מחברים ראשיים: ערן פייטלסון אמוץ עגנון, ערן לדרמן, מייק טרנר, תומר שמי, עינב לוי, משה ויינשטיין

רעידת אדמה חזקה עלולה לגרום לנזקים רחבי היקף בישראל. תרחיש הייחוס אליו נערכת מדינת ישראל, שמבטא מעין ממוצע של רעידות אדמה חזקות, מעריך פגיעה בסדר גודל של 7,000 הרוגים, 8,600 פצועים קשה וכ- 170,000 עקורים. אך קיימים גם תרחישים עם היקף נפגעים רחב יותר. בערים רבות, ובהן ערים באזורים רגישים מבחינה סייסמית ובעיקר לאורך השבר הסורי-אפריקאי, יותר משליש מהמבנים בני שלוש קומות או יותר נבנו לפני 1980, שהיא השנה בה נכנסו התקנים לתוקף . יתר על כן, ברוב הערים המצויות ברמות הסיכון הגבוהות ביותר ערכי הקרקע נמוכים ולכן המבנים לא חוזקו במסגרת תמ"א 38. לאור זאת לאחר רעידה חזקה ישראל עלולה למצוא את עצמה עם אלפי יחידות דיור (יח"ד) שגם אם לא נהרסו לא יהיו ראויות למגורים בשל הפיכת המבנים למבנים מסוכנים. מהניסיון בעולם משך השיקום של ערים ושכונות שנהרסו עלול לקחת זמן הנמדד בחודשים מרובים ואף שנים לא מעטות.
לאור תמונת מצב זו יהיה צורך לשכן את העקורים, שמספרם עלול להגיע לעשרות ואולי אף למאות אלפים, במבנים זמניים. בעוד שבשלב המיידי לאחר רעידת האדמה ניתן לשכן את העקורים במבנים ציבוריים ובתי מלון, או שחלקם יעברו לקרובי משפחה, הרי בטווח הזמן עד לשיקום מגוריהם, שכאמור נמדד מחודשים ואף בשנים, יהיה צורך בהקמת מחנות של מגורים זמניים. מציאת מגורים זמניים למשקי הבית שנעקרים מביתם בגין רעידת אדמה זכה עד כה להתייחסות מצומצמת בספרות, גם בעולם. אי לכך האפשרות להתבסס על הניסיון בחו"ל מוגבל, ובחלק מהמקרים בעיקר מעיד על כשלים מהם רצוי להימנע .
תקופת הזמן שבה נדרש להקים מגורים זמניים מתחילה עם סיום האחרזועים (aftershocks) שבאים בעקבות הרעידה העיקרית. התקופה בה מתגוררים במגורים הזמניים מסתיימת עם שיקום המבנים שנפגעו או מציאת מענה דיור קבוע למשקי הבית שנעקרו ממגוריהם בעקבות הרעידה. תקופה זו, המכונה על ידנו "תקופת הדמדומים", היא התקופה המצויה במוקד המחקר. האתגר הראשון בהתמודדות עם סוגיית המגורים הזמניים הוא לזהות מתי מסתיימים האחרזועים ומתחילה התקופה בה ניתן להקים מגורים זמניים. אחרזועים אלו יכולים להמשך תקופת זמן ניכרת.

דו"ח זה בוחן חמש סוגיות מרכזיות בנושא מגורים זמניים לאחר רעידת אדמה.

בחלק הראשון, מתואר כלי המאפשר למקבלי החלטות להעריך באיזו מידה האחרזועים (after shocks) אכן שככו. ניתוח זה חשוב מאד כי פרק הזמן להקמת מגורים זמניים מתחיל עם סיום של תקופת האחרזועים.

בחלק השני, החוקרים עוסקים בזיהוי אתרים מתאימים להקמת מגורים זמניים. בפרק זה, מוצע אלגוריתם על בסיס מערכת מידע גיאוגרפית (ממ"ג) שישמש את מקבלי החלטות בזמן אמת, תוך שיקול התנאים הספיציפיים של האירוע, במטרה לאתר את האזורים המתאימים ביותר להקמת מגורים זמניים.

החלק השלישי מתאר שיקולים חשובים בבחירת סוג המגורים הזמניים המתאימים לצרכי האוכלוסיה. בפרק מתואר מגוון של מגורים זמניים הקיים בעולם, תוך התייחסות למעלות ולחסרונות שלהם. בנוסף, בפרק מוצעת שורה של הנחיות להקמת אתרים.

