All partners logo eng

שאול קמחי, הדס מרציאנו, יוחנן אשל וברוריה עדיני

רקע:

משבר נגיף הקורונה הנוכחי הוגדר כמגפה (פנדמיה) ע"י ארגון הבריאות העולמי.  משבר זה מהווה איום עולמי והשפעותיו על תחומי חיים שונים הם חסרי תקדים. עיון בספרות המחקר העוסקת ברמות החוסן השונות במהלך מגפה עולמית והקשר בין רמות החוסן להשפעות המגפה, מגלה כי נושא כמעט ולא נחקר. מרבית המחקרים בנושא זה התמקדו בניתוח ההשפעות החברתיות של מגיפות במאות קודמות, הקשרים שלהם לשינויים החברתיים שבאו לאחר מכן, וההשלכות הפוטנציאליות על יכולת ההתמודדות של האוכלוסייה (למשל DeWitte, Kurth, Allen, & Linkov, 2017). המחקר המוצע צפוי לספק תובנות הנוגעות להשפעות האפשריות של מגפת הקורונה, ובאיזו מידה חוסן אישי, קהילתי ולאומי, כמו גם מאפיינים דמוגרפיים, מנבאים משתני דחק (תחושות חרדה ודיכאון).

מחקרים הקודמים שנערכו בישראל ובחנו את רמות החוסן נערכו בעקבות פיגועים וסבבי לחימה. מחקרים אלה הראו כי רמות החוסן הקהילתי והלאומי (חוסן ציבורי) של תושבי ישראל קשורים רק במעט למצבם הכלכלי, גילם, דתיותם או השקפותיהם הפוליטיות של המשיבים ( אשל וקמחי, 2020; קמחי, אשל, מרציאנו ועדיני, הוגש לפרסום). לעומת זאת, חוסן ציבורי נקשר בראש ובראשונה ברמת החוסן של כל אדם ותגובותיו למצב שהוא חווה: תחושת הביטחון בבית, האמון בקהילה הקרובה והדאגה לשלומם וביטחונם של הילדים בזמן הלימודים. לדוגמה, במחקר החוסן שנערך ביישובים שנמצאים בסמיכות לגבול הצפון, שני המנבאים הטובים ביותר לחוסן הקהילה היו אמון המשיבים במערכת החינוך הקהילתית ואמונם בצוותי החירום המקומיים. לאור האמור לעיל, אנו משערים כי קישורים דומים יימצאו במחקר COVID-19 המוצע וכי חוסן אישי כמו גם אמונה ברשויות האחראיות לבריאותנו, יהיו קשורים עם חוסן קהילתי ולאומי, כמו גם עם רמות תסמיני דאגה ומצוקה.

המחקר הנוכחי מבוסס על שלוש מדידות חוזרות (מדידה המבוססת על אותו מדגם של משיבים שבוצעה בהפרש זמנים), שבוצעו במהלך משבר הקורונה, על מדגם משיבים גדול בישראל. המדידה הראשונה נערכה בפתיחת הסגר המלא, עם החזרה לחיי היום יום בתחילת חודש מאי (4-7 למאי), המדידה השנייה נערכה באמצע חודש יולי 2020 ( 12-15 ליולי) עם ההתפרצות המחודשת של המגפה בישראל והטלת מגבלות נוספות על האוכלוסייה, והמדידה השלישי ת נערכה באמצע אוקטובר 2020 (12-14 לאוקטובר) לקראת סיום הסגר השני.

שיטה:

הנבדקים בשלוש המדידות היו מדגם משיבים, מכל רחבי ישראל, שענו על שאלון מקוון שהופץ ע"י חברת אינטרנט. נחקרים, המדגם במדידה הראשונה כלל 1,100 נחקרים, המדגם במדידה השנייה כלל 906 נחקרים (מתוך המשתתפים במדידה הראשונה), ובמדידה השלישית השתתפו 804 נחקרים (מתוכם). לפיכך, בדו"ח הנוכחי מוצגות תוצאות ניתוח הנתונים של 804 הנבדקים שהשתתפו בשלוש המדידות גם יחד. המשתנים שנחקרו כללו שלושה תחומים: (א) מדדי חוסן (אישי, קהילתי ולאומי),  (ב) מדדי איכות חיים סובייקטיבית (מיטביות, מורל, תקווה ותחושת ביטחון בביתך) ו-(ג) מדדי דחק (תסמיני חרדה ודיכאון, תחושות סכנה, ותפיסת איומים).

