דורון קליגר הוא חבר סגל בחוג לכלכלה, באוניברסיטת חיפה, מומחה במימון וכלכלה התנהגותית. בהיותו בארה"ב, שהה בבית הספר למנהל עסקים וורטון, באוניברסיטת פילדלפיה.
קליגר הוא יו"ר וועדת לימודים מתקדמים בחוג לכלכלה; ראש ההתמחות בכלכלה התנהגותית (בשיתוף עם הטכניון) וההתמחות במימון; והינו חבר אקדמי באגודת האקטוארים בישראל (ILAA).
קליגר הוא יועץ בתחומי כלכלה, מימון, וחשבונאות; תעסוקתו בעבר כללה סקירת ועריכת חומר מקצועי במשרד רו"ח קסלמן וקסלמן (PriceWaterhouseCoopers Israel).
קליגר הוא עורך עמית (Associate Editor) בכתב העת Journal of Economic Behavior and Organization (בין השאר, ערך במשותף עם עמיתים כרך מיוחד בנושא מימון התנהגותי אמפירי); עורך עמית בכתב העת Journal of Economic Psychology; עור עמית בכתב העת Journal of Behavioral and Experimental Economics (בעבר, Journal of Socio-Economics); ועורך בכתב העת Review of Behavioral Economics.
קליגר פרסם מאמרים מקצועיים במגוון כתבי עת במימון, כלכלה, ביטוח והסתברות, על נושאים הכוללים תמחור נכסים, דירוגי אגרות חוב, כלכלה התנהגותית, מימון התנהגותי, קבלת החלטות, ארגון תעשייתי, ותמחור ביטוח.
קליגר זכה במדליית מועצת רו"ח על הצטיינות בלימודי חשבונאות (פעמיים); בתעודת הערכה של כנסת ישראל על הצטיינות בלימודים (פעמיים); בפרס לשכת רו"ח על הצטיינות במבחני המועצה; וכן במלגת פולברייט.
אוניברסיטת חיפה
קבוצת מדעי החברה
מ
משה ענבר
פרופ' משה ענבר הוא גאומורפולוג בחוג לגאוגרפיה של אוניברסיטת חיפה. תחומי ההתמחות שלו הם תהליכי סחיפה בארועי קיצון כגון שטפונות או לאחר שריפות יער, חקר אזורים געשיים בעולם, במיוחד בדרום אמריקה וקמצ'טקה. בעשרים השנים האחרונות חוקר השפעת אסונות טבע – רעידות אדמה, צונאמי, שטפונות, גלישות קרקע, בצורת ושריפות יער- והתמודדות האדם בפניהם.
פרסם מעל 140 מאמרים בעתונות מדעית וערך 13 ספרים. הדריך 20 סטודנטים לתואר שני ו 7 דוקטוראנטים. מרצה במסלול מיוחד לתואר שני בהתמודדות עם אסונות טבע באוניברסיטת חיפה ומרכז אתר למידע ומחקר של אסונות טבע בישראל
ד"ר לימור סמימיאן דרש היא מרצה בכירה בבית-הספר ע"ש פדרמן למדיניות ציבורית
באוניברסיטה העברית בירושלים. היא זוכת מלגת אלון למדענים צעירים מובלים במדינת ישראל
לשנים 2013-2016. סוציולוגית ואנתרופולוגית בהכשרתה, היא עוסקת בחקר מדיניות של היערכות
לחירום ובתפיסות של סיכון ואי-וודאות עתידית. מחקרה הנוכחי עוסק בהיערכות לתרחישי חירום
גלובאליים. היא הייתה חוקרת אורחת באוניברסיטת קליפורניה שבברקלי, פוסט-דוקטורנטית
באוניברסיטת אילינוי ובאוניברסיטת סטנפורד.
