אלכס אלטשולר  הוא עובד סוציאלי, המתמחה בתחום ההיערכות וההתמודדות עם מצבי חירום. את תאריו השלים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת רומא ואוניברסיטת הרווארד, שבה שימש, בין היתר, עמית פוסט-דוקטוראט של קרן פולברייט ולאחר מכן עמית מחקר בכיר. ד"ר אלטשולר חוקר בתחום ההיערכות למצבי חירום וזכה בעשרות פרסים ומלגות בינלאומיות על עבודתו. ד"ר אלטשולר הינו מנהל מדעי החברה והרוח במשרד המדע והטכנולוגיה, מרצה בכיר בבית-ספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה וחבר בוועדות וגופים רבים ובהם מרכז הידע והמחקר הלאומי בתחום ההיערכות למצבי חירום, הוועדה המדעית של האו"ם בתחום החירום וכן וועדת המומחים בתחום החירום של המועצה המדעית הבינלאומית. מזה 23 שנה מתנדב בעמותת סלע – המסייעת לעולים מכל הארצות במצבי משבר ואסון.

Bibliographic details

Mishor, E., Vigoda-Gadot, E., & Mizrahi, S. (2023). Exploring civic engagement dynamics during emergencies: an empirical study into key drivers. Policy & Politics, 1-23.

Abstract

This article investigates the importance of civic engagement during emergencies. We consider various individual-level factors such as trust, risk cognition, fears about the emergency and cost–benefit analyses of engagement as factors that motivate citizens to become engaged. We argue that governments should recognise the value of community initiatives and civic engagement in coping with emergencies. Our empirical investigation uses data collected in Israel during the COVID-19 pandemic. Results demonstrate that trust in government and interpersonal trust may influence citizens’ perceptions of engagement during emergencies but have no effect on engagement behaviour. However, risk cognition and cost–benefit analyses are better predictors of future engagement intentions during emergencies. These insights may improve our understanding of community resilience and the ability of individuals to bounce back after emergencies.

Link: https://doi.org/10.1332/030557321X16886470793447

Bibliographic details

Blitstein-Mishor, E., Vigoda-Gadot, E., & Mizrahi, S. (2023). Navigating Emergencies: A Theoretical Model of Civic Engagement and Wellbeing during Emergencies. Sustainability, 15(19), 14118.

Abstract

The intensity and impact of emergencies on communities and societies are on the rise. They call for better preparedness, responses, and coping strategies by all those who are involved, especially citizens and the government. This paper introduces the concept of emergency-oriented civic engagement (EOCE), which includes citizens’ attitudes and behaviors aimed at influencing the community and government during emergencies. A theoretical framework and model that explore these complex relationships are presented. The paper first explains the differences between emergency-oriented civic engagement and civic engagement during peaceful times. Next, an exploration of a set of variables such as interpersonal trust, feelings of threat, the cost–benefit ratio, and trust in government that may influence emergency-oriented civic engagement is introduced. Finally, the model is illustrated in light of the COVID-19 pandemic that underscored the importance of solidarity and wellbeing among citizens during emergencies.

Link: https://www.mdpi.com/2071-1050/15/19/14118

למרות שכרונולוגית, שיקום מתחיל אחרי קרות ארוע אסוני, עדיף להתכונן לשיקום לפני שקורה הארוע. ואכן, ממשלת ישראל החליטה במאי 2022 לגבש תכנית לשיקום ארוך טווח אחרי רעידת אדמה (החלטה 1523 מיום 29.5.2022). מחקר זה מנסה לתרום לפרוייקט זה תוך התמקדות באחד הנושאים המרכזיים המשפיעים על היכולת של מדינה להשתקם אחרי רעידת אדמה (או ארוע אסוני אחר בהיקף גדול), והוא המבנה הארגוני האחראי על ריכוז המאמצים ותיאום בין הגופים השונים המעורבים בתהליך. מבנה זה כולל גופים, מוסדות וארגונים, חלוקת הסמכויות ביניהם, תהליכי קבלת החלטות וכמובן עיגון כל אלה בחוקים ותקנות המעניקים סמכויות ומטילים חובות על הגופים השונים.

בחלקו הראשון של המחקר נבחנו מספר פרמטרים המאפיינים את התהליכים באמצעותם ניסו חמש מדינות להשתקם אחרי רעידות אדמה חזקות וזוהו מודלים שונים לתהליך השיקום: מבנה ריכוזי, המעוגן בחקיקה בסיסית מתעכדנת (יפן), מבנה מאורגן ומשתף המאציל סמכויות לרשויות המקומיות (ניו זילנד), תכנון אד-הוק הנסמך על הנחיות בינלאומיות (טורקיה), הסתמכות על מנגנונים שבשיגרה (צ'ילה) ואילתור (איטליה).

דו"ח חלק זה זמין בקישור כאן

בהמשך המחקר יערך סקר ספרות על הגדרת "הצלחה" של שיקום ארוך טווח ויזוהו מדדים להצלחת/אפקטיביות השיקום. בנוסף ייבחן הקשר בין המסגרות החוקיות-רגולטוריות והשפעתן על תהליכי השיקום ארוך הטווח לבין מידת הצלחתו. ממצאי סקר הספרות ייבחנו בחקר ארוע על תהליכי השיקום ביפן לאחר רעידת האדמה הגדולה בפוקושימה, על מנת להפיק תובנות באשר למבנה המוסדי הרצוי. בשלבים האחרונים של המחקר יותאמו הממצאים מיפן ומהעולם לזירה הישראלית ויגובשו המלצות אותן ניתן יהיה ליישם במסגרת התכניות לשיקום ארוך טווח שמקודמת במשרד ראש הממשלה.