קמחי, ש. מרציאנו, ה., אשל, י. ועדיני, ב. (אפריל 2020). חוסן בימי קורונה, דו"ח מחקר

תמצית

• המחקר הנוכחי בדק משתני חוסן ומשתנים נוספים בתקופת משבר הקורונה. המדגם כלל 761 משיבים, מתוכם 605 משיבים יהודים ו-156 משיבים ערבים.

• תחושות הסכנה בקרב שתי קבוצות האוכלוסייה גבוהות יותר באופן מובהק בהשוואה למחקר חוסן קודם שבוצע על האוכלוסייה הכללית בישראל בקיץ 2018. בנוסף, המשיבים הערבים מדווחים על רמה גבוהה יותר, באופן מובהק, של תחושות סכנה, בהשוואה למשיבים היהודים.

• המחקר מצביע על תסמיני דחק ברמה בינונית. עם זאת, שתי קבוצות האוכלוסייה מדווחות על רמת תסמיני דחק גבוהה יותר בהשוואה למדידות קודמות. בנוסף, המשיבים הערבים מדווחים על רמת תסמיני דחק גבוהה באופן מובהק, בהשוואה למשיבים היהודים.

• החוסן הלאומי נמצא במחקר זה גבוה וללא שינוי בהשוואה למדידות קודמות. המשיבים היהודים, כצפוי, מדווחים על חוסן לאומי גבוה יותר, בהשוואה למשיבים הערבים.

• החוסן הקהילתי נמצא במחקר הנוכחי גבוה, ויותר מכך, הוא גבוה יותר בהשוואה למחקר החוסן הארצי שבוצע בקיץ 2018. בדומה לממצאים לעיל, המשיבים היהודים מדווחים על חוסן קהילתי גבוה יותר, בהשוואה למשיבים הערבים.

• החוסן האישי נמצא גבוה בשני המדגמים, אולם, בהשוואה למחקר קודם שבוצע בקרב מדגם משיבים יהודים, הוא נמוך יותר. לא נמצא במחקר הנוכחי הבדל בחוסן האישי בין שתי קבוצות האוכלוסייה (יהודים וערבים). 

• הנחקרים משתי קבוצות האוכלוסייה מדווחים על מיטביות (well-being) גבוהה. המשיבים היהודים מדווחים על מיטביות גבוהה יותר באופן מובהק, בהשוואה למשיבים הערבים. 

• בדיקת תפיסת האיומים (בהיבט כלכלי, בריאותי, בטחוני ופוליטי) מצביעה על כך שהמשיבים היהודים רואים במשבר הפוליטי את האיום המשמעותי ביותר ואחריו את האיום הכלכלי. גם המשיבים הערבים רואים באיום הפוליטי את האיום המשמעותי ביותר, אבל האיום הביטחוני נתפס בעיניהם כאיום הבא בתור.

• בדיקת רמת המורל של הנחקרים מצביעה על מורל בינוני גבוה. המורל בקרב המשיבים היהודים גבוה באופן מובהק, בהשוואה למשיבים הערבים.

• בבדיקת המשתנים שמנבאים באופן מובהק תחושות סכנה במהלך משבר הקורונה, מצאנו כי בשתי קבוצות האוכלוסייה חוסן אישי ומגדר (נשים מדווחות על יותר תחושות סכנה) מנבאים במובהק את תחושות הסכנה. המנבא הגבוה ביותר של תסמיני דחק בקרב המשיבים היהודים הוא מיטביות ואחריו חוסן אישי, בעוד שבקרב המשיבים הערבים, המנבאים הגבוהים ביותר הם השכלה ומיטביות: ככל שאלו נמוכים יותר כך תסמיני הדחק גבוהים יותר. 

• בבדיקת המשתנים שמנבאים באופן מובהק תסמיני דחק במהלך משבר הקורונה מצאנו כי במדגם המשיבים היהודי מיטביות היא המנבא הטוב ביותר בעוד במדגם המשיבים הערבי המנבאים הטובים ביותר הם השכלה ומיטביות: ככול שהמיטביות (הערכת איכות החיים) וההשכלה גבוהים יותר, כך מדווחים על פחות תסמיני דחק.

קישור לדו"ח

דו"ח קצר למקבלי החלטות: ניבוי ההקפדה על כללי ההתנהגות במשבר הקורונה - 14.12.2020

ראו גם:

Kimhi, S., Eshel, Y., Marciano, H., & Adini, B. (2020). Distress and Resilience in the Days of COVID-19: Comparing Two Ethnicities. International Journal of Environmental Research and Public Health, 17(11), 3956