Bibliographic details:

Lazarus, J. V., Ratzan, S., Palayew, A., Billari, F. C., Binagwaho, A., Kimball, S., ... & El-Mohandes, A. (2020). COVID-SCORE: A global survey to assess public perceptions of government responses to COVID-19 (COVID-SCORE-10). PloS one, 15(10), e0240011.

Abstract:

Background Understanding public perceptions of government responses to COVID-19 may foster improved public cooperation. Trust in government and population risk of exposure may influence public perception of the response. Other population-level characteristics, such as country socio-economic development, COVID-19 morbidity and mortality, and degree of democratic government, may influence perception.

Methods and findings We developed a novel ten-item instrument that asks respondents to rate key aspects of their government’s response to the pandemic (COVID-SCORE). We examined whether the results varied by gender, age group, education level, and monthly income. We also examined the internal and external validity of the index using appropriate predefined variables. To test for dimensionality of the results, we used a principal component analysis (PCA) for the ten survey items. We found that Cronbach’s alpha was 0.92 and that the first component of the PCA explained 60% of variance with the remaining factors having eigenvalues below 1, strongly indicating that the tool is both reliable and unidimensional. Based on responses from 13,426 people randomly selected from the general population in 19 countries, the mean national scores ranged from 35.76 (Ecuador) to 80.48 (China) out of a maximum of 100 points. Heterogeneity in responses was observed across age, gender, education and income with the greatest amount of heterogeneity observed between countries. National scores correlated with respondents’ reported levels of trust in government and with country-level COVID-19 mortality rates.

Conclusions The COVID-SCORE survey instrument demonstrated satisfactory validity. It may help governments more effectively engage constituents in current and future efforts to control COVID-19. Additional country-specific assessment should be undertaken to measure trends over time and the public perceptions of key aspects of government responses in other countries.

Webpage

Bibliographic details:

Collins-Kreiner, N. & Ram, Y. (2020). National tourism strategies during the Covid-19 pandemic. Annals of Tourism Research.

Abstract:

The Covid-19 pandemic has had a powerful and varied impact on the tourism industry. This research note, composed in July 2020, half a year after the outbreak of the pandemic, aims: a) to outline national Covid-19 exit strategies for tourism; b) to compare, analyze, and synthesize the current strategies; and c) to assess whether the strategies proposed by the UNWTO (UN World Tourism Organization) have been adopted by different countries, as no study produced thus far has considered both the strategies and their adoption. This note's broader goal is to better understand the pandemic's impact not only on the tourism industry but on policy implementation on the global level.

Link to paper

Bibliographic details:

Zamir, E. and Teichman, D., ההתמודדות השלטונית עם משבר הקורונה – היבטים התנהגותיים 
Governmental Decision-Making Regarding the Covid-19 Pandemic -- a Behavioral Perspective (September 24, 2020). Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=3698682 or http://dx.doi.org/10.2139/ssrn.3698682

Abstract:

The Covid-19 pandemic posed unprecedented challenges to legal policymakers throughout the world. This paper analyzes the decision-making processes of Israeli public officials in this sphere, from a behavioral perspective. This perspective helps understanding the judgments and decisions of political and professional decision-makers, and sheds light on the public discourse. After describing the challenges facing the government and the legal measures taken in response to the pandemic, the paper presents a theoretical framework for the analysis of governmental decisions from a behavioral perspective. Each of the remaining three parts focuses on one category of psychological phenomena that may influence governmental decision-making: the way people assess probabilities and risks; the unique effect of quantitative information (compared to unquantifiable data) and of international rankings; and the role of self-serving biases.