דניאל פלזנשטיין הוא פרופסור מן המנין וראש המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית. תחומי המחקר שלו הם גיאוגרפיה כלכלית, מדעי האזור, אקונומטריקה מרחבית ומודלי סימולציה. הוא
משמש כיועץ ל-OECD בפרוייקט LEED העוסק בפיתוח הכלכלי והתעסוקתי. בשנים האחרונות מחקריו עוסקים בדרך שבה ערים מתמודדות עם מצבי חירום ומידול התמודדותן ושיקומן. הוא מרכז מחקר דו-לאומי בנושא בשם dim2sea. בפרוייקט זה שותפה קבוצת מחקר מ-IRIDeS המרכז הלאומי היפאני למדעי האסון, באוניברסיטת טוהוקו. מאז 2012 הוא פרסם 15 מאמרים בכתבי עת בינלאומיים ופרקים בספרים בנושאים אלה. כעת הוא עורך גליון מיוחד של כתב העת International Journal of Disaster Risk Reduction (Elsevier) בנושא Modeling Urban Resilience to Disasters שאמור להופיע במהלך 2018.
אתרים רלוונטיים:
אתר אישי שלי
http://danielfelsenstein.huji.ac.il
אתר הפרוייקט dim2sea.
אתר זה מכיל מאמרים וניירות עבודה רבים, כולם רלוונטים לנושא התמודדות עם מצבי חירום.
אתר סיכוני הצפה לאורך חופי ישראל. מיפוי דינמי של תוצאות של הצפה מהים
http://ccg.huji.ac.il/dynamicmap/index.html
אתר סימולציה דינמית של אסון עירוני (לוקח זמן להעלות, להתקין Google Earth)
http://ccg.huji.ac.il/AgentBasedUrbanDisaster
פרסומים רלוונטיים:
Beenstock M., Felsenstein D and Reingewertz Y. (2015) Tide Gauge Location and the Measurement of Global Sea Level Rise, Environmental and Ecological Statistics. 22, 179-206.
Felsenstein D and Lichter M (2014) Social and Economic Vulnerability of Coastal Communities to Sea Level Rise and Extreme Flooding, Natural Hazards, 71 , 463-491.
Felsenstein, D. and Lichter, M (2014), Land Use Change and the Management of Coastal Areas: Prospect and Retrospect, Ocean and Coastal Management. 101, 123-125
Felsenstein D and Mas E (eds) (2018) Special Issue on Modeling Urban Resilience to Disasters, International Journal of Disaster Risk Reduction, (forthcoming)
Felsenstein D, Vernik M and Yisraeli Y (2018) Modeling Demand for Insurance as an Indicator of Urban Resilience, International Journal of Disaster Risk Reduction, (forthcoming)
Grinberger A.Y. and Felsenstein D. (2014) Bouncing Back or Bouncing Forward? Simulating Urban Resilience, Urban Design and Planning, 167, 115-124
Grinberger, A. Y., Lichter, M. and Felsenstein, D. (2015) Simulating Urban Resilience: Disasters, Dynamics and (Synthetic) Data, pp.99-120 in S. Geertman, J. Stillwell, J. Ferreira, & R. Goodspeed (eds.) Planning Support Systems and Smart Cities, Springer.
Grinberger Y. and Felsenstein D. (2016) Dynamic Agent-Based Simulation of Welfare Effects of Urban Disasters, Computers, Environment and Urban Systems, 59, 129-141.
Grinberger, A. Y., Lichter, M., and Felsenstein, D. (2017). Dynamic Agent Based Simulation of an Urban Disaster using Synthetic Big Data. pp.349-382 in Thakuria P, Tilahun N and Zellner M (eds) Seeing Cities Through Big Data: Research, Methods and Applications in Urban Informatics, Springer
Grinberger, A. Y., and Felsenstein, D. (2017) A Tale of Two Earthquakes: Dynamic Agent-Based Simulation of Urban Resilience in Lombard G.,Stern E. and Clarke G. (eds). pp 134-154 in Applied Spatial Modeling and Planning, Taylor and Francis.
