קישור להקלטת הסדנה: https://youtu.be/ZqqdY5I7Xjo

 רקע

ניהול סיכונים היא מתודולוגיה ניהולית שעוסקת בניהול אי וודאויות והשפעתן על יעדי הארגון. המתודולוגיה נותנת כלים לזיהוי שיטתי של סיכונים, ניתוחם הכמותי, בניית תוכניות להתמודדות עם הסיכונים וכלים למעקב ובקרה על סטטוס הסיכונים.

יוסי זמרי עוסק בניהול סיכונים בפרויקטים משנת 1991 ומשנת 2018 עוסק ביישום של המתודולוגיה לניהול מצבי חירום, הן בתוכניות ההכשרה של רח"ל והן באוניברסיטת חיפה.

בעקבות משבר הקורונה, ערך יוסי זיהוי ראשוני של סיכונים בניהול המשבר ברמה המדינתית. בזיהוי אותרו 12 משפחות של סיכונים ובתוכן כמאה ושישים (160) סיכונים שונים שקובצו במסמך שיהווה בסיס להמשך פעילות בנושא.

ראו למטה – זיהוי ראשוני של קטגוריות סיכונים ודוגמאות לסיכונים באחת הקטגוריות.

להערכת יוסי קיימים כ 200 סיכונים אותם ניתן לזהות בעבודת צוות של מומחים להיבטים השונים של ניהול משבר כתוצאה מפנדמיה.

הסדנה המשיכה את עבודתו של יוסי בזיהוי סיכונים חסרים, ובחירת עשרת הסיכונים שהטיפול בהם יביא את הערך הרב ביותר למדינת ישראל.

הסדנה נערכה בהנחייתו של יוסי זמרי בזום בתאריך 20.7.2020 במפגש של שעה וחצי עם 36 משתתפים אליו נרשמו משתתפים ממשרדי ממשלה (בריאות, חינוך,  מדע וטכנולוגיה, הגנת הסביבה, התרבות והספורט, שוויון חברתי), רח"ל, פיקוד העורף, הרשות לכבאות והצלה, רפאל, רשויות מקומיות, אקדמיה וכן ארגונים פרטיים וסמי-פרטיים (מד"א,  מקורות, נמל חיפה) ואנשים פרטיים.

רשימת הסיכונים המובילים:

(המספר מימין הוא המספר הסידורי של הסיכון כפי שנקבע לפני הדיון. הסיכונים שמספרם מ 18 ומעלה הם סיכונים שהתווספו במהלך הדיון ע"י המשתתפים)

#	הסיכון	סה"כ	הערות
1	היעדר מודל פיקוד ושליטה מתכלל ואפקטיבי ברמה מדינתית	17
3	הדרת נתונים: צורך באפיון ומימוש אנליטיקות קריטיות לניהול המשבר	12
2	אי שיתוף גורמים רלוונטיים בהחלטות שיישומן מותנה ביכולתם לבצע	11
7	היעדר מודל אפקטיבי לחקירות אפידמיולוגיות, בכלל זה מחסור בכ"א מיומן	11
6	זמן כולל לבדיקה גדול מ-24 שעות	10
14	התמודדות איטית וחסרה עם נזקים כלכליים וחברתיים	9
5	אי עמידה ביעד של 30,000 בדיקות ביום	8
21	היערכות לקויה לפריצה מחודשת חריפה יותר בחורף, בכלל זה היבטים כלכליים חברתיים	8
4	היעדר כלי סימולציה למידול המגיפה ובחינת השלכות (בריאותיות ומשקיות) של החלטות ניהוליות	7
17	אובדן אמון הציבור שהתהליך מנוהל באפקטיביות וענייניות	6
10	הימנעות מהתמודדות עם חסמים וצווארי בקבוק בצמתים קריטיים של פעילויות	5
13	הימנעות מתהליך סדור של הפקת לקחים	5
23	פוליטיזציה של התהליך. קבלת החלטות על בסיס פוליטי ולא רציונאלי/בריאותי/כלכלי	5
12	התמודדות גורפת ולא דיפרנציאלית עם פריצה מחודשת של הפנדמיה	4
15	שימוש חסר בסמכויות ומשאבי הרשות המקומית לניהול אירוע בגזרתה	4
11	שימוש חסר בפונקציית איפכא מסתברא לתיקוף החלטות עקרוניות	3
20	שקיפות של נתונים על מנת לתת לגופים שונים לבחון אותם - ברמת בסיסי נתונים ולא ברמת הצגתם במחוון נתונים	3
19	היעדר כלי מתאים לניטור אפידמיולוגי (תחליף שב"כ)	2
24	זיהוי החוליות הקריטיות בשלבים שונים של המשבר	2
28	כלכלה בהבט הערכת סיכונים כלכליים והשפעה לטוח ארוך קשור לאסטרטגיה ותכלול	2
8	ויתור על בדיקות לנשאים אסימפטומטיים בפוטנציה לאחר שסיימו בידוד	1
9	היעדר יכולת לבודד נשאים בפוטנציה באופן דיפרנציאלי	1
16	אי בהירות מתמדת לגבי ההנחיות התקיפות ברגע נתון	1
25	העדר מנגנון לאכיפת ההנחיות	1
27	להרחיב את סעיף 13 להימנעות מבקרה מתמשכת/עיתית על האסטרטגיה והפעולות	1
29	זיהוי פתרונות להקלה- למשל, פעילות גופנית, קשר קבוע אנשים עריריים, חשיפה לטבע	1
32	הטמעת גישות ושיטות לטיפול לא הסתברותי באי וודאות	1
33	אי קיום מסגרת משפחתית מתאימה להיערכות ולהתמודדות עם מגיפות	1
18	העדר כ"א לביצוע בדיקות אפידמיולוגיות בהקף גדול	0	אוחד עם 7
22	אי זיהוי החוליות הקריטיות בשלבים שונים של המשבר; זיהוי וטיפול	0
26	רוב הציבור ניזון מהתקשורת עד כמה יש לה השפעה עלינו אפרופו פייק ניוז ומה שקורה בעולם	0
30	חוסר היערכות ל"גל שני" גם במובן הכלכלי-חברתי - חוסר הכנסה לאורך זמן, הצטברות חובות, ענפים שלמים (כמו תיירות) שמתבססים על הכנסות בתקופת הקיץ שייתכן ולא יהיו רלוונטיים בקרוב	0	אוחד עם 21
31	בעית הסוביקטיביות בהחלטות	0

