חוסר המודעות למרחב הימי הישראלי

פרופ' שאול חורב

המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, אוניברסיטת חיפה 

יום רביעי, 28.12.2022 בין השעות 14:15-15:45

במרחב הוירטואלי

ההרצאה הוקלטה וזמינה לצפייה ביוטיוב כאן

תקציר

מודעות למרחב הימי מוגדרת כ''הבנה יעילה (The Effective Understanding) של כל דבר הקשור למרחב הימי שיכול להשפיע על הביטחון (Security), הבטיחות, הכלכלה או הסביבה של המדינה". המרחב הימי כולל את האוקיינוסים, הימים, המפרצים, שפכי הנהרות (Estuaries), האיים, אזורי חוף והמרחב האווירי שמעליהם כולל האזור החופי (Littoral). המודעות למרחב הימי התחילה לקנות אחיזה, אך האתגרים במימושה נותרו רבים. בהקשר זה עולים שלושה קשיים עיקריים: קושי בהתמודדות עם היקף המידע ורמת המורכבות הטכנולוגית, קושי בשיתוף במידע, והקושי להרחיב את מושג המודעות למרחב הימי בקרב גורמים רבים יותר. מודעות למרחב הימי נהיית משמעותית רק אם היא מסוגלת לגרום לפעולות נוספות כגון תגובות מהירות לאירועים המתרחשים בים, לרבות שיפור אכיפת החוק להשגת סדר טוב בים (Good Order at Sea); בניית מוסדות משפטיים ופוליטיים חזקים יותר; משילות בימים ברמה לאומית, בין־מדינתית, או רב־מדינתית. פיתוח ה"מודעות למרחב הימי" הישראלי צריכה לפיכך להיעשות בשני נתיבים עיקריים: האחד – תפיסתי, והשני – מעשי. בהיבט התפיסתי, פיתוח המושג, בין היתר על־ידי בחינה השוואתית של יישום המושג מודעות המרחב הימי בין מדינות, תוך זיהוי שונות ודמיון ביניהם וניתוח הגורמים לכך. ונוסף לכך, להמשיך ולבחון היבטים אזוריים בפיתוח התפיסה. בהיבט המעשי, נכון לבחון את מידת הישימות של הרעיון ככלי קבלת החלטות, לדוגמה ב''רשות הים'', אם זו תקום. כמו כן, בשל מאפייני המרחב הימי, נחוץ שיתוף פעולה אזורי ועשוי להוות דווקא נושא מתאים לקידום צעדים בוני אימון (Confidence Building Measures) בין מדינות האגן המזרחי של הים התיכון. בכל מקרה, המעבר הישראלי ממצב של "עיוורון למרחב הימי" ל"מודעות למרחב הימי" היא בעיה שאיננה ייחודית רק לישראל, ולכן רצוי גם לבחון כיצד התמודדו מדינות אחרות עם בעיה זו.

לחצו כאן לגירסה אנגלית של מאמרו של פרופ' חורב: 

Chorev, S. (2023), „Israels Bereitschaft zur Bewältigung von maritimen, zivilen Notfallereignissen“, in Adam, K-M und Kropf, G. J. (Hrzg.). (in Berabeitung). Führung in Zeiten der Krise – Katastrophenvorsorge und zivile Krisenbewältigung: deutsch-israelische Erfahrungen, Einsichten und Praktiken, Nomos Verlag.

פרופ' שאול חורב עומד בראש המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית הכולל את חטיבת וידרא לחקר הספנות והנמלים וחטיבת עזרי לחקר איראן ומדינות המפרץ, ובראש קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה. פרופ' חורב יזם והקים את תכנית הלימודים לתואר שני "ביטחון לאומי ואסטרטגיה ימית" בביה"ס למדעי המדינה, המחלקה ליחב"ל מתוך הצורך לפתח תחום ידע זה בישראל ובעולם. פרופ' חורב מרצה בנושאי מדיניות ביטחון לאומי, אסטרטגיה ימית, טכנולוגיה וחדשנות צבאית ומניעת תפוצה של נשק להשמדה המונית. הוא מחברו של הספר "המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם", שזכה בפרס יצחק שדה לכתיבה צבאית לשנת 2022.

