All partners logo heb

קבוצות מחקר

Open menu

 logo2                                Haifa logo official apperence dark transparent 

 נשות הברזל – תפקוד והתמודדות נשים בעורף בעת המלחמה

עם: פרופ' ליאת קוליק

בית הספר למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית נתניה ובית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר – אילן 

  יום רביעי, 26.6.2024 בין השעות 14:15-15:45 בזום

ההרצאה הוקלטה וזמינה לצפיה ביוטיוב כאן: https://youtu.be/vRyXc2edhHk

תקציר

המפגש עסק בשני מחקרים:

א. תרומתם של קונפליקט תפקידים, אסטרטגיות התמודדות ואופטימיות להסבר מסוגלות עצמית בעבודה בקרב אימהות במלחמת "חרבות ברזל"

במחקר נבחן הקשר בין קונפליקט תפקידים בין המשפחה לעבודה, אסטרטגיות ההתמודדות עם קונפליקט זה ותפישת עולם אופטימית לבין מסוגלות עצמית בעבודה בקרב מדגם של 182 נשים עובדות, אימהות לילדים רכים. שיטת המחקר הייתה כמותית והנתונים נאספו בחודש הראשון לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל" באמצעות קישור אלקטרוני. נתוני המחקר עובדו באמצעות ניתוח נתיב . ממצאי המחקר מראים כי מבין שלושת אסטרטגיות ההתמודדות שנבחנו, השכיחה ביותר הייתה שמירה על שגרה, לאחר מכן רה-ארגון של התפקידים בעבודה ובמשפחה ולבסוף בקשת עזרה מהסביבה. עוד נמצא שככל שהנשים חוו עוצמה גבוהה יותר של קונפליקט תפקידים, מידת השימוש שלהן בשלוש האסטרטגיות הייתה רבה יותר. מבין שלושת האסטרטגיות להתמודדות רק אסטרטגית השמירה על השגרה נמצאה קשורה בקשר חיובי לתחושת המסוגלות העצמית בעבודה. אסטרטגיית זו היא גם היחידה המתווכת את הקשר בין קונפליקט התפקידים ותפישת עולם אופטימית לבין מסוגלות עצמית בעבודה. בשל יעילותה, מומלץ לאנשי מקצוע לאמן נשים לשימוש באסטרטגיה זו בעתות חירום כגון מלחמה ופעולות טרור.

ב. תרומתו של אופי התקשורת האלקטרונית ופנים אל פנים בעת המלחמה להסבר בריאות נפשית בקרב נשות הלוחמים

 במחקר נבחן הקשר בין אופי התקשורת - בין אלקטרונית לבין פנים אל פנים בין נשות הלוחמים לבני זוגן, להסבר מדדים שונים של בריאות נפשית בקרב הראשונות. התקשורת האלקטרונית התקימה באמצעות טלפון, וידאו ו-וואטסאפ. התקשורת פנים אל פנים התרחשה כשהלוחמים הגיעו הביתה לחופשה. מדדי הבריאות הנפשית היו: רגשית, חברתית ופסיכולוגית (תחושת צמיחה תוך המשבר). מדגם המחקר כלל 201 נשים, חלקן נשואות חלקן ביחסי קוהביטציה וחלקן מצויות ביחסים זוגיים ללא מגורים משותפים. נתוני המחקר נאספו בחודש הרביעי והחמישי למלחמה. הממצאים מראים שמבין שלושת המדדים של הבריאות הנפשית, הגבוה ביותר היה מדד הבריאות הפסיכולוגית והנמוך ביותר היה מדד הבריאות הנפשית. אימהות לילדים דווחו על בריאות נפשית רבה יותר בהיבט הפסיכולוגי והחברתי מאשר אלו ללא ילדים ועל חווית לחץ נמוכה יותר מאשר אלו ללא ילדים.

מבין משתתפות מחקר כ75% תיארו את התקשורת האלקטרונית עם הלוחמים כתומכת או כתומכת מאד וכ-60%, ראו בה תקשורת בעלת השלכות חיוביות על חייהן ואילו מיעוטן (כ 12%) הגדירו את התקשורת האלקטרונית כתקשורת רווית מתח המתאפיינת בוויכוחים והעדר הסכמה בנושאי השיחה. נימצא שהתקשורת האלקטרונית המיטיבה אינה קשורה באופן ישיר למדדי הבריאות הנפשית השונים אלא בצורה עקיפה באמצעות תיווך תחושת תמיכה חברתית. לעומת זאת התקשורת האלקטרונית רווית הלחץ פוגעת באופן ישיר ברווחה הנפשית הפסיכולוגית.

