All partners logo heb

החוקרים:
אינטגרציה והובלת תהליך המחקר: פרופ' דבורה שמואלי וד"ר מיכל בן גל
בתחום בריאות הציבור: פרופ' חגי לוין עם מאיה יולס
בתחום הכלכלה: פרופ' ערן פייטלסון עם תומר מזרחי
בתחום העבודה הסוציאלית והרווחה: פרופ' מיכל שמאי עם ד"ר אלכס אלטשולר ודנית גליקמן
בתחום הרשויות המקומיות: פרופ' פנינה פלאוט, פרופ' דבורה שמואלי עם סמדר אמיר
בתחומי הממשל: פרופ' ערן ויגודה-גדות, פרופ' שלמה מזרחי עם ד"ר מירב סקר
בתחום המשפטי: פרופ' עלי זלצברגר, פרופ' שלמה מזרחי עם ד"ר רוברט נויפלד, ניקול וייסמן ושחר שוורצמן

תקציר מנהלים

ההתמודדות עם משבר מגפת הקורונה, שמקורו ככל הנראה בסין בסוף דצמבר 2019 ואשר התפשט במהירות לשאר העולם, הבליטה את ההבדלים בהתמודדות של מדינות שונות. המסמך המוצג כאן מנסה ללמוד ממדינות אשר חוו משברים בריאותיים בעבר. העבודה מדגישה את ניסיונן של מדינות מזרח אסיה (טאיוואן, סינגפור, הונג קונג, דרום קוריאה, וייטנאם ויפן), שככל הנראה מתמודדות עם המשבר הנוכחי באופן יעיל יותר ממדינות אחרות.

אתגר ההתמודדות הגדול ביותר עם המשבר הוא מציאת האיזון בין הרצון לשמור על רמת תחלואה נמוכה, שעמה מסוגלת מערכת הבריאות להתמודד ביעילות, לבין הרצון לשמר תפקוד שגרתי ככל האפשר של המשק והכלכלה. עמידה באתגר מחייבת התייחסות למגוון גדול של נושאים, היבטים ותחומים. בפרק התובנות בעבודה זו מוצעים כלים להתמודדות עם המשבר הנוכחי ועם משברים אחרים דומים, מנקודת מבט מולטי-דיסציפלינרית. בין ההבטים שהעבודה עוסקת בהם נכללים היבטים כלכליים, נושאים מבניים-ארגוניים, היבטי ממשל, מדיניות, בירוקרטיה וקבלת החלטות, היבטים מרחביים, עירוניים ותכנוניים ברשויות המקומיות והמחוזיות, היבטים של חיזוק בריאות הציבור, היבטי חברה ורווחה, והיבטים משפטיים.

התובנה העיקרית העולה מהמחקר היא שהיערכות ומוּכנוּת הן המפתח למזעור הפגיעה – הבריאותית, הכלכלית, החברתית ופגיעה בזכויות אדם ובשלטון החוק. "מעגל המוכנות" מורכב מרשת של קשרים בין היבטים ותחומים שונים המשפיעים זה על זה וניזונים אחד מהאחר. כדי לבנות מוכנות וחוסן לאומי, כמו גם כדי לנהל את היציאה מהמשבר, יש צורך בשילוב ושיתופי פעולה יעילים בין הגורמים האחראים על כל תחום ועל כל נושא.

מהמחקר עולה רשימה ארוכה של תובנות בתחומים שונים, כמו גם תובנות רוחב שחוצות תחומים אותן ניתן ללמוד מנסיונן של מדינות אחרות. חשוב לציין שאת כל התובנות האלה יש לראות דרך הייחוד התרבותי של כל מדינה ושלא ניתן להעתיק אותו למדינות אחרות.

