Bibliographic details:

Brescia, R., & Stern, E. K. (Eds.). (2021). Crisis Lawyering: Effective Legal Advocacy in Emergency Situations. NYU Press.

Abstract:

In an increasingly globalized world, a complex and interlocking web of nations, governments, non-state actors, laws, and rules affect human behavior. When crisis hits—whether that be extrajudicial detention, unprompted deportation, pandemics, or natural disasters—lawyers are increasingly among the first responders, equipped with the knowledge necessary to navigate the regulations of this ever more complex world.

Crisis Lawyering explores this phenomenon and attempts to identify and define what it means to engage in the practice of law in crisis situations. In so doing, it hopes to sketch out the contours of the emerging field of crisis lawyering. Contributors to this volume explore cases surrounding domestic violence; dealing with immigrants in detention and banned from travel; policing in Ferguson, Missouri; the kidnapping of journalists; and climate change, among other crises. Their analysis not only serves as guidance to lawyers in such situations, but also helps others who deal with crises understand those crises—and the role of lawyers in them—better so that they may respond to them more effectively, efficiently, collaboratively and creatively.

Webpages: 

https://www.combinedacademic.co.uk/9781479801701/crisis-lawyering/

https://books.google.co.il/books?id=2z4QEAAAQBAJ&printsec=frontcover#v=onepage&q&f=false

Background: The COVID-19 pandemic caused global chaos, stress, and uncertainty among citizens. In addition, social distancing regulations led to health, social, and financial stressors and major changes in everyday life. All this is having an impact on the mental and physical condition of the population. Previous studies showed that prolonged stressful situations may result in posttraumatic stress symptoms (PTSS).
Purpose: This study examined the factors associated with PTSS to identify populations at risk of major posttraumatic stress reactions during the COVID-19 pandemic.
Research progress: The first phase of the study (04/2020) included the development of the research questionnaires, consisting of the following measures: PTSS, world assumptions, loneliness, posttraumatic growth (PTG), loss of resources, and uncertainty stress. We conducted three repeated cross-sectional online surveys in a sample of the Israeli population. The questionnaires were administered about a month after the first lockdown on 6/2020 (T1), then again at 2 months (7/2020; T2) and 3 months (8/2020; T3) after the first lockdown. The sample featured 653 participants at T1, 261 participants at T2, and 256 participants at T3.

Results: The results showed that at T1, participants rated their PTSS as low: recurrent experience of trauma (M = 2.15, SD = 1.09); avoidance (M = 2.13, SD = 1.14); emotional detachment (M = 2.22, SD = 1.15); and irritability (M = 1.77, SD = 1.04). However, a significant increase was reported at T2 (p < .001), followed by a decrease at T3 (p < .05). At T1, 31% reported having all four PTSS (recurrent trauma, avoidance, emotional detachment, and irritability) to some degree. At T2, 38% reported having all four PTSS, and at T3, 39% reported all four symptoms. The world assumptions subscales (including participants’ assumptions of the world to be a just, controlled, and predictable place) were rated in the middle range of the scale, indicating a medium level of assumption of the world as a just place and a medium-high level of assumption of the world as a controlled and predictable place. No changes in world assumptions were observed throughout the three measurements. Participants rated their level of loneliness as medium and PTG as medium-low (PTG subscales: relating to others: M = 2.26, SD = 1.23; new possibilities: M = 2.19, SD = 1.30; personal strength: M = 2.54, SD = 1.23; spiritual change: M = 2.07, SD = 1.57; life appreciation: M = 2.78, SD = 1.26). There was a slight increase in sense of loneliness and a slight decrease in PTG from T1 to T3. However, these changes were not statistically significant. Loss of resources and uncertainty-related stress were mid-scale (M = 3.62, SD = 1.60; M = 3.58, SD = 1.44, respectively), indicating medium levels of loss of resources and uncertainty-related stress. At T2, loss of resources increased significantly and remained high at T3 (p = .001). No significant change was found in uncertainty-related stress among the three measurement points.
The multiple regression analyses for PTSS showed that at T1, PTSS was significantly associated with higher loss of resources, uncertainty-related stress, sense of loneliness, and assumption of the world to be just. Among the background variables, only employment status was significantly associated with PTSS: Participants who reported other employment situations (maternity leave, student, retired) had higher levels of PTSS. At T2, loss of resources, higher uncertainty-related stress, loneliness, and higher sense of control predicted higher PTSS. PTSS at T1 predicted higher PTSS at T2. Muslims and participants who reported “other religion” had lower levels of PTSS compared to employed participants. Uncertainty-related stress and loneliness predicted higher PTSS at T3. However, T1 PTSS predicted lower levels of PTSS in T3. The multiple regression analyses for PTG in T2 showed that more PTSS and less T1 loneliness predicted higher PTG. In addition, those who reported other religions and those who were born in Israel reported higher PTG. In T3, less loneliness and T2 PTSS predicted more PTG. In addition, Muslims, older participants, and employed participants had lower levels of PTG.
Conclusions: This study showed that a third of participants experienced PTSS to some degree at all three points. Risk factors for PTSS were uncertainty-related stress, loss of resources, and increased sense of loneliness. The low levels of PTG indicate that members of the public find it difficult to experience positive changes as a result of adversity. The different aspects of PTG such as relationships with others, internal strength, and new possibilities are being challenged by the ongoing social distancing and isolation. It could be that when the threat of the coronavirus gradually subsides, then positive transformations will accrue. There is a need to identify these at-risk individuals and offer coping and problem-solving strategies. Intervention programs designed to improve the public’s resilience should enhance personal and collective strategies for preventing PTSS and increasing PTG, focusing on vulnerable subgroups.

