בתאריכים 30-31 במרץ 2020 יקיים המרכז סדנה בנושא: מידול משתף למערכות מורכבות לצורך תכנון למצבי חירום (Using participatory complex systems modeling to support decision-making for emergency planning). הסדנה תתקיים בשפה האנגלית באוניברסיטת חיפה ותכלול יומיים עם פרופ' מוירה זלנר מאוניברסיטת אילינוי בשיקגו (Moira Zellner, Associate Professor, Urban Planning and Policy, University of Illinois at Chicago).

הסדנה תעסוק בכלים לרתום את הידע המצוי בידי בעלי עניין שונים לצורך קבלת החלטות במקרים מורכבים, כמו תכנון למניעת שריפות או הצפות או התמודדות איתן. התרגול בסדנה יתמקד בשריפות, וייעשה תוך שימוש בתוכנת מידול. הסדנה מיועדת לבעלי תפקידים ובעלי עניין במוכנות למצבי חירום בכלל ושריפות בפרט, מארגונים שונים כגון: מגיבים ראשונים (כבאות והצלה, מד"א, פיקוד העורף), רשויות מקומיות, רשות מקרקעי ישראל, קרן קיימת לישראל, רשות הטבע והגנים הלאומיים, החברה להגנת הטבע, מתכננים וכן קהילות ותושבים הגרים בסמיכות לאזורי יער וחורש.

ההשתתפות בסדנה אינה כרוכה בתשלום, אך מחייבת הרשמה בקישור כאן ואישור מראש. לסדנה ייבחרו כ-20 משתתפים מבין הנרשמים, ממגוון רחב ככל הניתן של ארגונים וגופים.

להלן פרוט על הסדנה:

Using participatory complex systems modeling to support decision-making for emergency planning

March 30-31, 2020

Guest investigator: Moira Zellner, Associate Professor, Urban Planning and Policy, University of Illinois at Chicago

Purpose: The goal of this course is to introduce a range of stakeholders to participatory modeling (PM) as a collaborative analytical and management exercise to address the risk of forest fires near settlements. The use of PM was proposed given the need for coordination across decision-making entities whose goals and jurisdictions may not always align. The complex interaction effects between human decision making and environmental factors driving forest fires also presents the need for visualization tools to make unintended consequences visible and tractable, and support deliberation across diverse goals and objectives.

Process: This course will allow diverse stakeholders to jointly work on extending an existing model of the spread of fire through a forest, based on the Netlogo Fire model  (Wilensky 1997). The participants will first be introduced to the sample model, and then engage in a facilitated collaborative design process to: a) develop a conceptual narrative of the extended model that is relevant to forest and development management to minimize fire hazards; b) design the actors and biophysical components of the extended model with their respective attributes and behavior/process rules, derived from the conceptual narrative; c) design the output metrics of interest, and d) engage in the gradual development and testing of the tool. While no guarantees can be made about the extent to which the tool will be developed and used for actual decision-making, the discussions will be facilitated to focus on the learning process around model development, identifying critical interaction effects and potential policy/management scenarios that can enhance system resilience.

Partnerships: Approximately 15-20 participants will be recruited (press here for registration), representing the key stakeholders influencing and/or being affected by the problem: fire fighters, national land authority, forest managers (Keren Kayemet), national nature preserves, localities, residents who were displaced,  district planners, and communities next to forested areas. Participants will be involved in all steps of the process, as described above. Given the collaborative nature of the design and modeling process, ownership will also be collaborative. Further development beyond the course will depend on support available, and will continue to involve any of the participants, facilitators and investigators interested in contributing to the modeling.

Products: Outputs of the course will include the extended Fire model, together with any data inputs used to run it and output of simulation scenarios tested. In addition, participants will have ideally derived novel insights from interacting in the model development and testing that can inform management and policy decisions. Finally, we expect that some of these insights will also inform collaboration and coordination needs across the stakeholder agencies involved.

References:

Wilensky, U. (1997). NetLogo Fire model. http://ccl.northwestern.edu/netlogo/models/Fire. Center for Connected Learning and Computer-Based Modeling, Northwestern University, Evanston, IL.

