Vladimir Maizus
Bibliographic details:
Yagoub, M. M. (2015). Spatio-temporal and hazard mapping of Earthquake in UAE (1984–2012): Remote sensing and GIS application. Geoenvironmental Disasters, 2(1), 13.
Abstract:
This study investigates the spatio-temporal distribution of earthquake events taking place in the United Arab Emirates (UAE) and its effect on the population. In this study seven parameters are used for generation of a hazard map; this includes geology, soil, slope, land use, historical earthquake events, fault line, and roads. GIS weighted overlay analysis is used to demarcate the earthquake risk zones.
Analyzing data from 1984 to 2012 showed that during the period of 28 years there were frequent earthquakes that occurred with intensity ranges from mild to moderate with the maximum magnitude of 5.1. Spatially, earthquake events were found clustered in the Emirate of Fujairah in the Eastern part of UAE (Oman Thrust). Even the magnitude of the earthquakes is low, the frequency of being increased in the past few years coupled with urban development are point of concern and it becomes necessary to develop preventive measures such as hazard maps for the area.
The resulting map prepared is expected to increase the awareness for disaster prevention at the time of need and will help in the systematic and proper development of land use for community planning and mitigation policy.
Bibliographic details:
Papadopoulos, G. A., Lekkas, E., Katsetsiadou, K. N., Rovythakis, E., & Yahav, A. (2020). Tsunami Alert Efficiency in the Eastern Mediterranean Sea: The 2 May 2020 Earthquake (Mw6. 6) and Near-Field Tsunami South of Crete (Greece). GeoHazards, 1(1), 44-60.
Abstract:
The Mediterranean tsunami warning system is based on national monitoring centers (Tsunami Service Providers, TSPs) and operates under the IOC/UNESCO umbrella. For the first time, we evaluate in-depth the system’s performance for improving its operational effectiveness in conditions of extremely narrow time frames due to the near-field tsunami sources. At time 10 (± 2) min from the origin time, to, of the 2 May 2020 (Mw6.6) earthquake in Crete, the Greek, Italian and Turkish TSPs sent alerts to civil protection subscribers. A small tsunami (amplitude ~16 cm a.m.s.l.) of magnitude Mt6.8, arriving at south Crete in ~17 min from to, was documented from tide-gauge records and macroscopic observations. The analysis of the upstream alert messages showed that the tsunami alert efficiency is not adequate, since (1) earthquake parameters of low accuracy were used for the initial message, (2) alerts were issued after some forecasted wave arrival times had expired, (3) alert messages are characterized by various discrepancies and uncertainties. Our calculations showed that the upstream component improves if the alert time is shortened by a few minutes and the initial earthquake parameters are more accurate. Very late procedures were noted in the Greek civil protection downstream component, thus rendering response actions useless. In Israel, a bit more time was available to the authorities for decision making. A drastic improvement of the downstream component is needed to achieve timely alerting for local authorities and communities.
Bibliographic details:
Academy of Disaster Reduction and Emergency Management, Ministry of Emergency Management - Ministry of Education National Disaster Reduction Center of China, Ministry of Emergency Management Information institute of the Ministry of Emergency Management ֲ(2020) 2019 Global Natural Disaster Assessment Report.
Abstract:
This report systematically assessed the global natural disasters occurred in 2019 and over the last 30 years, and analyzed the ranking of China in Asia and worldwide, using Global Disaster Database (EM-DAT), China's disaster data, and data collected from the insurance industry.
The main conclusions had been drawn as follows (pp. 3-4):
- In general, global natural disasters in 2019 were less severe;
- The majority of global disasters in 2019 were caused by floods with smaller losses than the average for recent years;
- 2019 witnessed only a few earthquakes, which was rare in recent years;
- The impact of bush fires was substantial;
- Developing countries account for a large share of the losses, with the United States and Japan showing significant losses;
- China's natural disasters losses were light overall but still ranked high in the world.
Bibliographic details:
Ager, A., Baillie Smith, M., Barbelet, V., Carpenter, S., Carter, W., Cartwright, A., .. & Halff, K. (2015). World disasters report: focus on local actors, the key to humanitarian effectiveness.