תוצאות:

ממצאי המחקר הראו: (א) ירידה מובהקת ומתמשכת של החוסן הלאומי לאורך שלוש המדידות החוזרות: בעוד שהחוסן האישי והקהילתי ירדו בין המדידה הראשונה לשנייה ונותרו ברמה דומה גם במדידה השלישית, החוסן הלאומי ירד באופן מובהק לכל אורך שלוש המדידות. (ב) המיטביות (איכות החיים הסובייקטיבית) ירדה לאורך שלוש המדידות במידה מובהקת. רמת התקווה אף היא ירדה לאורך שלוש המדידות בצורה עקבית. המורל ירד מהמדידה הראשונה לשנייה אך לא השתנה במדידה השלישית. (ג) רמת החרדה עלתה באופן מובהק בין המדידההראשונה למדידה השנייה ולא השתנתה במדידה השלישית. הדיכאון עלה בצורה מובהקת לאורךכל שלוש המדידות. תפיסת האיום הפוליטי עלתה באופן מובהק לאורך שלוש המדידות. תפיסת האיום הכלכלי עלתה בין המדידה הראשונה למדידה השנייה וירדה בין המדידה השנייה לשלישית. תפיסת האיום הבריאותי עלתה בין המדידה הראשונה לשנייה ונותרה באותה רמה במדידה השלישית. תפיסת האיום הביטחוני עלתה מהמדידה הראשונה למדידה השנייה ובמדידה השלישית חזרה לרמה של המדידה הראשונה.

סיכום ומסקנות – תוצאות מחקר האורך הנוכחי מצביעות על היחלשות יכולת ההתמודדות של החברה בישראל עם משבר הקורונה המתמשך. בהנחה שמשבר הקורונה על כול ההיבטים הנלווים (חברתי, פוליטי, כלכלי ובריאותי) אינו צפוי לחלוף בהקדם, מגמה זו צריכה להדאיג את כולנו ומחייבת את מקבלי ההחלטות לחשיבה להתחשב בממצאים אלו בתכנון המענה למשבר המתמשך.

פרסומים קשורים:

דו"ח מחקר מאי 2020: חוסן ודחק בימי קורונה, יישוב ביוהודה ושומרון

דו"ח מחקר- יולי 2020: ישראל בעקבות ההתפרצות המחודשת של מגיפת הקורונה: ירידה בחוסן

דו"ח מחקר חוסן בימי קורונה במועצה האזורית גליל עליון

ראו גם מאמר שהתפרסם: 

Kimhi, S., Eshel, Y., Marciano, H., & Adini, B. (2020). Distress and Resilience in the Days of COVID-19: Comparing Two Ethnicities. International Journal of Environmental Research and Public Health, 17(11), 3956

Published in Items

 קמחי, ש., מרציאנו, ה., אשל, י. ועדיני, ב. (אפריל 2020) דו"ח מחקר: חוסן ודחק בימי קורונה, מועצה אזורית גליל עליון

 תמצית

• המחקר הנוכחי נערך במהלך משבר הקורונה בישראל ובעולם. הנתונים נאספו במהלך חודש אפריל 2020. מחקר זה מהווה מדידה נוספת של רמת החוסן שנבדקה גם בקרב מדגם ארצי במהלך 2018 ובמהלך משבר הקורונה ובקרב מדגם במועצה האזורית גליל עליון שערכנו בתחילת 2019, בצל האיומים הביטחוניים. במחקר הנוכחי השתמשנו באותם כלי מדידה, למעט התאמת הניסוח מאיום ביטחוני לאיום מנגיף הקורונה.

• במחקר הנוכחי נכללו המשתנים הבאים: תחושות סכנה ותסמיני דחק ככלים למדידת השפעת משבר הקורונה, חוסן אישי, קהילתי ולאומי, מיטביות (well-being), מורל, תחושת ביטחון בבית, תפיסת איומים ומשתנים דמוגרפיים. כ- 1609 נחקרים מילאו את השאלון (אולם בחלק מהשאלות יש נתונים חסרים כתוצאה מתשובות חלקיות לשאלון).

• בניתוח התוצאות השווינו את הממצאים עם תוצאות המדגם הארצי שערכנו במהלך משבר הקורונה ועם מדגם המועצה משנת 2019. השוואה זו מאפשרת להעריך את התוצאות שקבלנו ביחס לאוכלוסיות אחרות וביחס לזמן.

• רמת תחושות הסכנה של הנחקרים נמוכה למדי והיא נמוכה באופן מובהק בהשוואה למדגם הארצי. לעומת זאת, תחושות הסכנה גבוהות באופן מובהק בהשוואה למדידה מ 2019 שהתקיימה כאמור, בעת משבר ביטחוני.

• רמת תסמיני הדחק של מדגם המועצה מצביע על רמה נמוכה. נחקרי המועצה מדווחים על רמה נמוכה יותר באופן מובהק בהשוואה למדגם הארצי.

• רמת החוסן הלאומי של נחקרי מדגם המועצה בינונית והיא נמוכה יותר באופן מובהק מהמדגם הארצי. בהשוואה למדידה מ 2109, החוסן הלאומי הנוכחי גבוה יותר באופן מובהק בהשוואה למדידה מ- 2019.

• רמת החוסן הקהילתי גבוהה ביותר, והא גבוהה באופן מובהק הן בהשוואה למדגם הארצי במשבר הקורונה והן בהשוואה למדידה מ- 2019.

