Bibliographic details:

Felsenstein D., Vernick M. and Israeli Y. (2018). Household Insurance Expenditure as an Indicator of Urban Resilience. International Journal of Disaster Risk Reduction 31, 102- 111.

Abstract:

Demand for household insurance is intuitively perceived as contributing to household and community resilience. However the causality in this relationship is not clear. This paper examines household insurance expenditure and the generation of urban resilience as jointly determined. Potential endogeneity is purged by estimating this relationship as a system and using an instrumental variable approach. Empirical analysis based on aggregated Israeli household expenditure data is used. Results show that instrumenting makes a difference, that a distinction needs to be drawn between personal resilience and environmental resilience and that insurance coverage has an independent effect on resilience different to that of classic social (personal) and economic (property and placebased) characteristics. The policy context of the findings are discussed.

Paper

Bibliographic details:

Gesser-Edelsburg, A., Cohen, R., & Diamant, A. (n.d.). Experts’ Views on the Gaps in Public Health Emergency Preparedness in Israel: A Qualitative Case Study. Disaster Medicine and Public Health Preparedness, 1-8. doi:10.1017/dmp.2019.115

Abstract:

Background: Despite the significant improvement in all components of preparedness in the past decade, there are still gaps between the guidelines and the reality on the ground. The purpose of this study is to explore how Israeli public health and emergency medicine experts perceive the demands for health organization emergency preparedness and the actual practice.

Methods: Qualitative phenomenological research. We interviewed 22 Israeli public health and emergency medicine experts face-to-face and conducted a content analysis.

Results: The findings revealed barriers in the following areas: preparation and readiness of hospitals, preparedness and readiness in the community, connection between the community and the hospital, inter-agency coordination and interface, interdisciplinary integration, preparedness resources, postcrisis evaluation, assimilating smart technologies, information accessibility, and communication.

Conclusions: To reduce the gap between theory and practice, retrospective research and evaluation must be included to learn in depth what strategies and resources should be used during a health crisis. Likewise, profiles should be constructed and the community should be segmented in order to design resilience programs and accommodate information to subpopulations.

Paper

Bibliographic details: (***)

צפריר לוי, עמוס סלמון, שמואל הוילנד, יריב חמיאל, עודד כץ ובועז אקרמן (2012). תרחישי נזק מרעידות אדמה בישראל כבסיס לתרגיל החרום הלאומי "נקודת מפנה 6". דוח מס'       GSI/21/2012 המכון הגיאולוגי, משרד האנרגיה והמים.

Abstract:

