ITC), רשת שיתופית בין-מגזרית המונה למעלה מארבעים ארגונים. הקואליציה מפתחת ומוציאה לפועל, יחד עם שותפים מהארץ ומהעולם, תכניות לטיפול בזמן חירום ולאחריו, הכשרת אנשי מקצוע ומתנדבים מתחומים שונים - בהיערכות לשעת חירום, בעבודה בזמן חירום ובשיקום לאחר אירועי חירום. הקואליציה עוסקת בתחום הטראומה בקרב אוכלוסייה: מענה ישיר בתחומי החוסן הקהילתי, הכנות לקראת אירועי חירום, הכשרות והדרכות לצוותי התערבות.
כמנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה, טליה אחראית על פיתוח והקמת מודלים חדשניים כמו מרכזי חוסן ומרכזי הכשרה אזוריים, והובלת השותפות עם הממשלה ופיקוד העורף.
עם ניסיון של למעלה משלושים שנה בתחום הטיפול בטראומה והשכול, טליה מעורבת באופן פעיל במספר פרויקטים לאומיים ובינלאומיים המחויבים לפיתוח היערכות לשעת חירום וחוסן בקהילות. מודלים, פרוטוקולים והתערבויות שפותחו על ידי הקואליציה הישראלית לטראומה יושמו בהאיטי, ארה"ב, יפן, מומבאי והפיליפינים, צרפת, גרמניה ועוד. מאז 2014 הקואליציה עוסקת בהכשרות בשיתוף גורמים מקומיים באוקראינה, ומפרוץ המשבר הנוכחי ממשיכה ללוות ולסייע מקצועית לקהילה רחבה של אנשי מקצוע מקומיים . טליה ייצגה את ישראל באו"ם בדיון על קורבנות הטרור. הקואליציה עובדת עם ארגונים בינלאומיים וזכתה למעמד של גוף מייעץ לאו"ם.

 

All partners logo eng New

 

להתקשרות כתבו למיכל או ערן: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 בתמיכת: משרד המדע והטכנולוגיה והרשות הלאומית לחירום (רח"ל) במשרד הביטחון