Bibliographic details:

Nuttman-Shwartz, O., & Green, O. (2020). Resilience truths: Trauma resilience workers’ points of view toward resilience in continuous traumatic situations. International Journal of Stress Management. Advance online publication. https://doi.org/10.1037/str0000223

Abstract:

Objective: Many people who are exposed to continuous violence show resilience. Although resilience is considered an umbrella term to describe a range of processes and theories, there is still a debate relating to its nature and definition. Therefore, the current study aimed to explore attitudes, perceptions, processes, and actionable knowledge regarding resilience, and to validate existing knowledge and conceptualizations about this concept. Method: Using a mixed-methods approach, 27 semi-structured interviews were conducted and two resilience questionnaires were administered to trauma resilience workers living in a war zone, in an attempt to describe and analyze resilience as manifested among residents living in a continuous security threat situation. Findings: Content analysis helped validate the conceptual basis for the two questionnaires, and raised three main themes related to the definition of resilience: It is an ecological phenomenon that combines four systems (micro, meso, exo, and macro); it exists during periods of routine, periods of emergency, and periods leading from one to the other; and it is a resource that can be learned and developed. Conclusions: The findings highlight that resilience is an ecological concept, as it is characterized by the interaction between the individual (micro-level) and the meso and macro circles. It is important to recognize these complex interactions in order to encourage and promote successful coping, to predict which individuals will do well, and to use this insight to promote suitable mental health interventions. Further research among different groups who live under different existential threats is also recommended. (PsycInfo Database Record (c) 2020 APA, all rights reserved)

Bibliographic details:

Gesser-Edelsburg, A., & Hijazi, R. (2020). When Politics Meets Pandemic: How Prime Minister Netanyahu and a Small Team Communicated Health and Risk Information to the Israeli Public During the Early Stages of COVID-19. Risk Management and Healthcare Policy, 13, 2985.

Abstract:

Background: The coronavirus brought the world’s leaders to the center of the media stage, where they not only managed the COVID-19 pandemic but also communicated it to the public. The means they used to communicate the global pandemic reveal their strategies and the narratives they chose to create in their nation’s social consciousness. In Israel, the crisis broke out after three election cycles, such that the government in charge of the crisis was an interim government under the leadership of Prime Minister Benjamin Netanyahu, who was operating under three criminal indictments. This study sought to examine the ways in which Prime Minister Netanyahu and two senior Israel Ministry of Health officials—Director General Moshe Bar Siman Tov and Prof. Sigal Sadetsky, Head of Public Health Services —communicated information about the health crisis in Israel during what has been termed the first wave and the beginning of the second wave.

Methods and Sample: The research adopted qualitative methods (discourse, content and thematic analysis) to analyze the communication strategies and compare them to health and risk communication. Triangulated data collection from different data sources was used to increase the credibility and validity of the results. The research sample comprised the following sources from March 3 through June 21, 2020: transcripts of 19 press conferences and 12 press interviews, 95 emergency regulations signed by Prime Minister Netanyahu, and 52 articles in major Israeli newspapers.

Results: Netanyahu and the Health Ministry Director General used an apocalyptic narrative to communicate COVID-19 to the public. The main strategies used in constructing this narrative were intimidation, lack of information transparency, giving the public conflicting instructions contrary to the health and risk communicating approach, and using a health crisis to promote political intentions and actions.

Conclusion: Communicating health crises to the public, particularly ongoing crises like COVID-19, requires that leaders implement the health and risk communication approach and create a cooperative narrative that does not rely on a strategy of intimidation, but rather on empathy and on fact-based and transparent information.