Grinberger, A. Y., and Felsenstein, D. (2018) Using Big (Synthetic) Data for Identifying Local Housing Market Attributes, pp 109-120 in Schintler L and Chen Z (eds) Big Data for Regional and Urban Science, Routledge
Grinberger Y, Felsenstein D and Samuels P (2018) Emerging Urban Dynamics in the Aftermath of a Disaster: Simulating the Role of the Labor Market, in Borsekova K. and Nijkamp P (eds) Resilience and Urban Disasters, Edward Elgar
Lichter M and Felsenstein D (2012) Assessing the Costs of Sea Level Rise and Extreme Flooding at the Local Level; A GIS-Based Approach, Ocean and Coastal Management, 59, 47-62
Lichter, M and, Felsenstein, D (2014) Coastal Communities under Threat: Comparing Property and Social Exposure. Geography Research Forum, 34, 40-58.
Lichter M, Grinberger, A. Y., and Felsenstein, D. (2015). Simulating and Communicating Outcomes in Disaster Management Situations, International Journal of Geographic Information, 4, 1827-1847.
אדר בן אליהו מרצה בכירה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. היא הצטרפה לפקולטה לחינוך לאחר שסיימה את לימודי הדוקטורט שלה בפסיכולוגיה התפתחותית באוניברסיטת דיוק ושני פוסט-דוקטורים במרכז הלמידה למחקר ופיתוח (אוניברסיטת פיטסבורג) והמרכז לחינוך מבוסס-הוכחות (אוניברסיטת מסצ'וסטס בבוסטון). תחומי העניין של ד"ר בן אליהו כיצד תהליכי הלמידה (ויסות לימודי) מושפעים ממצבים שונים. היא סקרנית לגבי ההשפעות של אירועים טראומטיים על ויסות לימודי כמו במצבי חירום ואסון, בהם יש הפרעה בלמידה פורמלית. על ידי התמקדות בלמידה במהלך אסון ומצבי חירום, קורבנות עשויים להנות מכלים לצמיחה פוסט טראומטית.
פרופ' ענת גסר-אדלסבורג
פרופ' ענת גסר-אדלסבורג (PhD) הינה ראש מגמת קידום בריאות, ביה"ס לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, באוניברסיטת חיפה וראש (מייסדת) מרכז המחקר לתקשורת בריאות וסיכונים. היא משמשת כחוקרת במרכז המחקר להערכת תוכניות התערבות לקידום בריאות ומרכז מחקר לטיפול באמנות ע"ש אמילי סגול, אוניברסיטת חיפה, וחברת הסנט של אוניברסיטת חיפה. ענת הינה עורכת משנה בכתבי העת Disaster Medicine and Public Health Preparedness ו-BMC Public Health. ספרה האחרון Risk Communication and Infectious Diseases in an Age of Digital Media יצא לאור בשנת 2016 בהוצאת Routledge Studies in Public Health .
תחומי המחקר של ענת כוללים תקשורת בריאות וסיכונים, חריג חיובי (Positive Deviance), שיווק חברתי, תקשורת שכנועית, תוכניות קידום בריאות, בידור-חינוך ומחקר איכותני. כחוקרת תקשורת בריאות וסיכונים, עבודתה מודרכת על ידי שלוש אסטרטגיות קונספטואליות עיקריות: תקשורת סיכונים, שיווק חברתי ובידור-חינוך. באמצעות אסטרטגיות אלו, ענת חוקרת מגוון של נושאי בריאות הכוללים תקשורת במהלך התפרצות מחלות מדבקות, היענות לחיסונים, שימוש לרעה בסמים ואלכוהול, נהיגה ושתיית אלכוהול, חינוך מיני, תזונה, מגיפות, וזיהומים נרכשים בבתי חולים.