בעברו שירת כמפקד שייטת הצוללות, מפקד שייטת ספינות הטילים, מפקד בסיס חיפה וסגן מפקד חיל הים. בנוסף לכך שירת כראש פרויקט צוללות דולפין הראשון במספנות הגרמניות.

לאחר שחרורו מצה"ל היה ראש האגף לאמצעים מיוחדים במשרד הביטחון, ובשנים 2007 – 2015 כיהן כראש הוועדה לאנרגיה אטומית של ישראל. סיים את לימודי התואר הראשון באוניברסיטת בר אילן, את לימודי התואר השני באוניברסיטת הצי האמריקאי במונטריי קליפורניה , ואת לימודי הדוקטורט באוניברסיטת בר אילן.

להתקשרות כתבו למיכל או ערן: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 בתמיכת: משרד המדע והטכנולוגיה והרשות הלאומית לחירום (רח"ל) במשרד הביטחון

 הווירוס הציבורי: ממצאי מחקר אורך אודות התנהגות אזרחית בעת משבר הקורונה

פרופ' ערן ויגודה-גדות

  יום רביעי, 22.3.2023 בין השעות 14:15-15:45

ההרצאה הוקלטה וזמינה לצפייה ביוטיוב

 כמו כן היא שודרה חי בפייסבוק

תקציר

המחקר שהוצג בהרצאה בחן את מגוון של תגובות אזרחים למשברים עולמיים באמצעות התבוננות במגפת COVID-19 כמעבדה טבעית. תיאוריות בתחום זה שנויות במחלוקת, והידע על תגובות כאלה, התפתחותן, המניעים וההשלכות שלהן קיים אך רחוק מלהיות שלם. חשיבותו העיקרית נובעת מהיכולת של ממשלות ללמוד על תגובות צפויות של אזרחים למשברים וההתאמה של מדיניות ציבורית יעילה לתגובות אלה. בהתבסס על מספר עקרונות סוציו-פסיכולוגיים בסיסיים, כגון תיאוריות בניית אמון, תיאוריית עוררות הפחד, תיאוריית ההתנהגות המתוכננת ותיאוריית הגלישה (trust building theories, the fear appeal theory, the theory of planned behavior, and the spillover theory), אנו מסבירים שינויים בשלושה היבטים עיקריים של תגובות אנושיות: (1) תגובות תפיסתיות ועמדתיות של אמון בממשל ואמון בין אישי; (2) תגובות רגשיות של פחד ממשבר; ו-(3) תגובות התנהגותיות של מעורבות אזרחית.

במחקר אורך, עקבנו אחר עמדות והתנהגויות של אזרחי ישראל במשך 22 חודשים (7/2019-3/2021) ובארבע נקודות זמן. בהתאם ליסודות התיאורטיים ולמודלים הספציפיים שלנו, חשפנו דפוס תגובה של: הלם ->> הכרה ->> התאמה ->> מסגור מחדש. בנוסף, נבדקו הגורמים העיקריים לכל סוג תגובה נבחנת ואיתרנו משתנים עיקריים במנבאים את משתני התוצאה במהלך זמני המדידה השונים. ממצאי המחקר יכולים לשפר את הבנת תגובות האזרחים למדיניות הממשלה בעת משבר; הם מספקים ראיות אמפיריות ייחודיות לחוסן נרכש בקרב אזרחים ולתהליך המוביל לחזרה לחיים תקינים (bouncing-back) לאחר משברים בהיקף משמעותי. מסקנות המחקר עשויות לכוון מחקרים עתידיים על הקשר בין אזרחים וממשלות בעת משברים ולאור התרחשותם של מצבי חירום גלובליים אחרים. 