• רמת החוסן האישי של נחקרי המועצה במשבר הקורונה גבוהה באופן מובהק בהשוואה למדגם הארצי.

• רמת המיטביות (איכות חיים סובייקטיבית) גבוהה באופן מובהק בהשוואה למדגם הארצי אך היא נמוכה יותר באופן מובהק בהשוואה למדגם המועצה מ- 2019.

• האיום הפוליטי והאיום הביטחוני נתפסים כשני המאיימים הגבוהים ביותר במדגם המועצה, ללא הבדל ביניהם, ושניהם גבוהים יותר מהאיום הבריאותי והבטחוני.

• רמת המורל בקרב מדגם המועצה גבוהה באופן מובהק בהשוואה למדגם הארצי.

• מידת האמון של מדגם המועצה במערכת החינוך הקיבוצית, בצוות החירום היישובי ובמועצה האזורית גבוהה. מידת האמון בשניים הראשונים גבוהה באופן מובהק בהשוואה למדידה מ- 2019.

• ארבעה משתנים נמצאו כמנבאים באופן מובהק תחושות סכנה ותסמיני דחק לפי סדר חשיבותם: חוסן אישי, מיטביות, מגדר (נשים מדווחות על יותר תחושות סכנה) וגיל (צעירים מדווחים על יותר תחושות סכנה אך פחות תסמיני דחק).

 קישור לדו"ח

להתכתבות: פרופסור שאול קמחי, החוג לפסיכולוגיה, המרכז לחקר הדחק והחוסן, המכללה האקדמית תל-חי, ישראל. מייל: This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

Published in Items

קמחי, ש. מרציאנו, ה., אשל, י. ועדיני, ב. (אפריל 2020). חוסן בימי קורונה, דו"ח מחקר

תמצית

• המחקר הנוכחי בדק משתני חוסן ומשתנים נוספים בתקופת משבר הקורונה. המדגם כלל 761 משיבים, מתוכם 605 משיבים יהודים ו-156 משיבים ערבים.

• תחושות הסכנה בקרב שתי קבוצות האוכלוסייה גבוהות יותר באופן מובהק בהשוואה למחקר חוסן קודם שבוצע על האוכלוסייה הכללית בישראל בקיץ 2018. בנוסף, המשיבים הערבים מדווחים על רמה גבוהה יותר, באופן מובהק, של תחושות סכנה, בהשוואה למשיבים היהודים.

• המחקר מצביע על תסמיני דחק ברמה בינונית. עם זאת, שתי קבוצות האוכלוסייה מדווחות על רמת תסמיני דחק גבוהה יותר בהשוואה למדידות קודמות. בנוסף, המשיבים הערבים מדווחים על רמת תסמיני דחק גבוהה באופן מובהק, בהשוואה למשיבים היהודים.

• החוסן הלאומי נמצא במחקר זה גבוה וללא שינוי בהשוואה למדידות קודמות. המשיבים היהודים, כצפוי, מדווחים על חוסן לאומי גבוה יותר, בהשוואה למשיבים הערבים.

• החוסן הקהילתי נמצא במחקר הנוכחי גבוה, ויותר מכך, הוא גבוה יותר בהשוואה למחקר החוסן הארצי שבוצע בקיץ 2018. בדומה לממצאים לעיל, המשיבים היהודים מדווחים על חוסן קהילתי גבוה יותר, בהשוואה למשיבים הערבים.

• החוסן האישי נמצא גבוה בשני המדגמים, אולם, בהשוואה למחקר קודם שבוצע בקרב מדגם משיבים יהודים, הוא נמוך יותר. לא נמצא במחקר הנוכחי הבדל בחוסן האישי בין שתי קבוצות האוכלוסייה (יהודים וערבים). 

• הנחקרים משתי קבוצות האוכלוסייה מדווחים על מיטביות (well-being) גבוהה. המשיבים היהודים מדווחים על מיטביות גבוהה יותר באופן מובהק, בהשוואה למשיבים הערבים. 

• בדיקת תפיסת האיומים (בהיבט כלכלי, בריאותי, בטחוני ופוליטי) מצביעה על כך שהמשיבים היהודים רואים במשבר הפוליטי את האיום המשמעותי ביותר ואחריו את האיום הכלכלי. גם המשיבים הערבים רואים באיום הפוליטי את האיום המשמעותי ביותר, אבל האיום הביטחוני נתפס בעיניהם כאיום הבא בתור.

• בדיקת רמת המורל של הנחקרים מצביעה על מורל בינוני גבוה. המורל בקרב המשיבים היהודים גבוה באופן מובהק, בהשוואה למשיבים הערבים.