תקציר בעברית: מגפת הקורונה הציבה בפני קובעי המדיניות המשפטית ברחבי העולם אתגרים חסרי תקדים. רשימה זו מנתחת את תהליכי קבלת ההחלטות של קובעי המדיניות ת בישראל בנושא זה מנקודת מבט התנהגותית. נקודת מבט זו מסייעת להבין את השיפוטים וההחלטות של בעלי התפקידים בדרג הפוליטי והמקצועי, ושופכת אור על השיח הציבורי. לאחר תיאור של האתגרים שנִצבו בפני הממשלה והצעדים המשפטיים שננקטו בישראל בתגובה למגפה, מציגה הרשימה מסגרת עיונית לדיון בהחלטות שלטוניות מנקודת מבט התנהגותית. שלושת החלקים הבאים מתמקדים כל אחד בקבוצה של תופעות פסיכולוגיות העשויות להשפיע על החלטות שלטוניות: האופן שבו אנשים מעריכים הסתברויות וסיכונים; ההשפעה המיוחדת של נתונים מספריים (בהשוואה למידע שאינו ניתן לכימות), ושל דירוגים בין-לאומיים על שיפוטים והחלטות; והתפקיד שמשחקות הטיות לטובת העצמי.

Webpage: https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=3698682

Bibliographic details:

Teichman, Doron and Zamir, Eyal, איך גורמים למדינה שלמה לעטות מסכות פנים: הנדים, ציוויים, והמענה המשפטי למגפת הקורונה בישראל 
How Do You Cause Everyone to Start Wearing Facemasks: Nudges, Mandates, and the Legal Response to the Covid-19 Pandemic in Israel (September 24, 2020). Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=3698731 or http://dx.doi.org/10.2139/ssrn.3698731

Abstract:

The COVID-19 pandemic brought policymakers in Israel and around the world to use the law to try and bring about a swift change of human behavior in an array of areas, in an attempt to reduce the spread of the virus. This Article examines the potential contribution of behavioral economics to bringing about this change in behavior. To deal with this question, the article compares nudges (i.e., choice-preserving, behaviorally informed tools that encourage people to behave as desired) and mandates (i.e., obligations backed by sanctions that dictate to people how they must behave). It argues that mandates rather than nudges should serve in most cases as the primary legal tool used to promote risk reduction during a pandemic. The Article nonetheless highlights the role nudges can play as substitutes or complements to mandates. Finally, the article reviews numerous examples of instances in which behavioral insights were incorporated into the legal response to the COVID-19 pandemic in Israel.

תקציר בעברית: מגפת הקורונה גרמה לקובעי מדיניות בארץ ובעולם להשתמש במשפט על מנת לנסות להוביל לשינוי התנהגות מהיר בשורה של נושאים, מתוך מטרה לצמצם את התפשטות הנגיף. מאמר זה בוחן את התרומה האפשרית של תובנות מתחום הכלכלה ההתנהגותית לקידום אותו שינוי התנהגות. על מנת לבחון שאלה זו, המאמר מציג מסגרת עיונית שבמרכזה האבחנה בין ציוויים (חובות עשה ואל תעשה המגובות בסנקציה) לבין הנדים (כלי רגולציה שמשפיעים על החלטות של פרטים באמצעות תובנות התנהגותיות וזאת מבלי לשלול מהפרטים את חופש הבחירה). על פי המסגרת העיונית המוצגת, במהלך מגפה על מעצבי מדיניות לבסס את מדיניותם על ציוויים ולא על הנדים. יחד עם זאת, הנדים יכולים להשתלב בתגובה המשפטית למגפה כתחליפים לציוויים במצבים שבהם לא ניתן להשתמש בציוויים, או כאמצעי משלים שנועד להגביר את הציות לציוויים. לאחר הצגת המסגרת העיונית, המאמר מציג שורה של דוגמאות לשימוש בתובנות התנהגותיות במסגרת גיבוש התגובה המשפטית למגפת הקורונה בישראל.

Webpage: https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=3698731

בין חירום לשיקום - הערכות לתקופת הדמדומים בעקבות רעידת אדמה הרסנית

חוקרים ראשיים:

אמוץ עגנון, ערן פייטלסון, משה ויינשטיין, נח דנה פיקרד, ערן לדרמן, מייק טרנר, עינב לוי, משה פרחי

לאחר רעידת אדמה גדולה, כבתרחישי הייחוס הנוכחיים, ידרש זמן רב לשיקום. משך זמן זה הוא פונקציה של היקף האחרזעזועים (aftershocks) שיכולים להמשך תקופה, מחד, וקצב השיקום, מאידך. בתקופת דמדומים זו יש לשכן את הניצולים שבתיהם נהרסו או נפגעו. מטרת מחקר זה היא להתמודד עם סוגיית השיכון הזמני של המפונים. המחקר מורכב מחמש מטלות.