להלן מעט מן התובנות העיקריות, המלצות לטווח קצר ובינוני, והמלצות לשינויים מוסדיים-מערכתיים:

היערכות למצבי חירום - כללי

  • חשוב לתכנן ולבנות מראש אסטרטגיה ומערכת גמישה להערכות ותגובה, המגובה בסמכויות וחובות של בעלי תפקידים ומוסדות ברורים המוסדרים בחקיקה.
  • תהליכי קבלת ההחלטות צריכים להתבסס על ידע מקיף ועדכני ותיקוף עמיתים מקצועי, תוך שיתוף מגוון מומחים מתחומי ידע שונים.
  • ישנה חשיבות רבה לשיתופי פעולה בין ארגוניים ובין-מגזריים וייצוג כלל הגורמים בתהליכי קבלת ההחלטות.
  • מוכנות להתמודדות עם משבר ותהליך היציאה ממנו, קשורים באופן הדוק לרמת האמון בין הציבור לממשל ולרמת השקיפות של גופי הממשל. לכן יש חשיבות רבה לקביעת מדיניות ברורה ופתוחה לעיון הציבור ולקיים תקשורת והעברת מסרים ברורה ושקופה בין גופי הממשל והציבור באמצעות גורם סמכותי ומוסמך אחד.
  • הרשות המקומית הינה "אבן היסוד" בטיפול במצבי חירום, הן בטיפול השוטף באוכלוסיה והן בקשר הישיר לתושבים. יש להפעיל את מנגנוני החירום הקיימים ברשויות המקומיות לעת משבר, להתאים אותם למצבי חירום מסוג פנדמיה ולחזק את הרשות המקומית - הן מבחינת כח אדם והן מבחינת מתן הנחיות ברורות מצד הממשלה והגורמים המוסמכים לכך. בנוסף יש חשיבות רבה לקיומו של מנגנון פיסקלי שיוכל לסייע לרשויות המקומיות בזמן משבר.

היערכות ותגובה למגפת הקורונה

  • ישנה חשיבות רבה לזיהוי מוקדם ותגובה מהירה. לשם כך דרוש מעקב אפקטיבי אחרי אנשים (רצוי באופן וולונטרי).
  • בטווח הביניים יש להכין תכניות מוכנות ותגובה הכוללות צעדים בריאותיים, חברתיים וכלכליים; בטווח הרחוק יש לפעול להכנת תכנית לאומית אסטרטגית למניעת אסונות והתמודדות איתם ותכניות מוכנות לרשויות המקומיות.
  • ישנה חשיבות לקבלת מידע עדכני רב ככל הניתן, הערכת סיכונים ומידת הפגיעה בסקטורים מוגדרים, הן מבחינה בריאותית והן מבחינה כלכלית.
  • אמצעי התמודדות גורפים בדרך כלל יהיו פחות יעילים ויגרמו נזק ארוך טווח לכלכלה ולחברה. ניתן ליישם צעדים ואמצעים באופן דיפרנציאלי וחכם לפי מרחב/מקום, סוגי אוכלוסייה, סוגים של בעלי מקצוע, ובהתאם לפגיעה היחסית הצפויה במשק ו/או בהתאם לתרומה להכלת הנגיף.
  • חשוב לפתח ולקדם טכנולוגיות חכמות למטרות שונות, ביניהן איכון וניטור וולונטרי (לא על ידי שירותי בטחון כמו השב"כ), שיתוף מידע בזמן אמת (כולל בין מקבלי ההחלטות), קבלת שירותים מהממשל וכן לעבודה ולמידה מרחוק.

