All partners logo eng

בין חירום לשיקום - הערכות לתקופת הדמדומים בעקבות רעידת אדמה הרסנית

(מחקר בהתהוות)

חוקרים ראשיים:
אמוץ עגנון, ערן פייטלסון, משה ויינשטיין, נח דנה פיקרד, ערן לדרמן, מייק טרנר, עינב לוי, משה פרחי

לאחר רעידת אדמה גדולה, כבתרחישי הייחוס הנוכחיים, ידרש זמן רב לשיקום. משך זמן זה הוא פונקציה של היקף האחרזעזועים (aftershocks) שיכולים להמשך תקופה, מחד, וקצב השיקום, מאידך. בתקופת דמדומים זו יש לשכן את הניצולים שבתיהם נהרסו או נפגעו. מטרת מחקר זה היא להתמודד עם סוגיית השיכון הזמני של המפונים. המחקר מורכב מחמש מטלות.

1. זיהוי משך זמן האחרזעזועים. על בסיס הניסיון העולמי יפותחו במסגרת מטלה זו כלים לזיהוי משך הזמן בו ימשכו האחרזעזועים כדי לתת למתכננים כלי שיאפשר להם לקבוע את מועדה הקמת מחנות המפונים.
2. מיקום אתרים למחנות מפונים. מטרת מטלה זו היא לאפיין את הפרמטרים למיקום מחנות מפונים. מיקומים אלו צריכים להתחשב בין היתר בטופוגרפיה, בעלויות על הקרקע, מערך השירותים והתעסוקה ושיקולי נגישות. במסגרת המטלה יפותח כלי מבוסס ממ"ג שיאפשר זיהוי של אתרים מתאימים למחנות מפונים. מטלה זו תיזון ג מחקרי האירוע שיערכו במסגרת מטלה 5, שכן בכך ניתן יהיה להפנים שיקולים חברתיים ופסיכולוגיים למיקום האתרים.
3. טכנולוגיות מתאימות למחנות מפונים. בכדי שמחנה מפונים יתפקד על פני זמן יש צורך לספק לו תשתיות מתאימות. אך מאחר שיתכן שגם מערכות התשתית יפגעו, או שלא תהיה בהן קיבולת מספקת לקלוט את תוצרי מחנות המפונים יהיה צרוך לספק תשתיות שישאו את עצמן. מטרת מטלה זו היא לאפיין מערכות מים, ביוב ואנרגיה עצמאות שיוכלו להתאים למחנות מפונים.
4. תכנון ועיצוב מחנות המפונים. מאחר שהמפונים צפויים לשהות במחנות תקופת זמן ניכרת יש לתכנן אותם באופן שיאפשר רמת חיים סבירה לאוכלוסיה הרגילה לתנאי החיים של מדינה מפותחת. במטלה זו יבחנו אסטרטגיות שונות לתכנון ועיצוב המבנים והמחנות תוך לקיחה בחשבון של תנאי האתר, אקלים, צרכי מוביליות ונגישות, תרבות וטווחי הזמן שלגביהם ידרשו המחנות. על בסיס זה יגובשו המלצות לתכנון ועיצוב המחנות.
5. חקר המערכות הפסיכולוגיות והחברתיות הנדרשות לשיקום במחנות מפונים. בכדי לתכנן את מחנות המפונים יש צורך בתשומות חברתיות ופסיכולוגיות כדי להבטיח שיקום מיטבי של אוכלוסיה שעברה פינוי בלתי רצוני. לשם כך יחקרו מספר מקרים של מחנות עקורים בשל אסונות טבע בחו"ל. שם הדגש יהיה על ריאיונות עם אנשי מפתח. בנוסף יחקר המקרה של מפוני גוש קטיף. במקרה זה מעגל המרואיינים יורחב לאור זמינות הנשאלים. כמו"כ תיערך סקירת ספרות לגבי הלקחים שניתן להסיק משכונות הקראוונים שנבנו בעקבות גל העליה הגדול של ראשית שנות התשעים (תמ"א 33).