WebPage

Shira Daskel, Yaakov Ben-Chaim, Adar Ben-Eliyahu, and Ronen Avni

Summary

In the present study, theoretical and practical aspects of decision support tools were developed for planning and preparing for extreme adverse events of multi-site fires and earthquakes. In the field of multi-site fires, the study examined the robustness of Israel Fire and Rescue Services as an organization that builds capability in dealing with fires, and examined how well it develops capability to respond to surprises which are unpredictable future events. Info-gap decision theory for decision-making has been used to analyze robustness in the face of uncertainty, and to support responsible decisions in planning in the face of surprises. The research on multi-site fires focused on allocating the resources required in response to an event that maximizes robustness to uncertainty (to surprises).
Social-emotional preparedness for extreme adverse events and crises is a critical factor in the ability of the population to recover and return to function from such events. Characteristics such as good citizenship, solidarity, emotional regulation skills, interpersonal communication, conflict management, and emotional-personal strength contribute to the population's ability to function, to the willingness to comply with instructions, to assist emergency and rescue services, and to reduce crime and violence. All of this helps to reduce secondary damage and shorten recovery time from the crisis.
Social-emotional preparedness plans are usually evidence-based programs, based on past occurrences. These past occurrences are inevitably different from future occurrences (which have not yet happened in reality), and therefore do not provide reliable planning in the face of the deep uncertainty that characterizes an extreme event such as an earthquake. Because catastrophic cases are characterized by deep uncertainty, preparedness plans based on the best assessment of these future scenarios are not reliable enough and are vulnerable to surprises. Thus, the preparedness plan should be designed so that the level of robustness in the face of uncertainty is high enough to meet critical requirements at the time of future occurrence.
In the present study, an innovative and unique multidisciplinary methodology has been developed, which includes theoretical and practical aspects for constructing a social-emotional preparedness plan that is highly robust in the face of uncertainty in the event of an extreme earthquake. The application of the methodology and the examination of the level of robustness in the face of uncertainty were carried out by qualitative conceptual analysis using info-gap decision theory. The findings indicate gaps between the level of robustness of a social-emotional preparedness plan in different scenarios and the need to formulate a highly-robust social-emotional preparedness plan according to a specific scenario rather than planning based on a ‘one size fits all’ approach.
The main conclusions that emerge from the study are:

1) The robustness levels of Israel Fire and Rescue Services in the face of extreme events of multi-site fires are relatively low. This is mainly due to the complexity of multi-site fire events.
2) Steps can be taken to raise the levels of robustness in the face of uncertainty by implementing continuous monitoring and control of such events. The collection, processing, and analysis of data that are currently not collected or documented will improve both system understanding and error estimates.
3) There are currently no clear definitions of success in fire events. This means that it is notpossible to set pre-defined goals for the event or to measure and quantify compliance with such goals. Without the specification of critical requirements or goals, it is not possible to examine alternatives in the frame of info-gap decision theory (as critical requirements do not exist). 4) It is important to analyze the robustness of social-emotional preparedness plans concerning different scenarios to make decisions immune to surprises.

Policy Recommendations
Based on the findings in this report, the researchers make the following policy recommendations:
• In the face of uncertainty, levels of resilience can be raised with proper oversight, surveillance, and monitoring during the event of a fire. The real-time collection, processing, and analysis of data, along with the integration of data from other sources, can improve the NFRS response to multi-site fires.
• It is recommended that the NFRS establish goals and definitions of “success” in the case of extreme events.
• A national strategic plan for firefighting and prevention is needed. The plan should provide detailed recommendations for prevention, the evacuation of the populations, and tactics for firefighting and rescue.
• A plan for learning and integrating info-gap theory decision making techniques should be created and implemented among decision makers in the NFRS, as well as in other emergency and government agencies, in order to effectively navigate situations with high levels of uncertainty.
• The program outlined for strengthening social-emotional resilience should be implemented in schools throughout the country. The cooperation and participation of various stakeholders (emergency and rescue services, the local government, and various community representatives) should be elicited. Additionally, the program should give students exposure to peers from different grades. Several options for expanding the program are detailed in the report.
• Generally, plans for strengthening social-emotional resilience should be assessed in light of the specific scenario they are created to address. The plan that maximizes resilience in the face of uncertainty should be chosen.

Final report (Hebrew)

See publication: Ben-Haim, Y. (2019). Cascading failures in hierarchical networks with unity of command: An info-gap analysis. International Journal of Disaster Risk Reduction, 41, 101291.