המלצות פעולה לטווח הקצר והבינוני

  • בטווח הקצר לאחר תחילת המשבר יש חשיבות להבטחת פיצויים לנפגעים המיידיים והראשיים וליצירת אווירה אופטימית. בטווח הביניים יש לעבור ממתן פיצויים לעידוד חזרה לתעסוקה.
  • יש צורך להקצות תקציבים גדולים להגדלת התעסוקה, גם על חשבון הגדלת הגרעון.
  • ישנה חשיבות ליישום מהיר של הצעדים הכלכליים בכדי לאושש את הכלכלה, גם אם יהיה ניצול לרעה בכמה מקרים. קרי, יש חשיבות לכך שהנטל הבירוקרטי הכרוך במימוש ההטבות יהיה מינימלי.
  • יש לעשות כל מאמץ כדי למנוע כניסה של אוכלוסיות נוספות אל מעגל העוני בנוסף להענקת תמיכה נוספת לאלו שכבר נמצאים בו. במקביל, יש להבטיח שהזכאים לתמיכה יוכלו לממש אותה. יש לחזק את המערכת הסוציאלית כך שתוכל לסייע לאוכלוסיות מוחלשות מחד ולמנוע יצירה של "עניים חדשים" מאידך.
  • ישנה חשיבות למעורבותם הפעילה של ארגונים אזרחיים/חברתיים בהתמודדות עם המשבר; יש למסד מנגנון תמיכה בהם בדומה למנגנוני הפיצוי ועידוד התעסוקה.
  • ישנה חשיבות להיערכות מקיפה ואסטרטגית להתמודדות עם משבר הקורונה מבחינת בתי חולים, מערך בריאות הציבור ברמה הלאומית והמקומית, קופ"ח, מלוניות וכד', וכן מערך בדיקות.
  • תכנית ההתמודדות הבריאותית עם מגיפות חייבת לקחת בחשבון מבט בריאותי הוליסטי שכולל תחומי בריאות מסורתיים, תחומי בריאות נפש ומתן מעטפת ממשלתית בריאותית לכל האוכלוסיות ובאופן שוויוני. לשם כך חשוב שהמדינה תרחיב את ההשקעה בכח אדם רפואי ופארה-רפואי עם דגש על אלה המתמחים בבריאות הציבור והתמודדות עם אסונות.
  • בטווח הביניים-ארוך יש לקדם מענה חקיקתי, שבמסגרתו גם יקבע מערך מוסדי עם הגדרת סמכויות וחובות, שבמרכזו גוף מטה שירכז את ההתמודדות עם מגפות.
  • יש להפסיק את השימוש בתקנות שעת חירום וצווים ולפעול ללא דיחוי להעברת סמכות ההסדרה של התנהלות המשק והאזרחים בשעת חירום לחקיקה ראשית.
  • יש לפעול לחקיקה להגנת הפרטיות שתאפשר שמירה על זכויות פרט בזמן משבר, תוך כדי מעקב לגיטימי אחרי חולים ונשאים של הנגיף, כולל הסמכה בחוק לבצע את המעקב.
  • יש להכשיר את העובדים בסקטורים השונים להתמודד עם מצבי חירום שאינם על רקע בטחוני ולתת בידיהם כלים מתאימים (כולל עבודה מרחוק).

המלצות על שינויים מוסדיים-מערכתיים:

בטווח הארוך חשוב לייצר חקיקה מקיפה המעגנת את הגוף או הגופים האחראים לענייני חירום המתייחסת לרשויות, סמכויות, חובות, תחומי אחריות וחלוקת סמכויות בין הרשות המקומית לרשויות אחרות, שיתוף ציבור והבטחת ייצוג של קבוצות שונות (מגזר אזרחי, מגזר פרטי, אנשי מקצוע) ותהליכים לפעולה וקבלת החלטות. בתוך אלה יש לשלב מנגנוני בקרה על תהליכי קבלת ההחלטות כמו כן יש לדאוג למערכות שימור מידע ולמידה מתוך המשברים באמצעות מוסדות מחקר קיימים או כאלה שיהיו ייעודיים למשימה.

מיסוד ותמיכה בשיתופי פעולה:

המוכנות לחירום בכלל, ומצבי חירום בריאותיים בפרט, נוגעת כמעט בכל גוף וכל רשות במשק. על מנת לקדם אותה, חקיקה אינה מספיקה ויש צורך בשיתופי פעולה רבים בין כל המגזרים. מומלץ לנסות ולשלב תהליכים וולונטריים לשיתופי פעולה כאלה לקידום כל הפעולות הנעשות לטובת היערכות למצבי חירום.

האיור הבא מדגים את מעגל המוכנות, שבמרכזו ניהול המשבר עד ליציאה ממנו וסביבו מגוון התחומים וחלק מהנושאים והתובנות.

Readiness cicle

החוקרים:

אינטגרציה והובלת תהליך המחקר: פרופ' דבורה שמואלי וד"ר מיכל בן גל
בתחום בריאות הציבור: פרופ' חגי לוין עם מאיה יולס
בתחום הכלכלה: פרופ' ערן פייטלסון עם תומר מזרחי
בתחום העבודה הסוציאלית והרווחה: פרופ' מיכל שמאי עם ד"ר אלכס אלטשולר ודנית גליקמן
בתחום הרשויות המקומיות: פרופ' פנינה פלאוט, פרופ' דבורה שמואלי עם סמדר אמיר
בתחומי הממשל: פרופ' ערן ויגודה-גדות, פרופ' שלמה מזרחי עם ד"ר מירב סקר
בתחום המשפטי: פרופ' עלי זלצברגר, פרופ' שלמה מזרחי עם ד"ר רוברט נויפלד, ניקול וייסמן ושחר שוורצמן

לדו"ח המלא לחצו כאן

מאמר שפורסם:

Eran Feitelson, Pnina Plaut, Eli Salzberger, Deborah Shmueli, Alex Altshuler, Smadar Amir, Michal Ben-Gal (2022). Learning from others’ disasters? A comparative study of SARS/and COVID-19 responses in five polities. International Journal of Disaster Risk Reduction,Volume 74

https://doi.org/10.1016/j.ijdrr.2022.102913.