 באשר לתקשורת פנים אל פנים, כשהלוחם חזר הביתה, הרי שכ- 59% מהנשים דיווחו על שיפור ניכר בתקשורת שאופיה חיובי עם בני זוגן ביחס למצב לשפני המלחמה ואילו 16% דיווחו על  ירידה בשיעור התיקשורת החיובית ביחס למצב לשלפני המלחמה.

ניתן לסכם ולומר שבמבט כללי, התיקשורת האלקטרונית והתיקשורת פנים אל פנים היתה חיובית באופיה ואולם תרומתה להסבר הבריאות הנפשית לא היתה ישירה אלא עקיפה, ממצא המלמד על המורכבות הטמונה בתיקשורת בין בני הזוג בעת המלחמה.

ליאת קוליק  היא פרופ' מן המניין בבית הספר למדעי ההתנהגות  במכללה האקדמית נתניה ופרופ' אמריטה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת  בר-אילן. היא בעלת השכלה בתחומי מדעי החברה השונים: תואר בוגר בפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, תואר מוסמך במדעי ההתנהגות והניהול בטכניון, ותואר שלישי בסוציולוגיה באוניברסיטת בר אילן. מחקריה בוחנים הבדלים מגדריים בתחום המשפחה, העבודה, האבטלה וההתנדבות. היא אחת העורכות של הספר "משפחות עובדות: הורים בשוק העבודה בישראל - היבטים חברתיים, כלכליים ומשפטים", הוצאת פלס וכן מחברת הספר "לבלוב בעת שלכת, פרישה מהעבודה בעידן של שינויים" בהוצאת  רסלינג.

e-mail: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 בשיתוף עם משרד הרווחה והביטחון החברתי 

Social min research logo

Picture1

להוסיף את הארוע ללוח השנה שלכם לחצו כאן

להתקשרות כתבו למיכל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

 logo2                                Haifa logo official apperence dark transparent 

 שיקולים בקבלת החלטות בנוגע לפינוי מאזורי מלחמה בקרב משפחות צעירות

עם: ד"ר יעל הוכמן ופרופ' אורית נוטמן-שורץ

המכללה האקדמית ספיר 

  יום רביעי, 17.7.2024 בין השעות 14:15-15:45 בזום

ההרצאה הוקלטה, היא זמינה לצפייה ביוטיוב כאן: https://youtu.be/JoDWsgzyDxc

וכן שודרה חי בפייסבוק

תקציר

המחקר שיוצג בחן את תהליכי קבלת ההחלטות בנוגע לפינוי ואת השיקולים המעורבים האם להתפנות או לא, מנקודת המבט הסובייקטיבית של הורים לילדים צעירים המתגוררים בקיבוצים ובמושבים בעוטף עזה, במהלך ההסלמה הביטחונית "מגן וחץ" שפקדה את האזור בחודש מאי 2023.
הנתונים נאספו באמצעות סקר איכותני מקוון שהופץ ברשתות האזוריות במהלך חודש יולי 2023, כחודשיים לאחר סיום המבצע. בסקר השתתפו 148 הורים לילדים צעירים (בגילאי 0-12) המתגוררים במושבים ובקיבוצים בעוטף עזה.
ממצאי המחקר מראים כי החלטת ההורים האם להתפנות או לא הינה החלטה מורכבת המתקבלת לרוב במשותף במערכת ההורית הזוגית. ההחלטה משקללת שלושה גורמים מרכזיים:
(א). ביטחון פיזי ומוגנות של המשפחה ובפרט של הילדים (ב). הערכת המצב המנטאלי הן של ההורים והן של הילדים ו(ג). שמירה על רציפות עבור המשפחה כולה.
בנוסף, ההחלטות האם להתפנות או לא מתייחסות לשלוש נקודות על ציר זמן: (1) העבר והניסיון המשפחתי במצבי חירום קודמים (2) ההווה - בדגש על מאפייני אירוע החרום הבטחוני הנוכחי ושיקולים ומשאבים לוגיסטיים ו(3) התייחסות לעתיד וליום שאחרי.
מסקנות המחקר סייעו לגיבוש מודל מעגלי של קבלת החלטות של משפחות עם ילדים צעירים החשופים למציאות טראומתית משותפת ומתמשכת. המודל החדש מהווה כלי למשפחות צעירות ולעובדים סוציאליים בהבנת המורכבות של תהליך קבלת ההחלטות והשיקולים הכרוכים בהן.
בהרצאה נדון ביישומים האפשריים של הכלי שפותח במתן מענה למשפחות החשופות למציאות טראומתית מתמשכת וכאלו שפונו במהלך מלחמת "חרבות ברזל" ונמצאות בשלבי מעבר למקום מגורים חדש/זמני ואף לאלו שבחרו לחזור לבתיהם.