הניסיון ההיסטורי והמידע המחקרי מלמדים שרעידת אדמה חזקה תתרחש בישראל, גם אם לא
ניתן לדעת מראש את מיקום המוקד, המגניטודה והעיתוי במדויק. בהתאם לתובנה זאת, מדינת
ישראל נערכת לתרגל במסגרת שבוע החירום הלאומי "נקודת מפנה 6" את כל מערכות החרום
הלאומיות והגופים הממשלתיים. מאחר ונזק אופייני לרעידת אדמה אינו דומה לנזק ממלחמה או
נזקי טבע אחרים, נדרשת התייחסות ממוקדת לתופעה זו באמצעות פיתוח תרחישי נזק ייעודיים.
תרגיל החירום הלאומי "נקודת מפנה 6" מהווה הזדמנות ראויה וחשובה לכך.
בעבודה זו מוצגים חמשת גורמי הנזק העיקריים ברעידות אדמה - תנודות קרקע, קריעת פני
.( שטח, כשל במדרון, התנזלות וצונאמי, ופרישתם המרחבית באזור המיועד לתרגיל (פרק 2
Hazus בהתאם לכך פותחו במכון הגיאולוגי הדמיות נזק מתקדמות ומפורטות באמצעות תוכנת
זוהי התוכנה המובילה כיום בעולם בתחום זה והיא נקלטה בתמיכתה .(Hazus, mr 2.1, 2012)
של ועדת ההיגוי להיערכות לרעידת אדמה בישראל (פרק 3). לראשונה בישראל פותחו ושולבו
בתרגיל לאומי תרחישי נזק מודרניים מרעידות אדמה בתחומי עניין לאומיים, לרבות נזק במבנים
ובמגוון רחב של תשתיות, נזק כלכלי, פגיעה באוכלוסייה, ועוד. צורת החשיבה והמידע המוצגים
כאן מאפשרים להבין כיצד עלול להיראות נזק מרעידת אדמה בישראל ומהם מרכיביו, וכיצד
פותחו תרחישי הנזק עבור התרגיל הקרוב. בה בעת יאפשר הניסיון הנוכחי לרכוש כלים
להתמודדות עם רעידות עתידיות, גם אם תמונת הנזק שם תהיה שונה מהתרחיש הנוכחי.
התרחיש שהורץ לצורך התרגיל ומוצג בדו"ח זה מתייחס לרעידת אדמה חזקה יחסית בעמק
המתווה המוצע מסתמך על מפות גיאולוגיות ומפות .(Mw=7.0 החולה שבצפון הארץ (מגניטודה
סיכוני רעידות אדמה אשר פותחו ויוצרו במכון הגיאולוגי (פרק 5) ומאפשרות להצביע על התגובה
הצפויה של תשתית הקרקע בעת הרעידה ביחס לכל אחד מחמשת גורמי הסיכון האופייניים. חלק
ומאפשר לזהות בדרך זו כשל קרקע כגון גלישות ונפילת סלעים. Hazus ממפות אלו שולב בתוכנת
לבקשתה של מנהלת התרגיל ובהעדר מידע כמותי לגבי איכות הבניה בישראל, נקבעה עמידות
המבנים בארץ כנמוכה. לצרכי תרגול המענה גם בגוש דן והסביבה המרוחקים מהמוקד, הוחמרה
תמונת הנזק בכוונה תחילה על ידי הגדרת המבנים שם כ- "לא עמידים" (הסבר על הנחות אלה
בהמשך). בכדי לתרגל את אזור אילת, הורץ תרחיש נפרד של רעידת אדמה בינונית באזור איילות
.(Mw=5.6 (מגניטודה
תוצרי ההדמיה של התרחישים הללו כוללים אומדן של נזק במבנים אזרחיים ובמבני ציבור
ותעשייה ברמות שונות, נפגעים ברמות שונות וצפי למפונים, נזקים במתקני תשתיות לסוגיהם,
ונזק כלכלי (פרק 4). המידע מוצג בעזרת מגוון מפות פרטניות, עד כדי שכונה מבוקשת (המידע
ההדמיות .( http://www.gsi.gov.il הפרטני יפורסם באתר המכון הגיאולוגי במהלך התרגיל
הללו תאפשרנה למנהלי התרגיל ולצוותי המענה לפתח את ההיבטים השונים שברצונם לתרגל.

לינק

Bibliographic details: (***)

עמוס סלמון, רבקה אמית, גדעון בר, רם וינברגר, עודד כץ, עמית מושקין ואופיר ברוך (2011) הערכת סיכוני רעידות אדמה למוסדות חינוך בישראל שהוגדרו בעדיפות עליונה לחיזוק. שלב א': קריית שמונה, חצור הגלילית, צפת, טבריה, חיפה ועמק זבולון. דו"ח מספר GSI/06/2011. המכון הגיאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות.

Abstract:

המכון הגיאולוגי התבקש להעריך את סיכוני רעידות האדמה שבפניהם חשופים מוסדות החינוך בישראל המיועדים לחיזוק, ולציין בפני גורמי התכנון במשרד זה מהם מרכיבי הסיכון שעבורם נדרשת חקירה גיאוטכנית ממוקדת לצורך חיזוק ראוי. הרשימה המקורית כוללת 183 מוסדות חינוך בעדיפות עליונה לחיזוק, כפי שנקבעו על ידי ועדת מנכ"לים על סמך רשימת קריטריונים מנחים. הערכת סיכוני רעידות אדמה רעידות אדמה מלוות במגוון רחב של תופעות גיאולוגיות וגיאופיסיות, חלקן עלול לגרום לנזקים משמעותיים למבנים שאינם בנויים כראוי. גורמי הנזק העיקריים הם קריעת פני השטח במוקד הרעידה, הגלים הסיסמיים אשר מתפשטים ממוקד הרעידה לכל סביבתה, כשל מדרונות שאינם יציבים, כשל קרקע כתוצאה מהתנזלות, וגלי צונאמי. על כן הערכת סיכון מרעידות אדמה צריכה לכלול בחינת החשיפה של המבנים והתשתיות הנדונים לכל גורמי הסיכון הללו ואיתור אלה המועדים לפגיעה. שיטת העבודה הסקר הנוכחי התמקד בבחינה איכותית של התנאים הגיאולוגיים, טופוגרפיים, הידרולוגיים וסיסמיים באתר הנדון כדי לקבוע האם קיים בו פוטנציאל לגורם סיכון כלשהו. על פי הממצאים הוצע לבצע בדיקת המשך ממוקדת לצרכים הנדסיים, או לחילופין לפטור את האתר מצורך זה. בשלב הראשון הועלתה רשימת המוסדות למערכת מידע גיאוגרפי ממוחשבת (ממ"ג, GIS (ומיקומם נבחן ביחס לתנאים המקומיים ולמפות סיכוני רעידות אדמה קיימות בתחום העתקה פעילה, יציבות מדרונות, התנזלות וצונאמי. באופן זה התקבלה תמונה ראשונית לגבי הסיכונים אליהם חשופים המוסדות, במגבלות איכות ודיוק המידע הקיים. השלב השני התמקד בעבודת שטח ובמהלכו נבחן המיקום של כל אחד מהמוסדות ביחס למסלע והמבנה הגיאולוגי במקום, לרבות זיהוי יחידות גיאולוגיות רכות או חלשות מבחינה גיאוטכנית. כמו כן נבדקה החשיפה ל: העתקים פעילים וחשודים כפעילים כפי שמופיעים בתקן הישראלי 413 לבניה עמידה לרעידות אדמה; אזורי אי-יציבות במדרונות כולל אזורי סיכון להתמוטטות גושי סלע גדולים ואזורים בהם הצטברו משקעי מדרון או אדמת חורבות; אזורים בהם קיימים תנאי סף להתנזלות; ואזורים המועדים להצפה מצונאמי לאורך החוף. ממצאי הסקר וההמלצות סוכמו על גבי דף מידע פרטני לכל אחד מהמוסדות, ורוכזו עבור כל אחת מהערים שנבדקו בפרק נפרד.

לינק

Bibliographic details: (***)

עמוס סלמון, חנה נצר-כהן, עזרא זילברמן, רבקה אמית (2015) הערכה איכותית של הסיכון מרעידות אדמה באתרי מורשת ותרבות בישראל. דו"ח מסכם לרשות העתיקות. המכון הגיאולגי דוח מס' GSI/28/2014

Abstract:

כאשר עולה צורך בחיזוק קבוצה גדולה של מבנים כנגד רעידות אדמה והמקורות הנדרשים לכך מוגבלים, יש צורך לקבוע סדרי עדיפויות. הערכת הסכנה )risk )בפניה ניצבת קבוצה כלשהיא של מבנים נקבעת על בסיס הסיכון המאיים )hazard )כנגד הרגישות )sensitivity )והפגיעות )vulnerability )שלהם אשר נגזרים ממצבם ההנדסי כמו גם שימושיהם, חשיבותם וערכם החברתי, תרבותי וכלכלי, וכד'. עבודה זו מתמקדת בהערכה איכותית של החומרה של סיכוני רעידות אדמה )hazard )לאתרים ארכיאולוגיים ומבנים היסטוריים בישראל, באשר רבים מאכלסים קהל רב אך מצויים במצב רעוע ונדרש לחזק את עמידותם לרעידות אדמה. בשלב הראשון דרגנו את רמות הסיכון של כל אחד מגורמי הסיכון הרלבנטיים בישראל, ובכללם קריעת פני שטח, תאוצות קרקע סיסמיות ואפקט ההגברה שעלול להתלוות אליהם, כשל במדרונות, התנזלות וצונאמי. בבדיקה הניסיונית נקבעו עבור כל אחד מהגורמים 4 רמות סיכון יחסיות וכל רמה יחסית קיבלה משקל דומה של עד 4 יחידות. אולם הסתבר שגישה זו מוטה מאחר ובאופן יחסי החומרה של כל אחד מגורמי הסיכון שונה. כך למשל, אתרים שנפגעו קשה מספר רב של פעמים במהלך ההיסטוריה כדוגמת בית שאן, נדמו חשופים לכאורה לחומרת סיכון נמוכה יותר מאתרים שנפגעו חלקית ומעט פעמים כדוגמת קיסריה. חוסר האיזון בחומרת הסיכון ניכר גם בהשוואה בין גורם תאוצות הקרקע האופקית המרבית )PGA )לבין קריעת פני שטח כפי שנהוג בתקן הישראלי: הראשון מחושב לתאוצה שלגביה קיימת הסתברות של %01 ,שכמותה או גבוהה ממנה תתרחש לפחות פעם אחת בתקופה כלשהי של 01 שנים )לפחות פעם אחת ב 470 שנים( ואילו השני מבוסס על אירוע אחד לפחות שהתרחש ב- 111,00 השנים האחרונות. גם פוטנציאל ההרס של כל אחד מהגורמים הללו שונה: זעזועי קרקע עלולים למוטט כליל בניין נתון בשעה שקריעת פני השטח תגרום לגזירתו בלבד. על כן הפחתנו לחצי את משקל חומרתם של כל גורמי הסיכון להוציא תאוצות הקרקע שנדמה כי הוא החמור והנפוץ ביותר, והתוצאות נראות מאוזנות יותר אף כי יש צורך בכיול נוסף מאוזן כמותית. על בסיס המשקולות המעודכנים הושלמה הערכת החומרה של כל אחד מגורמי הסיכון עבור כ- 001 מבנים המצויים בכמאה אתרים ונקבעה דרגת החומרה הכוללת של כל אחד מהמבנים בנפרד. כעת ניתן היה לדרג באופן יחסי את כל המבנים והאתרים שנבחנו בעבודה הנוכחית, מהחמור ביותר לקל ביותר ולקבוע סדר עדיפויות לחיזוק כנגד רעידות אדמה. הממצאים מלמדים שהאתרים בדרגות החומרה הגבוהות יותר מצויים לאורך בקע הירדן שם הם מועדים לתאוצות קרקע גבוהות והגברות שתית חריגות, וכן לאורך החוף וזאת בשל החשיפה לצונאמי והתנזלות. אזורי מרכז הגליל והשפלה הפנימית נמצאו כבעלי חומרת סיכון נמוכה יותר באופן יחסי, אם כי הם עדיין חשופים לתאוצות קרקע והגברות משמעותיות, בהתאמה. הגישה המוצגת בעבודה זו ישימה לצורך הערכת סיכון ראשונית לכל קבוצת אתרים או מבנים ומאפשרת לאתר את אלה בעלי הסיכון הגבוה יותר ביחס לאחרים, ולקבוע בהתאם סדר עדיפויות לטיפול, חיזוק, שימור ושדרוג המבנה. ככל שיעלה צורך לחזק מבנים באופן פיסי, עדיין יידרש לבצע סיור שטח כדי לדייק בהערכה האיכותית, ובמקרים החשובים אף לבצע בדיקה גיאוטכנית ממוקדת כדי לקבל הערכת סיכון כמותית ופרמטרים לחיזוק הנדסי.

לינק

Bibliographic details:  (***)

אפרים יער, אורית בנדס יעקב, יסמין אלקלעי, אלכסנדרה גלמן ועדי ברמניס (2015) חקר תפיסות האוכלוסיה בישראל על אודות רעידת אדמה חזקה בישראל, ההיערכות לקראתה ויכולת ההתמודדות עם השלכותיה. מכון הנרייטה סאלד.