 

Published in Items

Bibliographic details:

Kimhi, S., Eshel, Y., Marciano, H., & Adini, B. (2020). Distress and Resilience in the Days of COVID-19: Comparing Two Ethnicities. International Journal of Environmental Research and Public Health17(11), 3956.

Abstract:

The COVID-19 pandemic is an ongoing epidemic of coronavirus disease, caused by severe acute respiratory syndrome, which has spread recently worldwide. Efforts to prevent the virus from spreading include travel restrictions, lockdowns as well as national or regional quarantines throughout the international community. The major negative psychological outcome of the COVID-19 pandemic is the anxiety caused by it.

The aim of the present study was to examine the level of concern and the contributions of modes of resilience, well-being and demographic attributes towards decreasing or enhancing anxiety and depression among two samples: Israeli Jews (majority group) and Israeli Arabs (minority group). These random samples included 605 Jews and 156 Arabs who participated in an internet survey. A previous study, which has been conducted in the context of terror attacks, has shown that compared to Israeli Jews, Israeli Arabs expressed a higher level of fear of war and lower levels of resilience supporting personality attributes. The results of the current study indicated a similar pattern that emerged in the context of the COVID-19 pandemic: the Israeli

Arabs reported a higher level of distress and a lower level of resilience and well-being.

Webpage: https://www.mdpi.com/1660-4601/17/11/3956

Published in Items

Bibliographic details:

Naor, M., & Laor, E. (2020). Disaster recovery after Hurricane Maria in Puerto Rico: Assessment using Endsley’s three-level model of situational awareness. Journal of Business Continuity & Emergency Planning13(3), 278-288.

Abstract:

This paper uses Endsley’s three-level model of situational awareness to analyse the challenges faced by the Federal Emergency Management Agency (FEMA) when coordinating the relief efforts in Puerto Rico after Hurricane Maria made landfall. Most obviously, obtaining data about the impacted area was highly challenging, making it much harder to comprehend the magnitude of the event. In turn, this made it difficult to know where to focus recovery efforts as the event unfolded. The situation was further exacerbated by Puerto Rico’s remote location with respect to the US mainland, and the fact that FEMA was not logistically prepared for Hurricanes Harvey, Irma and Maria to spread its resources so thin. The paper concludes that for US disaster responses to be successful, all levels of government and the private sector should pool resources in a complementary manner in order to streamline supply chain and inventory management practices.

Website:  https://www.ingentaconnect.com/content/hsp/jbcep/2020/00000013/00000003/art00009

Published in Items

Bibliographic details:

Bar-Siman-Tov, I. (2020). Covid-19 Meets Politics: The Novel Coronavirus as a Novel Challenge for Legislatures. 8 The Theory and Practice of Legislation, DOI: 10.1080/20508840.2020.1800250 (2020)

Available at SSRN 3603137.

Abstract:

Much attention has been given to the challenge posed by the covid-19 pandemic to people's health, to public health systems and to the global economy. Insufficient attention has been given to the challenge posed by the 2019 novel coronavirus to legislatures, the vital organ of democracy. This article develops a comprehensive analysis of the multiple ways in which the pandemic challenges legislatures and their operation, drawing on illustrative examples from various countries around the world. It argues that covid-19 poses a unique and complex challenge for legislatures; resulting from the characteristics of this pandemic and the ways they interact with the fundamental institutional features of legislatures; the typical demographic traits of legislators; the psychological biases that can prejudice legislatures’ ability to evaluate the risk; and the effects of emergencies on legislatures.

The article then delves into an in-depth case study analysis of Israel to analyze how the pandemic particularly challenges parliaments in countries where covid-19 coincides with a pre-existing political crisis.

By understanding the complex challenges posed by covid-19 on parliaments, we can help ensure that parliaments, and perhaps ultimately democracy itself, would not become casualties of covid-19.