Published in Items

שימוש בטוויטר להתראה הקרובה לזמן אמת ולניתוח נזק של אסונות טבע בישראל וסביבתה

(מחקר בהתהוות)

חוקרים:
מוטי זוהר (אוניברסיטת חיפה)  ואביגדור גל (טכניון) עם (לפי סדר א"ב): לאה ויטנברג (אוניברסיטת חיפה), אפרת מורין (האוניברסיטה העברית) ורן נוף (המכון הגיאולוגי לישראל)

תקציר:

בעשור האחרון צמחה טוויטר כרשת חברתית בשיעור גבוה בקרב משתמשים רבים ומונה, נכון להיום מעל ל- 500 מיליון משתמשים ברחבי העולם. בישראל עולה שיעור המשתמשים ברשת מאז 2014 בכ- 100000 משתמשים בשנה ועומד על למעלה ממיליון. המסרים המועברים באמצעות טוויטר ("ציוצים") מונים עד 280 תווי טקסט ויכולים להישלח על בסיס חיבור לרשת האינטרנט באמצעות טלפונים ניידים ('סמארטפונים') ושלל אפליקציות צד-שלישי. במהלך התרחשות קטסטרופה סביבתית ואחריה עולה הנטייה "לצייץ" ועמה התעבורה ברשת. בעוד שהמידע הנגזר מטוויטר נמצא בשימוש ברחבי העולם למתן התרעה הקרובה לזמן אמת, חקר הפריסה הגיאוגרפית למיצוי תובנות יישומיות עדיין בחיתוליו. במחקר זה ביצענו רכשנו נתונים מטוויטר לפני ואחרי אירועי סיכונים טבעיים בולטים שהתרחשו בישראל וסביבתה ובארה"ב דוגמת שיטפונות, שריפות ורעידות אדמה. את הנתונים אנו מנתחים עיתית ומרחבית על מנת לתת מענה למטרות הבאות: (1) מתן התרעה הקרובה לזמן אמת באמצעות הרשת החברתית; (2) ניתוח דפוסי נזק ואזורים בטווח ההשפעה; (3) אימות הערכות נזק מוקדמות וסימולציות; (4) בחינה האם ובאיזה אופן ניתן להשתמש במידע לניהול 'אירועים מתגלגלים' במהלך השעות הראשונות של האסון.

ראו מאמר:

Zohar, M. (2021). Geolocating tweets via spatial inspection of information inferred from tweet meta-fields. International Journal of Applied Earth Observation and Geoinformation105, 102593. https://doi.org/10.1016/j.jag.2021.102593

https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0303243421003007

Published in Items

Bibliographic details

Shmueli, D. F., Ozawa, C. P., & Kaufman, S. (2021). Collaborative Planning Principles for Disaster Preparedness. International Journal of Disaster Risk Reduction, 52, 101981.

Abstract

Natural and technological hazards can have consequences of a scale and severity far exceeding most human experience. Massive earthquakes predicted as imminent for some regions of the world, fires engulfing large tracts of land and the global COVID-19 pandemic of 2020 illustrate several key preparedness challenges. The hazards literature stresses the importance of involving communities in decisions before, during and after calamitous events occur. Currently, community planning and hazard risk management planning are largely carried out in separate tracks that seldom intersect. We propose that hazard risk managers may benefit from integrating in their approaches collaborative planning principles, especially at the pre-disaster stage. We further propose that community planners deliberately consider hazards and integrate the potential consequences of a disaster into routine plan-making, boosting communities’ resilience. Finally, since citizen involvement is necessary but burdensome in both planning and hazards management, we suggest a set of criteria for considering who—from among the many community and public stakeholders—should be involved, when, and how.Abstract: Natural and technological hazards can have consequences of a scale and severity far exceeding most human experience. Massive earthquakes predicted as imminent for some regions of the world, fires engulfing large tracts of land and the global COVID-19 pandemic of 2020 illustrate several key preparedness challenges. The hazards literature stresses the importance of involving communities in decisions before, during and after calamitous events occur. Currently, community planning and hazard risk management planning are largely carried out in separate tracks that seldom intersect. We propose that hazard risk managers may benefit from integrating in their approaches collaborative planning principles, especially at the pre-disaster stage. We further propose that community planners deliberately consider hazards and integrate the potential consequences of a disaster into routine plan-making, boosting communities’ resilience. Finally, since citizen involvement is necessary but burdensome in both planning and hazards management, we suggest a set of criteria for considering who—from among the many community and public stakeholders—should be involved, when, and how.