• בבדיקת המשתנים שמנבאים באופן מובהק תחושות סכנה במהלך משבר הקורונה, מצאנו כי בשתי קבוצות האוכלוסייה חוסן אישי ומגדר (נשים מדווחות על יותר תחושות סכנה) מנבאים במובהק את תחושות הסכנה. המנבא הגבוה ביותר של תסמיני דחק בקרב המשיבים היהודים הוא מיטביות ואחריו חוסן אישי, בעוד שבקרב המשיבים הערבים, המנבאים הגבוהים ביותר הם השכלה ומיטביות: ככל שאלו נמוכים יותר כך תסמיני הדחק גבוהים יותר. 

• בבדיקת המשתנים שמנבאים באופן מובהק תסמיני דחק במהלך משבר הקורונה מצאנו כי במדגם המשיבים היהודי מיטביות היא המנבא הטוב ביותר בעוד במדגם המשיבים הערבי המנבאים הטובים ביותר הם השכלה ומיטביות: ככול שהמיטביות (הערכת איכות החיים) וההשכלה גבוהים יותר, כך מדווחים על פחות תסמיני דחק.

קישור לדו"ח

דו"ח קצר למקבלי החלטות: ניבוי ההקפדה על כללי ההתנהגות במשבר הקורונה - 14.12.2020

ראו גם:

Kimhi, S., Eshel, Y., Marciano, H., & Adini, B. (2020). Distress and Resilience in the Days of COVID-19: Comparing Two Ethnicities. International Journal of Environmental Research and Public Health, 17(11), 3956

 

 

Published in Items

Bibliographic details:

Gesser-Edelsburg A, Cohen R, Hijazi R and Abed Elhadi Shahbari N, (2020). Analysis of Public Perception of the Israeli Government’s Early Emergency Instructions Regarding COVID-19: Online Survey Study. J Med Internet Res 2020;22(5):e19370

DOI: 10.2196/19370

PMID: 32392172

Abstract

Background: On March 11, 2020, the World Health Organization (WHO) officially declared coronavirus disease (COVID-19) to be a pandemic. This posed challenges to many countries, prominent among which is communication with the public to gain their cooperation. Israel faces different challenges from other countries in its management of the COVID-19 crisis because it is in the midst of a deep constitutional crisis.

Objective: The objective of this paper was to examine the response of the Israeli public to the government’s emergency instructions regarding the pandemic in terms of correlations between overall risk perception and crisis management; overall risk perception and economic threat perception; crisis management and compliance with behavioral guidelines; and crisis management and economic threat perception. We also made comparisons between crisis management and spokesperson credibility and between crisis management and the credibility of information sources.

Methods: The sample was established using an online survey that enabled rapid and effective distribution of an online questionnaire during the COVID-19 crisis. The self-selection online survey method of nonprobability sampling was used to recruit participants (N=1056) through social network posts asking the general public (aged ≥18 years) to answer the survey.

Results: Participants aged ≥65 years perceived higher personal risk compared to those aged 18-30 years (mean difference 0.33, 95% CI 0.04-0.61) and those aged 46-64 years (mean difference 0.38, 95% CI 0.12-0.64). Significant correlations were found between overall risk perception and attitudes toward crisis management (r=0.19, P<.001), overall risk perception and economic threat perception (r=0.22, P<.001), attitudes toward crisis management and compliance with behavioral guidelines (r=0.15, P<.001), and attitudes toward crisis management and economic threat perception (r=–0.15, P<.001). Participants who perceived that the prime minister was the most credible spokesperson evaluated the crisis management significantly higher than all other groups. The crisis management was evaluated significantly lower by participants who stated that infectious disease specialists were the most credible spokespersons. Participants for whom the Ministry of Health website was the most credible source of information evaluated the crisis management higher than all other groups. Participants for whom scientific articles were the most credible source of information evaluated the crisis management lower than those who perceived that the WHO/Centers for Disease Control and Prevention websites or Ministry of Health/hospital websites and health care workers were the most credible.

Conclusions: The higher the public trust and evaluation of crisis management, the greater the compliance of the public with guidelines. It was also found that crisis management and information cannot be approached in the same way for the overall public. Furthermore, unlike other epidemics, the COVID-19 crisis has widespread economic and social consequences; therefore, it is impossible to focus only on health risks without communicating economic and social risks as well.

Website: https://www.jmir.org/2020/5/e19370/

Published in Items

פרטים בבליוגרפים

מאיר אלרן, כרמית פדן ואיה דולב (אפריל 2020). חירום, חוסן והעיר הגדולה. במה מחקרית, 23(2)

תקציר

במובנים רבים ישראל היא עיר אחת גדולה, או למצער רשת עירונית מגוונת, שוודאי תישאר כזאת ככל שתצטופף. יש לכך גם משמעויות ביטחוניות מפליגות, ובעיקר בתרחישי עימות צפויים. בהתממשותם האפשרית של אלה, ייאלץ העורף הישראלי להתמודד עם התקפה נרחבת על מטרות של אוכלוסייה ותשתיות חיוניות, כזו שתתבצע באמצעות כמות חסרת תקדים של אמצעי לחימה מגוונים, ובעיקר של נשק תלול מסלול מסוגים שונים. הרוב הגדול של נשק מסוג זה הוא סטטיסטי ותכליתו היא הטרדה בעיקר. מיעוט ממנו – הצפוי לגדול – הוא נשק בעל חימוש מדויק שפוטנציאל הקטלניות שלו רב.