Abstract:
Local actors are often the most effective in conducting humanitarian operations. However, despite their critical role, they struggle to attract the funding and support they need. The 2015 World Disasters Report – launched by the International Federation of Red Cross and Red Crescent Societies (IFRC) – examines the complexities and challenges local actors face in scaling-up and sustaining their humanitarian response.
Although widely recognized, the effectiveness of local or national humanitarian organizations is not reflected in humanitarian financing or coordination structures. The Report found, for example, that just 1.6 per cent of funding for humanitarian assistance is channeled directly to national and local NGOs. It presents the case for a shift towards the “localization” of aid and a more equal partnerships between international and local actors.
Chapter 1 presents the variations in interpretation of who are local actors and what it means to work with them. It will also highlight the dilemmas and some of the consequences of current practices. Chapter 2 is a summary of a global study and presents a clear message that investment in capacity development pays off in the long term in cases where it is driven by a real local need, where local actors are active in programme design and where cultural values are mixed with creative methods, rather than merely fulfilling donor requirements or facilitating delivery. Chapter 3 points out that the current profile of local actors in normative frameworks for disaster risk management is growing progressively stronger at both the international and the national levels, but the access of local actors to key decision-making forums has not yet caught up.
What the international community has been funding and where such funding has gone is the focus of Chapter 4. Chapters 5 and 6 focus on how both international and local actors had to adapt to such changes. Chapter 7 brings in an aspect that cuts across all crises, whether conflict or disasters resulting from natural hazards – technology in the hands of the population and used in either organic or organized ways by local actors is redefining the way crises are managed and dealt with. The chapter poses a central question: to what extent would technology contribute to changing the relationship between international and local actors or put local actors in the lead, thus altering any balance of power?
Bibliographic details:
National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine. 2020. Strengthening Post-Hurricane Supply Chain Resilience: Observations from Hurricanes Harvey, Irma, and Maria. Washington, DC: The National Academies Press. https://doi.org/10.17226/25490.
Abstract:
Resilient supply chains are crucial to maintaining the consistent delivery of goods and services to the American people. The modern economy has made supply chains more interconnected than ever, while also expanding both their range and fragility. In the third quarter of 2017, Hurricanes Harvey, Irma and Maria revealed some significant vulnerabilities in the national and regional supply chains of Texas, Florida, the U.S. Virgin Islands, and Puerto Rico. The broad impacts and quick succession of these three hurricanes also shed light on the effectiveness of the nation's disaster logistics efforts during response through recovery.
Drawing on lessons learned during the 2017 hurricanes, this report explores future strategies to improve supply chain management in disaster situations. This report makes recommendations to strengthen the roles of continuity planning, partnerships between civic leaders with small businesses, and infrastructure investment to ensure that essential supply chains will remain operational in the next major disaster. Focusing on the supply chains food, fuel, water, pharmaceutical, and medical supplies, the recommendations of this report will assist the Federal Emergency Management Agency as well as state and local officials, private sector decision makers, civic leaders, and others who can help ensure that supply chains remain robust and resilient in the face of natural disasters.
Bibliographic details:
Marriner, N., Kaniewski, D., Morhange, C., Flaux, C., Giaime, M., Vacchi, M., & Goff, J. (2017). Tsunamis in the geological record: Making waves with a cautionary tale from the Mediterranean. Science advances, 3(10), e1700485.
Abstract:
From 2000 to 2015, tsunamis and storms killed more than 430,000 people worldwide and affected a further >530 million, with total damages exceeding US$970 billion. These alarming trends, underscored by the tragic events of the 2004 Indian Ocean catastrophe, have fueled increased worldwide demands for assessments of past, present, and future coastal risks. Nonetheless, despite its importance for hazard mitigation, discriminating between storm and tsunami deposits in the geological record is one of the most challenging and hotly contended topics in coastal geoscience. To probe this knowledge gap, we present a 4500-year reconstruction of “tsunami” variability from the Mediterranean based on stratigraphic but not historical archives and assess it in relation to climate records and reconstructions of storminess. We elucidate evidence for previously unrecognized “tsunami megacycles” with three peaks centered on the Little Ice Age, 1600, and 3100 cal. yr B.P. (calibrated years before present). These ~1500-year cycles, strongly correlated with climate deterioration in the Mediterranean/North Atlantic, challenge up to 90% of the original tsunami attributions and suggest, by contrast, that most events are better ascribed to periods of heightened storminess. This timely and provocative finding is crucial in providing appropriately tailored assessments of coastal hazard risk in the Mediterranean and beyond.
