אלכס אלטשולר  הוא עובד סוציאלי, המתמחה בתחום ההיערכות וההתמודדות עם מצבי חירום. את תאריו השלים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת רומא ואוניברסיטת הרווארד, שבה שימש, בין היתר, עמית פוסט-דוקטוראט של קרן פולברייט ולאחר מכן עמית מחקר בכיר. ד"ר אלטשולר חוקר בתחום ההיערכות למצבי חירום וזכה בעשרות פרסים ומלגות בינלאומיות על עבודתו. ד"ר אלטשולר הינו מנהל מדעי החברה והרוח במשרד המדע והטכנולוגיה, מרצה בכיר בבית-ספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה וחבר בוועדות וגופים רבים ובהם מרכז הידע והמחקר הלאומי בתחום ההיערכות למצבי חירום, הוועדה המדעית של האו"ם בתחום החירום וכן וועדת המומחים בתחום החירום של המועצה המדעית הבינלאומית. מזה 23 שנה מתנדב בעמותת סלע – המסייעת לעולים מכל הארצות במצבי משבר ואסון.

Bibliographic details

Mishor, E., Vigoda-Gadot, E., & Mizrahi, S. (2023). Exploring civic engagement dynamics during emergencies: an empirical study into key drivers. Policy & Politics, 1-23.

Abstract

This article investigates the importance of civic engagement during emergencies. We consider various individual-level factors such as trust, risk cognition, fears about the emergency and cost–benefit analyses of engagement as factors that motivate citizens to become engaged. We argue that governments should recognise the value of community initiatives and civic engagement in coping with emergencies. Our empirical investigation uses data collected in Israel during the COVID-19 pandemic. Results demonstrate that trust in government and interpersonal trust may influence citizens’ perceptions of engagement during emergencies but have no effect on engagement behaviour. However, risk cognition and cost–benefit analyses are better predictors of future engagement intentions during emergencies. These insights may improve our understanding of community resilience and the ability of individuals to bounce back after emergencies.

Link: https://doi.org/10.1332/030557321X16886470793447

Bibliographic details

Blitstein-Mishor, E., Vigoda-Gadot, E., & Mizrahi, S. (2023). Navigating Emergencies: A Theoretical Model of Civic Engagement and Wellbeing during Emergencies. Sustainability, 15(19), 14118.

Abstract

The intensity and impact of emergencies on communities and societies are on the rise. They call for better preparedness, responses, and coping strategies by all those who are involved, especially citizens and the government. This paper introduces the concept of emergency-oriented civic engagement (EOCE), which includes citizens’ attitudes and behaviors aimed at influencing the community and government during emergencies. A theoretical framework and model that explore these complex relationships are presented. The paper first explains the differences between emergency-oriented civic engagement and civic engagement during peaceful times. Next, an exploration of a set of variables such as interpersonal trust, feelings of threat, the cost–benefit ratio, and trust in government that may influence emergency-oriented civic engagement is introduced. Finally, the model is illustrated in light of the COVID-19 pandemic that underscored the importance of solidarity and wellbeing among citizens during emergencies.

Link: https://www.mdpi.com/2071-1050/15/19/14118

אמנון רייכמן, דבורה שמואלי, עלי זלצברגר, דניאל זייצ'יק, עינבל בלאו ומיכל בן-גל

למרות שכרונולוגית, שיקום מתחיל אחרי קרות ארוע אסוני, עדיף להתכונן לשיקום לפני שקורה הארוע. ואכן, ממשלת ישראל החליטה במאי 2022 לגבש תכנית לשיקום ארוך טווח אחרי רעידת אדמה (החלטה 1523 מיום 29.5.2022). מחקר זה מנסה לתרום לפרוייקט זה תוך התמקדות באחד הנושאים המרכזיים המשפיעים על היכולת של מדינה להשתקם אחרי רעידת אדמה (או ארוע אסוני אחר בהיקף גדול), והוא המבנה הארגוני האחראי על ריכוז המאמצים ותיאום בין הגופים השונים המעורבים בתהליך. מבנה זה כולל גופים, מוסדות וארגונים, חלוקת הסמכויות ביניהם, תהליכי קבלת החלטות וכמובן עיגון כל אלה בחוקים ותקנות המעניקים סמכויות ומטילים חובות על הגופים השונים.