מטרת המאמר היא לנתח את הקשר בין מצבי חירום ביטחוניים במרחב העירוני לבין חוסן עירוני כמענה להם. זאת, תוך בחינת יכולתה של העיר הישראלית, תושביה והנהגתה לנהל את העימות הביטחוני הצפוי, לקיים בעת התרחשותו רציפות תפקודית ולהתאושש במהירות לאחריו. בחלק הראשון של המאמר ננתח מנקודת מבט תיאורטית את העיר הגנרית כמערכת מורכבת, ואת השלכות מאפייניה על החוסן העירוני. בחלק השני ננתח כמקרה בוחן את העיר תל אביב-יפו, המהווה את מרחב הליבה העירוני של החזית האזרחית בישראל. במסגרת זו ננסה לבחון עד כמה היא מוכנה להפרעות הביטחוניות הצפויות לה, באיזו מידה חוסנה העירוני יאפשר לה לקיים רציפות תפקודית בעת עימות נרחב, ואם ניתן להעריך את כישורי ההתאוששות שלה לאחריו. בסיום המאמר נציע המלצות מערכתיות לקידום המוכנות והחוסן העירוני בתל אביב-יפו ובחזית האזרחית הישראלית בכלל.

קישור:

 http://trailer.web-view.net/Links/0XD95DAEECDE5917C14209BAE77FA308003790C7D19A093A0DFDB073626765BFCC9BA109AC8DC0A2886970E09D26F92BBE9B26DBB9361C7E0CCBBCEE8061023B03FE92D8FC01023868.htm

 

Published in Items

החוקרים: מיה נגב, תמר זוהר וחגי לוין

רקע : במרץ 2020 הכריז ארגון הבריאות העולמי על נגיף הקורונה הגורם למחלת 19-COVID כמגפה עולמית, אשר התפרצה כמעט בכל מדינות העולם ובכללן בישראל. עד תחילת חודש מאי 2020 התגלו בארץ 16,319חולים מאומתים בקורונה ו 239 נפטרו. במהלך התפרצות מגפות קיים צורך בקבלת החלטות מורכבות בתנאי אי ודאות לשם שמירה על בריאות הציבור. החלטות אלו כללו שימוש באמצעים לצמצום או למניעה של התפרצות כגון סגר כללי או שימוש בכלי חריג של שירות הביטחון הכללי (שב"כ) על מנת לעקוב אחר חולים החיוביים לנגיף הקורונה .

מטרת הסקר: להעריך עמדות אנשי מקצוע בתחום בריאות הציבור בישראל כלפי קבלת ההחלטות בנושא בריאות הציבור וניהול משבר הקורונה במהלך התפרצות משבר COVID - 19 בישראל, על מנת להבין את מידת מעורבותם של אנשי בריאות הציבור בקבלת ההחלטות, זיהוי חסמים ומתן המלצות לתגובות יעילות יותר.

לתקציר לחצו כאן

לקריאת הדו"ח המלא - לחצו כאן

 

 

Published in Items

צוות המחקר: פרופ' דבורה שמואלי ופרופ' דורון קליגר, אוניברסיטת חיפה, פרופ' ערן פייטלסון, האוניברסיטה העברית ופרופ' אבי גל, הטכניון

דו"ח משולב - שרותים, תחבורה ובתי ספר (מאי 2020)

דו"ח מס' 1 - שרותים (7.5.2020)

דו"ח מס' 2 - תחבורה (7.5.2020)

דו"ח מס' 3 - בתי ספר (13.5.2020)

 

Published in Items

החוקרים:
אינטגרציה והובלת תהליך המחקר: פרופ' דבורה שמואלי וד"ר מיכל בן גל
בתחום בריאות הציבור: פרופ' חגי לוין עם מאיה יולס
בתחום הכלכלה: פרופ' ערן פייטלסון עם תומר מזרחי
בתחום העבודה הסוציאלית והרווחה: פרופ' מיכל שמאי עם ד"ר אלכס אלטשולר ודנית גליקמן
בתחום הרשויות המקומיות: פרופ' פנינה פלאוט, פרופ' דבורה שמואלי עם סמדר אמיר
בתחומי הממשל: פרופ' ערן ויגודה-גדות, פרופ' שלמה מזרחי עם ד"ר מירב סקר
בתחום המשפטי: פרופ' עלי זלצברגר, פרופ' שלמה מזרחי עם ד"ר רוברט נויפלד, ניקול וייסמן ושחר שוורצמן

תקציר מנהלים

ההתמודדות עם משבר מגפת הקורונה, שמקורו ככל הנראה בסין בסוף דצמבר 2019 ואשר התפשט במהירות לשאר העולם, הבליטה את ההבדלים בהתמודדות של מדינות שונות. המסמך המוצג כאן מנסה ללמוד ממדינות אשר חוו משברים בריאותיים בעבר. העבודה מדגישה את ניסיונן של מדינות מזרח אסיה (טאיוואן, סינגפור, הונג קונג, דרום קוריאה, וייטנאם ויפן), שככל הנראה מתמודדות עם המשבר הנוכחי באופן יעיל יותר ממדינות אחרות.