מיכל שמאי ועליזה לוין, אוניברסיטת חיפה

מחקר במימון משרד המדע והטכנולוגיה, 2021

תקציר

מטרה: מחקר זה מתמקד באופן שבו אנשים החיים בעוני התמודדו עם האתגרים שנוצרו בעקבות מגיפת הקורונה. ארבעה תחומים מרכזיים נחקרו בשתי נקודות זמן:  1) רווחה רגשית, נמדדת כרמות מתח, חרדה, דיכאון וחוסן. 2) סוגי קשיים וקשיים שחוו (כלכלי / חברתי / משפחתי). 3) הצורך הספציפי בשירותים (רווחה / בריאות / חינוך) ותגובת שירותים אלו (שירותי ביטוח לאומי, רווחה, בריאות וחינוך). 4) מקורות תמיכה חברתיים רשמיים ובלתי פורמאליים. בנוסף, חקרנו  גם עובדים סוציאליים ממחלקות לשירותים חברתיים במטרה לבחון את תפיסתם לגבי השלכות  המגיפה על לקוחות החיים בעוני.

אנשים החיים בעוני

השיטה

המדגם: המשתתפים גויסו באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים בצפון הארץ. המדידה הראשונה התבצעה בחודשים מאי-יוני 2020, וכללה 88 משתתפים. המיקוד במדידה הראשונה התייחס לאתגרים וההשלכות של הסגר הראשון. המדידה השנייה בוצעה בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2020, וכללה 82 משתתפים מתוך כלל המשתתפים במדידה הראשונה.

כלי המדידה: שאלון שהועבר באמצעות ראיונות טלפוניים. רוב השאלות היו זהות בשתי המדידות, כדי לאפשר השוואה ולזהות שינויים לאורך זמן. השאלון הראשון כלל את הנושאים הבאים: 1) מידע דמוגרפי ושאלות רקע אודות עבודה, הכנסה וקשיים לפני המגיפה והסגר הראשון 2) שאלות הנוגעות לשינויים בעבודה והכנסה עקב המגיפה והסגר הראשון. 3) סוגי קשיים (כלכליים / חשובים / משפחתיים) שנתקלו בהם במהלך הסגר הראשון. 4) חיבור למקורות תמיכה רשמיים ובלתי פורמליים. 5) סוג העזרה הניתן על ידי המחלקה לשירותים חברתיים .6) רמות לחץ (חרדה ודיכאון) נמדדות על ידי BSI. שאלון תמיכה חברתית של התופס (MSPSS). במדידה השנייה נבחנו שינויים בכל התחומים שנמדדו במדידה הראשונה.

ניתוח נתונים: הנתונים נותחו בשיטה כמותית ואיכותנית (ניתוח תוכן). הנתונים הכמותיים נותחו באמצעות סטטיסטיקה תיאורית של כל אחת מהמדידות ובנוסף נעשתה השוואה בין שתי המדידות. בנוסף, נערכו ניתוחים רב-משתניים במטרה לבחון את ההשפעה של מצוקה חומרית (ושינויים במצוקה חומרית) על לחץ, חרדה, דיכאון וחוסן. ניתוח התוכן כלל את הערות המשתתפים לאורך כל הראיון ותגובותיהם לשאלות הפתוחות. בניתוח התוכן נבחנו נושאים משותפים להרבה מהנבדקים וכן תגובות ייחודיות.

