יוסי זמרי

יועץ בתחום ניהול סיכונים

ניהול סיכונים מדינתי במסגרת ניהול משבר הקורונה בישראל - מציאות או חלום?

יום רביעי, 22.12.2021 בין השעות: 14:15-15:45

ההרצאה הוקלטה והיא זמינה ביוטיוב בקישור כאן

 תקציר

ההרצאה סוקרת את השימוש בניהול סיכונים ברמה המדינתית כחלק מניהול משבר הקורונה בישראל.
נסקר השימוש במתודולוגיה במסגרת עבודת גורמי המפתח בניהול המשבר. ספוילר: דומה למה שאתם חושבים.
מוצג תהליך שהובל ע"י המרצה שבו זוהו קרוב למאתיים סיכונים בשלוש עשרה קטגוריות שונות.
מתואר הניסיון לרתום את תפוקות התהליך לשירות קברניטי המשבר.
מוצגת רפלקציה על הסיבות לשימוש הדל בניהול סיכונים ככלי ניהולי וניתן מבט מיוחד על ניהול פרויקט החיסונים מזווית קצת אחרת.
נקנח בתובנות להתמודדות עם ניהול מצבי חירום בעתיד.

יוסי זמרי הינו המנכ"ל והבעלים של חברת M4T העוסקת בייעוץ ניהולי לחברות טכנולוגיה ושירותים ומוכר כמומחה מוביל בתחום של הטמעת תהליכים חוצי ארגון, ניהול פרויקטים גדולים, ניהול סיכונים וניהול תהליך ה Delivery על כל היבטיו.

להתקשרות כתבו למיכל או ערן: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 בתמיכת: משרד המדע והטכנולוגיה

דר' מוטי זוהר

החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה

ניתוח אסונות טבע בישראל באמצעות הרשת החברתית טוויטר

יום רביעי, 3.11.2021 

ההרצאה הוקלטה וזמינה ביוטיוב בקישור כאן: https://youtu.be/lhyB58Ujncs

 תקציר

בעשור האחרון צמחה טוויטר כרשת חברתית בשיעור גבוה בקרב משתמשים רבים ומונה, נכון להיום מעל ל-500 מיליון משתמשים ברחבי העולם. בישראל עולה שיעור המשתמשים ברשת מאז 2014 בכ-100000 משתמשים בשנה ועומד על למעלה ממיליון. המסרים המועברים באמצעות טוויטר ("ציוצים") מונים עד 280 תווי טקסט ויכולים להישלח על בסיס חיבור לרשת האינטרנט באמצעות טלפונים ניידים ('סמארטפונים') ושלל אפליקציות צד-שלישי. במהלך התרחשות קטסטרופה סביבתית ואחריה עולה הנטייה "לצייץ" ועמה התעבורה ברשת. בעוד שהמידע הנגזר מטוויטר נמצא בשימוש ברחבי העולם למתן התרעה הקרובה לזמן אמת, חקר הפריסה הגיאוגרפית למיצוי תובנות יישומיות עדיין בחיתוליו. במחקר זה רכשנו נתונים מטוויטר לפני ואחרי אירועי סיכונים טבעיים בולטים שהתרחשו בישראל וסביבתה דוגמת שריפות ורעידות אדמה. נתונים אלו עובדו באמצעות topic modeling וסוננו לפי רמת סף של סיווג לכאלו המשוייכים לסנטימנט של האירוע. הנתונים המשוייכים לאירוע עברו תהליך של עיגון למרחב באמצעות אלגוריתם התאמה ופונקציות מרחביות. הנתונים הקשורים לשריפה בחיפה שהתרחשה בנובמבר 2016 ואלו הקשורים לרצף רעידות האדמה ביולי 2018 נבחנו עיתית ומרחבית אל מול נתוני אמת מן הרשות הלאומית לכבאות והצלה ומנתוני המכון הגיאופיסי לישראל, בהתאמה. ניתוח זה נועד לבחון האם הרשת החברתית מאפשרת מתן התרעה הקרובה לזמן אמת והאם ניתן להשתמש במידע המופק ממנה למיפוי פריסת הנזקים.