לשאלות – נא לפנות למיכל, בכתובת This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

התקיימה בימים 4-5 בדצמבר 2019, באוניברסיטת חיפה

הסדנה יועדה לבעלי תפקידים מארגונים שונים כגון רופאים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, עובדים במקצועות הרפואה השונים, מטפלים, מורים ויועצים וכללה יומיים עם פרופ' מולי להד מהמכללה האקדמית תל חי ומרכז משאבים וד"ר משה פרחי מהמכללה האקדמית תל חי - מומחים ישראלים מובילים בתחום הטיפול במצבי דחק פסיכוטראומה וחוסן.

במסגרת שני ימי העיון הציגו דר' משה פרחי ופרופ' מולי להד את החידושים האחרונים בשדה ההתערבות המיידית בטראומה, ואת הקשר בין חוסן להתמודדות עם מצבים טראומטיים ועם טראומה נפשית (PTSD).

שני הימים הועברו לאורכם כדיאלוגים הדגמות והתדיינות בהשתתפות הקהל. בסדנה השתתפו כ-40 בעלי תפקידים, ממגוון רחב של ארגונים וגופים.

הסדנה הוקלטה וזמינה לצפיה כפליי-ליסט בערוץ היו-טיוב כאן

תכנית עקרונית של הסדנה (בפועל היו מעט שינויים):

יום ראשון של הסדנה –יום רביעי, 4.12.2019

09:00-09:15   התכנסות, כיבוד ורישום

09:15-11:15   דיון משותף של פרופ' להד ודר' פרחי על ההקשרים והרצף שבין  התגובה האקוטית ASR  לתגובה החריפה ASD ועד ל PTSD הידועה כפוסט טראומה. מה מנבא את מה? האם וכיצד התסמינים של ה ASR "מתגבשים" בהמשך לאשכולות ה ASD/PTSD?

11:15-11:30   הפסקת קפה

11:30-13:00   דר משה פרחי: תפיסות ההתערבות המיידית

13:00-13:30   הפסקת צהרים

13:30-15:00   פרופ' מולי להד: גישות להתערבויות ב ASD/PTSD והתפיסה שפוסט טראומה היא תקלה בהחלמה ולאו דווקא פתולוגיה.

יום שני של הסדנה –יום חמישי, 5.12.2019

09:00-09:15   התכנסות

09:15-11:15   פרופ' מולי להד: מחקרים בתחום המשחקיות והדמיון כמקום להחלמה במצבי אין מוצא  See far CBT והדגמת חלקים מהשיטה.

11:15-11:30   הפסקת קפה

11:30-13:00   דר משה פרחי: המושג והיישום של חוסן אפקטיבי דרך היבטים פסיכופיזיולוגים: חוסן = גמישות והתאמות למצבים משתנים, HRV והקשרו לחוסן, היווצרות טראומטיזציה משנית ומשם עקרונות הסיוע למסייעים

13:00-13:30   הפסקת צהרים

13:30-15:00   דיון עם המשתתפים: השוני והדמיון בגישות שלהם, האמנם יש כאן שוני או שיש השלמה הדדית בין המודלים?

מאמרים רלוונטים:

Farchi, M., Levy, T. B., Gershon, B. B., Hirsch-Gornemann, M. B., Whiteson, A., & Gidron, Y. (2018). The SIX Cs model for Immediate Cognitive Psychological First Aid: From Helplessness to Active Efficient Coping. International Journal of Emergency Mental Health and Human Resilience, 20(2), 1-12.

Lahad, M., & Leykin, D. (2012). The Healing Potential of Imagination in the Treatment of Psychotrauma: An alternative explanation for the effectiveness of the treatment of PTSD using Fantastic Reality. Cognitive Behavioral Therapy: Applications, Methods and Outcomes. New York: Nova Publishers, 71-92.

Lahad, M., Farhi, M., Leykin, D., & Kaplansky, N. (2010). Preliminary study of a new integrative approach in treating post-traumatic stress disorder: SEE FAR CBT. The Arts in Psychotherapy, 37(5), 391-399.

לשאלות – נא לפנות למיכל, בכתובת This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

בתמיכת: משרד המדע והטכנולוגיה והרשות הלאומית לחירום (רח"ל) במשרד הביטחון

בימים 21-22 בינואר 2019 התקיימה סדנה להקניית מתודולוגיה לניהול סיכונים, כחלק מארגז הכלים של מנהלים במשרדי ממשלה ובמשק החיוני להתמודדות עם ניהול מצבי חירום בגופי ממשל שונים. 