המאמר התפרסם בכתב העת SN Social Sciences בינואר 2023

Vigoda-Gadot, E., Mizrahi, S., Cohen, N. et al. Citizens’ reactions to global crises: a longitudinal study during the COVID-19 pandemic in Israel. SN Soc Sci3, 24 (2023). https://doi.org/10.1007/s43545-023-00610-0

פרופ' ערן ויגודה-גדות הוא פרופ' למנהל, ניהול, מדיניות ציבורית וממשל במחלקה למנהל ומדיניות ציבורית, ביה"ס למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה ויועץ אקדמי למעבדה לטרנספורמציה דיגיטאלית בממשל בבית הספר הגבוה לכלכלה, Higher School of Economics, Moscow. הוא חוקר במרכז הידע והמחקר הלאומי למצבי חירום. מחקרים שונים של פרופ' ויגודה-גדות עוסקים בין השאר בהתנהגות עובדים ואזרחים בסביבת המממשל, באמון במערכות ציבוריות, וכן בהתמודדותן של דמוקרטיות ומערכות ממשל עם מצבי חירום ומצבי משבר. מאמרים וספרים שונים שלו עסקו בבעיות של אמון ואיכות השירותים הציבוריים בזמנים מורכבים של משברים פוליטיים ועסקיים, ובפרדוקס הדמוקרטיה והבירוקרטיה בעיקר בתקופות קונפליקט ומשבר.

להתקשרות כתבו למיכל או ערן: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 בתמיכת: משרד המדע והטכנולוגיה והרשות הלאומית לחירום (רח"ל) במשרד הביטחון

 הנפילה של בואינג - אנטומיה של התרסקות

יוסי זמרי

  יום רביעי, 8.3.2023 בין השעות 14:15-15:45

ההרצאה הוקלטה וזמינה לצפייה ביוטיוב כאן

 כמו כן היא שודרה חי וזמינה גם בפייסבוק

תקציר

בתאריך 29.10.18 התרסק מטוס Boeing 737 MAX של חברת Lion Air שלוש עשרה דקות לאחר ההמראה מג'קרטה. כל 189 האנשים שהיו עליו נספו. 
בתאריך 10.3.19, פחות מחמישה חודשים לאחר מכן, התרסק מטוס נוסף מאותו הדגם, הפעם של חברת Ethiopian Airlines  שמונה דקות לאחר ההמראה מאדיס אבבה.
כל 157 האנשים שהיו עליו נספו.

בהרצאה אני מנתח את התרחשותן של שתי ההתרסקויות דרך הפריזמה של ניהול סיכונים והתהליך הניהולי בבואינג. בהרצאה ניתן רקע היסטורי להתפתחות של בואינג כחברה מובילה בעולם התעופה, מוסבר הרקע העסקי להשקת הדור הרביעי של סדרת ה 737, ה MAX, מתואר הרציונל לשימוש ב MCAS (Maneuvering Characteristics Augmentation System) ומבוצע ניתוח של התהליך הניהולי שהוביל להתרסקות העסקית של בואינג.

לסיום, ההרצאה מזקקת תובנות ניהוליות שישימות לכל ארגון שמתלבט במציאת האיזון הראוי בין שיקולי טווח קצר לבין שיקולי טווח ארוך בתהליכי קבלת החלטות.

יוסי זמרי הינו המייסד של חברת M4T העוסקת בייעוץ ניהולי לחברות טכנולוגיה ושירותים ומוכר כמומחה מוביל בתחום של הטמעת תהליכים חוצי ארגון, ניהול פרויקטים גדולים, ניהול סיכונים וניהול תהליך ה Delivery על כל היבטיו. יוסי זמרי מגדיר את עצמו כחוקר רגעי תבונה וטמטום ניהוליים (חרתט"ן).