Link to paper: https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/20508840.2020.1800250

Published in Items

Bibliographic details:

Lee, S., Yeo, J., & Na, C. (2020). Learning From the Past: Distributed Cognition and Crisis Management Capabilities for Tackling COVID-19. The American Review of Public Administration, 0275074020942412.

Abstract:

The outbreak of coronavirus disease 2019 (COVID-19) has presented an unprecedented public health crisis across the globe. Governments have developed different approaches to tackle the complex and intractable challenge, showing variations in their effectiveness and results. South Korea has achieved exceptional performance thus far: It has flattened the curve of new infections and brought the outbreak under control without imposing forceful measures such as lockdowns and travel ban. This commentary addresses the South Korean government’s response to COVID-19 and highlights distributed cognition and crisis management capabilities as critical factors. The authors discuss how the South Korean government has cultivated distributed cognition and three core capabilities—reflective-improvement, collaborative, and data-analytical capabilities—after its painful experience with 2015 Middle East respiratory syndrome-coronavirus (MERS-CoV). South Korea’s adaptive approaches and its learning path examined in this commentary provide practical implications for managing potential additional waves of COVID-19 and a future public health crisis.

Link to paper: https://www.researchgate.net/publication/342956836_Learning_From_the_Past_Distributed_Cognition_and_Crisis_Management_Capabilities_for_Tackling_COVID-19

Published in Items

Bibliographic details:

Yeo, Jungwon. (2020). Whole Community Co-production: A full picture behind the successful COVID-19 response in S. Korea. Transforming Government People Process and Policy. 10.1108/TG-05-2020-0088.

Abstract:

This case study aims to examine and understand South Korea’s (S. Korea) COVID-19 response operations, a notable case for other countries to emulate, and suggests some practical implications for other countries struggling with coping with the current pandemic. Approach: To examine the case, the authors propose a new theoretical framework based on concepts of the whole community approach in the emergency management field and on co-production in public administration studies, and use the theoretical framework to analyze the details of S. Korea’s whole community co-production for COVID-19 Response. Findings: The findings demonstrate that the successful pandemic response in S. Korea is attributable to a nationwide whole community co-production among multiple actors, including government, various industries, sectors, jurisdictions, and even individual citizens, within and across relevant public service and public policy domains. Originality: This article suggests a new theoretical framework, whole community co-production, that contributes to the conceptual advancement of co-production in the field of public administration and a whole community approach in the field of emergency and crisis management. The framework also suggests practical implications for other countries to integrate whole community coproduction that may transform current response operations to cope with COVID-19.

Link to paper: https://www.researchgate.net/publication/343555010_Whole_Community_Co-production_A_full_picture_behind_the_successful_COVID-19_response_in_S_Korea

Published in Items

Bibliographic details:

Kosnik, L. R., & Bellas, A. (2020). Drivers of COVID-19 Stay at Home Orders: Epidemiologic, Economic, or Political Concerns?. Economics of Disasters and Climate Change, 1-12.

Abstract:

What factors affected whether or not a U.S. state governor issued a state-wide stay-at-home order in response to the COVID-19 pandemic of early 2020? Once issued, what factors affected the length of this stay-at-home order? Using duration analysis, we test a number of epidemiological, economic, and political factors for their impact on a state governor’s decision to ultimately issue, and then terminate, blanket stay-at-home orders across the 50 U.S. states. Results indicate that while epidemiologic and economic variables had some impact on the delay to initiation and length of the stay-at-home orders, political factors dominated both the initiation and ultimate duration of stay-at-home orders across the United States.

Link to webpage: https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs41885-020-00073-0