טיוטה מס' 2 - זיהוי סיכונים - חיסונים (עדכון 22.11.2020)

נספח א' – ניהול משבר הקורונה – קטגוריות סיכונים – זיהוי ראשוני

הערה: המסמך שהכנתי מגדיר את יעדי ניהול המשבר (על פי תפיסתי) ומזהה סיכונים, כלומר תופעות לא רצויות שיש הסתברות גבוהה מ 0 כי במידה ויתממשו תיפגע היכולת להשיג את יעדי ניהול המשבר. הסיכונים מנוסחים באופן תמציתי שלעתים נדרש הסבר נלווה ע"מ להבינם

	הקטגוריה	מס' סיכונים שזוהו
1	אסטרטגיית התמודדות	15
2	בידוד מנשאים פוטנציאלים	13
3	זיהוי נשאים	13
4	יצירת תשתית לטיפול רפואי	16
5	טיפול רפואי	16
6	ניהול ידע	16
7	איזון בין בריאות הציבור לאיתנות המשק	8
8	פיקוד ושליטה	14
9	ניהול משק במשבר	12
10	תקשורת המונים	14
11	חוסן חברתי/קהילתי	9
12	מעבר לעידן השב"ק (שגרה בצל הקורונה)	13
סה"כ		159

 נספח ב' – דוגמה לסיכונים מזוהים בקטגוריה של ניהול ידע

1. רמת שיתוף נמוכה עם מדינות רלוונטיות בלקחי התהליך אצלם
2. קושי בהבנת הסיבות להצלחה וכישלון במדינות אחרות
3. אי הפנמה של לקחים מתרגילים דוגמת Crimson Contagionבארה"ב ב 2019
4. אי אימוץ פתרונות שעבדו אצל אחרים; PFE (Proudly Found Elsewhere)
5. אפיון חסר של פריטי המידע לניהול
6. קשיים באינטגרציית נתונים מהאתרים הרלוונטיים
7. איחור ביצירת אנליטיקות שמשרתות את התהליך
8.  גישה שמרנית מדי באימוץ של כלים מעולם ה Big Data
9. חוסר מודעות של מקבלי החלטות למידע זמין שעומד לרשותם
10. זליגת נתונים רגישים לבלתי מורשים
11. קושי באיסוף נתונים להצגת אינדיקטורים קריטיים
12. שימוש חסר בטכנולוגיית AIלזיהוי מגמות והתוויית טיפולים
13. הימנעות מיצירת שת"פ בין חוקרים מהאקדמיה לחברות טכנולוגיה בנושאים ממוקדים
14. זיהוי מאוחר של קצב הידבקות גבוה בעיר/שכונה
15. נתוני תמותה מוטים למעלה בגין שימוש מוגזם בקורונה כסיבת המוות
16. חוסר בנתונים על סיבות לתמותה מחוץ לבתי החולים

 

Yossi Zamri
Managing Partner
M4T Ltd

Mobile: +972-54-4814700
Tel:        +972-9-9572066
Fax:       +972-9-9572013

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.