שירה דסקל, יעקב בן-חיים, אדר בן-אליהו, רונן אבני

במסגרת המחקר הנוכחי פותחו היבטים תיאורטיים ומעשיים של כלים תומכי החלטה לתכנון והיערכות אל מול אירועי קיצון של שריפות רב-מוקדיות ורעידות אדמה. בתחום של שריפות רב-מוקדיות המחקר בחן את החוסן של כבאות והצלה לישראל )כב"ה( כארגון שבונה כוח לטובת התמודדות עם שריפות בכדי לבחון עד כמה הרשות בונה את הכוח באופן שייתן מענה ל"הפתעות", שהם אירועים עתידיים שלא ניתן לצפותם מראש. תיאוריית פער-ידע לקבלת החלטו ת 1 שימשה לניתוח רמות החוסן של כב"ה, במטרה לפתח עמידות כנגד שגיאות וליקויים תכנוניים הנובעים מאי-וודאות עמוקה ולתמוך בהחלטות אחראיות בתכנון אל מול הפתעות. פער-הידע בתחום השריפות הרב-מוקדיות התמקד בהקצאת המשאבים הנדרשים בתגובה לאירוע במטרה לבצע הקצאת משאבים שממקסמת את החוסן בפני אי הוודאות (בפני הפתעות). בדרישות ההקצאה ניתנה התייחסו ת להגבלות על הקצאות חסר ויתר, בכדי מצד אחד לא להיות בחוסר משאבים כדי לצמצם ככל הניתן את הנזק מהשריפות, ומצד שני למנוע הקצאת יתר בזבזנית (שעלולה לבוא על חשבון משאבים שיידרשו לאירוע אחר/נוסף שעלול לקרות במקביל או תוך כדי אירוע "מתגלגל").
בנוסף, נבחנה ההיערכות החברתית-רגשית להתמודדות עם אירועי קיצון ומשברים, שהיא גורם קריטי ביכולת ההתאוששות והחזרה לתפקוד של אוכלוסייה מאירועים כאלה. מאפיינים כגון אזרחות טובה, סולידריות, מיומנויות של ויסות רגשי, תקשורת בין-אישית, יכולת ניהול קונפליקטים וחוסן אישי תורמים ליכולת האוכלוסייה לתפקד, לנכונות למלא אחר הנחיות, מתן עזרה הדדית, סיוע לגורמי חירום והצלה, והפחתה בפשיעה ואלימות. כל אלה מסייעים לצמצום נזקים משניים ולקיצור זמן ההתאוששות ממצבי קיצון ומשבר. תכניות היערכות חברתית-רגשית הן בדרך-כלל תכניות מבוססות-ראיו ת המתבססות על התרחשויות עב ר 2 . התרחשויות קודמות אלה הן באופן בלתי נמנע שונות מהתרחשויות עתידיות (שטרם קרו במציאות), ועל-כן אינן מספקות תכנון מהימן אל מול האי-וודאות העמוקה המאפיינת אירוע קיצון כגון
רעידת אדמה. כיוון שמקרי קטסטרופה מאופיינים באי-וודאות עמוקה, תכניות היערכות המתבססות על ההערכה הטובה ביותר לתרחישים עתידיים אלה הן לא מספיק אמינות ופגיעות ל"הפתעות". לפיכך, תכנית ההיערכות צריכה להיות מתוכננת כך שרמת החוסן מול האי-וודאות תהיה גבוהה דיה להשגת עמידה בדרישות קריטיות בעת ההתרחשות העתידית.
לאור זאת פותחה במסגרת המחקר מתודולוגיה מולטי-דיסיפלינרית חדשנית וייחודית, הכוללת היבטים תיאורטיים ומעשיים לבניית תכנית היערכות חברתית-רגשית בעלת חוסן גבוה מול האי-וודאות באירוע קיצון של רעידת אדמה. יישום המתודולוגייה ובחינת רמת החוסן מול האי-וודאות בוצעו על-ידי ניתוח קונספטואלי איכותני בגישת תורת פער-ידע לקבלת החלטות. הממצאים מצביעים על פערים בין רמת החוסן של תכנית להיערכות חברתי ת-רגשית בתרחישים שונים ועל הצורך בגיבוש תכניות היערכות חברתיות - רגשיות בעלות חוסן גבוה לאי-הוודאות על-פי תרחישים שונים ולא בגישת ‘One size fits all’ .
מסקנות עיקריות מהמחקר:

1. רמות החוסן של כב"ה אל מול אירועי קיצון של שריפות רב-מוקדיות נמוכות יחסית. הדבר נובע בעיקר ממורכבות אירועי השריפה.
2. ניתן לנקוט צעדים להעלאת רמות החוסן אל מול אי הוודאות באמצעות מחקר וביצוע פיקוח, ניטור ובקרה באירועים עצמם. איסוף, עיבוד וניתוח נתונים שכיום לא נאספים ולא מתועדים במערכות המידע של כב"ה, ואפשרות לתכלול נתונים אלה עם נתונים ממקורות מידע נוספים (כגון מערכות מידע מטאורולוגיות, מערכות מידע הנדסיות, רגולטוריות ועוד) ישפרו הן את הבנת המערכת והן את אומדני השגיאה בתח שיבי פער הידע ועפ"י הערכתנו יניבו רמות חוסן גבוהות יותר.
3. אין כיום הגדרות ברורות של מדדי הצלחה באירוע. המשמעות היא שלא ניתן להגדיר יעדים מוגדרים לאירוע, לא כל שכן למדוד ולכמת עמידה ביעדים. ללא דרישות קריטיות לעמידה ביעדים לא ניתן לבחון חלופות בשיטת תורת פער-ידע אל מול דרישות קריטיות (כיוון שהללו לא קיימות
4. ישנה חשיבות רבה לבחינת החוסן של תכניות להיערכות חברתית-רגשית בתרחישים שונים על-מנת לקבל החלטות מושכלות להיערכות חסינה מול האי-וודאות באירועי קיצון.

קישור לדו"ח מסכם

Daniel Felsenstein and Masha Vernick

Summary

This research tests the moral hazard hypothesis in the insurance market for natural hazards. This states that insurance coverage does not reflect the distribution of natural hazards due to households tending to under-insure as the liability of risk is likely to be borne by others. We use insurance portfolio data (n=~12,000) from a large private insurance company linked to asset (dwelling unit) data from Tax Authority records for the Haifa. We control for housing attributes including price, size, year built, distance to hazards (natural and anthropogenic) and local socio-econ attributes include income and crime. We use spatial econometrics estimating a SAR (spatial autoregression) model to understand the effect of exposure to hazards on maximum insurance coverage (structure and content). Our estimation strategy accounts for selection bias in data (using Heckman procedure), spurious spatial relationships (residuals testing) and issues of identification (using SUR- seemingly unrelated regression). The findings differentiate between structure and content insurance. The former is directly related to dwelling unit attributes such as size, price, number of floors and other house prices in the vicinity. In terms of hazards we find a positive relationship to local crime rates and distance to industry and an inverse relationship to distance to forests. No relationship is established with distance to the centers of simulated earthquakes of different magnitudes. These findings support the hypothesis with respect to the existence to a moral hazard in relation to earthquakes. Policy implications are suggested.

Final report

See publication:
Felsenstein D., Vernick M. and Israeli Y. (2018). Household Insurance Expenditure as an Indicator of Urban Resilience. International Journal of Disaster Risk Reduction 31, 102- 111.  https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S221242091830459X?via%3Dihub

דניאל פלזנשטיין ומאשה ורניק

מחקר זה בוחן את השערת קיומו של סיכון מוסרי בשוק הביטוח של סיכונים טבעיים ואנתרופוגניים. במידה והכיסוי הביטוחי אינו משקף את ההתפלגות המרחבית של הסיכונים אנו מפרשים תוצאה זו כמשקפת סיכון מוסרי שבו משקי בית נוטים לא לבטח את נכסיהם. אנו משתמשים בקובץ ייחודי של פוליסות ביטוח של אחד החברות המרכזיות בשוק באזור חיפה (12000 תיקים) ומחברים מידע זה עם מידע של נכסים מתוך מאגר כרמ"ן של רשות המיסים. אנו משתמשים באמידה אקונומטרית כדי להבין את הקשר בין כיסוי ביטוחי לבין החשיפה לסיכונים (טבעיים אנתרופונגניים). אסטרטגיית האמידה מתחשבת בהטעיית סלקציה במידע, קשרים מרחביים מטעים ושאלות של זיהוי (סיבתיות).
הממצאים מבחינים בין כיסוי מבנה לבין כיסוי תכולה. ביחס לכיסוי מבנה נמצא קשר חיובי בין גובה הכיסוי לבין תכונות הנכס (כגון מחיר, שטח, מספר קומות, מחירים בסביבה וגם קשר ישיר עם קרבה לתעשיה ולפשיעה מקומית. נמצא קשר הפוך עם קרבה ליערות ולא נמצא קשר מובהק למוקד רעידות אדמה מסומלצים בכל המגניטודות. ממצא זה מתפרש כתומך בהשערה המרכזית. מספר צעדי מדיניות אופרטיביים מוצעים.