המחקר בוחן את נושא השיקום ארוך הטווח לאחר רעידות אדמה גדולות תוך שימוש בסקירת ספרות נרחבת ובמחקר מקרה (case study), כדי לזהות היבטים חשובים לשיקום וליצירת מסגרת לתכנון שיקום לטווח ארוך מראש. השלב הראשון של הפרויקט כלל השוואה בינלאומית של מסגרות מוסדיות ורגולטוריות בחמש מדינות. השלב השני של הפרויקט כלל יצירת טיפולוגיה להערכת שיקום ארוך טווח, בהתבסס על ספרות מדעית ו"אפורה". טיפולוגיה זו יושמה לאחר מכן על דו"ח ממשלתי להיערכות לשיקום ארוך טווח שפורסם  באפריל 2024. השלב השלישי של המחקר כלל מחקר מקרה מעמיק של השיקום ארוך הטווח ביפן לאחר רעידת האדמה הגדולה ב-2011 והצונאמי שבא בעקבותיה. המלצות מדיניות ולקחים להקשר הישראלי הופקו מהמקרה היפני.

קישור לדו"ח מסכם מלא

חלקי המחקר:

א. סקירת ספרות I: השוואה בינלאומית של מסגרות רגולטוריות להחלמה

שיטות: ראיונות עומק מובנים למחצה עם מומחים וניתוח מסמכים ראשוניים ומשניים הנוגעים למסגרות הרגולטוריות להתאוששות ביפן, ניו זילנד, צ'ילה, טורקיה ואיטליה.  הפרמטרים שהושוו כללו: תכנון השיקום, ממשל, תהליכי שיקום ומשאבים.

ממצאים: הדו"ח מתאר את הפרמטרים של המסגרות הרגולטוריות בכל מדינה ומשווה אנליטית בין המדינות. זוהו עשרה גורמים בולטים שהשפיעו על מסלולי השיקום. אלה כללו: האם קיים גוף ייעודי לניהול חירום או לא קיים, סמכויותיו ותחומי האחריות שלו; ריכוזיות מול האצלת סמכויות לשלטון המקומי; הקצאה ברורה של תפקידים ותחומי אחריות ייעודיים לגופים ומוסדות; כלים וסמכויות משפטיות בידי גורמים מוסמכים ואחראים; קיומו של תהליך מובנה לקבלת החלטות (כולל מעורבות ציבור/בעלי עניין); תוכנית שיקום והאם פותחה לפני או אחרי התרחשות רעידת האדמה וכן רוחב הנושאים שהיא כיסתה; קבלת החלטות המבוססת על נתונים וידע, ותקציב ייעודי לשיקום.

כל אחת מחמש המדינות מציגה מודל פעולה שונה: יפן ריכוזית מאוד, עם מבנה משפטי הכולל חוק ליבה שהוא דינמי ומתעדכן באופן רציף; ניו זילנד מאורגנת מאוד, ומספקת תוכניות גנריות ליישום על ידי הרשויות המקומיות; בצ'ילה  הגישה היא שמבני הממשל הקיימים בזמני שגרה צריכים לעבוד גם במצבי חירום; המודל של טורקיה נשען על הנחיות בינלאומיות, ואיטליה פועלת אד-הוק, כאשר כל אירוע מטופל באופן שונה.

דו"ח חלק זה זמין בקישור כאן

ב. סקירת ספרות II: טיפולוגיה של שיקום לאחר רעידת אדמה

שיטות: סקירת ספרות בנושא הצלחה של שיקום אחרי רעידת אדמה. בהתבסס על סקירה זו, פותחה טיפולוגיה לשיקום מאסון.