Abstract:

מחקר זה נועד לבחון את עמדותיו של הציבור בישראל כלפי היתכנות התרחשותה של רעידת אדמה בישראל ואת מידת היערכותו לקראתה, באמצעות שימוש בשיטות מחקר כמותניות ואיכותניות. מממצאי המחקר הכמותני )1207=N )עולה שרוב הציבור סבור שיש היתכנות נמוכה להתרחשות רעידת אדמה חזקה בשנים הקרובות באזור מגוריו או בישראל בכללה, ואף שהוא מכיר בצורך להתכונן לאפשרות כזאת, הרוב הגדול מעיד שלא התכונן לקראתה או שלדעתו אין ביכולתו להתמודד עם אפשרות כזאת. בד בבד, אף שרוב הציבור אינו חושב שהאחריות להתמודד עם רעידת אדמה מוטלת על האזרחים, שיעור התומכים בחקיקה ממשלתית שתחייב את האזרחים להיערך לאירוע כזה עולה על שיעור המתנגדים לחקיקה מעין זו. ברוח דומה, הציבור נוטה ברובו להטיל על המדינה את עיקר האחריות להתמודד עם מצב של רעידת אדמה, אם כי הוא אינו סבור שהיא ערוכה לכך וגם אינו נוטה להאמין שהיא תוכל לסייע לאזרחים שיפגעו ממנה.

לינק

Bibliographic details:

Allen, R. M., Baer, G., Clinton, J., Hamiel, Y., Hofstetter, R., Pinsky, V., ... & Zollo, A. (2012). Earthquake early warning for Israel: Recommended implementation strategy. Isr. Geol. Surv. Rep.

Abstract:

ועדת השרים להיערכות לרעידות אדמה החליטה , בישיבתה ביום 7 ביוני 2012 , על הקמת מערכת התרעה קצרת מועד לרעידות אדמה בישראל. המשימה הוטלה על מינהל המחקר למדעי האדמה והים שבמשרד האנרגיה והמים . בעקבות ההחלטה הקים המינהל ועדת מומחים בינלאומית שמטרתה לייעץ למינהל ולהמליץ על המערכת האופטימלית שתענה על צרכי המדינה ותוקם במידת האפשר בפרק הזמן ובגבולות התקציב עליה החליטה הממשלה. הועדה כללה שלושה סיסמולוגים מחו"ל בעלי שם וניסיון בהקמת מערכות התרעה לרעידות אדמה, וחמישה סיסמולוגים וגיאופיסיקאים מישראל המתמחים בחקר רעידות אדמה,  ובחנה גישות וחלופות שונות להקמת המערכת, מבחינת צרכני ההתרעה, אלגוריתם ההתרעה, פיזור גיאוגרפי של המערכת, וסוגי המכשירים הנדרשים .

The purpose of this report is to recommend an optimal design and implementation plan for an earthquake early warning system in Israel. The goal of the project is to provide earthquake warning to schools around the nation within 2 years of project commencement, and extend the warning nationwide beyond a period of 3 years. This recommendation was prepared by an international advisory committee on Earthquake Early Warning that was formed by the Earth and Marine Research Administration (EMRA), Ministry of Energy and Water Resources of Israel and assembled in Jerusalem from September 9th to 14th, 2012.

webpage

Bibliographic details:

Marriner, N., Kaniewski, D., Morhange, C., Flaux, C., Giaime, M., Vacchi, M., & Goff, J. (2017). Tsunamis in the geological record: Making waves with a cautionary tale from the Mediterranean. Science advances, 3(10), e1700485.