Link to paper: https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S2212420920314837?via%3Dihub

Published in Items

Bibliographic details:

OECD. (2020). The Territorial Impact of COVID‐19: Managing the Crisis across Levels of Government.

Abstract:

COVID-19 has governments at all levels operating in a context of radical uncertainty. The regional and local impact of the COVID-19 crisis is highly heterogeneous, with significant implications for crisis management and policy responses. This paper takes an in-depth look at the territorial impact of the COVID-19 crisis in its different dimensions: health, economic, social and fiscal. It provides examples of responses by national and subnational governments to help mitigate the territorial effects of the crisis, and offers ten takeaways on managing COVID-19’s territorial impact. Finally, the paper offers a forward looking perspective to discuss the crisis’ implications for multi-level governance as well as points for policy-makers to consider as they build more resilient regions.

Link: http://www.oecd.org/coronavirus/policy-responses/the-territorial-impact-of-covid-19-managing-the-crisis-across-levels-of-government-d3e314e1/

Published in Items

This report is a classified collection of 271 sources on the behavior and culture of printed, electronic, digital, and social media, intended to explore social and cultural implications of the COVID-19 crises, and to respond to/provoke the interest of academics and practitioners, researchers and thinkers, teachers and students, professionals, media users and other persons and institutions.

The report provides a list of sources for the following aspects of COVID-19 media reporting: Roles and rules relevant to COVID-19 coverage; Media reporting on catastrophes and crises; Promise and Performance of Social Media in COVID-19 coverage; Media Technology; and Fake news/misinformation in COVID-19 coverage.

Link to the report

Published in Items

פרטים בבליוגרפים

אורית נוטמן-שורץ וקרן שאול (2020). בלוני נפץ ועפיפוני תבערה במרחב הטיפולי. חברה ורווחה, מ', 2-3 (יוני-ספטמבר 2020) 295-318

תקציר

רקע: החל מסוף חודש מרס 2018 מתמודדים תושבי אזור עוטף עזה עם שיגורים של בלונירקע: החל מסוף חודש מרס 2018 מתמודדים תושבי אזור עוטף עזה עם שיגורים של בלונינפץ ועפיפוני תבערה. טרור הבלונים והעפיפונים הוא סוג חדש של איום המאתגר את תפיסותהעולם המאפיינות את תושבי האזור ושל עובדי הטראומה ונותני השירות, אך מעט ידוע עלהשלכותיו על הקשר הטיפולי.

מטרת המאמר: לאפיין את האתגר הטיפולי המייחד את ההתערבות במצבי מציאות טראומטיתמשותפת ומתמשכת הנגזרת מחשיפה לטרור הבלונים והעפיפונים לשם למידה והמשגת הידעהנדרש.

שיטת המחקר: תהליך התבוננות רפלקטיבי המבוסס על ניתוח תרשומות של התערבויות בשלושה מטופלים שנעשו במרכז החוסן בשדרות. כל זאת, תוך התייחסות לפעולות, לרגשות ולמחשבות שהתרחשו במהלך ההתערבות, של המטופל ושל המטפל.

ממצאים: הממצאים מראים כי טרור הבלונים והעפיפונים חודר למרחב האישי והטיפולי הןשל המטופלים והן של המטפלים. למרות הימצאותם של תחומי דעת ידועים כמו מציאותטראומטית משותפת ומתמשכת, מלמד התהליך הרפלקטיבי כי האיום החדש אינו מוכר,מתאפיין בתגובות דומות אך גם שונות מהתגובות השכיחות. התגובות החדשות קשורות לפגיעה הסביבתית, והן מגבירות את החרדה ומערערות את תחושת הביטחון; ובהיותן מציאות משותפת חדשה הן פוגעות ביכולת המטפל לשמש מודל הורי מחזיק.

מסקנות: מומלץ לקדם שילוב ידע מתחומי טראומה אחרים — טראומה בעקבות חשיפה למלחמה וטרור ועקבות חשיפה לאסונות טבע. יש צורך בהמשך המחקר על הקשר הטיפולי בצל האיום החדש, המתווסף לאיומים הקיימים ולחשיפה המתמשכת והמשותפת.