ממצאים: הטיפולוגיה כוללת שלושה צירים עיקריים: היבטי שיקום הקשורים לתהליך, היבטי שיקום הנוגעים לתוצאות, והיבטי שיקום הקשורים להערכה. תהליך השיקום כולל מדיניות היוצרת יעילות ו/או תהליך השתתפותי. יעילות כוללת מדיניות המקדמת מהירות, התבססות על תשתית ארגונית קיימת, טיפוח ניהול מקצועי ומיישמת תכנון אפקטיבי. תהליכים משתפים נוצרים באמצעות אינטגרציה קהילתית, תהליכים מכילים ושיתופיים, העצמה ומיקוד בקהילה. היבטים הקשורים לתוצאה של שיקום מאסון יכולים להדגיש בניה מחדש טוב יותר (BBB), חזרה למצב הקודם, או ייצוב המצב בלבד. הערכת השיקום יכולה להיות אובייקטיבית או סובייקטיבית (או לכלול את שני ההיבטים). ההערכה רלוונטית הן לתהליך והן להיבטי התוצאה של השיקום.

דו"ח חלק זה זמין בקישור כאן

ג. יישום סקירת הספרות השנייה על התוכנית ממשלתיות לשיקום ארוך טווח

שיטות: ניתוח טקסטואלי של דוח ההיערכות הממשלתי: "שיקום ארוך טווח לאחר רעידת אדמה" מאפריל  2024 לאור הטיפולוגיה שתוארה לעיל.

ממצאים: בהתבסס על ניתוח התוכניות הממשלתיות מבעד לעדשת הטיפולוגיה, ממליצים החוקרים על שלוש דרכים עיקריות לחיזוק הדוח הממשלתי: 1. לשלב יותר מנגנונים השתתפותיים והעצמה קהילתית בתוכניות השיקום ויישומן 2. לשלב תוכניות ל"בניה מחדש טוב יותר"(Build Back Better) בתוכניות השיקום 3. לשלב מנגנונים ומסגרות להערכה בכל תוכניות השיקום.

דו"ח חלק זה זמין בקישור כאן 

ד. חקר המקרה היפני והמלצות לישראל

שיטות: מחקר מקרה מעמיק של השיקום מרעידת האדמה הגדולה שאירעה ביפן ב- 2011. למרות שצוות המחקר קיווה במקור לאסוף נתונים בעיקר על ידי ראיונות עם פקידים ומומחים יפנים, הדבר התברר כבלתי אפשרי בגלל מחסור במומחים בעלי ידע מספיק באנגלית, חוסר נכונות של פקידי ממשל להעניק ראיונות בנושא והיעדר קשרים. לאחר פנייה לעשרות גורמי ממשל ומומחים, התקבלו תגובות חיוביות מארבעה מומחים בלבד. לאחר התייעצות עם מומחים אלה, כמו גם עם אקדמאים ישראלים אחרים ששיתפו פעולה עם עמיתים יפנים, צוות המחקר הבין שמחקר המקרה יצטרך להתבסס במידה רבה על חומרים כתובים ומחקרים זמינים בנושא. לפיכך, הוא מבוסס על ארבעה ראיונות עומק עם מומחים, ניתוח טקסטואלי של מסמכים ראשוניים וסקירת ספרות של מחקרים אקדמיים.

ממצאים: הדו"ח כולל תשעה פרקים המתארים את המסגרות הרגולטוריות והארגוניות, תהליך השיקום עצמו, כלי המדיניות העיקריים שיושמו, מעורבות קהילתית בתהליכי השיקום, נושאי השיקום היפני ולקחים שניתן ליישם בישראל. כמה מהממצאים המעניינים מפורטים להלן:

- ליפן יש מערכת רגולטורית שלמה לשיקום (בניגוד למערכת מצומצמת של חוקים), שבמרכזה עומד החוק הבסיסי למניעת אסון משנת 1961.

- לאחר קרות אסון ביפן מתכנסת מועצת השיקום, שבראשה עומד ראש הממשלה. לאחר כמה אסונות (כגון רעידת האדמה ב-2011), הוקמה סוכנות שיקום שניהלה את כל ההיבטים של  התהליך.

- לשיקום היפני יושמו ארבעה כלי מדיניות עיקריים: הגנה על שטחים באמצעים פיזיים (כגון חומות ים), יישוב מחדש מחדש של אוכלוסיות באופן קולקטיבי, פרויקטים של דיור ציבורי והתאמות קרקע.