להתקשרות כתבו למיכל או ערן: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 בתמיכת: משרד המדע והטכנולוגיה והרשות הלאומית לחירום (רח"ל) במשרד הביטחון

רקע ונושאים לדיון עתידי 

חוסן אישי, חברתי/ קהילתי ולאומי

מערכת החינוך בבית הספר ובבית הספר

האוכלוסיה הערבית

 זיקנה בקורונה

עבודה ותיירות בקורונה

קישור לפרטי סדרת המפגשים וקישורים להקלטות

פרטים על המחקרים זמינים באתר משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה:

 https://www.gov.il/he/Departments/DynamicCollectors/sciencecorna?skip=0

להתקשרות כתבו למיכל או ערן: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 בתמיכת: משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה והרשות הלאומית לחירום (רח"ל) במשרד הביטחון

אלוף (במיל') יצחק בריק

פערים במוכנות מדינת ישראל למלחמה הבאה

יום רביעי, 17.11.2021 בין השעות 14:15-15:45

ההרצאה הוקלטה והיא זמינה לצפייה ביוטיוב כאן

ההרצאה גם שודרה בפייסבוק

 תקציר

אי מוכנות מדינת ישראל למלחמה באה לידי ביטוי ב 4 המרכיבים הבאים: א. העורף לא הוכן להתמודד עם כ 3000 טילים, רקטות, כטב״מים שישוגרו מדי יום על ישראל. ב. חיל האויר שנבנה כזרוע אסטרטגית לתת תשובות מול מטוסי אויב, לא הוכן לתת תשובות אל מול האיום החדש של הטילים והרקטות; יכולותיו של חיל האויר מול הטילם והרקטות בטלות בשישים. ג. צבא היבשה ממשיך להתנוון והוא אינו כשיר למלחמה. ד. צה״ל איבד את יכולת הלחימה הרב זרועית; עם מטוסים לבד אי אפשר לנצח מלחמה. ה. הדרג המדיני (הקבינט, הממשלה, ועדת חוץ וביטחון) טומנים ראשם בחול ואינם עוסקים כלל בביטחון המדינה. הם סומכים על צה״ל ללא גיבוש תפיסת ביטחון, ללא בקרה ומעקב ,והפכו ברבות הימים לחותמת גומי.

האלוף (במיל) יצחק בריק שימש כנציב קבילות החיילים מדצמבר 2008 עד ינואר 2019. בתפקידיו האזרחיים הקודמים שימש כיועץ אסטרטגי לקרן רש״י, יו״ר העמותה לפיתוח הגליל והנגב של ראשי הערים והרשויות של הגליל והנגב, יו״ר הועד המנהל של מכללת עמק יזרעאל, מרכז משק של קיבוץ גלאון. בוגר הטכניון כמהנדס תעשיה וניהול, בוגר תואר שני במנהל ציבורי באונברסיטת ת״א. תפקידיו האחרונים בצה״ל פיקד האלוף בריק על אוגדה 36 האוגדה הסדירה ברמת הגולן, סגן מפקד חיילות השדה ( מז״י), בתפקידיו כאלוף : מפקד המכללות (המכללה לבטחון לאומי, פו״ם, מלט״ק, וקורסים בכירים נוספים), מפקד גייס דרומי מול הצבא המצרי.

האלוף בריק נלחם במלחמות ישראל: במלחמת ששת הימים לחם כמפקד טנק בקרבות אבועגילה, אום כאתף בסיני, באוגדה של אריק שרון; במבצע כארמה לחם כמפקד מחלקת טנקים בחטיבה 7; במלחמת יום הכיפורים לחם בסיני ובמצריים לאחר חציית תעלת סואץ, כמ״פ טנקים בגדוד 113 של אוגדה 162; במלחמת לבנון הראשונה היה מפקדה של טנקים במילואים; שהה בלבנון במשך שנתיים כמפקד חטיבה סדירה וכסגן מפקד אוגדה סדירה. במהלך מלחמת יום הכיפורים החליף בריק שבעה טנקים שנפגעו ונפצע פעמיים, ונותר אחד מהלוחמים הכשרים הבודדים מגדודו, שמנה יותר מ- 200 לוחמים לפני הקרבות. על מעשיו אלו הוענק לו עיטור העוז.

לאחרונה פרסם האלוף מיל יצחק בריק דוח נוקב על מוכנות צבא היבשה למלחמה אשר גרם לסערה גדולה בגופים הבטחוניים, המדיניים, והציבוריים.

להתקשרות כתבו למיכל או ערן: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 בתמיכת: משרד המדע והטכנולוגיה והרשות הלאומית לחירום (רח"ל) במשרד הביטחון