קישור לדו"ח מסכם

Avigail Newman and Itay Fishhendler

Summary

Despite the prevalence of weather-related agricultural crop insurance, until now there has been no conceptual framework created to understand the determination of insurance thresholds. This report fills this gap with the creation of an archetype for determining insurance thresholds. After comparing the three primary sectors protected by insurance for weather-related events (agriculture, tourism, and urbanism), the researchers analyze the primary elements that compose agricultural crop insurance, as well as variables relevant to the establishment of insurance thresholds. The researchers suggest that the archetype- including the variables and mechanisms that influence crop insurance- be publicized in an accessible manner among insuring and insured parties.

Final report 

See publication:
Newman Cohen, Avigail & Fishhendler, Itay. (2022). An archetype for insurance thresholds for extreme natural events in the agricultural sector. Climate Risk Management, 100434.

אביגיל ניומן ואיתי פישהנדלר

למרות שביטוח יבול חקלאי נגד אירועי מזג אוויר הוא שכיח, עד עכשיו לא נוצרה מסגרת קונספטואלית להבנת קביעת ספי הביטוח. דו"ח זה משלים פער זה עם בניית מודל לקביעת ספי ביטוח. לאחר השוואה בין שלושת הסקטורים העיקריים המוגנים בביטוח נגד אירועי מזג אוויר (חקלאות, תיירות, עירוניות), החוקרים מנתחים את האלמנטים העיקריים המרכיבים את ביטוח היבול החקלאי ואת המשתנים הרלוונטים בקביעת ספי הביטוח. מהדו"ח עולה ההמלצה לפרסם בקרב מספקי ביטוח ומבוטחים (באופן שמובן לציבור) את המשתנים והמנגנונים המשפיעים על ספי ביטוח בסקטור החקלאי.

קישור לדו"ח מסכם

Dr. Eran Vigota-Gadot, Dr. Shlomo Mizrachi, Dr. Nissim Cohen, Dr. Adar Ben-Eliyahu, Dr. Uri Hertz, Dr. Rotem Miller-Mor, and Ms. Efrat Mishori

Summary

In this research, the public was surveyed in order to assess levels of resilience and trust in government institutions during the COVID-19 crisis, as compared with non-crisis time periods. Additionally, the survey identified psychological strategies for handling the crisis among the populous. It also established the public’s prioritization for investing in various emergency organizations. The research finds that trust in political institutions eroded during the COVID-19 crisis. However, trust in bureaucratic institutions and the healthcare system remained stable. Additionally, as the COVID-19 crisis persisted, levels of fear decreased and levels of anger increased. Furthermore, use of mechanisms for emotional regulation among individuals in the population increased.

Policy Recommendations

Based on the research, the following policy recommendations are suggested:

• Since satisfaction and public trust are influenced by the presence of a threat, when a threat is proven false, it damages public trust. Therefore, it is important to project balanced, well-founded, realistic, and clear forecasts.
• In order to enlist the cooperation of the public, government agencies must stay highly responsive to the needs and expectations of citizens during times of crisis. Agencies should aim to continue providing the breadth of their regular services.
• Public trust in governing bodies can be damaged as a result of single high-profile cases (such as high-level public servants violating lockdown regulations), but is built gradually, with significant time and effort. Instances that harm public trust in government institutions should be responded to promptly and appropriately in order to mitigate their damage.
• The erosion of public commitment and social solidarity suggests that creating governance-based channels at the local- and community-levels will ensure a more effective response for issues that arise during times of crisis.
• The rise in feelings of anger among the public, alongside the decline in feelings of fear, point to a sense of helplessness and injustice. These feelings create a more aggressive and less empathetic society, which erodes the willingness of citizens to act in the best interest of the state and follow instructions.

Final report (Hebrew)

See publications:

Blitstein-Mishor, E., Vigoda-Gadot, E., & Mizrahi, S. (2023). Navigating Emergencies: A Theoretical Model of Civic Engagement and Wellbeing during Emergencies. Sustainability, 15(19), 14118.

Mishor, E., Vigoda-Gadot, E., & Mizrahi, S. (2023). Exploring civic engagement dynamics during emergencies: an empirical study into key drivers. Policy & Politics, 1-23.