ענת זכתה ב-25 מענקי מחקר בסכום כולל של מעל 2 מיליון דולר, מהם שני מענקי מחקר במימון האיחוד האירופי (TellME, Asset), יש לה עשרות פרסומים בכתבי עת בינלאומיים ולעיתים דחופות היא מתבקשת לבצע שיפוט לכתבי עת שונים.
קישור לאתר אישי
http://lecturers.haifa.ac.il/en/hw/ageser/Pages/default.aspx#
רשימת מאמרים
Book
Gesser-Edelsburg, A., Shir-Raz, Y. (2016). Risk Communication and Infectious Diseases in an Age of Digital Media. Oxon and New York: Routledge Studies in Public Health.
Selected refereed articles
Golan, R., Kloog, K, Almog, R., Gesser-Edelsburg, A., Negev, M., Vinter, M., Shalev, V., Aizenberg, V., Koren, G., Levine, H. (2018). Environmental exposures and fetal growth: The Haifa pregnancy cohort study. BMC Public Health. Vol. 18(132).
Adebayo, G., Neumark, Y., Gesser-Edelsburg, A., Abu Ahmad, W., Levine, H. Zika pandemic online trends and health risk communication. (2017). BMJ Global Health. Vol. 2(3): e000296.
Gesser-Edelsburg, A., Shir-Raz, Y., Hayek, S., Aassaraf, S., Lowenstein, L. (2017). Despite awareness of recommendations, why don’t healthcare workers immunize pregnant women? American Journal of Infection Control.
Gesser-Edelsburg, A., Walter, N., Shir-Raz, Y., Sassoni Bar-Lev, O., Rosenblat, S. (2016). Behind-the-scenes of parental decision-making discourse regarding childhood vaccination. American Journal of Infection Control.
Gesser-Edelsburg, A., Shir-Raz, Y. ( 2016). Communicating risk for issues that involve "Uncertainty Bias": What can the Israeli case of water fluoridation teach us? Journal of Risk Research.
Gesser-Edelsburg, A., Shir-Raz, Y., Sassoni Bar-Lev, O., Green, M.S. (2016). Outbreak or epidemic? How Obama's language choice transformed the Ebola outbreak into an epidemic. Disaster Medicine and Public Health Preparedness. Vol. 10(4):669-673.
Gesser-Edelsburg, A., Walter, N., Shir-Raz, Y. (2016). The "new public" and the "good ol' press": Evaluating online news sources during the 2013 polio outbreak in Israel. Health Communication.
Gesser-Edelsburg, A., Shir-Raz, Y., Haiek, S., Sassoni Bar-Lev, O. (2015). What does the public know about Ebola? The public's risk perceptions regarding the current Ebola in an as-yet unaffected country. American Journal of Infection Control. Vol. 43(7):669-675.
Gesser-Edelsburg, A., Shir-Raz, Y. (2015). Science vs. fear: The Ebola quarantine debate as a case study that reveals how the public perceives risk. Journal of Risk Research.
Gesser-Edelsburg, A., Walter, N., Shir-Raz, Y., Mordini, E., Dimitriou, D., Green, M.S. (2015). The public sphere in EID communication: Recipient or active and vocal partner? Disaster Medicine and Public Health Preparedness. Vol. 9(4):447-58.
Gesser-Edelsburg, A., Walter, N., Shir-Raz, Y., Green, M.S. (2015). Voluntary or mandatory? The valence framing effect of attitudes regarding HPV vaccination. Journal of Health Communication: International Perspectives. Vol. 20(11):1287-1293.
Gesser-Edelsburg, A., Shir-Raz, Y, Green, M.S. (2014). Why do parents who usually vaccinate their children hesitate or refuse? General good vs. individual risk. Journal of Risk Research.
Gesser-Edelsburg, A., Mordini, E., Billingsley, M., Stolero, N., James, J.J., Green, M.S. (2015). Risk communication during the 2009 H1N1 influenza outbreak: literature review (2009-2013) of the methodology used for EID communication analysis. Disaster Medicine and Public Health Preparedness. Vol. 9(2):199-06.