1. זיהוי משך זמן האחרזעזועים. על בסיס הניסיון העולמי יפותחו במסגרת מטלה זו כלים לזיהוי משך הזמן בו ימשכו האחרזעזועים כדי לתת למתכננים כלי שיאפשר להם לקבוע את מועדה הקמת מחנות המפונים.
2. מיקום אתרים למחנות מפונים. מטרת מטלה זו היא לאפיין את הפרמטרים למיקום מחנות מפונים. מיקומים אלו צריכים להתחשב בין היתר בטופוגרפיה, בעלויות על הקרקע, מערך השירותים והתעסוקה ושיקולי נגישות. במסגרת המטלה יפותח כלי מבוסס ממ"ג שיאפשר זיהוי של אתרים מתאימים למחנות מפונים. מטלה זו תיזון ג מחקרי האירוע שיערכו במסגרת מטלה 5, שכן בכך ניתן יהיה להפנים שיקולים חברתיים ופסיכולוגיים למיקום האתרים.
3. טכנולוגיות מתאימות למחנות מפונים. בכדי שמחנה מפונים יתפקד על פני זמן יש צורך לספק לו תשתיות מתאימות. אך מאחר שיתכן שגם מערכות התשתית יפגעו, או שלא תהיה בהן קיבולת מספקת לקלוט את תוצרי מחנות המפונים יהיה צרוך לספק תשתיות שישאו את עצמן. מטרת מטלה זו היא לאפיין מערכות מים, ביוב ואנרגיה עצמאות שיוכלו להתאים למחנות מפונים.
4. תכנון ועיצוב מחנות המפונים. מאחר שהמפונים צפויים לשהות במחנות תקופת זמן ניכרת יש לתכנן אותם באופן שיאפשר רמת חיים סבירה לאוכלוסיה הרגילה לתנאי החיים של מדינה מפותחת. במטלה זו יבחנו אסטרטגיות שונות לתכנון ועיצוב המבנים והמחנות תוך לקיחה בחשבון של תנאי האתר, אקלים, צרכי מוביליות ונגישות, תרבות וטווחי הזמן שלגביהם ידרשו המחנות. על בסיס זה יגובשו המלצות לתכנון ועיצוב המחנות.
5. חקר המערכות הפסיכולוגיות והחברתיות הנדרשות לשיקום במחנות מפונים. בכדי לתכנן את מחנות המפונים יש צורך בתשומות חברתיות ופסיכולוגיות כדי להבטיח שיקום מיטבי של אוכלוסיה שעברה פינוי בלתי רצוני. לשם כך יחקרו מספר מקרים של מחנות עקורים בשל אסונות טבע בחו"ל. שם הדגש יהיה על ריאיונות עם אנשי מפתח. בנוסף יחקר המקרה של מפוני גוש קטיף. במקרה זה מעגל המרואיינים יורחב לאור זמינות הנשאלים. כמו"כ תיערך סקירת ספרות לגבי הלקחים שניתן להסיק משכונות הקראוונים שנבנו בעקבות גל העליה הגדול של ראשית שנות התשעים (תמ"א 33).

קישור לדו"ח מסכם כאן

שימוש בטוויטר להתראה הקרובה לזמן אמת ולניתוח נזק של אסונות טבע בישראל וסביבתה

חוקרים:

מוטי זוהר (אוניברסיטת חיפה)  ואביגדור גל (טכניון) עם (לפי סדר א"ב): לאה ויטנברג (אוניברסיטת חיפה), אפרת מורין (האוניברסיטה העברית) ורן נוף (המכון הגיאולוגי לישראל)

תקציר:

