All partners logo heb

עגנון, א. ואח': בין חירום לשיקום - הערכות לתקופת הדמדומים בעקבות רעידת אדמה הרסנית

בין חירום לשיקום - הערכות לתקופת הדמדומים בעקבות רעידת אדמה הרסנית

חוקרים ראשיים:

אמוץ עגנון, ערן פייטלסון, משה ויינשטיין, נח דנה פיקרד, ערן לדרמן, מייק טרנר, עינב לוי, משה פרחי

לאחר רעידת אדמה גדולה, כבתרחישי הייחוס הנוכחיים, ידרש זמן רב לשיקום. משך זמן זה הוא פונקציה של היקף האחרזעזועים (aftershocks) שיכולים להמשך תקופה, מחד, וקצב השיקום, מאידך. בתקופת דמדומים זו יש לשכן את הניצולים שבתיהם נהרסו או נפגעו. מטרת מחקר זה היא להתמודד עם סוגיית השיכון הזמני של המפונים. המחקר מורכב מחמש מטלות.

1. זיהוי משך זמן האחרזעזועים. על בסיס הניסיון העולמי יפותחו במסגרת מטלה זו כלים לזיהוי משך הזמן בו ימשכו האחרזעזועים כדי לתת למתכננים כלי שיאפשר להם לקבוע את מועדה הקמת מחנות המפונים.
2. מיקום אתרים למחנות מפונים. מטרת מטלה זו היא לאפיין את הפרמטרים למיקום מחנות מפונים. מיקומים אלו צריכים להתחשב בין היתר בטופוגרפיה, בעלויות על הקרקע, מערך השירותים והתעסוקה ושיקולי נגישות. במסגרת המטלה יפותח כלי מבוסס ממ"ג שיאפשר זיהוי של אתרים מתאימים למחנות מפונים. מטלה זו תיזון ג מחקרי האירוע שיערכו במסגרת מטלה 5, שכן בכך ניתן יהיה להפנים שיקולים חברתיים ופסיכולוגיים למיקום האתרים.
3. טכנולוגיות מתאימות למחנות מפונים. בכדי שמחנה מפונים יתפקד על פני זמן יש צורך לספק לו תשתיות מתאימות. אך מאחר שיתכן שגם מערכות התשתית יפגעו, או שלא תהיה בהן קיבולת מספקת לקלוט את תוצרי מחנות המפונים יהיה צרוך לספק תשתיות שישאו את עצמן. מטרת מטלה זו היא לאפיין מערכות מים, ביוב ואנרגיה עצמאות שיוכלו להתאים למחנות מפונים.
4. תכנון ועיצוב מחנות המפונים. מאחר שהמפונים צפויים לשהות במחנות תקופת זמן ניכרת יש לתכנן אותם באופן שיאפשר רמת חיים סבירה לאוכלוסיה הרגילה לתנאי החיים של מדינה מפותחת. במטלה זו יבחנו אסטרטגיות שונות לתכנון ועיצוב המבנים והמחנות תוך לקיחה בחשבון של תנאי האתר, אקלים, צרכי מוביליות ונגישות, תרבות וטווחי הזמן שלגביהם ידרשו המחנות. על בסיס זה יגובשו המלצות לתכנון ועיצוב המחנות.
5. חקר המערכות הפסיכולוגיות והחברתיות הנדרשות לשיקום במחנות מפונים. בכדי לתכנן את מחנות המפונים יש צורך בתשומות חברתיות ופסיכולוגיות כדי להבטיח שיקום מיטבי של אוכלוסיה שעברה פינוי בלתי רצוני. לשם כך יחקרו מספר מקרים של מחנות עקורים בשל אסונות טבע בחו"ל. שם הדגש יהיה על ריאיונות עם אנשי מפתח. בנוסף יחקר המקרה של מפוני גוש קטיף. במקרה זה מעגל המרואיינים יורחב לאור זמינות הנשאלים. כמו"כ תיערך סקירת ספרות לגבי הלקחים שניתן להסיק משכונות הקראוונים שנבנו בעקבות גל העליה הגדול של ראשית שנות התשעים (תמ"א 33).

קישור לדו"ח מסכם כאן