Gesser-Edelsburg, A., Walter, N, Green, M.S. (2014). Healthcare workers as part of the system or part of the public: Ambivalent risk perception in healthcare workers. American Journal of Infection Control. Vol. 42(8): 829-833.
Gesser-Edelsburg, A., Mordini, E., James, J., Greco, D., Green, M.S. (2014). Risk communication recommendations and implementation during EID: The case study of the 2009 H1N1 influenza pandemic. Disaster Medicine and Public Health Preparedness. Vol. 8:158-169.
Gesser-Edelsburg, A., Zemach, M. (2012). From a fiasco to the Supertanker grand finale: Israeli Prime Minister Netanyahu's crisis communication during the Carmel disaster. Journal of Risk Research, Vol. 15 (8): 967-989.
אנה ברוק מרצה וראש המעבדה לספקטרוסקופיה וחישה מרחוק בחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה. תחומי מחקר הם: פיתוח אמצעים וגישות לניתוח מרחבי-זמן כולל נתוני תלת-ממד להערכת השפעותיו אסונות טבע ומזג אוויר קיצוני, חקר שיטות ואלגוריתמים לניתוח אותות ותמונה לניהול לפני ואחרי האסון, מיזוג בין הנתונים הספקטרליים לנתונים מרחביים-עיתיים ההופך את תוצרי המחקר רלוונטיים וחדשניים ליישומים סביבתיים.
אתר אישי
https://sites.hevra.haifa.ac.il/abrook/
http://carmel-ltd.haifa.ac.il/index.php/explore-tech-inn/huresearchers/138-anna-brook
מחקר נוכחי
Hyperspectral Analysis of Post-fire Burned Top-Soil as a Tool for Comprehensive Evaluation of Ash Distribution in space and in time
Binational Science Foundation USA-ISRAEL
תקציר רלוונטי
REMOTE SENSING TECHNIQUES TO ASSESS POST-FIRE EFFECTS AT THE HILLSLOPE AND SUB-BASIN SCALES VIA MULTI-SCALE MODEL
https://www.int-arch-photogramm-remote-sens-spatial-inf-sci.net/XLII-1-W1/135/2017/
אביגדור גל הוא פרופסור בטכניון -- מכון טכנולוגי לישראל, המתמחה בתחום שילוב נתונים בתנאי אי ודאות. מחקריו מתמקדים בעיבוד מידע רב, המשתנה במהירות ואשר מגיע ממקורות שונים בעלי רמות אמינות מגוונות. למחקריו של גל יישומים רבים בתחומי התחבורה, הרפואה והמדיה. בפרט, מחקריו בעבר עסקו בזיהוי התקפות אינטרנטיות ומגפות. מחקריו העדכניים מאפשרים שילוב נתונים אוטומטי ללא התערבות אנושית ובכך מסייעות בקיצור זמני התגובה בהגעת מידע עדכני מאירועים. גל פרסם כ 150 מאמרים בכתבי עת ובכנסים מובילים במחקר, ארגן כנסים וקיבל מענקרי מחקר תחרותיים, בין השאר מהאיחוד האירופי ומרשות החדשנות הישראלית.
http://ie.technion.ac.il/~avigal
S. Wasserkrug, A. Gal , O. Etzion - Detection of Uncertain Events in Intelligence and Security Informatics. IEEE Transactions on Knowledge and Data Engineering (TKDE), 20(8):1111-1114, August 2008.