החלק הרביעי עוסק בסוגיה של חיבור האתרים לתשתיות. השימוש במערכות אוטונומיות מוצע כפתרון לאי-הוודאות בנוגע למצבן של התשתיות הקיימות לאחר רעידת אדמה.

בחלק החמישי מוצגות ההשלכות של היבטים חברתיים ונפשיים על תכנון והקמת מגורים זמניים. הפרק כולל הנחיות להבטיח שמתכונת המגורים הזמניים תיפגע כמה שפחות בחיים החברתיים ובבריאות הנפש של העקורים.

בכל פרק מפורטות המלצות מדיניות רלוונטיות. חלק מההמלצות כוללות:

- סדר העדיפויות לקביעת אתרים לבניית מגורים זמניים הוא: 1. קרקע יציבה, בטוחה, ומתאימה לשימוש 2. הפרעה מינימלית לסדר החיים של העקורים (כלומר, מיקום קרוב למגורי הקבע ולמקורות פרנסה) 3. אתר המתוכנן לבנייה, במקום אשר קיימת בו אפשרות לשימוש בתשתיות קיימות 4. לא בשמורות טבע, יערות, ושטחים פתוחים איכותיים כאשר ההתיישבות תכביד על טבע המקום.

- דרוש עידוד לשיתוף מידע בין גופים ממשלתיים, במיוחד בהקשר של זמינות קרקעות, על מנת ליצור מאגר נתונים אחיד.

- מומלץ לעדכן את המדריך של משרד הבנוי והשיכון בנושא פתרונות וטכנולוגיים עדכניים ותחומי מידע נוספים בכל הקשור לדיור זמני לנפגעי אסונות, כפי שעלו במחקר.

- מומלץ לפתח פלטפורמה בשיתוף עם ה-UNDRR לפיתוח והערכה של פתרונות מגורים, בהתבסס על ״Ten Essentials for Making Cities" ובכך לקדם שיתוף פעולה בין-לאומי.

- השימוש בבתים ניידים אוטונומיים מומלץ כאמצעי יעיל להקטנת הנזק מרעידת אדמה ואסונות אחרים, במיוחד בשנה הראשונה לאחר האסון.

- תכנון האתר צריך להיעשות, עד כמה שאפשר, סביב השיקולים של שימור הקהילתיות והמבנה הקהילתי אשר היה קיים טרם האירוע.

- מומלץ לתכנן אתרים בסמיכות למקורות תעסוקה ופנאי, וכן בסמיכות למוקדי אספקת שירותים בסיסיים (סניטציה, מרפאות, מוקדי הכנת מזון, חלוקת מזון וציוד).

- חזרה לתפקוד ויצירת פעילות יאפשרו מזעור מצוקות מחד ומענה לצרכים אשר עלו מאירוע החירום מאידך. תכנון המרחב לאור צרכי אוכלוסיית הנפגעים צריך להביא בחשבון נגישות, תאורה, ואמצעי בישול אשר הולמים את אופי התזונה של העקורים.

- מיקום מוסדות הציבור (בתי ספר, מרכזים קהילתיים, מוסדות דת) צריך להיות מתוכנן באופן אסטרטגי תוך התחשבות באופי ובמרקם של קהילת העקורים ורמת הקהילתיות בקרבם.

- מודגשת החשיבות במתן בחירה לעקורים. ייתכן ויהיו עקורים אשר יבחרו שלא להתגורר במחנה אלא להצטרף למערכות תומכות אחרות (משפחה, קהילה, וכדומה).

- מומלץ להקים יחידות דיור תוך התחשבות בצרכי העקורים, בגודל משק הבית, ובנגישות לצרכים פרטניים.

- אמצעי בקרה וניטור של גופים חיצוניים אשר מוצאים עניין בתוך המחנה, חיוניים על מנת להגן על העקורים מניצול ופגיעות נוספות.

קישור לדו"ח מסכם

למצגת המותאמת לשיקום בעוטף עזה ראו כאן

ראו כאן - סקר ספרות: תקופת הדמדומים: שיקולים למיקום והקמת אתר שיקום בעקבות רעידת אדמה או אסון מלחמתי