מבחינה מושגית (קונספטואלית), מרכז הידע והמחקר הלאומי בתחום ההיערכות למצבי חירום בנוי לאורך שני צירים: סוג מצב החירום, ומימד הזמן. מקבצי מצבי החירום הרלוונטיים הם:

• · אדם וטבע - אסונות טבע (כולל שריפות, רעידות אדמה, מגיפות, סופות והצפות), ואסונות מעשה אדם (כולל אסונות אקולוגיים, כימיים, סביבתיים, סייבר ואסונות גרעיניים); וכן
• · מלחמה וטרור – פעולות איבה, טרור, מתקפות טילים ומתקפות סייבר

ארועי חירום אלה נבחנים במימד הזמן: לפני האירוע – מניעה (deterrence), איפחות (mitigation- הפחתת הסיכוי לנפגעים ולנזקים) והיערכות למענה; תוך כדי האירוע -ניהול האסון ומענה, ואחרי האירוע - שיקום קצר טווח וארוך טווח).

התמודדות עם אסונות בכל אחד ממימדי הזמן נבחנת דרך דיסציפלינות אקדמיות שונות ומסגרות המחקר שלהן וכן בראיה מולטי-דיסציפלינרית.

מטרות המחקר במרכז כוללות לא רק הבנה ותיעוד המצב ('מה קיים'), אלא גם ניתוח נורמטיבי – כולל בחינה והערכה ביקורתית ובונה והצעות לשיפור ('מה רצוי').

דיסציפלינות ומסגרות המחקר של המרכז מאורגנות בשמונה קבוצות מחקר: מדעי החברה; בריאות הציבור ורפואת חירום; עבודה סוציאלית ורווחה; הנדסה, טכנולוגיה ותכנון; הערכת וניהול סיכונים; סביבה; משפטים; ומדיניות ציבורית. בנוסף לתפקידי המחקר העצמאיים שלהן, קבוצות המחקר העוסקות במשפטים ומדיניות ציבורית ממלאות תפקיד נוסף: הן מקבלות את תוצרי המחקר משש הקבוצות האחרות, מעריכות את השלכותיהם על היבטי מדיניות וחוק ומגבשות המלצות בהתאם. תפקיד זה מספק 'צינור ביצועי' מובנה למחקר במרכז ומבטיח את ההיבט האינטגרטיבי החיוני להצלחתו של המרכז.