בעשור האחרון צמחה טוויטר כרשת חברתית בשיעור גבוה בקרב משתמשים רבים ומונה, נכון להיום מעל ל- 500 מיליון משתמשים ברחבי העולם. בישראל עולה שיעור המשתמשים ברשת מאז 2014 בכ- 100000 משתמשים בשנה ועומד על למעלה ממיליון. המסרים המועברים באמצעות טוויטר ("ציוצים") מונים עד 280 תווי טקסט ויכולים להישלח על בסיס חיבור לרשת האינטרנט באמצעות טלפונים ניידים ('סמארטפונים') ושלל אפליקציות צד-שלישי. במהלך התרחשות קטסטרופה סביבתית ואחריה עולה הנטייה "לצייץ" ועמה התעבורה ברשת. בעוד שהמידע הנגזר מטוויטר נמצא בשימוש ברחבי העולם למתן התרעה הקרובה לזמן אמת, חקר הפריסה הגיאוגרפית למיצוי תובנות יישומיות עדיין בחיתוליו. במחקר זה ביצענו רכשנו נתונים מטוויטר לפני ואחרי אירועי סיכונים טבעיים בולטים שהתרחשו בישראל וסביבתה ובארה"ב דוגמת שיטפונות, שריפות ורעידות אדמה. את הנתונים אנו מנתחים עיתית ומרחבית על מנת לתת מענה למטרות הבאות: (1) מתן התרעה הקרובה לזמן אמת באמצעות הרשת החברתית; (2) ניתוח דפוסי נזק ואזורים בטווח ההשפעה; (3) אימות הערכות נזק מוקדמות וסימולציות; (4) בחינה האם ובאיזה אופן ניתן להשתמש במידע לניהול 'אירועים מתגלגלים' במהלך השעות הראשונות של האסון.

ראו מאמרים:

Zohar, M., Gennosar, B., Avny, R., Tessler, N., & Gal, A. (2023). Spatiotemporal analysis in high resolution of tweets associated with the November 2016 wildfire in Haifa (Israel). International Journal of Disaster Risk Reduction, 103720. https://doi.org/10.1016/j.ijdrr.2023.103720
https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2212420923002005 

Zohar, M. (2021). Geolocating tweets via spatial inspection of information inferred from tweet meta-fields. International Journal of Applied Earth Observation and Geoinformation, 105, 102593. https://doi.org/10.1016/j.jag.2021.102593
https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0303243421003007

Bibliographic details

Shmueli, D. F., Ozawa, C. P., & Kaufman, S. (2021). Collaborative Planning Principles for Disaster Preparedness. International Journal of Disaster Risk Reduction, 52, 101981.

Abstract

Natural and technological hazards can have consequences of a scale and severity far exceeding most human experience. Massive earthquakes predicted as imminent for some regions of the world, fires engulfing large tracts of land and the global COVID-19 pandemic of 2020 illustrate several key preparedness challenges. The hazards literature stresses the importance of involving communities in decisions before, during and after calamitous events occur. Currently, community planning and hazard risk management planning are largely carried out in separate tracks that seldom intersect. We propose that hazard risk managers may benefit from integrating in their approaches collaborative planning principles, especially at the pre-disaster stage. We further propose that community planners deliberately consider hazards and integrate the potential consequences of a disaster into routine plan-making, boosting communities’ resilience. Finally, since citizen involvement is necessary but burdensome in both planning and hazards management, we suggest a set of criteria for considering who—from among the many community and public stakeholders—should be involved, when, and how.Abstract: Natural and technological hazards can have consequences of a scale and severity far exceeding most human experience. Massive earthquakes predicted as imminent for some regions of the world, fires engulfing large tracts of land and the global COVID-19 pandemic of 2020 illustrate several key preparedness challenges. The hazards literature stresses the importance of involving communities in decisions before, during and after calamitous events occur. Currently, community planning and hazard risk management planning are largely carried out in separate tracks that seldom intersect. We propose that hazard risk managers may benefit from integrating in their approaches collaborative planning principles, especially at the pre-disaster stage. We further propose that community planners deliberately consider hazards and integrate the potential consequences of a disaster into routine plan-making, boosting communities’ resilience. Finally, since citizen involvement is necessary but burdensome in both planning and hazards management, we suggest a set of criteria for considering who—from among the many community and public stakeholders—should be involved, when, and how.

