שתי רעידות האדמה החזקות יחסית שפקדו את אזור טבריה ובית שאן בימים האחרונים (22-23.1.2022) מדגישות שוב את חשיבותו של המחקר בנושא ההיערכות לרעידות אדמה בישראל.

במרכז הידע והמחקר הלאומי בתחום ההיערכות למצבי חירום נעשו מספר עבודות שבחנו את הנושא. להלן פרוט בנוגע לשלוש עבודות:

עוד ב- 2017 ערכו חוקרים מהמרכז עבודה מקיפה שבחנה את הרגולציה להיערכות לרעידת אדמה בישראל. במסגרת עבודה זו מופו הגופים הרגולטוריים (גופים בעלי סמכויות וחובות בנושא) והקשרים ביניהם והוכנה מפה אינטראקטיבית  הכוללת את כל תחומי העשייה הנחוצים והמאפשרת לאתר את הגופים האחראים על כל תחום והכלים החוקיים שבסמכותם.

בסיכום עבודה זו הוגש דו"ח המנתח ומפרט את הפערים בשלבי המניעה (איפחות mitigation), ההיערכות למענה, המענה והשיקום. עם כל הצער, על אף שחלקם הצטמצם מעט מאז, רבים מהפערים שזוהו ב- 2017 נכונים גם להיום.

לפרטים נוספים ראו כאן.

חבילות מדיניות לקידום חיזוק מבנים נגד רעידות אדמה תוך רגישות לתנאי המקום – מחקר העוסק במענה לאחד הפערים החשובים שזוהו במחקר הקודם - מדיניות לאומית לחיזוק סיסמי של מבני מגורים, המותאם למאפיינים של רשויות מקומיות שונות. לפרטים נוספים ראו כאן.

אזור הדמדומים: מגורים זמניים לאחר רעידת אדמה – מחקר רב תחומי הנותן כלים בידיהם של מקבלי החלטות להתמודד עם סוגיית הדיור למי שבתיהם יהרסו בעקבות רעידת אדמה גדולה. המחקר כולל כלי להערכת עוצמתם של אחרזועים (aftershocks) ותיעדוף אזורים להקמת מבנים זמניים לפי הסכנה מהם; זיהוי אתרים להקמת מגורים זמניים כתלות באזור ממנו מפונים התושבים ומוקד הרעידה וזיהוי המבנים המתאימים למצבים שונים, וכן גיבוש הנחיות ראשוניות להקמת האתרים. לפרטים נוספים על מחקר זה ראו כאן.

שימוש בטוויטר להתראה הקרובה לזמן אמת ולניתוח נזק של אסונות טבע בישראל וסביבתה. במחקר זה נערך ניתוח עיתי ומרחבי של "ציוצים" בטוויטר בעקבות סיכונים טבעיים בולטים, במטרה לפתח התרעה, לנתח דפוסי נזק ואזורים בטווח ההשפעה, לאמת הערכות נזק מוקדמות ולבחון את האפשרות להשתמש במידע מהרשת החברתית לניהול "אירועים מתגלגלים" בשעות הראשונות של האסון.

לפרטים נוספים על מחקר זה ראו כאן