חוסר המודעות למרחב הימי הישראלי

פרופ' שאול חורב

המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, אוניברסיטת חיפה 

 

יום רביעי, 28.12.2022 בין השעות 14:15-15:45

במרחב הוירטואלי

ההרצאה הוקלטה וזמינה לצפייה ביוטיוב כאן

 

תקציר

מודעות למרחב הימי מוגדרת כ''הבנה יעילה (The Effective Understanding) של כל דבר הקשור למרחב הימי שיכול להשפיע על הביטחון (Security), הבטיחות, הכלכלה או הסביבה של המדינה". המרחב הימי כולל את האוקיינוסים, הימים, המפרצים, שפכי הנהרות (Estuaries), האיים, אזורי חוף והמרחב האווירי שמעליהם כולל האזור החופי (Littoral). המודעות למרחב הימי התחילה לקנות אחיזה, אך האתגרים במימושה נותרו רבים. בהקשר זה עולים שלושה קשיים עיקריים: קושי בהתמודדות עם היקף המידע ורמת המורכבות הטכנולוגית, קושי בשיתוף במידע, והקושי להרחיב את מושג המודעות למרחב הימי בקרב גורמים רבים יותר. מודעות למרחב הימי נהיית משמעותית רק אם היא מסוגלת לגרום לפעולות נוספות כגון תגובות מהירות לאירועים המתרחשים בים, לרבות שיפור אכיפת החוק להשגת סדר טוב בים (Good Order at Sea); בניית מוסדות משפטיים ופוליטיים חזקים יותר; משילות בימים ברמה לאומית, בין־מדינתית, או רב־מדינתית. פיתוח ה"מודעות למרחב הימי" הישראלי צריכה לפיכך להיעשות בשני נתיבים עיקריים: האחד – תפיסתי, והשני – מעשי. בהיבט התפיסתי, פיתוח המושג, בין היתר על־ידי בחינה השוואתית של יישום המושג מודעות המרחב הימי בין מדינות, תוך זיהוי שונות ודמיון ביניהם וניתוח הגורמים לכך. ונוסף לכך, להמשיך ולבחון היבטים אזוריים בפיתוח התפיסה. בהיבט המעשי, נכון לבחון את מידת הישימות של הרעיון ככלי קבלת החלטות, לדוגמה ב''רשות הים'', אם זו תקום. כמו כן, בשל מאפייני המרחב הימי, נחוץ שיתוף פעולה אזורי ועשוי להוות דווקא נושא מתאים לקידום צעדים בוני אימון (Confidence Building Measures) בין מדינות האגן המזרחי של הים התיכון. בכל מקרה, המעבר הישראלי ממצב של "עיוורון למרחב הימי" ל"מודעות למרחב הימי" היא בעיה שאיננה ייחודית רק לישראל, ולכן רצוי גם לבחון כיצד התמודדו מדינות אחרות עם בעיה זו.

לחצו כאן לגירסה אנגלית של מאמרו של פרופ' חורב: 

Chorev, S. (2023), „Israels Bereitschaft zur Bewältigung von maritimen, zivilen Notfallereignissen“, in Adam, K-M und Kropf, G. J. (Hrzg.). (in Berabeitung). Führung in Zeiten der Krise – Katastrophenvorsorge und zivile Krisenbewältigung: deutsch-israelische Erfahrungen, Einsichten und Praktiken, Nomos Verlag.

פרופ' שאול חורב עומד בראש המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית הכולל את חטיבת וידרא לחקר הספנות והנמלים וחטיבת עזרי לחקר איראן ומדינות המפרץ, ובראש קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה. פרופ' חורב יזם והקים את תכנית הלימודים לתואר שני "ביטחון לאומי ואסטרטגיה ימית" בביה"ס למדעי המדינה, המחלקה ליחב"ל מתוך הצורך לפתח תחום ידע זה בישראל ובעולם. פרופ' חורב מרצה בנושאי מדיניות ביטחון לאומי, אסטרטגיה ימית, טכנולוגיה וחדשנות צבאית ומניעת תפוצה של נשק להשמדה המונית. הוא מחברו של הספר "המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם", שזכה בפרס יצחק שדה לכתיבה צבאית לשנת 2022.

בעברו שירת כמפקד שייטת הצוללות, מפקד שייטת ספינות הטילים, מפקד בסיס חיפה וסגן מפקד חיל הים. בנוסף לכך שירת כראש פרויקט צוללות דולפין הראשון במספנות הגרמניות.

לאחר שחרורו מצה"ל היה ראש האגף לאמצעים מיוחדים במשרד הביטחון, ובשנים 2007 – 2015 כיהן כראש הוועדה לאנרגיה אטומית של ישראל. סיים את לימודי התואר הראשון באוניברסיטת בר אילן, את לימודי התואר השני באוניברסיטת הצי האמריקאי במונטריי קליפורניה , ואת לימודי הדוקטורט באוניברסיטת בר אילן.

 

 

להתקשרות כתבו למיכל או ערן: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 בתמיכת: משרד המדע והטכנולוגיה והרשות הלאומית לחירום (רח"ל) במשרד הביטחון