Bibliographic details:
Allen, R. M., Baer, G., Clinton, J., Hamiel, Y., Hofstetter, R., Pinsky, V., ... & Zollo, A. (2012). Earthquake early warning for Israel: Recommended implementation strategy. Isr. Geol. Surv. Rep.
Abstract:
ועדת השרים להיערכות לרעידות אדמה החליטה , בישיבתה ביום 7 ביוני 2012 , על הקמת מערכת התרעה קצרת מועד לרעידות אדמה בישראל. המשימה הוטלה על מינהל המחקר למדעי האדמה והים שבמשרד האנרגיה והמים . בעקבות ההחלטה הקים המינהל ועדת מומחים בינלאומית שמטרתה לייעץ למינהל ולהמליץ על המערכת האופטימלית שתענה על צרכי המדינה ותוקם במידת האפשר בפרק הזמן ובגבולות התקציב עליה החליטה הממשלה. הועדה כללה שלושה סיסמולוגים מחו"ל בעלי שם וניסיון בהקמת מערכות התרעה לרעידות אדמה, וחמישה סיסמולוגים וגיאופיסיקאים מישראל המתמחים בחקר רעידות אדמה, ובחנה גישות וחלופות שונות להקמת המערכת, מבחינת צרכני ההתרעה, אלגוריתם ההתרעה, פיזור גיאוגרפי של המערכת, וסוגי המכשירים הנדרשים .
The purpose of this report is to recommend an optimal design and implementation plan for an earthquake early warning system in Israel. The goal of the project is to provide earthquake warning to schools around the nation within 2 years of project commencement, and extend the warning nationwide beyond a period of 3 years. This recommendation was prepared by an international advisory committee on Earthquake Early Warning that was formed by the Earth and Marine Research Administration (EMRA), Ministry of Energy and Water Resources of Israel and assembled in Jerusalem from September 9th to 14th, 2012.
Bibliographic details: (***)
אפרים יער, אורית בנדס יעקב, יסמין אלקלעי, אלכסנדרה גלמן ועדי ברמניס (2015) חקר תפיסות האוכלוסיה בישראל על אודות רעידת אדמה חזקה בישראל, ההיערכות לקראתה ויכולת ההתמודדות עם השלכותיה. מכון הנרייטה סאלד.
Abstract:
מחקר זה נועד לבחון את עמדותיו של הציבור בישראל כלפי היתכנות התרחשותה של רעידת אדמה בישראל ואת מידת היערכותו לקראתה, באמצעות שימוש בשיטות מחקר כמותניות ואיכותניות. מממצאי המחקר הכמותני )1207=N )עולה שרוב הציבור סבור שיש היתכנות נמוכה להתרחשות רעידת אדמה חזקה בשנים הקרובות באזור מגוריו או בישראל בכללה, ואף שהוא מכיר בצורך להתכונן לאפשרות כזאת, הרוב הגדול מעיד שלא התכונן לקראתה או שלדעתו אין ביכולתו להתמודד עם אפשרות כזאת. בד בבד, אף שרוב הציבור אינו חושב שהאחריות להתמודד עם רעידת אדמה מוטלת על האזרחים, שיעור התומכים בחקיקה ממשלתית שתחייב את האזרחים להיערך לאירוע כזה עולה על שיעור המתנגדים לחקיקה מעין זו. ברוח דומה, הציבור נוטה ברובו להטיל על המדינה את עיקר האחריות להתמודד עם מצב של רעידת אדמה, אם כי הוא אינו סבור שהיא ערוכה לכך וגם אינו נוטה להאמין שהיא תוכל לסייע לאזרחים שיפגעו ממנה.