Published in Items

פרופ' ערן פייטלסון, פרופ' פנינה פלאוט, פרופ' דבורה שמואלי ודר' מיכל בן גל

תקציר מנהלים

כשלושה חודשים לאחר היציאה מהסגר הראשון שהוטל בישראל בעקבות מגיפת הקורונה נאלצה המדינה להכנס לסגר שני בעקבות גל שני של הדבקות בנגיף. עוצמת הגל השני עלתה עשרות מונים על זו של הראשון.
מדינות רבות בעולם נאלצו, כמו ישראל, להכנס לסגר לצורך עצירת התפשטות המגיפה בתחילת המשבר, אך חלקן השכילו להמנע מסגר נוסף או לדחות את הצורך להטיל סגר נוסף לאורך תקופת זמן ארוכה יחסית. ההנחה העומדת בבסיס מחקר זה היא שההצלחה בדחיית סגר שני תלויה בתהליך היציאה מהסגר שקדם לו והיכולת לשמור על רמת תחלואה נמוכה לאורך זמן.
דו"ח זה מתמקד בתהליכי היציאה מהסגר וניהול החיים לאחריו באוסטריה, שוויץ, איטליה ויוון - ארבע מדינות באירופה שיש להן נקודות דמיון לישראל בגודלן (אוסטריה, יוון ושוויץ), בתרבותן ואקלימן (איטליה ויוון) ובמורכבות האתגר שעמד בפניהן (המצב הכלכלי-פוליטי ביוון). בכל ארבע המדינות היציאה מהגל הראשון אפשרה לא להטיל סגר שני לתקופת זמן ארוכה מבישראל.
המחקר בחן את עקרונות המדיניות שעמדו בבסיס תהליך היציאה מהסגר, את הדרך בה הופעלה מדיניות זו בסקטורים שונים של המשק, ומה היו המענה הכלכלי, הבריאותי והחברתי-קהילתי שניתנו בכל מדינה למגזרים השונים. בנוסף נבחנו מערך הבדיקות והניטור, השפעת המדיניות על מערכת הבריאות ועל אמון הציבור. תוצאות המחקר מצביעות על ארבעה עקרונות מדיניות חשובים:
   •  ניהול המאבק במגיפה וקבלת החלטות בהובלת אנשי מקצוע
   •  מדיניות יציאה רב שלבית ברורה (בת 3-4 שלבים)
   •  שקיפות גבוהה של נתונים, המוצגים לציבור באופן אמין, ישיר וברור
   •  קבלת החלטות ברמה תת-מדינתית, כאשר האכיפה מוטלת במידה רבה על רמה מקומית וראשי מוסדות (שיש להם כמובן את הכלים המתאימים למשימה).
באשר לשלביות החזרה לפעילות בסקטורים השונים, מעניין לציין שהתחבורה הציבורית המשיכה לפעול ללא הפסקה בכל המדינות; המסחר נפתח בשלבים מוקדמים יחסית, ומוסדות החינוך – בשלבים מאוחרים, למעט מוסדות לגיל הרך. בשוויץ ניתן סיוע לפתיחת מעונות יום ומענה מיוחד עבורם לעובדים חיוניים.
בנושא המענה הכלכלי נמצא, שבכל המדינות הושם דגש על שמירת מקומות עבודה ומענקים לעצמאים, הקלות במס ודחיית תשלומים. בנוסף יש לציין מתן תמיכה כלכלית מיוחדת למשפחות עם ילדים קטנים.
בתחום המענה הבריאותי ניתן לציין סיוע שניתן למערכות הבריאות, כגון הגדלת מספר מיטות טיפול נמרץ ואישפוז קורונה, תוספת אחיות ושיפור תשתיות מערכת הבריאות והסיעוד באופן כללי. בשוויץ גם גויס הצבא לסיוע לבתי החולים. עם זאת, באוסטריה ושוויץ לא היה צורך בתגבור מיטות טיפול נמרץ.
ראוי לציין את הקווים החמים בתחום בריאות הנפש שנפתחו באוסטריה.
בתחום החברתי-קהילתי עולה שהחברה האזרחית פעילה מאד בכל המדינות והיה לה תפקיד משמעותי בהתמודדות עם המשבר. בחלק מהמקרים ניתן להצביע על שיתוף חשוב של ארגוני החברה האזרחית עם גורמי השלטון.
למעט יוון, בשאר המדינות נעשה ניטור רציף ושקוף של הנדבקים וכן ניטור וולונטרי באמצעות אפליקציות שונות.
בכל המדינות חלה באופן כללי עליה באמון הציבור בממשלה.
תובנות ראשוניות שניתן להסיק לישראל:
   •  יש חשיבות לקיומה של מדיניות ברורה ותהליך יציאה מדורג ושקוף.
   •  יש חשיבות לשיתופם של אנשי מקצוע בקבלת ההחלטות
   •  חשוב להותיר מרווח קבלת החלטות לדרג המקומי ולשלב את החברה האזרחית, וכן להעניק סמכויות אכיפה לראשי מוסדות ואירגונים
   •  ניתן להותיר את התחבורה הציבורית פעילה (אולי תוך הגברת תדירות והורדת צפיפות)
   •  חשוב לשמור על מקומות עבודה ולא להוציא לחל"ת, ולתת סיוע אפקטיבי לעצמאים
   •  חשוב לתת מענה לגיל הרך, בין אם בגנים ובין אם בסיוע לשמרטפיות
   •  יש עדיפות לפתיחת עסקים לפני פתיחת מערכת החינוך
   •  ראוי להתייחס לבריאות הנפש (כפי שנעשה בישראל)
   •  ניהול ענייני ושקוף מגביר את אמון הציבור. יש חשיבות לשקיפות מידע והעברתו לציבור באופן אמין, ישיר וברור