אתגר ההתמודדות הגדול ביותר עם המשבר הוא מציאת האיזון בין הרצון לשמור על רמת תחלואה נמוכה, שעמה מסוגלת מערכת הבריאות להתמודד ביעילות, לבין הרצון לשמר תפקוד שגרתי ככל האפשר של המשק והכלכלה. עמידה באתגר מחייבת התייחסות למגוון גדול של נושאים, היבטים ותחומים. בפרק התובנות בעבודה זו מוצעים כלים להתמודדות עם המשבר הנוכחי ועם משברים אחרים דומים, מנקודת מבט מולטי-דיסציפלינרית. בין ההבטים שהעבודה עוסקת בהם נכללים היבטים כלכליים, נושאים מבניים-ארגוניים, היבטי ממשל, מדיניות, בירוקרטיה וקבלת החלטות, היבטים מרחביים, עירוניים ותכנוניים ברשויות המקומיות והמחוזיות, היבטים של חיזוק בריאות הציבור, היבטי חברה ורווחה, והיבטים משפטיים.

התובנה העיקרית העולה מהמחקר היא שהיערכות ומוּכנוּת הן המפתח למזעור הפגיעה – הבריאותית, הכלכלית, החברתית ופגיעה בזכויות אדם ובשלטון החוק. "מעגל המוכנות" מורכב מרשת של קשרים בין היבטים ותחומים שונים המשפיעים זה על זה וניזונים אחד מהאחר. כדי לבנות מוכנות וחוסן לאומי, כמו גם כדי לנהל את היציאה מהמשבר, יש צורך בשילוב ושיתופי פעולה יעילים בין הגורמים האחראים על כל תחום ועל כל נושא.

מהמחקר עולה רשימה ארוכה של תובנות בתחומים שונים, כמו גם תובנות רוחב שחוצות תחומים אותן ניתן ללמוד מנסיונן של מדינות אחרות. חשוב לציין שאת כל התובנות האלה יש לראות דרך הייחוד התרבותי של כל מדינה ושלא ניתן להעתיק אותו למדינות אחרות.

להלן מעט מן התובנות העיקריות, המלצות לטווח קצר ובינוני, והמלצות לשינויים מוסדיים-מערכתיים:

היערכות למצבי חירום - כללי

  • חשוב לתכנן ולבנות מראש אסטרטגיה ומערכת גמישה להערכות ותגובה, המגובה בסמכויות וחובות של בעלי תפקידים ומוסדות ברורים המוסדרים בחקיקה.
  • תהליכי קבלת ההחלטות צריכים להתבסס על ידע מקיף ועדכני ותיקוף עמיתים מקצועי, תוך שיתוף מגוון מומחים מתחומי ידע שונים.
  • ישנה חשיבות רבה לשיתופי פעולה בין ארגוניים ובין-מגזריים וייצוג כלל הגורמים בתהליכי קבלת ההחלטות.
  • מוכנות להתמודדות עם משבר ותהליך היציאה ממנו, קשורים באופן הדוק לרמת האמון בין הציבור לממשל ולרמת השקיפות של גופי הממשל. לכן יש חשיבות רבה לקביעת מדיניות ברורה ופתוחה לעיון הציבור ולקיים תקשורת והעברת מסרים ברורה ושקופה בין גופי הממשל והציבור באמצעות גורם סמכותי ומוסמך אחד.
  • הרשות המקומית הינה "אבן היסוד" בטיפול במצבי חירום, הן בטיפול השוטף באוכלוסיה והן בקשר הישיר לתושבים. יש להפעיל את מנגנוני החירום הקיימים ברשויות המקומיות לעת משבר, להתאים אותם למצבי חירום מסוג פנדמיה ולחזק את הרשות המקומית - הן מבחינת כח אדם והן מבחינת מתן הנחיות ברורות מצד הממשלה והגורמים המוסמכים לכך. בנוסף יש חשיבות רבה לקיומו של מנגנון פיסקלי שיוכל לסייע לרשויות המקומיות בזמן משבר.