ד"ר יעל הוכמן, עובדת סוציאלית בהכשרתה ופסיכותרפיסטית CBT (Cognitive Behavioral Therapy). מרצה בכירה ויו"ר תחום טראומה לאומית במסגרת מרכז שדות (מרכז צמיחה וחוסן) בבית הספר לעבודה סוציאלית, המכללה האקדמית ספיר. מחקריה מתמקדים בנושאים של טראומה קולקטיבית, חקר יחסים במשפחה בקונטקסט של התמודדות עם משברים, כגון חולי, אובדן ומוגבלות ובתחום של חינוך לעבודה סוציאלית. עוסקת גם בפיתוח של מתודולוגיות איכותניות המותאמות לחקר יחסים במשפחה בפרספקטיבה מערכתית. 

פרופ' אורית נוטמן-שורץ, עובדת סוציאלית, אנליטיקאית קבוצתית ופרופ' מן המניין. הקימה וייסדה את בית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר אותו נהלה בין השנים 2003-2013 ובין השנים 2022 - 2021. בנוסף, הקימה במכללה את רשות המחקר במכללה ועמדה בראשה עד לסוף חודש ספטמבר 2023. מאז שנת 2021 אורית נציגת ארגון מנהלי בתי הספר לעבודה סוציאלית בישראל בארגון הבין-לאומי של בתי הספר לעבודה סוציאלית (IASSW). פעילותה האקדמית מתבססת על ניסיונה כעובדת סוציאלית, מטפלת וחוקרת. מחקריה מתמקדים במצבי טראומה וחוסן אישיים וחברתיים, שכול ואובדן והכשרה לעבודה סוציאלית. בעבודתה בעוטף עזה קדמה את פיתוח המושגים התיאורטיים "מציאות משותפת", "חוסן משותף" ו"חשיפה מתמשכת" לאיום בטחוני על אנשים בגילאים שונים, קהילות שונות, מטפלים ועובדי טראומה. מחקריה, הניבו למעלה כ100 פרסומים מדעיים וכן ספר בעריכתה שכותרתו "עבודה סוציאלית תחת אש: תיאוריה, מחקר והתערבות" והם זיכו אותה במענקים בינלאומיים ומקומיים לפיתוח ידע ותוכניות לימודים הרלוונטיות למצבי קונפליקט, משבר ואסון.
במקביל לפעילותה האקדמית במכללה האקדמית ספיר, פרופ' נוטמן-שורץ הינה חוקרת אורחת במעבדה לחקר המוח, לחץ וחרדה ומשמשת כיועצת בכירה לאגף משפחות שכולות של משרד הבטחון.
בשנת 2014 זכתה בפרס ע"ש פרופ' יוסי קטן ובשנת 2016 זכתה לאות הוקרה מטעם הכנסת, הקרן לידידות ואיגוד העובדים הסוציאליים על פעילותה פורצת הדרך לשילוב עבודה אקדמית עם קהילות נזקקות.