Published in Items

Bibliographic details:

Nuttman-Shwartz, O., & Green, O. (2020). Resilience truths: Trauma resilience workers’ points of view toward resilience in continuous traumatic situations. International Journal of Stress Management. Advance online publication. https://doi.org/10.1037/str0000223

Abstract:

Objective: Many people who are exposed to continuous violence show resilience. Although resilience is considered an umbrella term to describe a range of processes and theories, there is still a debate relating to its nature and definition. Therefore, the current study aimed to explore attitudes, perceptions, processes, and actionable knowledge regarding resilience, and to validate existing knowledge and conceptualizations about this concept. Method: Using a mixed-methods approach, 27 semi-structured interviews were conducted and two resilience questionnaires were administered to trauma resilience workers living in a war zone, in an attempt to describe and analyze resilience as manifested among residents living in a continuous security threat situation. Findings: Content analysis helped validate the conceptual basis for the two questionnaires, and raised three main themes related to the definition of resilience: It is an ecological phenomenon that combines four systems (micro, meso, exo, and macro); it exists during periods of routine, periods of emergency, and periods leading from one to the other; and it is a resource that can be learned and developed. Conclusions: The findings highlight that resilience is an ecological concept, as it is characterized by the interaction between the individual (micro-level) and the meso and macro circles. It is important to recognize these complex interactions in order to encourage and promote successful coping, to predict which individuals will do well, and to use this insight to promote suitable mental health interventions. Further research among different groups who live under different existential threats is also recommended. (PsycInfo Database Record (c) 2020 APA, all rights reserved)

Published in Items

Bibliographic details:

Gesser-Edelsburg, A., & Hijazi, R. (2020). When Politics Meets Pandemic: How Prime Minister Netanyahu and a Small Team Communicated Health and Risk Information to the Israeli Public During the Early Stages of COVID-19. Risk Management and Healthcare Policy13, 2985.

 

Abstract:

Background: The coronavirus brought the world’s leaders to the center of the media stage, where they not only managed the COVID-19 pandemic but also communicated it to the public. The means they used to communicate the global pandemic reveal their strategies and the narratives they chose to create in their nation’s social consciousness. In Israel, the crisis broke out after three election cycles, such that the government in charge of the crisis was an interim government under the leadership of Prime Minister Benjamin Netanyahu, who was operating under three criminal indictments. This study sought to examine the ways in which Prime Minister Netanyahu and two senior Israel Ministry of Health officials—Director General Moshe Bar Siman Tov and Prof. Sigal Sadetsky, Head of Public Health Services —communicated information about the health crisis in Israel during what has been termed the first wave and the beginning of the second wave.

Methods and Sample: The research adopted qualitative methods (discourse, content and thematic analysis) to analyze the communication strategies and compare them to health and risk communication. Triangulated data collection from different data sources was used to increase the credibility and validity of the results. The research sample comprised the following sources from March 3 through June 21, 2020: transcripts of 19 press conferences and 12 press interviews, 95 emergency regulations signed by Prime Minister Netanyahu, and 52 articles in major Israeli newspapers.

Results: Netanyahu and the Health Ministry Director General used an apocalyptic narrative to communicate COVID-19 to the public. The main strategies used in constructing this narrative were intimidation, lack of information transparency, giving the public conflicting instructions contrary to the health and risk communicating approach, and using a health crisis to promote political intentions and actions.

Conclusion: Communicating health crises to the public, particularly ongoing crises like COVID-19, requires that leaders implement the health and risk communication approach and create a cooperative narrative that does not rely on a strategy of intimidation, but rather on empathy and on fact-based and transparent information.