Bibliographic details: (***)
עמוס סלמון, חנה נצר-כהן, עזרא זילברמן, רבקה אמית (2015) הערכה איכותית של הסיכון מרעידות אדמה באתרי מורשת ותרבות בישראל. דו"ח מסכם לרשות העתיקות. המכון הגיאולגי דוח מס' GSI/28/2014
Abstract:
כאשר עולה צורך בחיזוק קבוצה גדולה של מבנים כנגד רעידות אדמה והמקורות הנדרשים לכך מוגבלים, יש צורך לקבוע סדרי עדיפויות. הערכת הסכנה )risk )בפניה ניצבת קבוצה כלשהיא של מבנים נקבעת על בסיס הסיכון המאיים )hazard )כנגד הרגישות )sensitivity )והפגיעות )vulnerability )שלהם אשר נגזרים ממצבם ההנדסי כמו גם שימושיהם, חשיבותם וערכם החברתי, תרבותי וכלכלי, וכד'. עבודה זו מתמקדת בהערכה איכותית של החומרה של סיכוני רעידות אדמה )hazard )לאתרים ארכיאולוגיים ומבנים היסטוריים בישראל, באשר רבים מאכלסים קהל רב אך מצויים במצב רעוע ונדרש לחזק את עמידותם לרעידות אדמה. בשלב הראשון דרגנו את רמות הסיכון של כל אחד מגורמי הסיכון הרלבנטיים בישראל, ובכללם קריעת פני שטח, תאוצות קרקע סיסמיות ואפקט ההגברה שעלול להתלוות אליהם, כשל במדרונות, התנזלות וצונאמי. בבדיקה הניסיונית נקבעו עבור כל אחד מהגורמים 4 רמות סיכון יחסיות וכל רמה יחסית קיבלה משקל דומה של עד 4 יחידות. אולם הסתבר שגישה זו מוטה מאחר ובאופן יחסי החומרה של כל אחד מגורמי הסיכון שונה. כך למשל, אתרים שנפגעו קשה מספר רב של פעמים במהלך ההיסטוריה כדוגמת בית שאן, נדמו חשופים לכאורה לחומרת סיכון נמוכה יותר מאתרים שנפגעו חלקית ומעט פעמים כדוגמת קיסריה. חוסר האיזון בחומרת הסיכון ניכר גם בהשוואה בין גורם תאוצות הקרקע האופקית המרבית )PGA )לבין קריעת פני שטח כפי שנהוג בתקן הישראלי: הראשון מחושב לתאוצה שלגביה קיימת הסתברות של %01 ,שכמותה או גבוהה ממנה תתרחש לפחות פעם אחת בתקופה כלשהי של 01 שנים )לפחות פעם אחת ב 470 שנים( ואילו השני מבוסס על אירוע אחד לפחות שהתרחש ב- 111,00 השנים האחרונות. גם פוטנציאל ההרס של כל אחד מהגורמים הללו שונה: זעזועי קרקע עלולים למוטט כליל בניין נתון בשעה שקריעת פני השטח תגרום לגזירתו בלבד. על כן הפחתנו לחצי את משקל חומרתם של כל גורמי הסיכון להוציא תאוצות הקרקע שנדמה כי הוא החמור והנפוץ ביותר, והתוצאות נראות מאוזנות יותר אף כי יש צורך בכיול נוסף מאוזן כמותית. על בסיס המשקולות המעודכנים הושלמה הערכת החומרה של כל אחד מגורמי הסיכון עבור כ- 001 מבנים המצויים בכמאה אתרים ונקבעה דרגת החומרה הכוללת של כל אחד מהמבנים בנפרד. כעת ניתן היה לדרג באופן יחסי את כל המבנים והאתרים שנבחנו בעבודה הנוכחית, מהחמור ביותר לקל ביותר ולקבוע סדר עדיפויות לחיזוק כנגד רעידות אדמה. הממצאים מלמדים שהאתרים בדרגות החומרה הגבוהות יותר מצויים לאורך בקע הירדן שם הם מועדים לתאוצות קרקע גבוהות והגברות שתית חריגות, וכן לאורך החוף וזאת בשל החשיפה לצונאמי והתנזלות. אזורי מרכז הגליל והשפלה הפנימית נמצאו כבעלי חומרת סיכון נמוכה יותר באופן יחסי, אם כי הם עדיין חשופים לתאוצות קרקע והגברות משמעותיות, בהתאמה. הגישה המוצגת בעבודה זו ישימה לצורך הערכת סיכון ראשונית לכל קבוצת אתרים או מבנים ומאפשרת לאתר את אלה בעלי הסיכון הגבוה יותר ביחס לאחרים, ולקבוע בהתאם סדר עדיפויות לטיפול, חיזוק, שימור ושדרוג המבנה. ככל שיעלה צורך לחזק מבנים באופן פיסי, עדיין יידרש לבצע סיור שטח כדי לדייק בהערכה האיכותית, ובמקרים החשובים אף לבצע בדיקה גיאוטכנית ממוקדת כדי לקבל הערכת סיכון כמותית ופרמטרים לחיזוק הנדסי.