התוצאות

מתוך הממצאים ניתן לראות שאנשים החיים בעוני חוו קשיים מוגברים בעקבות מגיפת הקורונה והמשבר שנוצר בעקבותיה. קשיים אלה השפיעו על תחומי חיים מרובים (אם לא בכולם): 1. הוצאות משק הבית גדלו: א) בעקבות הסגר נאלצו מרבית בני המשפחה להישאר בבית בכל שעות היום, דבר שהוביל להגדלת הוצאות משק הבית. לדוגמא, ילדים ממשפחות במצוקה כלכלית, שבדרך כלל זכאים לארוחת צהריים חמה בבית הספר, נאלצו לאכול את כל הארוחות בבית דבר שהגדיל את ההוצאות הכספיות עבור מזון. בנוסף, המשתתפים ציינו שהייתה גם עלייה בכמות המזון שנאכלה על ידי כל אחד מבני המשפחה במהלך הסגר דבר שגם השפיע על העלייה בהוצאות למזון. עלייה זו בהוצאות המזון זו יצרה קושי למשפחות שחיות בעוני אשר מתקיימות מתקציבים קטנים ואין להן רזרבות לשימוש בעיתות משבר. ב) השהייה בבית גם הגדילה את השימוש בחשמל ואת ההוצאות הבאות. ג) צמצום התחבורה הציבורית אילץ לא פעם להשתמש במוניות, המהוות אלטרנטיבה יקרה מאוד לתחבורה ציבורית ובכך גדלו הוצאות התחבורה של משפחות אלו. 2) ירידה בהכנסה: אנשים החיים בעוני עובדים בדרך כלל בסוגי עבודות שאינן מאפשרות עבודה מקוונת או עבודה מהבית. רבים מהם עובדים בעבודות בהם נדרשים כישורים נמוכים; רבים מהמקומות הללו נסגרו או צמצמו שעות עבודה במהלך הסגר.  לפיכך, רבים ממשתתפי המחקר פוטרו או נשלחו לחופשה ללא תשלום. השילוב של ירידת הכנסות והעלאת הוצאות יצר לחץ והגביר את הקשיים החומריים והרגשיים. קשיים אלה הובילו גם לקשיים עם בני הזוג ולסכסוכים רבים בנושאים פיננסיים. 3) קשיים עם ילדים: א) במשך תקופות ארוכות במהלך המגפה נאלצו רוב הילדים להישאר בביתם. המגורים של אנשים החיים בעוני הם בדרך כלל קטנים וצפופים וכמעט אין בהם אפשרות לפרטיות. ב) למשפחות רבות לא היו מחשבים או חיבור לאינטרנט ולכן ילדיהם לא יכלו להשתתף בלמידה מקוונת. במדידה השנייה נראה שהמצב השתפר מכיוון שילדים רבים קיבלו מחשבים. ג) הורים רבים הרגישו שאין להם את הכישורים לעזור לילדיהם בלמידה המקוונת בגלל רמת ההשכלה הנמוכה שלהם. לחלק מההורים לא הייתה האפשרות לעזור מאחר והיה עליהם ללכת לעבודה או שנאלצו לטפל בזמן הלימודים בילדים אחרים שהיו בבית. ד) הורים רבים הרגישו שאין להם אמצעים להעסיק את הילדים בשעות הארוכות בהן שהו בבית. אין להם מספיק משחקי קופסא או משחקים אלקטרוניים שניתן להעסיק בהם את הילדים.  ה) חלק מהמשתתפים דיווחו שהיה עליהם להשאיר ילדים צעירים מאוד בטיפול אחיהם הגדולים, שגם הם עדיין היו צעירים מדי לטיפול בילדים, מאחר והיה עליהם לצאת לעבודה. ו) המשתתפים דיווחו כי סכסוכים רבים עם בני זוג התרכזו בגידול הילדים בתקופה קשה זו. 4) בריאות הנפש: א) נמצא שהאנשים החיים בעוני דיווחו על רמת לחץ, חרדה ודיכאון גבוהות משמעותית ורמת חוסן נמוכה יותר מאשר כלל האוכלוסייה בישראל. רמת החרדה בקרב אנשים בעוני ירדה במדידה השנייה ועלתה באוכלוסייה הכללית, כך שההבדל בין שתי הקבוצות במדידה השנייה הפך ללא משמעותי. רמת הדיכאון בקרב אנשים בעוני נותרה גבוהה ויציבה, אך הן עלו באוכלוסייה הכללית, כך שגם כאן לא היה הבדל בין הקבוצות במדידה השנייה. לעומת זאת ההבדל ברמת החוסן בין שתי האוכלוסיות נותר משמעותי סטטיסטית. ב) בניתוחים הרב-משתניים נמצא שמספר הקשיים החומריים מנבא לחץ, חרדה ודיכאון בשתי המדידות. כמו כן, נמצא שקשיים מהותיים מתמשכים (חוסר יכולת לשלם הוצאות משק בית לפני ובזמן המגפה) קשורים לרמות גבוהות יותר של לחץ, חרדה ודיכאון, ורמות נמוכות יותר של חוסן בהשוואה לאנשים שיכלו לשלם את הוצאות משק הבית לפני ובזמן המגיפה ולכאלה שיכלו לשלם לפני המגיפה אך לא בתקופת המגפה. בקשות לעזרה: א) אנשים בעוני בקשו תמיכה ממקורות פורמאליים ובלתי פורמאליים. האחוז הגבוה ביותר של המשתתפים דיווח שמקור התמיכה העיקרי היו המחלקות לשירותים חברתיים. ב) מרבית המשתתפים דיווחו על שביעות רצון מלאה או חלקית מעזרתם של העובדים הסוציאליים.  רמת שביעות הרצון הייתה גבוהה יותר במדידה הראשונה בהשוואה למדידה השנייה. ג) מרבית המשתתפים ביקשו עזרה חומרית, כגון אוכל, בגדים לילדים, מחשבים ועוד. ד) משתתפים רבים ציפו שהעובדים סוציאליים ייזמו שיחות טלפון בכדי לברר אודות קשיים אינסטרומנטליים ופסיכולוגיים. משתתפים רבים השוו את הסגר הראשון לשני וטענו כי הייתה ירידה משמעותית בסיוע העובדים הסוציאליים לאורך זמן.