Link to paper: https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S2212420920314837?via%3Dihub

Bibliographic details:

OECD. (2020). The Territorial Impact of COVID‐19: Managing the Crisis across Levels of Government.

Abstract:

COVID-19 has governments at all levels operating in a context of radical uncertainty. The regional and local impact of the COVID-19 crisis is highly heterogeneous, with significant implications for crisis management and policy responses. This paper takes an in-depth look at the territorial impact of the COVID-19 crisis in its different dimensions: health, economic, social and fiscal. It provides examples of responses by national and subnational governments to help mitigate the territorial effects of the crisis, and offers ten takeaways on managing COVID-19’s territorial impact. Finally, the paper offers a forward looking perspective to discuss the crisis’ implications for multi-level governance as well as points for policy-makers to consider as they build more resilient regions.

Link: http://www.oecd.org/coronavirus/policy-responses/the-territorial-impact-of-covid-19-managing-the-crisis-across-levels-of-government-d3e314e1/

This report is a classified collection of 271 sources on the behavior and culture of printed, electronic, digital, and social media, intended to explore social and cultural implications of the COVID-19 crises, and to respond to/provoke the interest of academics and practitioners, researchers and thinkers, teachers and students, professionals, media users and other persons and institutions.

The report provides a list of sources for the following aspects of COVID-19 media reporting: Roles and rules relevant to COVID-19 coverage; Media reporting on catastrophes and crises; Promise and Performance of Social Media in COVID-19 coverage; Media Technology; and Fake news/misinformation in COVID-19 coverage.

Link to the report

פרטים בבליוגרפים

אורית נוטמן-שורץ וקרן שאול (2020). בלוני נפץ ועפיפוני תבערה במרחב הטיפולי. חברה ורווחה, מ', 2-3 (יוני-ספטמבר 2020) 295-318

תקציר

רקע: החל מסוף חודש מרס 2018 מתמודדים תושבי אזור עוטף עזה עם שיגורים של בלונירקע: החל מסוף חודש מרס 2018 מתמודדים תושבי אזור עוטף עזה עם שיגורים של בלונינפץ ועפיפוני תבערה. טרור הבלונים והעפיפונים הוא סוג חדש של איום המאתגר את תפיסותהעולם המאפיינות את תושבי האזור ושל עובדי הטראומה ונותני השירות, אך מעט ידוע עלהשלכותיו על הקשר הטיפולי.

מטרת המאמר: לאפיין את האתגר הטיפולי המייחד את ההתערבות במצבי מציאות טראומטיתמשותפת ומתמשכת הנגזרת מחשיפה לטרור הבלונים והעפיפונים לשם למידה והמשגת הידעהנדרש.

שיטת המחקר: תהליך התבוננות רפלקטיבי המבוסס על ניתוח תרשומות של התערבויות בשלושה מטופלים שנעשו במרכז החוסן בשדרות. כל זאת, תוך התייחסות לפעולות, לרגשות ולמחשבות שהתרחשו במהלך ההתערבות, של המטופל ושל המטפל.

ממצאים: הממצאים מראים כי טרור הבלונים והעפיפונים חודר למרחב האישי והטיפולי הןשל המטופלים והן של המטפלים. למרות הימצאותם של תחומי דעת ידועים כמו מציאותטראומטית משותפת ומתמשכת, מלמד התהליך הרפלקטיבי כי האיום החדש אינו מוכר,מתאפיין בתגובות דומות אך גם שונות מהתגובות השכיחות. התגובות החדשות קשורות לפגיעה הסביבתית, והן מגבירות את החרדה ומערערות את תחושת הביטחון; ובהיותן מציאות משותפת חדשה הן פוגעות ביכולת המטפל לשמש מודל הורי מחזיק.

מסקנות: מומלץ לקדם שילוב ידע מתחומי טראומה אחרים — טראומה בעקבות חשיפה למלחמה וטרור ועקבות חשיפה לאסונות טבע. יש צורך בהמשך המחקר על הקשר הטיפולי בצל האיום החדש, המתווסף לאיומים הקיימים ולחשיפה המתמשכת והמשותפת.