Bibliographic details: (***)
עמוס סלמון, רבקה אמית, גדעון בר, רם וינברגר, עודד כץ, עמית מושקין ואופיר ברוך (2011) הערכת סיכוני רעידות אדמה למוסדות חינוך בישראל שהוגדרו בעדיפות עליונה לחיזוק. שלב א': קריית שמונה, חצור הגלילית, צפת, טבריה, חיפה ועמק זבולון. דו"ח מספר GSI/06/2011. המכון הגיאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות.
Abstract:
המכון הגיאולוגי התבקש להעריך את סיכוני רעידות האדמה שבפניהם חשופים מוסדות החינוך בישראל המיועדים לחיזוק, ולציין בפני גורמי התכנון במשרד זה מהם מרכיבי הסיכון שעבורם נדרשת חקירה גיאוטכנית ממוקדת לצורך חיזוק ראוי. הרשימה המקורית כוללת 183 מוסדות חינוך בעדיפות עליונה לחיזוק, כפי שנקבעו על ידי ועדת מנכ"לים על סמך רשימת קריטריונים מנחים. הערכת סיכוני רעידות אדמה רעידות אדמה מלוות במגוון רחב של תופעות גיאולוגיות וגיאופיסיות, חלקן עלול לגרום לנזקים משמעותיים למבנים שאינם בנויים כראוי. גורמי הנזק העיקריים הם קריעת פני השטח במוקד הרעידה, הגלים הסיסמיים אשר מתפשטים ממוקד הרעידה לכל סביבתה, כשל מדרונות שאינם יציבים, כשל קרקע כתוצאה מהתנזלות, וגלי צונאמי. על כן הערכת סיכון מרעידות אדמה צריכה לכלול בחינת החשיפה של המבנים והתשתיות הנדונים לכל גורמי הסיכון הללו ואיתור אלה המועדים לפגיעה. שיטת העבודה הסקר הנוכחי התמקד בבחינה איכותית של התנאים הגיאולוגיים, טופוגרפיים, הידרולוגיים וסיסמיים באתר הנדון כדי לקבוע האם קיים בו פוטנציאל לגורם סיכון כלשהו. על פי הממצאים הוצע לבצע בדיקת המשך ממוקדת לצרכים הנדסיים, או לחילופין לפטור את האתר מצורך זה. בשלב הראשון הועלתה רשימת המוסדות למערכת מידע גיאוגרפי ממוחשבת (ממ"ג, GIS (ומיקומם נבחן ביחס לתנאים המקומיים ולמפות סיכוני רעידות אדמה קיימות בתחום העתקה פעילה, יציבות מדרונות, התנזלות וצונאמי. באופן זה התקבלה תמונה ראשונית לגבי הסיכונים אליהם חשופים המוסדות, במגבלות איכות ודיוק המידע הקיים. השלב השני התמקד בעבודת שטח ובמהלכו נבחן המיקום של כל אחד מהמוסדות ביחס למסלע והמבנה הגיאולוגי במקום, לרבות זיהוי יחידות גיאולוגיות רכות או חלשות מבחינה גיאוטכנית. כמו כן נבדקה החשיפה ל: העתקים פעילים וחשודים כפעילים כפי שמופיעים בתקן הישראלי 413 לבניה עמידה לרעידות אדמה; אזורי אי-יציבות במדרונות כולל אזורי סיכון להתמוטטות גושי סלע גדולים ואזורים בהם הצטברו משקעי מדרון או אדמת חורבות; אזורים בהם קיימים תנאי סף להתנזלות; ואזורים המועדים להצפה מצונאמי לאורך החוף. ממצאי הסקר וההמלצות סוכמו על גבי דף מידע פרטני לכל אחד מהמוסדות, ורוכזו עבור כל אחת מהערים שנבדקו בפרק נפרד.