לחצו כאן כדי להוסיף את המפגש ללוח השנה שלכם

 בשיתוף עם משרד הרווחה והביטחון החברתי 

Social min research logo

Picture1

להוסיף את הארוע ללוח השנה שלכם לחצו כאן

להתקשרות כתבו למיכל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

New combined logos

כוחה של תשתית חברתית להקטין את הסיכויים להפגע

 The Power of Social Infrastructure to Mitigate Harm 

פרופ' דניאל אולדריץ' 

אוניברסיטת נורת'איסטרן, ארה"ב

Prof. Daniel Aldrich

 Northeastern University, College of Social Sciences and Humanities   

  יום רביעי, 20.11.2024 בין השעות 15:00-15:40 בזום

Wednesday, November 20 at 15:00-15:40 (Israel time), via Zoom

 

המפגש ארח את המחלקה לארכיטקטורה, בית הספר לעיצוב, אוניברסיטת חיפה
The meeting will host the Department of Architecture, the Design School, Haifa University

 

המפגש התקיים בשפה האנגלית. הוא שודר חי בפייסבוק וכן הוקלט וזמין כאן ביוטיוב

Link to recording of the event 


 Abstract

Much of our policy process focuses on the role of physical infrastructure, that is, structures that hope to mitigate the impact of shocks and disasters such as floods, terrorism, and crime. But a growing body of evidence suggests that social infrastructure - the places and spaces that build and maintain connections, such as libraries, parks, and pubs - hold greater potential to blunt the impact of such events. Using qualitative and quantitative evidence from cases around the world, Aldrich pushes us to appreciate how the modest and often underappreciated field of social infrastructure should be front and center as we confront wicked problems including polarization and disinformation.

תקציר

חלק ניכר מתהליכי קבלת החלטות המדיניות שלנו מתמקד בתפקיד של תשתית פיזית, כלומר מבנים שמקווים למתן את ההשפעה של זעזועים ואסונות כמו שיטפונות, טרור ופשע. אבל הולכות ומתרבות עדויות המצביעות על כך שתשתיות התומכות באינטראקציה חברתית - המקומות והחללים שבונים ומתחזקים קשרים, כמו ספריות, פארקים ופאבים – טומנים בחובם פוטנציאל גדול יותר להקהות את ההשפעה של אירועים כאלה. באמצעות מחקר איכותני וכמותי על מקרים ברחבי העולם, אולדריץ' מעודד אותנו לבחון כיצד התחום הצנוע והלא מוערך לעתים קרובות של תשתיות חברתיות צריך לעמוד בראש ובמרכז, כאשר אנו מתמודדים עם "בעיות מרושעות" (wicked problems) כולל קיטוב ודיסאינפורמציה.

 Daniel P. Aldrich is full professor of political science and Director of the Security and Resilience Studies Program at Northeastern University. He researches post-disaster recovery, countering violent extremism, the siting of controversial facilities and the interaction between civil society and the state. He has held posts as a Fulbright Research Fellow and an Abe Fellow at Tokyo University and as an AAAS Science and Technology Fellow with USAID. Aldrich is a contributor to the New York Times, CNN, The Conversation, and the Asahi Shinbun, among other media

 דניאל פ. אולדריץ' הוא פרופסור מן המניין למדעי המדינה ומנהל התוכנית ללימודי אבטחה וחוסן באוניברסיטת נורת'איסטרן. הוא חוקר התאוששות לאחר אסון, התמודדות עם מצבי קיצון אלימים, מיקום מתקנים שנויים במחלוקת ואת האינטראקציה בין החברה האזרחית למדינה. הוא מילא תפקידים כעמית מחקר פולברייט ועמית Abe באוניברסיטת טוקיו וכעמית מדע וטכנולוגיה .AAAS עם USAID. אולדריץ' תורם לניו יורק טיימס, CNN, The Conversation ו-Asahi Shinbun, בין שאר כלי התקשורת

בשיתוף עם משרד הרווחה והביטחון החברתי 

Social min research logo

Picture1 

להתקשרות כתבו למיכל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

 

New combined logos

(אי) הערכות מדינת ישראל לרעידות אדמה:
תרחיש היחוס, ומה ניתן ללמוד ממלחמת ה- 7.10

 ד"ר תא"ל (במיל.) אריאל היימן

המכון למחקרי ביטחון לאומי  

  יום רביעי, 8.1.2025 בין השעות 14:15-15:45 בזום

הקלטת ההרצאה זמינה לצפייהביוטיוב

תקציר:  

רעידת אדמה הרסנית בישראל אינה שאלה של "אם", אלא רק של "מתי". תרחיש היחוס מצביע על כ- 7000 הרוגים, עשרות אלפי פצועים, והרס מוחלט של כ- 30,000 מבנים. כ- 500,000 אשה ואיש יפונו מבתיהם לתקופות קצרות,  וכ- 170,000 לתקופות ארוכות. מדינת ישראל אינה מוכנה לתרחיש זה, ולצערנו אין ישות במדינת ישראל שיש לה אחריות סמכות ותקציב להכין את מדינת ישראל לארוע שכזה, לנהל אותו בקרות הרעידה, ולשקם את מדינת ישראל אחריה.