- למרות שחזון השיקום שהציבה ממשלת יפן כלל דגש על העצמה קהילתית והשתתפות התושבים והקהילה בתהליך השיקום, חזון זה לא התממש בצורה משמעותית.  Machizukuri (מנגנוני תכנון השתתפותיים מסורתיים מלמטה למעלה) היו דוגמה לחריג, שכן הצליחו ליצור העצמה והשתתפות קהילתית יעילה.

- באופן כללי ניתן לאפיין את השיקום היפני בגישה ריכוזית מלמעלה-למטה, תוך שימת דגש על מהירות ויעילות, גישה מבוססת הנדסה ל-Build Back Better, וחוסר אינטגרציה של תכנון ארוך טווח בתוכניות השיקום.

ההמלצות המבוססות על המקרה היפני כוללות: (א) להכין תכנית לניהול "דחיסת הזמן", (ב) המלצה למיסוד מנגנוני מימון, (ג) לתכנן מנגנוני שיקום "מלמטה-למעלה", (ד) הסדרים, מסגרות ומבנים ארגוניים שהוקמו מראש יעילים יותר מהסדרים אד-הוק, (ה) יצירת אפשרויות מגוונות לפתרונות דיור, (ו) נקיטת גישה הוליסטית לרילוקיישן ו-Build Back Better, (ז) תכנון עבור השתתפות (ח)  מודעות לקושי בעבודה עם הציבור (ט) להכין תוכניות למחסור הצפוי במשאבי אנוש, (י) להתוות קווים מנחים לשילוב גישת Build Back Better, (יא) לשלב תכנון ארוך- טווח בתכנון השיקום.

דו"ח לחלק זה זמין בקישור כאן

מחקר זה מתמקד בשינויים במשתני המחקר: חוסן, מדדי התמודדות חיוביים ושליליים במדידות חוזרות שנערכו במהלך מלחמת "חרבות ברזל". להלן חמישה דו"חות ראשונים של המחקר:

קמחי, ש., מרציאנו, ה. אשל, י., קאים, א. ועדיני, ב. (ספטמבר 2024). חוסן ומדדי התמודדות לאורך המלחמה: מדידת אורך חמישית

קמחי, ש., מרציאנו, ה. אשל, י., קאים, א. ועדיני, ב. (אפריל 2024). חוסן ומדדי התמודדות - בעקבות התקיפה האיראנית: מדידת אורך רביעית

קמחי, ש., אשל, י., מרציאנו, ה. ועדיני, ב. (אוקטובר 2023). חוסן האוכלוסייה במדינת ישראל בשבוע הראשון של מלחמת "חרבות ברזל "

קמחי, ש., אשל, י., מרציאנו, ה. ועדיני, ב. (נובמבר 2023). חוסן האוכלוסייה ומדדי התמודדות - מדידת אורך שנייה, לאחר שבעה שבועות של המלחמה בעזה

קמחי, ש., אשל, י., מרציאנו, ה., קאים, א. ועדיני, ב. (ינואר 2024) חוסן האוכלוסייה ומדדי התמודדות לאורך שלוש מדידות חוזרות במהלך המלחמה הנוכחית

לפרסומים קודמים, ראו:

קמחי, ש. ושמאי, מ, (2006). חוסן קהילתי כבולם תגובות לחץ: תגובות תושבי הצפון ליציאת צה"ל מלבנון. סוגיות חברתיות בישראל (1) 152-170

דו"חות מחקר

קמחי, ש., מרציאנו, ה., אשל, י., (2018). מדד החוסן לישראל – יוני 2018

קמחי, ש., מרציאנו, ה., אשל, י.ת (2019). מחקר החוסן במועצה האזורית גליל עליון

קמחי, ש., עדיני, ב., מרציאנו, ה., אשל, י., (2019). מדד החוסן בעקבות סבב "חגורה שחורה"

קמחי, ש., מרציאנו, ה., אשל, י., עדיני, ב., (2020). חוסן בימי קורונה

קמחי, ש., מרציאנו, ה., אשל, י., עדיני, ב., (2020). חוסן ודחק בימי קורונה במועצה האזורית גליל עליון

קמחי, ש., מרציאנו, ה., אשל, י., עדיני, ב., (2020). חוסן ודחק בימי קורונה ביישוב ביהודה ושומרון