דבורה שמואלי (אוניברסיטת חיפה) ראשת המרכז, קבוצת מדיניות ציבורית
דבורה שמואלי היא פרופסור מן המנין בחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה ועומדת בראש מרכז הידע והמחקר הלאומי בתחום ההיערכות למצבי חירום (מיום הקמתו בשנת 2018). דבורה היא גם חוקרת-ראשית במרכז מינרבה לשלטון החוק במצבי קיצון באוניברסיטת חיפה ועומדת בראש וועדת MA בחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה. היא מילאה בעבר מספר תפקידים באוניברסיטה, ביניהם ראש החוג וראש וועדת הד"ר, וכן עמדה בראש תכניות ללימודי מוסמכים: גיאוגרפיה וסביבה למורים, לימודי מים והתכנית לניהול אסונות ומצבי חירום. דבורה פירסמה מעל 90 מאמרים בכתבי עת מובילים, ספרים וקבצי מאמרים על מדיניות סביבתית, נושאי קרקע, מים ותכנון. מחקריה מתמקדים ביישוב וניהול סכסוכים בסקטור הציבורי בנושאי סביבה, בניית יכולת קהילתית ומוסדית וכן חוסן ומעורבות ציבורית בקבלת החלטות. מעת הקמת מרכז מינרבה לחקר שלטון החוק במצבי קיצון היא מתמקדת גם בהבטי מדיניות הנוגעים לניהול מצבי חירום.
דבורה שימשה כיועצת לתכניות אב בישראל, סייעה וגישרה בתהליכי שיתוף עם בעלי-עניין, ביצעה הערכות סכסוכים וסדנאות בנושאי בניית-קונצנזוס (consensus building) ,ניהול סכסוכים במגזר הפרטי-סביבתי והערכת תכניות ציבוריות. במהלך חמש עשרה השנים האחרונות היא עבדה באינטנסיביות בנושאי קרקעות עם קהילות הבדואים בנגב, היתה שותפה לכתיבת ספר על הנושא ושימשה כאחת מחמישה חברי וועדת-חקירה (שמונתה בידי משרד הפנים) לגבולות התכנון המרחבי והמוניציפאלי עבור הקהילות הבדואיות במחוז באר שבע. כיום היא חברה בוועדת הגבולות הקבועה לאזור מטרופולין חיפה במשרד הפנים (עם ארבעה חברים נוספים), ועדה הבוחנת את איחודן של רשויות מקומיותבאזור חיפה וחלוקה מחדש של המשאבים ביניהן. דבורה עומדת בראש כמה פרוייקטי מחקר הנוגעים למגיפת הקורונה בנושאי שלומות (well-being) משילות, מדיניות ואסטרטגיה.
דבורה הינה בוגרת תואר ראשון ותואר שני מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) (1980) ותואר הדוקטורט שלה הוא מהטכניון – מכון טכנולוגי לישראל (1992).
אמיל ישראל הוא מרצה בכיר בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. בהשכלתו הוא מתכנן ערים, בעל תואר ראשון בגיאוגרפיה ומדע המדינה (בהצטיינות) מהאוניברסיטה העברית, ותואר שני מאוניברסיטה זו בגיאוגרפיה עם התמחות בלימודים עירוניים ואזוריים (בהצטיינות). אמיל סיים את לימודי הדוקטורט בפקולטה לארכיטקטורה ותכנון ערים (2013). במסגרת זו חקר את מושג הצדק החברתי בעידן של זחילה עירונית.
לפני הגיעו לטכניון, אמיל שימש כחוקר במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, שם התמקד מחקרו בעניינים של יחסי פריפריה-מרכז, חדשנות מרחבית, ופיתוח אזורי מוטה צבא. בשנים 2016 ו-2017 שהה כעמית מחקר במחלקה לתכנון ב-MIT, ארה"ב, שם ערך את מחקרו במסגרת בתר-דוקטורט, כשחקר היבדלות מרחבית של מהגרים לטיניים ופרבור עירוני סביב ערי תעשייה דועכות. במחקר בתר-דוקטורט נוסף במרכז מינרבה לשלטון החוק במצבי קיצון, באוניברסיטת חיפה, חוקר אמיל את היערכותן של רשויות מקומיות פריפריאליות לרעידות אדמה, בדגש על מעורבותם ושיתופם של בעלי עניין בתחומי מדיניות שונים הנוגעים להיערכות זו.