על אף שארוע של רעידת אדמה משמעותית ייצור נזק גדול בהרבה מאשר נזקי מלחמת ה- 7.10, עדיין ניתן ללמוד ממה שהתרחש מאז פרוץ המלחמה. בין השאר נכון לבחון את תרחיש היחוס, לארגן נכון יותר את תגובת משרדי הממשלה, את הערכות צה"ל ופיקוד העורף, ואת הכנת האוכלוסיה לארוע שכזה.

ההרצאה תעסוק במקור רעידות האדמה (תזכורת), רעידות האדמה בישראל, הערכות (או אי-הערכות) המדינה לרעידות אדמה, תרחישי היחוס ומשמעותם (איך ומי בונים, והאם הקיים נכון), ומה ניתן ללמוד ממלחמת ה- 7.10 לגבי ההערכות לקראת רעידת האדמה שבא תבוא.

בניגוד למלחמות, את רעידת האדמה הצפויה לא ניתן למנוע. חשוב גם לזכור שמלחמות לא דוחות רעידות אדמה, ומה שלא נכין בשגרה לא יעבוד בחירום.

  

ד"ר תא"ל (במיל.) אריאל היימן הוא גיאולוג, מרצה באוניברסיטה העברית, ולשעבר חוקר בכיר במכון הגיאולוגי. מחקריו העיקריים עוסקים בתחום רעידות האדמה, תנועת הלוחות הטקטוניים, בקע ים המלח, וולקניזם בארץ ובעולם, ותיארוך סלעים. סיים שלושה תארים באוניברסיטה העברית ופוסט דוקטורט בארה"ב. בעבר, חבר הוועדה הבין-משרדית להערכות לרעידות אדמה.

במקביל לקריירה המדעית, שירת אריאל במגוון תפקידי פיקוד במסגרת שירות המילואים, מתפקיד מפקד מחלקה ועד תפקיד מפקד חטיבה בדרגת אלוף משנה באוגדת מילואים משורייינת. בשנים 2005-2002 שימש אריאל בתפקיד קצין המילואים הראשי (הראשון), ויזם והוביל את חקיקת חוק המילואים. בשנים 2017-2007 שימש אריאל היימן כמנכ"ל מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. כמו כן, אריאל כיהן כנשיא החברה הגיאולוגית הישראלית, ושידר במשך מספר שנים את התוכנית "רצועת הביטחון" בגלי צה"ל.

כיום אריאל הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, ומרצה באוניברסיטה העברית. בנוסף, אריאל הוא ראש הועדה לענייני חינוך של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (המולמו"פ), משמש כיו"ר האסיפה הכללית של החברה הגיאולוגית, חבר הוועד המנהל של הקרן לשמירת הטבע, וחבר הועד המנהל של מכללת דוד ילין.

בשיתוף עם משרד הרווחה והביטחון החברתי 

Social min research logo

Picture1 

להתקשרות כתבו למיכל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

 

Haifa newmuchanut

מרחבים בטוחים לילדים בגיל הרך בישראל במהלך השנה שאחרי ה7.10:

מקרי הבוחן של מרחבי ים המלח, מג'דל שמס ושדרות

יאן סרדצה ויולי חרומצ'נקו

ארלי סטארטרס Early Starters International (ESI)  

  יום רביעי, 22.1.2025 בין השעות 14:15-15:45 בזום

הקלטת ההרצאה זמינה לצפייה ביוטיוב כאן

תקציר:  

לאחר הצגת מומחיות הדוברים בפיתוח והטמעת מרחבים בטוחים לילדים קטנים במצבי חירום, נעמוד על מהותו של "מרחב בטוח" בגיל הרך, כיצד הוא פועל והסיבות לחשיבותו במצבים שבהם יש חשיפה מוגברת לאירועים טראומטיים.
 