קמחי, ש., מרציאנו, ה., אשל, י., עדיני, ב., (2020). ישראל בעקבות ההתפרצות המחודשת של מגפת הקורונה: ירידה בחוסן

קמחי, ש., מרציאנו, ה., אשל, י., עדיני, ב., (2020). חוסן ודחק במגפת הקורונה: מדידת אורך שלישית

קמחי, ש., מרציאנו, ה., אשל, י., עדיני, ב., (2021). חוסן, מיטביות ודחק במגפת הקורונה לאורך ארבע מדידות אורך

קמחי, ש., מרציאנו, ה., אשל, י., עדיני, ב., (2021). חוסן, דחק ומיטביות בסיום סבב לחימה "שומר החומות"

Bibliographic details

Vigoda-Gadot, E., & Levitats, Z. (2024). Like a bridge over troubled water: Wellbeing and trust in governance during turbulent times. International Review of Administrative Sciences.

Abstract

The COVID-19 pandemic extended interest in the relationships between citizens and governments in turbulent times of crises and emergencies. While the pandemic generated a critical existential threat to the lives of many, it also had a significant effect on the quality of life and on the wellbeing of even larger populations.

This paper deals with the relationship between the wellbeing of citizens and three types of trust in governance (i.e. trust in political institutions, trust in public administration, trust in enforcement institutions) during the pandemic. We aim at advancing knowledge on both wellbeing and trust during crises, and more specifically on direct and indirect patterns of these important relationships. To do so, we suggest alternative models and a series of hypotheses aimed at examining them empirically. Two datasets on Israeli citizens are used. They were collected over two points in time during the heat of the pandemic and toward its decline and end (Study 1/t1; N = 1026 and Study 2/t2; N = 3024) and largely represent major sectors and ethnicities in the population.
The findings generally support a positive relationship between wellbeing and trust,but more importantly indicate that during crisis, trust in public administration and enforcement institutions mediates the relationship between wellbeing and trust in political institutions. We thus argue that the public service may act as a bridge between citizens’ wellbeing and political trust. In our view, the findings testify to the complexity of the wellbeing–trust relationship, especially in challenging times. Implications and directions for future studies are suggested.

Link: https://doi.org/10.1177/00208523231221971

Mary Picard (2018): Disaster management, risk reduction and Bibliographic details:Bibliographic details:Bibliographic details:Bibliographic detailsBibliographic detailsBibliographic details:

Picard, M. (2017). Disaster management, risk reduction and international disaster response laws in the Commonwealth. Commonwealth Law Bulletin, 43(3-4), 403-437.

Abstract:

This paper considers the existence and use of disaster risk management laws across the Commonwealth. It commences by considering approaches to risk management and disaster response. It reviews international and regional disaster law, policy and tools. The paper examines national disaster risk management laws through the lens of a typology of laws, based on the complexity and scope of the disaster risk reduction and response system. It makes recommendations for Commonwealth countries relating to review of disaster laws, implementation of international frameworks, and the inclusion of disaster risk reduction, recovery, climate change, quality standards and the prevention of sexual and gender-based violence in disaster laws.

Webpage:

https://doi.org/10.1080/03050718.2017.1439362To link to this article: https://doi.org/10.1080/03050718.2017.1439362

Bibliographic details:

Waismel-Manor, Israel and Bar-Siman-Tov, Ittai and Rozenberg, Olivier and Levanon, Asaf and Benoît, Cyril and Ifergane, Gal, COVID-19 and Legislative Activity: A Cross-National Study (July 2, 2020). Bar Ilan University Faculty of Law Research Paper No. 20-12.

Abstract:

Insufficient attention has been given to studying a vital organ jeopardized by COVID-19: legislatures. Legislatures across the globe have been shut down or limited due to COVID-19. In a comprehensive multidisciplinary study, exploring legislatures across 159 countries, we show that there is no causal relation between the severity of COVID-19 and limitations on legislatures’ operation. This suggests that legislatures are at risk of being shut down either due to unfounded fear from COVID-19 or as an excuse for silencing legislatures. We find that legislatures in healthy democracies are relatively immune to this risk, while those in frail democracies and authoritarian regimes are more at risk of becoming casualties of COVID-19. In partially free countries, the use of technology can mitigate this risk.

Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=3641824 or http://dx.doi.org/10.2139/ssrn.3641824

פרטים בבליוגרפיים

זייצ'יק, דניאל, בן-גל, מיכל ושמואלי, דבורה (2024). הזדמנות להתחדשות: סקירת ידע על שיקום חברתי-אקולוגי. אקולוגיה וסביבה 15(1).

 תקציר:

המאמר הנוכחי סוקר ספרות מדעית וידע על המושג שיקום חברתי-אקולוגי. בתוך כך, הוא מדגיש את החשיבות של בחינה מערכתית, הכוללת את הקהילה האנושית יחד עם המערכת הטבעית בתהליכי שיקום, ומסביר את המאפיינים והחשיבות של חוסן חברתי-אקולוגי. הקשר בין שיקום לחוסן הוא במעגל של היזון חוזר: החוסן משפיע על הצלחתו של השיקום, ותהליך השיקום קובע את חוסנה של המערכת ומשפיע על עתידה. בספרות זוהו שלושה מרכיבים שקיימים לפני האסון ומשפיעים על הצלחת תהליך השיקום שאחריו: פיתוח ידע, נתונים ותוכניות; ממשל מסתגל ואפקטיבי; כְּלִילָה (inclusion – ההפך מהדרה) חברתית. תהליך השיקום לאחר אסון יכול לשמש חלון הזדמנויות להתחדשות ולהטמעת שינויים לטובת המערכת החברתית-אקולוגית לטווח הארוך. במאמר מתוארים התנאים להבשלת חלון ההזדמנויות וכן היתרונות הטמונים בשיקום חברתי-אקולוגי. לצידם מובאות דוגמאות אקטואליות בהקשר של שיקום הנגב המערבי.

קישורים:  https://magazine.isees.org.il/?p=58045

https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=4868952

Deborah Shmueli, Danielle Zaychik, Yonat  Rein-Sapir, Alex Altshuler and Michal Ben-Gal

This study aims to examine the dynamic relationship between social capital and the recovery process in the Israeli localities adjacent to the Gaza Strip, called the Gaza Envelope. As part of this process, the study assesses recovery progress against community-established goals and describes both how recovery has impacted social capital, as well as the role of social capital in facilitating recovery. At this point, there is a well-established pool of academic and gray literature concerning disaster recovery. Given that recovery is a multi-faceted process, the research base is broad and explores many aspects of disaster recovery. This research draws from literature concerning definitions of successful disaster recovery, disaster recovery as a participatory process, and social capital in disaster recovery. The literature on successful disaster recovery guides the study’s framing of recovery goals and assessment. Literature on participatory recovery processes set a base for public and stakeholder participation in the establishment of recovery goals. Finally, literature on social capital and disaster recovery informs our assumptions about how social capital influences disaster recovery. Gaps in our knowledge about the dynamic two-way relationship between social capital and disaster recovery set the stage for the contribution of the current research.

This research aims to assess the recovery of the Gaza Envelope through a social capital lens. To this end, the research will incorporate aspects of formative evaluation methodology. Formative evaluation seeks to assess an intervention or process before or during its implementation, subsequently influencing and improving its continued implementation. The proposed research assesses recovery of Gaza Envelope residents and communities as it occurs, against priorities selected by the residents of the area. In addition to providing feedback to policymakers and community leaders about the ongoing recovery process, the research will make the following theoretical contributions to existing academic literature about disaster recovery and social capital:

• The research will contribute to the underdeveloped literature detailing the impact of disasters and recovery on social capital. Although the literature suggests a dynamic nature to this relationship (Kawamoto and Kim 2019), few studies have explored this in depth with regards to multiple facets of recovery. The contribution of this research will address social capital impacts at both the individual and community levels.
• The research will contribute to literature on disaster recovery and social capital by examining the variation of effects by locality type.
• While much research has addressed the role of social capital in natural disasters, far less has assessed the role of social capital in manmade catastrophes. Social capital may have a different role in a large-scale man-made security event and enduring hostage situation than an earthquake or hurricane.

In addition to these theoretical contributions, the research has significant value for policymakers as they continue to shape the Gaza Envelope recovery process. Research findings will give feedback on recovery policies and can be used to adjust and adapt future policies and programs.