WebPage

Published in Items

Shira Daskel, Yaakov Ben-Chaim, Adar Ben-Eliyahu, and Ronen Avni

Summary

In the present study, theoretical and practical aspects of decision support tools were developed for planning and preparing for extreme adverse events of multi-site fires and earthquakes. In the field of multi-site fires, the study examined the robustness of Israel Fire and Rescue Services as an organization that builds capability in dealing with fires, and examined how well it develops capability to respond to surprises which are unpredictable future events. Info-gap decision theory for decision-making has been used to analyze robustness in the face of uncertainty, and to support responsible decisions in planning in the face of surprises. The research on multi-site fires focused on allocating the resources required in response to an event that maximizes robustness to uncertainty (to surprises).
Social-emotional preparedness for extreme adverse events and crises is a critical factor in the ability of the population to recover and return to function from such events. Characteristics such as good citizenship, solidarity, emotional regulation skills, interpersonal communication, conflict management, and emotional-personal strength contribute to the population's ability to function, to the willingness to comply with instructions, to assist emergency and rescue services, and to reduce crime and violence. All of this helps to reduce secondary damage and shorten recovery time from the crisis.
Social-emotional preparedness plans are usually evidence-based programs, based on past occurrences. These past occurrences are inevitably different from future occurrences (which have not yet happened in reality), and therefore do not provide reliable planning in the face of the deep uncertainty that characterizes an extreme event such as an earthquake. Because catastrophic cases are characterized by deep uncertainty, preparedness plans based on the best assessment of these future scenarios are not reliable enough and are vulnerable to surprises. Thus, the preparedness plan should be designed so that the level of robustness in the face of uncertainty is high enough to meet critical requirements at the time of future occurrence.
In the present study, an innovative and unique multidisciplinary methodology has been developed, which includes theoretical and practical aspects for constructing a social-emotional preparedness plan that is highly robust in the face of uncertainty in the event of an extreme earthquake. The application of the methodology and the examination of the level of robustness in the face of uncertainty were carried out by qualitative conceptual analysis using info-gap decision theory. The findings indicate gaps between the level of robustness of a social-emotional preparedness plan in different scenarios and the need to formulate a highly-robust social-emotional preparedness plan according to a specific scenario rather than planning based on a ‘one size fits all’ approach.
The main conclusions that emerge from the study are:

1) The robustness levels of Israel Fire and Rescue Services in the face of extreme events of multi-site fires are relatively low. This is mainly due to the complexity of multi-site fire events.
2) Steps can be taken to raise the levels of robustness in the face of uncertainty by implementing continuous monitoring and control of such events. The collection, processing, and analysis of data that are currently not collected or documented will improve both system understanding and error estimates.
3) There are currently no clear definitions of success in fire events. This means that it is notpossible to set pre-defined goals for the event or to measure and quantify compliance with such goals. Without the specification of critical requirements or goals, it is not possible to examine alternatives in the frame of info-gap decision theory (as critical requirements do not exist). 4) It is important to analyze the robustness of social-emotional preparedness plans concerning different scenarios to make decisions immune to surprises.

Final report (Hebrew)

See publication: Ben-Haim, Y. (2019). Cascading failures in hierarchical networks with unity of command: An info-gap analysis. International Journal of Disaster Risk Reduction, 41, 101291.