נפרט על שלושת השלבים המרכזיים בפיתוח מרחבי גיל רך:
חירום אקוטי - יצירת מרחבים מיידיים המגנים על ילדים במהלך אירועי חירום.
שגרת חירום - שימור תחושת הביטחון וההמשכיות בתנאי חירום מתמשכים.
מרחבי צמיחה מתוך משבר - פיתוח מרחבים שמאפשרים לילדים להתמודד עם טראומה ולהתאושש לאורך זמן.
 
במהלך ההרצאה נשתף בתיאורים מתוך עבודתנו המעשית בכל אחד מהמיקומים: בים המלח נדון בתמיכה הניתנת לפליטים ועקורים מאזורי עימות, במג'דל שמס נדגים את הקשר בין קהילתיות לתחושת ביטחון רגשי בקרב הקהילה הדרוזית, ובשדרות נסקור את השיטות המקומיות לתמיכה מתמשכת בילדים ובמשפחותיהם בתנאים של איומי ביטחון מתמשכים.
 
נסיים בהדגשת התובנות המרכזיות מהפעילות שלנו, והחשיבות בשיתוף פעולה מערכתי ובין-תחומי לביסוס סביבות בטוחות לילדים קטנים במצבי חירום ותנאי אי-ודאות מתמשכים.
 
הארגון והדוברים
ארלי סטארטרס Early Starters International (ESI)  הוא ארגון חינוכי-הומניטרי הפועל ברמה הבינלאומית במטרה להבטיח ילדות בריאה לילדים צעירים במצבי חירום וקהילות פגיעות ברחבי העולם. בישראל הארגון מנהל ומפעיל את עמותת "התחלה".
מאז 2017,  הארגון סייע  ללמעלה מ-70,000 ילדים בשמונה מדינות ומסייע היום בשלושה משברים באוקראינה, בישראל וניו יורק, עם צוות של 124 עובדים ו-200 מתנדבים. כמו כן, הוכשרו על ידינו כ-130 פסיכולוגים וכ-300 מחנכים בתחום הטראומה.
הארגון מנוהל על ידי המייסדים המשותפים רן כהן אהרונוב (מנכ"ל) ושרה וילנר (משנה למנכ"ל) אשר מביאים עימם מעל שני עשורים של ניסיון בחינוך לגיל הרך וחינוך מודע טראומה, תוך אמונה ברורה שהשתתפות במרחבים בטוחים היא זכות אוניברסלית וצורך בסיסי לכל הילדים, הן במהלך אסונות הומניטריים והן במצבי חירום.
 
יולי חרומצ'נקו, סמנכ"ל לחירום, פיתוח ותפעול במזרח אירופה, היא מחנכת, מדריכה ומנחת תהליכי שינוי, בעלת ניסיון רב ביישום שינויים בדרגות שונות במערכות חינוך בישראל ובבניית מיומנויות מנהיגות. היא ניהלה תוכנית מנהיגות למורים בקהילות מוחלשות והכשירה מורים רבים, מפקחים ואנשי מקצוע בתחום הגיל הרך. הקריירה הקודמת שלה כעיתונאית ועורכת מעניקה לה יתרון בפיתוח חומרי כתיבה ועזרה לאנשים לספר את סיפוריהם. בעבודתה עבור Early Starters International, פיתחה והעבירה מגוון סדנאות הכשרה במדינות שונות ומובילה קורסים על חינוך מודע טראומה, במטרה לסייע לאנשי מקצוע בתחומים שונים להפוך למגיבים טובים יותר במצבי טראומה, עבור ילדים ומבוגרים כאחד.
 
ד"ר יאן סרדצה הוא פסיכולוג בעל תואר שני בפסיכולוגיה קלינית של הילד, המתמחה בפסיכולוגיה חינוכית בשער הנגב. הוא מרצה עמית באוניברסיטה העברית ובמכללה האקדמית ספיר, ומייסד ומנהל של מרכז החדשנות, המחקר והפיתוח של Early Starters International. נולד וגדל בחצי האי קרים עד גיל שבע. מאז 2022 השתתף בלמעלה מ-10 משלחות הכשרה לאנשי מקצוע בנושאי טראומה של ילדים ומבוגרים באוקראינה ובמזרח אירופה.
 

לבשיתוף עם משרד הרווחה והביטחון החברתי 

Social min research logo

Picture1

להתקשרות כתבו למיכל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.