תקציר

 מערכת המזון הינה תשתית חיונית מורכבת מחקלאים לצרכנים, דרך זריעה, גידול, קציר, אחסון, הובלה, עיבוד, אריזה, שימור, ומלאי מזון. קיימים סיכונים שונים אשר עלולים לפגוע במערכת המזון, כגון בצורת, שיטפונות, מגפות, משבר כלכלי, משבר פוליטי, מהפכה, ומלחמה. מאז ימי קדם, תבואות דגן וקטניות, שניתן לאגור באופן יבש בממגורות לתקופה ארוכה, היו ומהווים הבסיס לביטחון מזון עד ימנו. רוב המדינות בעולם היו פחות או יותר עצמאיות בגידול תבואה לאזרחיהן עד תחילת המאה ה-20. אולם, כיום יותר מ- 100 מדינות, כולל ישראל, תלויות באופן קבוע ביבוא גרעיני דגן בהיקף גדול. לעומת זאת, פחות מ- 10 מדינות מגדלות דגן ליצוא בכמויות גדולות. נפח גרעיני דגן למכירה בשוק העולמי מוגבל ורזרבות התבואה בעולם קטנות מאוד. לכן, מסוכן לסמוך אך ורק על יבוא מזון. לצערי, האמת הבסיסית הזאת אינה מובנת לממשל במדינות רבות. קיימת מחשבה מוטעית שתמיד ניתן יהיה לקנות מזון ממקום כלשהו בכפר הגלובלי. המצב הנוכחי בעולם אינו בטוח לאור שינויי אקלים ומזג אוויר קיצוני. לדוגמה, אם בצורת חריפה תפגע בעתיד בסין או הודו, כפי שכבר התרחש בעבר, אזי יבולי דגן עלולים להיפגע באופן קשה ולסכן את המדינות הללו המאוכלסות ביותר בעולם. אם כן, יכול להתפתח מצב שכמות המזון הנדרשת ליבוא גדולה בהרבה מכמות המזון למכירה בשוק העולמי. מחירי המזון יעלו באופן דרמטי. מחסורי מזון חמורים יכולים להתפתח ולגרום לרעב גדול במאה ה- 21. בנוסף לאסונות טבע, אסונות מעשי ידי אדם, כמו מלחמה אזורית, גם יכולים לגרום למכות קשות למערכת המזון, הן בגידול מזון, הן בהובלה או בחלוקה של מזון. לכן, חשוב מאוד לאגור רזרבות של מזון לפחות לשנה ובמגביל לעודד ולפתח את החקלאות המקומית בארץ על מנת לשמור על היכולת לגדל מזון בסיסי בכמויות הרבה יותר גדולות מהקיים היום.

פרופ' (אמריטוס) הנדריק ברוינס הועסק באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מ- 1984 עד יציאתו לפנסיה ב- 2016. הוא היה חוקר ומרצה במכונים לחקר המדבר (קמפוס שדה בוקר) וגם לימד במח' לגיאוגרפיה ובמח' לארכיאולוגיה (קמפוס באר שבע). את התואר השני סיים בהצטיינות באוניברסיטה העברית בירושלים במכון למדעי כדור הארץ. במהלך מחקרו לתואר שני הוא קיבל בשנת 1975 את פרס שרגא-דיקר לזכרם של מנחם שרגא ותיאודור דיקר שהיו תלמידי המחלקה לגיאולוגיה ונפלו במלחמת ששת הימים. את הדוקטורט הוא קיבל בהולנד באוניברסיטה החקלאית Wageningen על מחקר בנוגע לחקלאות קדומה בנגב ובסיני. פרספקטיבות היסטוריות הינן חשובות להערכת סיכון ופיתוח מדיניות בקשר לביטחון מזון. פרופ' ברוינס יזם וניהל פרויקט מחקר בין-לאומי על היערכות והתמודדות עם בצורת בקרב רועים-נוודים באזורים צחיחים בקניה (הטורקנה והמסאי) ואצל הבדואים בנגב. הוא גם עסק בנושא התפרצות הר הגעש בסנטוריני (יוון) בתקופת הברונזה וגילה בכרתים הוכחות לפגיעת צונאמי בעיר המינואית Palaikastro שנגרם על ידי התפרצות זו. הוא פרסם מאמרים רבים, גם בכתבי עת יוקרתיים כמו Nature ו- Science. בשנת 2006 הוא קיבל פרס מלכותי בהולנד “Officer in the Order of Orange Nassau” מסגן ראש הממשלה על הישגיו במחקרים לפיתוח מדיניות ותכנון מקדים לגבי ביטחון מזון במצבי חירום, וגם עבור מחקרים חדשניים הקשורים למזרח הקדום. כגמלאי פעיל הוא עסוק בהמשך מחקריו בתחומים הנ"ל ופרסום התוצאות.