להתקשרות כתבו למיכל או ערן: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 בתמיכת: משרד המדע והטכנולוגיה והרשות הלאומית לחירום (רח"ל) במשרד הביטחון

 אמון קציני בריאות הנפש של צה"ל ביכולתם להתמודד עם מצב חירום במהלך פעולה
צבאית

דר' לאה שלף, יעל שפירא, חן גורן ואיל פרוכטר

  יום רביעי, 17.5.2023 בין השעות 14:15-15:45

ההרצאה הוקלטה והיא זמינה לצפייה ביוטיוב

 כמו כן היא שודרה חי בפייסבוק

תקציר

הצורך לבחון באיזו מידה קציני בריאות הנפש בצה"ל מאמינים ביכולתם לבצע ביעילות את תפקידם כמטפלים עלה עם האיום המתגבר והחשש לפגיעה באזרחים בעת ההסלמה ברצועת עזה, שהתפתחה למבצע "עמוד ענן" (14–21 בנובמבר 2012). שאלה זו נבעה מהיכרות עם פרסומים מקצועיים על אנשי מקצוע במהלך מלחמות קודמות, מהם עלה כי חשיפתם של אנשי מקצוע טיפוליים לגורמי לחץ וקונפליקט הנאמנות בין הדחק המשפחתי לבין התפקיד, עלולה להיות מקור למצוקה אישית ופגיעה בתפקוד המקצועי.
במציאות הישראלית, שיש בה נוכחות קבועה של איומים, יש חשיבות רבה לתפקודם בעת חירום של אנשי מקצוע – עובדים סוציאליים ואנשי מקצוע אחרים. בדומה, ישנה חשיבות רבה לתפקידם ותפקודם של הקב"נים במצבי לחימה ואירועי טרור. הכשרת אנשי מקצוע בזמן שגרה חשובה לתפקוד בעבודה ולחיזוק תחושת המסוגלות האישית, גם כאשר הם ובני משפחותיהם נמצאים בסכנה או חולקים מציאות מאיימת משותפת.
בצה"ל נעשות הכשרות מגוונות למניעה וכן לטיפול פרטני והתערבויות לאחר אירועי חירום. מטרת ההכשרות היא בין היתר חיזוק תחושת המסוגלות האישית. ארגז כלים יישומי עשוי לחזק את תחושת המסוגלות העצמית ואת תחושת האמון ביכולת המקצועית. ערכם של הכלים לצמצום תסמינים פוסט-טראומטיים אשר נמצאים בשימוש בצה"ל הוא בהשבת כוחות ומשאבים אישיים על מנת להמשיך ולתפקד בעיתות חירום. ייחודן של התוכניות לטיפול בחיילים ולהתערבות עימם הוא ביכולתן להשפיע גם על אוכלוסיות אזרחיות שחוות טראומה, וכן לסייע גם לאנשי מקצוע החשופים לאירועים טראומטיים. **

ד"ר לאה שלף PhD היא עובדת סוציאלית, פסיכותרפיסטית וחוקרת. שירתה  כקצינת פסיכולוגיה במחלקת הבריאות בצה"ל בשירות קבע בין השנים 1999-2016 עד לפרישה בדרגת סגן אלוף. בתפקידה האחרון שימשה כראש ענף פסיכולוגיה בחיל האוויר. מאז שחרורה מהשירות הצבאי משמשת כיועצת מחקר במשרד הביטחון וביחידה לתגובות קרב. מאוקטובר 2022 מונתה לדקן בית ספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר. תחומי המחקר שלה מתמקדים במניעת התאבדות והתנהגות אובדנית, גורמי סיכון וחוסן לתחלואה נפשית ופוסט טראומה  בקרב חיילים, ולוחמים משוחררים.