קישור לדו"ח סופי, נובמבר 2020

Published in Items

On-going research

Prof. Amotz Agnon

Autonomous smart portable emergency lodgings (ASPEL) can provide portable solutions to the spread of a pandemic such as COVID-19. This idea started as a remedy for the uprooted in the aftermath of a catastrophic earthquake, and it has advantages specific for epidemics. We will develop autonomous and portable units for lodging of individuals, families, and communities. Such technologically advanced units can be deployed quickly and do not need infrastructures. Hence they can be dynamically mobilized according to changing needs. Each unit has the capacity to generate energy (solar), produce potable water (condensation), and recycle waste (free of sewage installations).

The units can be readily sterilized by moderate heat pulses. Further disinfection will be provided by opening the roof to sunshine where applicable.
Mobilizing such ALEQT will allow the authorities to address the changing needs of the population according to the poorly predictable spreading trajectories of the epidemic (in the country and between countries). The mobility alleviates the need to consider the long term effects on the local environment and the limitations set by adherence to regulations. Portable autonomous lodgings can be useful in a verity of emergency situations such as nuclear disasters and radioactive contamination, and damage to water and energy resources.

Published in Items

On-goin research

Shlomo Mizrahi, Eran Vigoda-Gadot, Nissim Cohen
University of Haifa

In the recent two decades many societies have experienced mass emergencies, natural disasters, terror attacks and other crisis situations due to climate change, globalization and the mutual dependence between societies. The close ties between societies have increased the probability of cascading emergencies, as we have witnessed with the most recent alarming example of the global outbreak of the Coronavirus.
Such situations call for coordinated government actions, international cooperation between governments and other sectors such as non-governmental organizations and the private sector. Concurrently, governments all over the world develop and implement policy measures to minimize the effects of crises such as pandemics and increase public readiness, as well as improve the handling of crisis when it happens. Part of public readiness and coping is reflected in their emotional response and emotion regulation. In order to be effective, measures and policies require the active cooperation of citizens and communities who may bear significant costs and thus should be involved in relevant decisions.
In understanding citizens' trust in the government during emergencies it appears that responsiveness, fairness, participatory approach and effective management are all factors that can increase public trust in government. In this research, we perform a series of survey attempting to explain trust in government during emergencies, willingness to pay, cooperation with government's measures and the evaluations of government effectiveness.
The findings indicate that there is a "corona paradox" meaning that public trust in government as well as citizens' evaluations of government effectiveness gradually decline, but still people express willingness to cooperate with the government and obey. We explain this paradox by great fears or, alternatively, mental models that see the government as a sole solution for any problem. The findings also indicate that citizens' cooperation depends on the government being responsive to their demands, perform well and fairly and allow wide participation.
The research dives into the complexity of mechanisms through which citizens are incorporated into decision making process. Citizens may interpret such participatory mechanisms as a way for government to shirk its one responsibility leaving citizens to make their own decisions. Such a suspicious approach will dominate when citizens believe that government's effectiveness is low. Therefore, it is essential to build citizens' trust in the abilities of the government and create sincere feelings when establishing participatory mechanisms.
The research highlights the need to develop evidence-based policy where the government should collect data about citizens' attitudes and perceptions in forming policy to mitigate the pandemic.

For final report (in Hebrew) - see here

See:
"How Well Do They Manage a Crisis? The Government's Effectiveness during the Covid‐19 Pandemic" to be published soon in Public Administration Review

Abstract: https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/puar.13370

Full PDF: https://onlinelibrary.wiley.com/doi/epdf/10.1111/puar.13370

See more in Hebrew here

 

Published in Items