נשות הברזל – תפקוד והתמודדות נשים בעורף בעת המלחמה

  יום רביעי, 26.6.2024 בין השעות 14:15-15:45 בזום

ההרצאה הוקלטה וזמינה לצפיה ביוטיוב כאן: https://youtu.be/vRyXc2edhHk

תקציר

המפגש עסק בשני מחקרים:

א. תרומתם של קונפליקט תפקידים, אסטרטגיות התמודדות ואופטימיות להסבר מסוגלות עצמית בעבודה בקרב אימהות במלחמת "חרבות ברזל"

במחקר נבחן הקשר בין קונפליקט תפקידים בין המשפחה לעבודה, אסטרטגיות ההתמודדות עם קונפליקט זה ותפישת עולם אופטימית לבין מסוגלות עצמית בעבודה בקרב מדגם של 182 נשים עובדות, אימהות לילדים רכים. שיטת המחקר הייתה כמותית והנתונים נאספו בחודש הראשון לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל" באמצעות קישור אלקטרוני. נתוני המחקר עובדו באמצעות ניתוח נתיב . ממצאי המחקר מראים כי מבין שלושת אסטרטגיות ההתמודדות שנבחנו, השכיחה ביותר הייתה שמירה על שגרה, לאחר מכן רה-ארגון של התפקידים בעבודה ובמשפחה ולבסוף בקשת עזרה מהסביבה. עוד נמצא שככל שהנשים חוו עוצמה גבוהה יותר של קונפליקט תפקידים, מידת השימוש שלהן בשלוש האסטרטגיות הייתה רבה יותר. מבין שלושת האסטרטגיות להתמודדות רק אסטרטגית השמירה על השגרה נמצאה קשורה בקשר חיובי לתחושת המסוגלות העצמית בעבודה. אסטרטגיית זו היא גם היחידה המתווכת את הקשר בין קונפליקט התפקידים ותפישת עולם אופטימית לבין מסוגלות עצמית בעבודה. בשל יעילותה, מומלץ לאנשי מקצוע לאמן נשים לשימוש באסטרטגיה זו בעתות חירום כגון מלחמה ופעולות טרור.

ב. תרומתו של אופי התקשורת האלקטרונית ופנים אל פנים בעת המלחמה להסבר בריאות נפשית בקרב נשות הלוחמים

 במחקר נבחן הקשר בין אופי התקשורת - בין אלקטרונית לבין פנים אל פנים בין נשות הלוחמים לבני זוגן, להסבר מדדים שונים של בריאות נפשית בקרב הראשונות. התקשורת האלקטרונית התקימה באמצעות טלפון, וידאו ו-וואטסאפ. התקשורת פנים אל פנים התרחשה כשהלוחמים הגיעו הביתה לחופשה. מדדי הבריאות הנפשית היו: רגשית, חברתית ופסיכולוגית (תחושת צמיחה תוך המשבר). מדגם המחקר כלל 201 נשים, חלקן נשואות חלקן ביחסי קוהביטציה וחלקן מצויות ביחסים זוגיים ללא מגורים משותפים. נתוני המחקר נאספו בחודש הרביעי והחמישי למלחמה. הממצאים מראים שמבין שלושת המדדים של הבריאות הנפשית, הגבוה ביותר היה מדד הבריאות הפסיכולוגית והנמוך ביותר היה מדד הבריאות הנפשית. אימהות לילדים דווחו על בריאות נפשית רבה יותר בהיבט הפסיכולוגי והחברתי מאשר אלו ללא ילדים ועל חווית לחץ נמוכה יותר מאשר אלו ללא ילדים.

מבין משתתפות מחקר כ75% תיארו את התקשורת האלקטרונית עם הלוחמים כתומכת או כתומכת מאד וכ-60%, ראו בה תקשורת בעלת השלכות חיוביות על חייהן ואילו מיעוטן (כ 12%) הגדירו את התקשורת האלקטרונית כתקשורת רווית מתח המתאפיינת בוויכוחים והעדר הסכמה בנושאי השיחה. נימצא שהתקשורת האלקטרונית המיטיבה אינה קשורה באופן ישיר למדדי הבריאות הנפשית השונים אלא בצורה עקיפה באמצעות תיווך תחושת תמיכה חברתית. לעומת זאת התקשורת האלקטרונית רווית הלחץ פוגעת באופן ישיר ברווחה הנפשית הפסיכולוגית.

 באשר לתקשורת פנים אל פנים, כשהלוחם חזר הביתה, הרי שכ- 59% מהנשים דיווחו על שיפור ניכר בתקשורת שאופיה חיובי עם בני זוגן ביחס למצב לשפני המלחמה ואילו 16% דיווחו על  ירידה בשיעור התיקשורת החיובית ביחס למצב לשלפני המלחמה.

ניתן לסכם ולומר שבמבט כללי, התיקשורת האלקטרונית והתיקשורת פנים אל פנים היתה חיובית באופיה ואולם תרומתה להסבר הבריאות הנפשית לא היתה ישירה אלא עקיפה, ממצא המלמד על המורכבות הטמונה בתיקשורת בין בני הזוג בעת המלחמה.

ליאת קוליק  היא פרופ' מן המניין בבית הספר למדעי ההתנהגות  במכללה האקדמית נתניה ופרופ' אמריטה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת  בר-אילן. היא בעלת השכלה בתחומי מדעי החברה השונים: תואר בוגר בפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, תואר מוסמך במדעי ההתנהגות והניהול בטכניון, ותואר שלישי בסוציולוגיה באוניברסיטת בר אילן. מחקריה בוחנים הבדלים מגדריים בתחום המשפחה, העבודה, האבטלה וההתנדבות. היא אחת העורכות של הספר "משפחות עובדות: הורים בשוק העבודה בישראל - היבטים חברתיים, כלכליים ומשפטים", הוצאת פלס וכן מחברת הספר "לבלוב בעת שלכת, פרישה מהעבודה בעידן של שינויים" בהוצאת  רסלינג.

e-mail: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 בשיתוף עם משרד הרווחה והביטחון החברתי 

להוסיף את הארוע ללוח השנה שלכם לחצו כאן

להתקשרות כתבו למיכל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.