מסקנות

 1) בניגוד לטענה שאנשים החיים בעוני לא נפגעו ממשבר הקורונה מכיוון שהם מתקיימים מקצבאות הביטוח הלאומי, הממצאים מראים כי המגפה הגבירה את המצוקה וגרמה לקשיים נוספים א) נמצא שפעילות העבודה וההכנסות ירדו  ב) נמצאו עדויות חזקות לכך שהמצוקה החומרית גדלה בעקבות המגפה. ג) תנאי מחיה צפופים של האנשים החיים בעוני ומחסור במחשבים הובילו לקשיים בלימוד מקוון ולעימותים עם הילדים ובעקבותיהם גם עם בני הזוג .

2) מאז תחילת המגפה אנשים החיים בעוני היו תלויים במחלקות לשירותים חברתיים ובעמותות לסיפוק צרכיהם הבסיסיים אפילו יותר מהתקופה שלפני המגפה. 3) אנשים רבים החיים בעוני  נזקקו גם לתמיכה רגשית, ורובם קיבלו אותה מהעובדים הסוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים. 4) למצוקה חומרית יש השפעות מזיקות על הרווחה הרגשית (emotional wellbeing) . קשיים חומריים מתמשכים מזיקים יותר מהמצוקה החומרית שנוצרה בעקבות המגפה. הקבוצה עם רמות הלחץ, החרדה והדיכאון הגבוהות ביותר ורמת החוסן הנמוכה ביותר כללה את אלו שהתקשו לעמוד בהוצאות הבית לפני המשבר ומאז תחילתו. לפיכך, ניתן להסיק שהצורך המתמשך להתמודדות עם קשיים חומריים מביא לשחיקה נפשית המפחיתה את היכולת להתמודד עם אתגרים נוספים ובלתי צפויים, כמו אלה שנוצרו על ידי המגפה.

2. עובדים סוציאליים

 השיטה

המדגם: המדגם כלל 40 עובדים סוציאליים משפחתיים, בעיקר מצפון ישראל.

כלי המחקר: שאלון שכלל את הנושאים הבאים: 1) תפיסות לקוחות בעוני לפני המגפה ובמהלכה. 2) סוגי עזרה שלקוחות ביקשו. 3) קשר עם לקוחות במהלך הסגר הראשון ובין הסגרים 4) הוראות ספציפיות שהתקבלו מהמחלקה לשירותים חברתיים לגבי קשר עם לקוחות במהלך המגפה.

