All partners logo heb

חמישי, 10 מאי 2018 04:38

זלצברגר עלי

Published in חוקרים
חמישי, 10 מאי 2018 04:38

שרויאר נעמי

Published in חוקרים
חמישי, 10 מאי 2018 04:39

שמאי מיכל

Published in חוקרים
חמישי, 10 מאי 2018 04:39

שיפטן יורם

Published in חוקרים
חמישי, 10 מאי 2018 04:40

טאובה-דיין שירה

Shira Taube Dayan

ד"ר שירה טאובה דיין היא פסיכולוגית התפתחותית מומחית, עמיתת הוראה ועמיתת מחקר בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה. ד"ר טאובה דיין היא גם חברה במרכז הלאומי לידע ולמחקר של מצבי חירום בישראל, אשר במסגרתו היא פעילה בקונסורציום המתמקד בילדים במצבי חירום.
ד"ר טאובה דיין סיימה את לימודי התואר הראשון בחוג לפסיכולוגיה ובחוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה, כולל השלמה של תוכנית אינטנסיבית ללימודי השפה היפנית באוניברסיטת וואסדה בטוקיו. היא השלימה את לימודיה התואר השני בפסיכולוגיה התפתחותית ואת לימודי הדוקטורט בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה. ד"ר טאובה דיין השלימה גם התמחות מקצועית בפסיכולוגיה מטעם משרד הבריאות הישראלי והיא עוסקת בעבודה פסיכולוגית עם ילדות וילדים וסביבתם המטפלת.
המחקר האחרון של ד"ר טאובה דיין בחן את ההשפעות המתמשכות של אסונות טבע ומעשי אדם במהלך הילדות וההתבגרות בחברות שונות באסיה. במסגרת זו, היא התעניינה במיוחד בסיפורים פחות מוכרים של צעירות וצעירים והדרך בה הם עשויים לחשוף משמעויות חדשות של תופעות פסיכולוגיות אשר להן חשיבות אישית וחברתית בעת התאוששות ממשברים.
ד"ר טאובה דיין היא מחברת של מספר מאמרים ולאחרונה מעורבת גם בפרויקט אינטרדיסציפלינרי של ספר העוסק באי-צדק באסונות, בו היא מציגה את קולותיהם של צעירות וצעירים אשר הושפעו מטראומות המוניות. ד"ר טאובה דיין מוסיפה לעסוק במחקר המשלב פסיכולוגיה התפתחותית ודגש תרבותי למען מטרות הומניטאריות הקשורות בצעירות ובצעירים במצבי חירום ואסון, ולמטרה זו אף מקווה להוסיף ולקחת חלק פעיל בפורומים של מקצועיים המשלבים גם מחקר ומדיניות בתחום מצבי חירום.

Published in חוקרים
חמישי, 10 מאי 2018 04:41

וימן גבריאל

פרופ' גבריאל וימן הוא חבר סגל בכיר בחוג לתקשורת, אוניברסיטת חיפה. פרופ' וימן קיבל מענקי מחקר רבים ומימון מקרנות בינלאומיות, ושימש כמרצה אורח באוניברסיטאות רבות ברחבי העולם, וביניהם אוניברסיטת פנסילבניה, אוניברסיטת סטנפורד, אוניברסיטת Hofstra (ניו-יורק), אוניברסיטת Lehigh (ארה"ב), אוניברסיטת מיינץ (גרמניה), אוניברסיטת קרלטון (קנדה) והאוניברסיטה הלאומית של סינגפור.

פרופ' וימן מעביר מגוון קורסים וסמינרים בחוג, מביניהם לתואר ראשון: "מבוא לתקשורת המונים", "השפעות תקשורת המונים", "טלוויזיה: הרגלי צפייה, תכנים והשפעות", ואת הסמינר "תקשורת בינלאומית".

קורסים לתואר שני: "סדנת מחקר", "תיאוריות מתקדמות במדעי החברה", "שיטות מחקר בתקשורת" ו-"דעת קהל, תקשורת ופוליטיקה".

סמינרים מחקריים: "קמפיינים למערכות בחירות", "תקשורת ורשתות חברתיות", "טרור מודרני ותקשורת ההמונים", "תעמולה בינלאומית".

פרופ' וימן פרסם 8 ספרים:

Hate on Trial (Toronto: Mosaic, 1986); The Theater of Terror (New York: Longman, 1994); The Influentials: People Who Influence People (State University of New York Press, 1995); Communicating Unreality (Los Angeles: Sage Publications, 2000); The Singaporean Enigma (Jerusalem: Tzivonim, 2001); Terror on the Internet (Washington, DC: USIP Press, 2006); Freedom and Terror (London: Routledge, 2011); and Social Research in Israel (Jerusalem: Tzivonim).

כמו כן, יותר מ- 160 פרסומים של מחקריו ומאמריו פורסמו בספרים ובירחונים מדעיים.

Published in חוקרים
חמישי, 10 מאי 2018 04:41

וינברג מיכאל

Published in חוקרים
חמישי, 10 מאי 2018 04:42

ויטנברג לאה

Published in חוקרים
חמישי, 10 מאי 2018 04:42

יהב רבקה

Published in חוקרים

Fischhendler, I. (2017). The Use of Intangible Benefits for Promoting Contested Policies: The Case of Geopolitical Benefits and the Israeli Gas Policy. Geopolitics, 1-25.

Abstract:

The evaluation of many contested projects and policies often includes intangible benefits. Geopolitics represents one type of intangible benefit. Despite a few examples on the use of geopolitics to promote contested projects, there is a gap in the literature on how geopolitical argumentation is constructed for the purpose of promoting resource-based policies. Hence, the aim of this study is to use an Israeli case study to examine how geopolitical constructs are used to promote competing energy policies concerning recent gas discoveries and to provide rudimentary insights on the implications for policy making. It was found that the geopolitical rationale was an appealing rhetorical device for all players as it is both unquantifiable and hence difficult to disprove and is rooted in the Israeli societal context. As a result, coalitions built their own geopolitical rationales, each with its own rhetorical tools. These literary tools were often embedded in narratives of power and geographical language with emotional resonance. Yet, the Israeli case demonstrates that geopolitical constructs come at a detrimental price as they promote censorship and exclusion of the public from the process.

Published in Items