הסדנה הונחתה על ידי ד"ר ארז סברדלוב* ומר יוסי זמרי**

יעדי הסדנה

1. הקניית מתודולוגיה אחידה ותפיסה משותפת לניהול סיכונים בעולם ניהול מצבי חירום לאומיים-חברתיים-משקיים.

2. התנעת תהליך של זיהוי סיכונים רלוונטיים בגופי הממשל השונים.

3. התנעת חשיבה על דרכי התמודדות עם סיכונים קריטיים בקרב המשתתפים.

4. זיהוי פערי ידע, מודָעוּת ומיומנות הקיימים בתחומי ניהול הסיכונים בגופים השונים שמהם יגיעו המשתתפים, ובכך להצביע על סוגיות בתחומי ניהול הסיכונים אשר ניתן לספק להן תמיכה אקדמית רלוונטית באמצעות מחקרים.

עקרונות מנחים

1. ניהול סיכונים הוא דיסציפלינה ניהולית שמהווה חלק קריטי בארגז הכלים של המנהל.

2. נדרש להכיר את עולם המושגים והיסודות של ניהול סיכונים כתנאי להבנה של מתודולוגיה יישומית.

3. ביום הראשון של הסדנה הוקנתה המתודולוגיה ותורגל יישומה על פרויקטים משמעותיים בעולם התוכן של המשתתפים.

4. ביום השני התחלקו המשתתפים לצוותים וקיימו שתי פעילויות בצוותי עבודה קטנים:

א. בפעילות הראשונה נעשה זיהוי סיכונים במתאר חירום עבור הגופים המיוצגים בתכנית

ב. בפעילות השנייה נבנה מענה לסיכונים קריטיים שזוהו מראש

5. פעילויות היום השני נועדו להתנעת תהליך בגופים השונים שמשתתפים בתכנית לשיפור והרחבה נדרשת של היערכות למצבי חירום.

בסיומו של היום השני התקיימו שתי הרצאות:

בניית תמונת מצב למקבל החלטות - רטרוספקטיבה אישית - האלוף (מיל') מתן וילנאי 

מסע בעקבות האסונות של נאס"א - לקחים לניהול סיכונים - יוסי זמרי (ההקלטה זמינה כאן)

  היערכות למצבי חירום ואסונות

29.12.2019  אוניברסיטת חיפה קמפוס הנמל

ביום 29.12.2019 קיים מרכז הידע והמחקר הלאומי בתחום ההיערכות למצבי חירום כנס להצגת מחקרי המרכז 

הכנס נערך במסגרת כנס האגודה הגיאוגרפית הישראלית בבנין דילן, קמפוס הנמל של אוניברסיטת חיפה - רח' הנמל 16, אולם זית וכלל ארבעה מושבים:

•  שלטון מקומי וחוסן עירוני במצבי חירום

•  חיזוי והתראה על רעידות אדמה והיערכות לצונאמי

•  ניהול סיכונים, משילות והערכות למצבי חירום

• חיזוק מבנים לרעידות אדמה: מתמ"א 38 לחיזוק מותאם מקום

ביום 30.12.2019 התקיים סיור על סיכוני אסונות בחיפה ומוכנות להם – בבית החולים רמב"ם, במרכז לניהול משברים בעיריית חיפה ובנמל חיפה.

תכניתהכנס:

תכנית הסיור 

09:30 יציאה מקמפוס הנמל

09:45 – 11:45 - ביקור במתקני החירום של בית החולים רמב"ם, פגישה עם האחראים על ההיערכות של בית החולים

11:45 – 12:15 – נסיעה למרכז ניהול משברים (מנ"מ) עיריית חיפה

12:15 – 13:45 - ביקור בממרכז לניהול משברים (מנ"מ), פגישה עם האחראים על מערך החירום בעירייה

13:45 – 14:15 – נסיעה לרח' יפה נוף (הכניסה לגנים הבהאים)

14:15 – 14:30 - תצפית על הסיכונים – גבול לבנון וסוריה, המפעלים הפטרוכימים, שבר יגור...

14:30 – 15:00 – ירידה לנמל חיפה

15:00 – 16:00 – ביקור בנמל

לחצו כאן לתמונות מהכנס ומהסיור