איסוף נתונים: העובדים הסוציאליים שהסכימו לקחת חלק במחקר נתבקשו למלא את השאלון המקוון.

ניתוח נתונים: ניתוח הנתונים כלל נתונים סטטיסטיים תיאוריים שהועשרו בתגובות לשאלות הפתוחות.

התוצאות

תפיסת העובדים הסוציאליים את צרכי הלקוחות, תפקודם ומצבם הרגשי הייתה דומה לאלה שדווחו על ידי האנשים החיים בעוני. העובדים סוציאליים דיווחו כי קיבלו הוראות ליזום שיחות טלפון לפונים החיים בעוני (כפי שדיווחו מרבית האנשים בעוני). גם העובדים הסוציאליים דיווחו על האתגרים שנתקלו בהם בתפקידם בשל התנאים שיצרה המגיפה. העובדים הסוציאליים דיווחו כי הם היו הרבה יותר עמוסים בתקופת המגפה מאחר ובנוסף לעבודתם הרגילה היה עליהם לטפל בהכנת והפצת חבילות מזון לאוכלוסייה הנזקקת. בנוסף, עובדים סוציאליים שלהם ילדים צעירים חוו קושי למצוא פתרונות לטיפול בילדים בשעות בהן היה עליהם לעבוד.

מסקנות

1) יש צורך לחזור ולהבהיר את הוראות העבודה והתפקוד המקצועי במצבי משבר ארוכי טווח. 2) יש צורך לספק תמיכה וטיפול בילדיהם של העובדים סוציאליים בתקופות משבר ארוכות טווח. 3) ניתן להעביר משימות שאינן דורשות מיומנות מקצועית (כגון הכנת חבילות מזון) לעובדים ללא מיומנות מקצועית הזקוקים להכנסה.

3) השלכות והמלצות לפרקטיקה

1) לאנשים בעוני היו/יש הוצאות גבוהות יותר בעקבות המגיפה הן במהלך הסגרים והן לאחריהם. מכיוון שהם חסרים רזרבות כספיות, הם נתקלים בקשיים כלכליים תוך זמן קצר מאוד, ונראה שרובם לא מתאוששים מכך. לכן, חשוב לפתח מדיניות שלוקחת מצב זה בחשבון, אספקת מזון אינה תשובה מלאה למצב זה. יש צורך במענק כספי לאוכלוסייה החיה בעוני, בסכום שיהיה ריאלי בכדי שיוכלו לענות באופן מספק על הצרכים שלהם ושל ילדיהם. דבר זה ימנע הידרדרות כלכלית נוספת.

2) יש לקחת בחשבון את הלחץ הרגשי הגבוה עליו מדווחים האנשים החיים בעוני, מכיוון שההשפעה המשמעותית של הלחץ חורגת מבריאות הנפש, ומשפיעה גם על הבריאות הגופנית. עובדים סוציאליים נדרשים לקבל הוראה ברורה ליזום קשר עם לקוחותיהם בכדי לספק תמיכה וליווי לאורך כל תקופת המגפה בנושאים שונים המעוררים לחץ. עובדים סוציאליים הצליחו לעשות זאת במהלך הסגר הראשון אך הרבה פחות בין הסגרים ובמהלך הסגר השני.

3) אנשים בעוני אינם יכולים להיחשב כקבוצה הומוגנית אחת. הקבוצה שמעולם לא יכלה לשלם הוצאות משק בית הייתה בסיכון הגבוה ביותר לנושאי בריאות הנפש ולכן היא זקוקה להתייחסות מיוחדת במהלך משברים. אין להם עתודות כלכליות והם חווים קשיים מהותיים ארוכי טווח, הקשורים לתוצאות רגשיות שליליות.

4) עובדים סוציאליים זקוקים לתוכניות הכשרה בטכניקות התערבות טלפוניות או מקוונות במיוחד בטכניקות להפחתת חרדה ובטכניקות לחיזוק החוסן ויכולת פתרון בעיות. בנוסף, עובדים סוציאליים משפחתיים צריכים לפתח תוכניות מתאימות להדרכת הורים שיתמקדו בעזרה בהתמודדות עם ילדים בקונטקסט שנוצר בעקבות המגפה. יש חשיבות עליונה שילדי משפחות בעוני לא ייפגעו לטווח הארוך ויוכלו לסגור את הפער הלימודי שנוצר מהמשבר. זאת על מנת שיוכלו להשתלב בעתיד בהשכלה הגבוהה  שיכולה לפתוח הזדמנויות לצאת מעוני.

