רומי כוריאל
הפקולטה לאדריכלות ותכנון ערים, מסלול תכנון ערים ואזורים, הטכניון
חוסן עירוני - אמצעים לחיזוקו ברשויות עירוניות בישראל
יום רביעי, 8.12.2021 בין השעות 14:15-15:45
ההקלטה של ההרצאה זמינה ביוטיוב כאן: https://youtu.be/72XLLAchI20
ההרצאה גם שודרה חי בפייסבוק
תקציר
חברות אנושיות מתמודדות, מאז ומתמיד, עם איומים וסיכונים בדמות אסונות טבע ופגיעות מעשה ידי אדם, המהווים אתגרים מורכבים ומגוונים. כיום, ניצבים מול ערים ותושביהן אתגרים רבים כאלה, בעלי השלכות שליליות רחבות היקף. ככל שעולה מורכבות האתגרים, כך ההתמודדות עימם מצריכה כישורי ניהול, גמישות וסתגלנות מפותחים יותר. אולם, מערכות השלטון המרכזי מתקשות לעיתים קרובות בפעולות חיוניות שמונעות אסונות או מצמצמות את השפעותיהם. כתוצאה מכך, המערכות הקיימות אינן זריזות דיין בהסתגלות והתפתחות למול הסיכונים הקיימים בשטח.
רשויות מקומיות הניצבות בחזית ההתמודדות עם סיכונים, חותרות להשגת חוסן עירוני (urban resilience): היכולת של מערכת עירונית להכיל אירועים שמפרים באופן חמור וקיצוני את השגרה – ולחזור במהירות להתנהלות הרגילה. במקרים טובים יותר, המערכת העירונית גם תתאים את עצמה ותשתנה תוך כדי תהליך ההשתקמות, ותיצור מציאות טובה יותר עבור התושבים.
במחקר נבחנו שלושה מקרי בוחן: שלוש ערים שפקדו אותן אירועי משבר משמעותיים, אשר בעקבותיהם הן הצליחו לפתח אמצעים רבים ומגוונים בכדי להתמודד עם התרחשויות חירום עתידיות:
- חיפה, שהתמודדה בעבר עם מתקפת טילים ורקטות ושתי שריפות גדולות;
- שדרות, המתמודדת שנים רבות עם מתקפות טילים ורקטות ואיומים ביטחוניים נוספים
- קובה (Kobe), עיר ביפן שהתמודדה עם רעשי אדמה חזקים וצונאמי.
בשתי הערים הישראליות נערכו ראיונות עומק מובנים למחצה, עם בעלי תפקידים מרכזיים. בנוסף, חקרנו וניתחנו תעודות ומסמכים מקומיים שהיו רלוונטיים לאירועים האמורים וההתמודדות איתם. בקובה היפנית, נאסף המידע מתוך מסמכים מקומיים שתורגמו לשפה האנגלית, וכן פרסומים בינלאומיים על האירועים שנחקרו.
בסך הכל, המחקר מנתח כ-90 אמצעים ותהליכים המשמשים את שלוש הערים להתמודד עם אירועי חירום. הממצאים מוינו על פי טיפולוגיה ייחודית שפותחה במהלך התהליך המחקרי. הטיפולוגיה שמוצעת במחקר מסווגת אירועים משבריים לפי שלושה מימדים: (1) תחומי חוסן עירוני - חוסן פיזי תשתיתי, חוסן חברתי, חוסן ארגוני וחוסן מידע ותקשורת; (2) מועד ההתמודדות עם הסיכון - לפני, תוך כדי ואחרי התממשותו; ו-(3) התאמתו של כל אמצעי למגוון סיכונים - סיכון יחיד, מספר סיכונים, כל סיכון, או התאמה הן לאירוע סיכון והן לימי שגרה.
התיזה נכתבה בהנחייתה של פרופ' (אמריטה) נעמי כרמון
רומי כוריאל היא מתכננת עירונית אסטרטגית בעיריית ערד, ומכהנת בתפקיד זה במסגרת תכנית ההכשרה "צוערים לשלטון מקומי" מטעם מנהל התכנון ומשרד הפנים. רומי כתבה את התזה שלה במסלול תכנון ערים ואזורים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. נושא המחקר הוא "חוסן עירוני- טיפולוגיה של אמצעים לחיזוקו ברשויות עירוניות בישראל". בנוסף לעיסוק המקצועי שלה, בשנת 2015 רומי ניהלה משלחת סיוע הומניטרי לנפאל, לאחר רעידת האדמה שפקדה מדינה זו, שם היא התעניינה לראשונה בנושא החוסן בפני סיכונים.
להתקשרות כתבו למיכל או ערן: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
בתמיכת: משרד המדע והטכנולוגיה והרשות הלאומית לחירום (רח"ל) במשרד הביטחון