היערכות ותגובה למגפת הקורונה

  • ישנה חשיבות רבה לזיהוי מוקדם ותגובה מהירה. לשם כך דרוש מעקב אפקטיבי אחרי אנשים (רצוי באופן וולונטרי).
  • בטווח הביניים יש להכין תכניות מוכנות ותגובה הכוללות צעדים בריאותיים, חברתיים וכלכליים; בטווח הרחוק יש לפעול להכנת תכנית לאומית אסטרטגית למניעת אסונות והתמודדות איתם ותכניות מוכנות לרשויות המקומיות.
  • ישנה חשיבות לקבלת מידע עדכני רב ככל הניתן, הערכת סיכונים ומידת הפגיעה בסקטורים מוגדרים, הן מבחינה בריאותית והן מבחינה כלכלית.
  • אמצעי התמודדות גורפים בדרך כלל יהיו פחות יעילים ויגרמו נזק ארוך טווח לכלכלה ולחברה. ניתן ליישם צעדים ואמצעים באופן דיפרנציאלי וחכם לפי מרחב/מקום, סוגי אוכלוסייה, סוגים של בעלי מקצוע, ובהתאם לפגיעה היחסית הצפויה במשק ו/או בהתאם לתרומה להכלת הנגיף.
  • חשוב לפתח ולקדם טכנולוגיות חכמות למטרות שונות, ביניהן איכון וניטור וולונטרי (לא על ידי שירותי בטחון כמו השב"כ), שיתוף מידע בזמן אמת (כולל בין מקבלי ההחלטות), קבלת שירותים מהממשל וכן לעבודה ולמידה מרחוק.

המלצות פעולה לטווח הקצר והבינוני

  • בטווח הקצר לאחר תחילת המשבר יש חשיבות להבטחת פיצויים לנפגעים המיידיים והראשיים וליצירת אווירה אופטימית. בטווח הביניים יש לעבור ממתן פיצויים לעידוד חזרה לתעסוקה.
  • יש צורך להקצות תקציבים גדולים להגדלת התעסוקה, גם על חשבון הגדלת הגרעון.
  • ישנה חשיבות ליישום מהיר של הצעדים הכלכליים בכדי לאושש את הכלכלה, גם אם יהיה ניצול לרעה בכמה מקרים. קרי, יש חשיבות לכך שהנטל הבירוקרטי הכרוך במימוש ההטבות יהיה מינימלי.
  • יש לעשות כל מאמץ כדי למנוע כניסה של אוכלוסיות נוספות אל מעגל העוני בנוסף להענקת תמיכה נוספת לאלו שכבר נמצאים בו. במקביל, יש להבטיח שהזכאים לתמיכה יוכלו לממש אותה. יש לחזק את המערכת הסוציאלית כך שתוכל לסייע לאוכלוסיות מוחלשות מחד ולמנוע יצירה של "עניים חדשים" מאידך.
  • ישנה חשיבות למעורבותם הפעילה של ארגונים אזרחיים/חברתיים בהתמודדות עם המשבר; יש למסד מנגנון תמיכה בהם בדומה למנגנוני הפיצוי ועידוד התעסוקה.
  • ישנה חשיבות להיערכות מקיפה ואסטרטגית להתמודדות עם משבר הקורונה מבחינת בתי חולים, מערך בריאות הציבור ברמה הלאומית והמקומית, קופ"ח, מלוניות וכד', וכן מערך בדיקות.
  • תכנית ההתמודדות הבריאותית עם מגיפות חייבת לקחת בחשבון מבט בריאותי הוליסטי שכולל תחומי בריאות מסורתיים, תחומי בריאות נפש ומתן מעטפת ממשלתית בריאותית לכל האוכלוסיות ובאופן שוויוני. לשם כך חשוב שהמדינה תרחיב את ההשקעה בכח אדם רפואי ופארה-רפואי עם דגש על אלה המתמחים בבריאות הציבור והתמודדות עם אסונות.
  • בטווח הביניים-ארוך יש לקדם מענה חקיקתי, שבמסגרתו גם יקבע מערך מוסדי עם הגדרת סמכויות וחובות, שבמרכזו גוף מטה שירכז את ההתמודדות עם מגפות.
  • יש להפסיק את השימוש בתקנות שעת חירום וצווים ולפעול ללא דיחוי להעברת סמכות ההסדרה של התנהלות המשק והאזרחים בשעת חירום לחקיקה ראשית.
  • יש לפעול לחקיקה להגנת הפרטיות שתאפשר שמירה על זכויות פרט בזמן משבר, תוך כדי מעקב לגיטימי אחרי חולים ונשאים של הנגיף, כולל הסמכה בחוק לבצע את המעקב.
  • יש להכשיר את העובדים בסקטורים השונים להתמודד עם מצבי חירום שאינם על רקע בטחוני ולתת בידיהם כלים מתאימים (כולל עבודה מרחוק).

המלצות על שינויים מוסדיים-מערכתיים:

בטווח הארוך חשוב לייצר חקיקה מקיפה המעגנת את הגוף או הגופים האחראים לענייני חירום המתייחסת לרשויות, סמכויות, חובות, תחומי אחריות וחלוקת סמכויות בין הרשות המקומית לרשויות אחרות, שיתוף ציבור והבטחת ייצוג של קבוצות שונות (מגזר אזרחי, מגזר פרטי, אנשי מקצוע) ותהליכים לפעולה וקבלת החלטות. בתוך אלה יש לשלב מנגנוני בקרה על תהליכי קבלת ההחלטות כמו כן יש לדאוג למערכות שימור מידע ולמידה מתוך המשברים באמצעות מוסדות מחקר קיימים או כאלה שיהיו ייעודיים למשימה.