פרופסור איל פרוכטר, MD, MHA הוא פסיכיאטר במקצועו. מנהל החטיבה הפסיכיאטרית ברמב"ם, ומנהל את בית החולים מעלה הכרמל. בוגר בית הספר לרפואה בטכניון מטעם העתודה. התגייס לתפקידי רופא כללי בהם שימש כרופא גדודי, חטיבתי ומפקד מרפאה גדולה. בהמשך, לאחר התמחות בפסיכיאטריה בבית החולים העמק בעפולה, המשיך בשירות, כאיש בריאות הנפש בצה"ל. בשנים האחרונות בצה"ל שימש כראש ענף פסיכולוגיה בחיל האוויר, כפסיכיאטר הראשי והמחוזי לצה"ל וכראש מחלקת בריאות הנפש. השתחרר בדרגת אל"מ.
עם שחרורו, הוזמן איל כעמית מחקר באוניברסיטת ה- USC בלוס אנג'לס, שם לימד והשתתף במחקר בתחום ה- PTSD. כעבור שנה חזר ארצה והשתלב בחטיבה הפסיכיאטרית במרכז הרפואי רמב"ם וכעת הינו מנהל החטיבה הפסיכיאטרית שם. לאורך השנים התמקצע בטיפול ב- CBT, התערבות במשבר ועבודה בחירום, ובעיקר בתחום מניעה וטיפול בהפרעה הפוסט טראומטית ובמניעת האובדנות.
איל הינו בעל דרגה אקדמית של clinical assistant prof. בפקולטה לרפואה בטכניון. בנוסף על תפקידו ברמב"ם איל הינו המנהל של בית הספר לפסיכותרפיה בלימודי החוץ של הטכניון.

חן גורן הוא פסיכולוג קליני מומחה. במסגרת הכשרתו המקצועית, טיפל במרפאת עירון בבית החולים שער מנשה, ביחידה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר בבית החולים תל השומר, ובמחלקת ילדים בבית החולים הפסיכיאטרי בנס ציונה. משנת 2012 ועד היום משרת כקצין פסיכולוגיה בחיל האוויר. בשנים האחרונות חקר, בין השאר, תסמינים פוסט-טראומתיים בקרב מתבגרים החשופים לטרור, גורמי סיכון וחוסן למצוקה נפשית, ותהליכים רגשיים וקוגניטיביים של קבלת החלטות במצבי סיכון.  

יעל שפירא היא עובדת סוציאלית קלינית, המשרתת בצה"ל כקב"נית בדרגת סא"ל. בתפקידה הנוכחי מפקדת על מהו"ת - מרכז התמודדות ותמיכה לנפגעי טראומה מינית,  מרכז המעניק טיפול רגשי, סיוע וליווי וכן ייעוץ משפטי לחיילות ולחיילים בשירות צבאי במקרים של פגיעה מינית ואלימות במשפחה/בקשר הזוגי. 
משנת 2006 ועד לתפקידה האחרון שירותה כקצינת בריאות נפש במגוון תפקידים, התמקצאה בטיפול רגשי בחיילים במצבי משבר בשגרה ובעיתות חירום. במסגרת לימודי התואר השני עסק מחקרה בתחום הטראומטיזציה והטראומטיזציה המשנית בקרב פדויי שבי ונשותיהם, ולאחר מכן השתתפה במספר מחקרים בתחום החוסן הנפשי של חיילי צה"ל.

**  המאמר התפרסם בעברית בספר: עבודה סוציאלית תחת אש: תיאוריה, מחקר והתערבות בעריכתה של אורית נוטמן-שורץ, (2022):

שלף, ל., רוטנברג, י., גורן, ח., פרוכטר, א. (2022). אמון קציני בריאות הנפש של צה"ל ביכולתם להתמודד עם מצב חירום במהלך פעולה צבאית. בתוך: עבודה סוציאלית תחת אש. אמון קציני בריאות הנפש של צה"ל ביכולתם להתמודד עם מצב חירום במהלך פעולה צבאית. פרק 5 עמ' 137-163. נוטמן שורץ., א. (עורכת). הוצאת פרדס.

וכן באנגלית

Shelef, L, Rotenberg, Y, Goren C, & Fruchter, E. (2018). Belief in the ability to deal with an emergency situation among Israel Defense Forces mental health officers - a survey conducted during a military operation. Journal of Psychology and Psychiatry.1(1), 2-10. doi.org/10.10xx/j.PDR.2018.10.002

להתקשרות כתבו למיכל או ערן: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 בתמיכת: משרד המדע והטכנולוגיה והרשות הלאומית לחירום (רח"ל) במשרד הביטחון