Published in Items

שירה דסקל, יעקב בן-חיים, אדר בן-אליהו, רונן אבני

במסגרת המחקר הנוכחי פותחו היבטים תיאורטיים ומעשיים של כלים תומכי החלטה לתכנון והיערכות אל מול אירועי קיצון של שריפות רב-מוקדיות ורעידות אדמה. בתחום של שריפות רב-מוקדיות המחקר בחן את החוסן של כבאות והצלה לישראל )כב"ה( כארגון שבונה כוח לטובת התמודדות עם שריפות בכדי לבחון עד כמה הרשות בונה את הכוח באופן שייתן מענה ל"הפתעות", שהם אירועים עתידיים שלא ניתן לצפותם מראש. תיאוריית פער-ידע לקבלת החלטו ת 1 שימשה לניתוח רמות החוסן של כב"ה, במטרה לפתח עמידות כנגד שגיאות וליקויים תכנוניים הנובעים מאי-וודאות עמוקה ולתמוך בהחלטות אחראיות בתכנון אל מול הפתעות. פער-הידע בתחום השריפות הרב-מוקדיות התמקד בהקצאת המשאבים הנדרשים בתגובה לאירוע במטרה לבצע הקצאת משאבים שממקסמת את החוסן בפני אי הוודאות (בפני הפתעות). בדרישות ההקצאה ניתנה התייחסו ת להגבלות על הקצאות חסר ויתר, בכדי מצד אחד לא להיות בחוסר משאבים כדי לצמצם ככל הניתן את הנזק מהשריפות, ומצד שני למנוע הקצאת יתר בזבזנית (שעלולה לבוא על חשבון משאבים שיידרשו לאירוע אחר/נוסף שעלול לקרות במקביל או תוך כדי אירוע "מתגלגל").
בנוסף, נבחנה ההיערכות החברתית-רגשית להתמודדות עם אירועי קיצון ומשברים, שהיא גורם קריטי ביכולת ההתאוששות והחזרה לתפקוד של אוכלוסייה מאירועים כאלה. מאפיינים כגון אזרחות טובה, סולידריות, מיומנויות של ויסות רגשי, תקשורת בין-אישית, יכולת ניהול קונפליקטים וחוסן אישי תורמים ליכולת האוכלוסייה לתפקד, לנכונות למלא אחר הנחיות, מתן עזרה הדדית, סיוע לגורמי חירום והצלה, והפחתה בפשיעה ואלימות. כל אלה מסייעים לצמצום נזקים משניים ולקיצור זמן ההתאוששות ממצבי קיצון ומשבר. תכניות היערכות חברתית-רגשית הן בדרך-כלל תכניות מבוססות-ראיו ת המתבססות על התרחשויות עב ר 2 . התרחשויות קודמות אלה הן באופן בלתי נמנע שונות מהתרחשויות עתידיות (שטרם קרו במציאות), ועל-כן אינן מספקות תכנון מהימן אל מול האי-וודאות העמוקה המאפיינת אירוע קיצון כגון
רעידת אדמה. כיוון שמקרי קטסטרופה מאופיינים באי-וודאות עמוקה, תכניות היערכות המתבססות על ההערכה הטובה ביותר לתרחישים עתידיים אלה הן לא מספיק אמינות ופגיעות ל"הפתעות". לפיכך, תכנית ההיערכות צריכה להיות מתוכננת כך שרמת החוסן מול האי-וודאות תהיה גבוהה דיה להשגת עמידה בדרישות קריטיות בעת ההתרחשות העתידית.
לאור זאת פותחה במסגרת המחקר מתודולוגיה מולטי-דיסיפלינרית חדשנית וייחודית, הכוללת היבטים תיאורטיים ומעשיים לבניית תכנית היערכות חברתית-רגשית בעלת חוסן גבוה מול האי-וודאות באירוע קיצון של רעידת אדמה. יישום המתודולוגייה ובחינת רמת החוסן מול האי-וודאות בוצעו על-ידי ניתוח קונספטואלי איכותני בגישת תורת פער-ידע לקבלת החלטות. הממצאים מצביעים על פערים בין רמת החוסן של תכנית להיערכות חברתי ת-רגשית בתרחישים שונים ועל הצורך בגיבוש תכניות היערכות חברתיות - רגשיות בעלות חוסן גבוה לאי-הוודאות על-פי תרחישים שונים ולא בגישת ‘One size fits all’ .
מסקנות עיקריות מהמחקר:

1. רמות החוסן של כב"ה אל מול אירועי קיצון של שריפות רב-מוקדיות נמוכות יחסית. הדבר נובע בעיקר ממורכבות אירועי השריפה.
2. ניתן לנקוט צעדים להעלאת רמות החוסן אל מול אי הוודאות באמצעות מחקר וביצוע פיקוח, ניטור ובקרה באירועים עצמם. איסוף, עיבוד וניתוח נתונים שכיום לא נאספים ולא מתועדים במערכות המידע של כב"ה, ואפשרות לתכלול נתונים אלה עם נתונים ממקורות מידע נוספים (כגון מערכות מידע מטאורולוגיות, מערכות מידע הנדסיות, רגולטוריות ועוד) ישפרו הן את הבנת המערכת והן את אומדני השגיאה בתח שיבי פער הידע ועפ"י הערכתנו יניבו רמות חוסן גבוהות יותר.
3. אין כיום הגדרות ברורות של מדדי הצלחה באירוע. המשמעות היא שלא ניתן להגדיר יעדים מוגדרים לאירוע, לא כל שכן למדוד ולכמת עמידה ביעדים. ללא דרישות קריטיות לעמידה ביעדים לא ניתן לבחון חלופות בשיטת תורת פער-ידע אל מול דרישות קריטיות (כיוון שהללו לא קיימות
4. ישנה חשיבות רבה לבחינת החוסן של תכניות להיערכות חברתית-רגשית בתרחישים שונים על-מנת לקבל החלטות מושכלות להיערכות חסינה מול האי-וודאות באירועי קיצון.

קישור לדו"ח מסכם

Published in Items