מיסוד ותמיכה בשיתופי פעולה:

המוכנות לחירום בכלל, ומצבי חירום בריאותיים בפרט, נוגעת כמעט בכל גוף וכל רשות במשק. על מנת לקדם אותה, חקיקה אינה מספיקה ויש צורך בשיתופי פעולה רבים בין כל המגזרים. מומלץ לנסות ולשלב תהליכים וולונטריים לשיתופי פעולה כאלה לקידום כל הפעולות הנעשות לטובת היערכות למצבי חירום.

האיור הבא מדגים את מעגל המוכנות, שבמרכזו ניהול המשבר עד ליציאה ממנו וסביבו מגוון התחומים וחלק מהנושאים והתובנות.

Readiness cicle

החוקרים:

אינטגרציה והובלת תהליך המחקר: פרופ' דבורה שמואלי וד"ר מיכל בן גל
בתחום בריאות הציבור: פרופ' חגי לוין עם מאיה יולס
בתחום הכלכלה: פרופ' ערן פייטלסון עם תומר מזרחי
בתחום העבודה הסוציאלית והרווחה: פרופ' מיכל שמאי עם ד"ר אלכס אלטשולר ודנית גליקמן
בתחום הרשויות המקומיות: פרופ' פנינה פלאוט, פרופ' דבורה שמואלי עם סמדר אמיר
בתחומי הממשל: פרופ' ערן ויגודה-גדות, פרופ' שלמה מזרחי עם ד"ר מירב סקר
בתחום המשפטי: פרופ' עלי זלצברגר, פרופ' שלמה מזרחי עם ד"ר רוברט נויפלד, ניקול וייסמן ושחר שוורצמן

לדו"ח המלא לחצו כאן

מאמר שפורסם:

Eran Feitelson, Pnina Plaut, Eli Salzberger, Deborah Shmueli, Alex Altshuler, Smadar Amir, Michal Ben-Gal (2022). Learning from others’ disasters? A comparative study of SARS/and COVID-19 responses in five polities. International Journal of Disaster Risk Reduction,Volume 74

https://doi.org/10.1016/j.ijdrr.2022.102913.

 

Published in Items

Bibliographic details:

Kimhi, S., Eshel, Y., Marciano, H., & Adini, B. (2020). Distress and Resilience in the Days of COVID-19: Comparing Two Ethnicities. International Journal of Environmental Research and Public Health17(11), 3956.

Abstract:

The COVID-19 pandemic is an ongoing epidemic of coronavirus disease, caused by severe acute respiratory syndrome, which has spread recently worldwide. Efforts to prevent the virus from spreading include travel restrictions, lockdowns as well as national or regional quarantines throughout the international community. The major negative psychological outcome of the COVID-19 pandemic is the anxiety caused by it.

The aim of the present study was to examine the level of concern and the contributions of modes of resilience, well-being and demographic attributes towards decreasing or enhancing anxiety and depression among two samples: Israeli Jews (majority group) and Israeli Arabs (minority group). These random samples included 605 Jews and 156 Arabs who participated in an internet survey. A previous study, which has been conducted in the context of terror attacks, has shown that compared to Israeli Jews, Israeli Arabs expressed a higher level of fear of war and lower levels of resilience supporting personality attributes. The results of the current study indicated a similar pattern that emerged in the context of the COVID-19 pandemic: the Israeli

Arabs reported a higher level of distress and a lower level of resilience and well-being.

Webpage: https://www.mdpi.com/1660-4601/17/11/3956

Published in Items

Bibliographic details:

Naor, M., & Laor, E. (2020). Disaster recovery after Hurricane Maria in Puerto Rico: Assessment using Endsley’s three-level model of situational awareness. Journal of Business Continuity & Emergency Planning13(3), 278-288.

Abstract:

This paper uses Endsley’s three-level model of situational awareness to analyse the challenges faced by the Federal Emergency Management Agency (FEMA) when coordinating the relief efforts in Puerto Rico after Hurricane Maria made landfall. Most obviously, obtaining data about the impacted area was highly challenging, making it much harder to comprehend the magnitude of the event. In turn, this made it difficult to know where to focus recovery efforts as the event unfolded. The situation was further exacerbated by Puerto Rico’s remote location with respect to the US mainland, and the fact that FEMA was not logistically prepared for Hurricanes Harvey, Irma and Maria to spread its resources so thin. The paper concludes that for US disaster responses to be successful, all levels of government and the private sector should pool resources in a complementary manner in order to streamline supply chain and inventory management practices.

Website:  https://www.ingentaconnect.com/content/hsp/jbcep/2020/00000013/00000003/art00009

Published in Items