Abstract:

From 2000 to 2015, tsunamis and storms killed more than 430,000 people worldwide and affected a further >530 million, with total damages exceeding US$970 billion. These alarming trends, underscored by the tragic events of the 2004 Indian Ocean catastrophe, have fueled increased worldwide demands for assessments of past, present, and future coastal risks. Nonetheless, despite its importance for hazard mitigation, discriminating between storm and tsunami deposits in the geological record is one of the most challenging and hotly contended topics in coastal geoscience. To probe this knowledge gap, we present a 4500-year reconstruction of “tsunami” variability from the Mediterranean based on stratigraphic but not historical archives and assess it in relation to climate records and reconstructions of storminess. We elucidate evidence for previously unrecognized “tsunami megacycles” with three peaks centered on the Little Ice Age, 1600, and 3100 cal. yr B.P. (calibrated years before present). These ~1500-year cycles, strongly correlated with climate deterioration in the Mediterranean/North Atlantic, challenge up to 90% of the original tsunami attributions and suggest, by contrast, that most events are better ascribed to periods of heightened storminess. This timely and provocative finding is crucial in providing appropriately tailored assessments of coastal hazard risk in the Mediterranean and beyond.

Webpage

Bibliographic details:

Shapira, S., Aharonson‐Daniel, L., Clarfield, A. M., & Feder‐Bubis, P. (2019). Giving a voice to medically vulnerable populations: A mixed‐methods investigation of their unique perceptions and needs in emergency situations. Health & Social Care in the Community.

Abstract:

Older adults in poor health represent a growing sector of the population worldwide. These medically vulnerable individuals often tend to be ill‐prepared for emergencies. In times of crisis they are at higher risk of experiencing adverse health outcomes and are liable to place an additional burden on health and social care services. The aim of this study was to explore the unique perceptions and diverse needs of community‐dwelling medically vulnerable individuals in Israel in order to gain insights that could be used to promote future preparedness. A mixed methods design was employed that included 16 in‐depth interviews, followed by a quantitative survey of 179 participants. Data were collected between 2016 and 2017. The analysis process included thematic analysis for qualitative data. Quantitative data analysis focused on estimating associations between preparedness levels and participants’ characteristics and perceptions. The results indicated low levels of preparedness—only 13.5% of participants reported having prepared a full emergency kit with supplies. Family members played a key role in almost every dimension related to emergency preparedness; alongside certain authorities perceived by the participants as responsible for initiating the preparedness process. Additional issues that emerged were related to information and communication and to the logistics of medication handling and special nutrition. The findings suggest that it is vital to adopt a proactive approach to the problem of preparedness in this population. This conclusion should be of value to health and social care practitioners in the community as well as to family members and caregivers. Practical and simple recommendations for enhancing preparedness based on these findings are provided. Viewing preparedness as a process that is the joint responsibility of the individual, the family, caregivers, and community health and social welfare services could contribute to maintaining continuity of care among vulnerable populations and mitigate adverse health outcomes in future events.

Webpage: https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/hsc.12911

Bibliographic details:

Shapira, S., Feder-Bubis, P., Clarfield, A. M., & Aharonson-Daniel, L. (2019). Bridging information gaps: The path to optimal care for medically vulnerable populations following large-scale public health emergencies. International Journal of Disaster Risk Reduction, 41, 101319.

Abstract:

Medically vulnerable individuals such as the frail elderly and the chronically ill are at particular risk of experiencing adverse health outcomes especially during and following emergencies. In crisis situations the healthcare system is expected to be overwhelmed by an influx of casualties while also facing a shortfall of resources, impeding its ability to maintain continuity of care for frail individuals. This study identified potential gaps in the interface between vulnerable individuals' needs following emergencies, and local healthcare and municipal resources and plans to meet them. In order to bridge these gaps and improve response capacity, an information sharing model linking local institutions was constructed using a GIS-based tool. The model offers a rapid and efficient framework for managing data flow regarding the location and needs of vulnerable populations, enabling a proactive approach in post-disaster care and implementation of targeted relief tasks. Additionally, it can serve as a tool for decision makers in emergency planning and for resource control and allocation. Maintaining continuity of care for vulnerable individuals is a universal concern; the suggested model can be adapted by communities around the world in order to ensure the welfare and safety of vulnerable individuals in times of crisis.

Webpage: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2212420919301669