Mizrahi, S., Ben-Eliyahu, A., Cohen, N., Hertz, U., Miller-Mor, R., Mishor, E., & Vigoda-Gadot, E. (2022). Public management during a crisis: when are citizens willing to contribute to institutional emergency preparedness?.Public Management Review, 1-25

Mizrahi, S., Vigoda‐Gadot, E., & Cohen, N. (2021). How well do they manage a crisis? The government's effectiveness during the Covid‐19 pandemic. Public Administration Review, 81(6), 1120-1130.

Mizrahi, S., Vigoda-Gadot, E., & Cohen, N. (2021). Drivers of trust in emergency organizations networks: The role of readiness, threat perceptions and participation in decision making. Public Management Review, 23(2), 233-253. https://doi.org/10.1080/14719037.2019.1674367

פרופ' ערן ויגודה-גדות, פרופ' שלמה מזרחי, פרופ' ניסים כהן, ד"ר אדר בן-אליהו, ד"ר אורי הרץ, ד"ר רותם מילר-מור, גב' אפרת מישור

אמון הציבור בממשל ובגופי המנהל הציבורי הנו מרכיב מרכזי בעוצמתן של מדינות בכלל ומרכיב מרכזי בחוסנה של מדינת ישראל. מטרת מסמך זה לתאר בקצרה את התקדמות המחקר שנערך על ידנו מאז סוף שנת 2018 ועמוק אל תוך התגלגלות משבר הקורונה שתחילתו במרץ 2020. המחקר נערך במרכז לניהול ומדיניות ציבורית של אוניברסיטת חיפה ומבוסס על שיתוף פעולה ותמיכה של מרכז הידע והמחקר הלאומי בתחום היערכות למצבי חירום באוניברסיטת חיפה.

על סמך מחקרים רבים שאנו מקיימים בשני העשורים האחרונים ביחס לחוסן לאומי, אמון במערכות ממשל ומנהל ציבורי ורמת הניהול שלהם ניתן לסכם מספר ממצאים משמעותיים שיכולים להוות כלי תומך החלטות לקובעי מדיניות בקשר שלהם עם הציבור בישראל. ממצאים עיקריים של המחקר

שבוצעו הינם אלה:

1. אמון הציבור בממשל ובמנהל בישראל בתקופת משבר הקורונה נשחק.
2. משבר הקורונה יוצר סדק ברמות האמון ההדדי שבין מוסדות ממשל פוליטיים ובין הציבור. ללא התייחסות רצינית וראויה לתיקונו של סדק כזה בכלים של הגברת תקינות פעולה של מנהיגי הציבור וקובעי המדיניות, השפעתו עלולה להתרחב ולגרום נזקים ארוכי טווח לחברה הישראלית, לחוסנה ולעוצמתה הלאומית.
3. ההבדל ביחס כלפי מערכות פוליטיות מחד ומנהליות מאידך מתחדד בתקופת משבר הקורונה. בעוד שכלפי המערכת הפוליטית מופגן יחס ביקורתי ושלילי למדי, אמון הציבור כלפי גופי המנהל הביצועיים יציב ולעיתים אף עולה.
4. האמון כלפי מערכת הבריאות נותר יציב ואף עולה בתקופת משבר הקורונה.
5. נכון לנקודת זמן זו אין עדיין נתונים מוסמכים להשוואה בין מצבה של ישראל ובין מצב הדמוקרטיות האחרות בעולם ביחס לרמות החוסן הלאומי, האמון וביצועי הממשל והמנהל.
6. המתאם בין אמון לשביעות רצון הציבור משירותים ציבוריים נותר יציב גם בתקופת משבר הקורונה.
7. הערכות כלפי מערכות הביטחון, הבריאות, החינוך הגבוה/מדע, והכלכלה נותרות ברמה בינונית עד גבוהה בתקופת משבר הקורונה, עם חריגה בתחום מערכות הכלכלה שסופג ביקורת עקב המשבר החריף המטלטל את שוק התעסוקה והתקצוב הציבורי.
8. העלייה בתפיסת ביצועי המגזר הציבורי בישראל נבלמה באופן משמעותי בתקופת משבר הקורונה.
9. האמון במערכת הציבורית ושביעות הרצון מביצועיה, כמו גם היבטים של תפיסת שחיתות, אי הוגנות, חוסר צדק, פוליטיקה פנימית, והיעדר יושרה נשחקים בתקופת משבר הקורונה.
10. ההבדלים באמון הציבור ובשביעות הרצון והערכת הביצועים, בהשוואה בין תת תחומים של שירותים ציבוריים שונים, גדלים ומתחדדים בתקופת משבר הקורונה.
11. ההבדל ביחס הציבור כלפי מוסדות ציבור ועובדי ציבור יציב בתקופת משבר הקורונה. האמון בעובדי ציבור נותר גבוה בהשוואה לאמון במוסדות ציבוריים.
12. בתקופת משבר הקורונה ההבדלים בין מגזרי אוכלוסייה שונים בעמדות כלפי הממשל והמגזר הציבורי מתעמעמים עוד יותר.
13. הקשר בין איכות הניהול של המערכת הציבורית בזמן משבר הקורונה ובין האמון בממשל והערכת ביצועיו נשמר ואף מתחזק בתקופת משבר הקורונה.
14. האמון בגופי חירום שמטפלים במשבר באופן ישיר גדל ככל שישנה יותר מודעות לחומרת האיום.
15. תחושות של איום גבוה, מוכנות אישית למשבר, מדיניות לא מפלה בין סקטורים או בין אזרחים, והגברת קשב לציבור יעודדו שיתוף פעולה של הציבור עם הממשל.
16. הערכת הביצועים הנמוכה שמקבלים רבים ממשרדי הממשלה בתקופת משבר הקורונה בעייתית משום שמצביעה על יכולות ניהול נמוכות אשר נחלשות אף יותר בעת משבר. הציבור ער לכך ולכן גם מפגין חוסר אמון בממשל.
17. הכעס בקרב הציבור עלה בתקופת משבר הקורונה ולעומת זאת ככל שחלף הזמן רמת החרדה של הציבור ירדה.
18. בתקופת המשבר התברר כי בקרב כל האוכלוסייה התפתחו מנגנונים שאפשרו שימוש מוגבר באסטרטגיות שונות לוויסות רגשי. הדבר בלט יותר בקרב נשים.
19. נמצא מתאם שלילי בין כעס הציבור כלפי גופים ציבוריים וכלפי הממשלה המכוונת מדיניות, ובין אמון הציבור בהם.
20. הממצאים ההתנהגותיים מראים על שינוי ביחס הציבור לגופי החירום השונים בתקופת הקורונה. היחס כלפי גופי חירום רפואיים נשאר גבוה ואף עלה, ולעומת זאת היחס כלפי גופים אחרים לא השתנה משמעותית.
21. הממצאים ההתנהגותיים הראו ירידה משמעותית בהעדפות הציבור כלפי מערך כיבוי האש (העדפות משקפות את רמת החשיבות של גופים אלה והצורך להשקיע בהם משאבים ציבוריים). שינוי זה משקף את חשיבות הנראות של הגוף ואופי מצב החירום על עמדות הציבור ביחס לגופי חירום.

לחצו כאן לדו"ח מסכם
ראו מאמרים:

Blitstein-Mishor, E., Vigoda-Gadot, E., & Mizrahi, S. (2023). Navigating Emergencies: A Theoretical Model of Civic Engagement and Wellbeing during Emergencies. Sustainability, 15(19), 14118. https://www.mdpi.com/2071-1050/15/19/14118

Mishor, E., Vigoda-Gadot, E., & Mizrahi, S. (2023). Exploring civic engagement dynamics during emergencies: an empirical study into key drivers. Policy & Politics, 1-23. https://doi.org/10.1332/030557321X16886470793447

Mizrahi, S., Ben-Eliyahu, A., Cohen, N., Hertz, U., Miller-Mor, R., Mishor, E., & Vigoda-Gadot, E. (2022). Public management during a crisis: when are citizens willing to contribute to institutional emergency preparedness?.Public Management Review, 1-25

Mizrahi, S., Vigoda‐Gadot, E., & Cohen, N. (2021). How well do they manage a crisis? The government's effectiveness during the Covid‐19 pandemic. Public Administration Review, 81(6), 1120-1130.

Mizrahi, S., Vigoda-Gadot, E., & Cohen, N. (2021). Drivers of trust in emergency organizations networks: The role of readiness, threat perceptions and participation in decision making. Public Management Review, 23(2), 233-253. https://doi.org/10.1080/14719037.2019.1674367