Bibliographic details:

Kimhi, S.; Eshel, Y.; Marciano, H.; Adini, B. Fluctuations in National Resilience during the COVID-19 Pandemic. Int. J. Environ. Res. Public Health 2021, 18, 3876.

Abstract:

Abstract: The current study measured national resilience (NR) in three different time frames during the coronavirus disease 2019 (COVID-19) pandemic in Israel (N = 804). We investigated two main issues: first, the direction and extent of NR changes during the crisis, and second, the predictors of NR. The results show the following: (a) the average NR score declined significantly across the three repeated measures, with a medium-size effect. (b) Three of the four identified NR factors declined significantly across the three measurements: belief in the government and the prime minister (large effect size); belief in civil society; and patriotism (medium effect size); while trust in Israeli national institutions was the lowest and did not weaken significantly. (c) Analyzing the prediction of NR
factors indicated that the levels of the three NR factors mainly reflected one’s political attitudes, sense of political and economic threats, rather than health threats. One conclusion concerns the importance of trust in leadership as the most sensitive component in the decline of national resilience following a crisis.

Webpage: https://doi.org/10.3390/ijerph18083876

Bibliographic details:

Gesser-Edelsburg A, Zemach M, Cohen R, Miron-Shatz T, Negev M, Mesch GS (2021) The influence of new information that contradicts common knowledge about earthquake preparedness in Israel: A mixed methods experiment study. PLoS ONE 16(4): e0250127. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0250127

Abstract:

Background
A major earthquake in Israel is inevitable. Individual risk perceptions and preparedness can mitigate harm and save lives. The gap between the public’s concerns and those of experts is reflected in their differential perceptions regarding the components that influence the occurrence of an earthquake in Israel. Whereas the public believes that geographic location is the critical variable, the experts note additional variables that need to be considered. Common knowledge regarding the risks of earthquake occurrence in Israel is based on a distinction between high and low-risk areas, such that the closer a residential area is to the Great Rift Valley, the higher the risk that an earthquake will occur.

Objectives
To examine the variables affecting public preparedness in Israel (effective communication agent (communicator), high and low earthquake risk areas) and the degree to which experts’ knowledge contradicts respondents’ common knowledge.

Methods
The study used a mixed-methods approach combining qualitative and quantitative research. The first stage included in-depth interviews with earthquake experts (n = 19). The second stage consisted of an experiment conducted among a representative sample of the public (n = 834).

Results
Most people believe that geographical location constitutes the main risk factor for earthquakes in Israel. Yet experts claim that additional variables affect earthquake intensity and damage: building strength, earthquake magnitude, distance from earthquake epicenter, soil type, and interaction between these four. The study found that knowledge of expert information affects public willingness to prepare. The direction of this influence depends on participants’ risk perceptions regarding residential area and on degree of consistency with common knowledge. In low-risk areas, added knowledge increased willingness to prepare whereas in high-risk areas this knowledge decreased willingness.

Conclusion
To turn expert information into common knowledge and to increase earthquake preparedness, the authorities must educate the public to generate a new public preparedness norm.

Link to paper

Bibliographic details:

Shahbari, N. A. E., Gesser-Edelsburg, A., & Mesch, G. S. (2019). Case of Paradoxical Cultural Sensitivity: Mixed Method Study of Web-Based Health Informational Materials About the Human Papillomavirus Vaccine in Israel. Journal of medical Internet research, 21(5), e13373.

Abstract:

Background: Designing web-based informational materials regarding the human papillomavirus (HPV) vaccine has become a challenge for designers and decision makers in the health authorities because of the scientific and public controversy regarding the vaccine’s safety and effectiveness and the sexual and moral concerns related to its use.

Objective: The study aimed to investigate how cultural sensitivity (CS) is articulated in the explanatory informational materials on the HPV vaccine that are posted on the websites of the Israeli health authorities. In addition, the study examined the effect of transparency on the expression of CS in the informational materials.

Methods: The study employed a quantitative and qualitative content analysis of the texts of explanatory informational materials published on the Arabic and Hebrew websites of the Israel Ministry of Health and the Clalit health maintenance organization (HMO).

Results: The findings revealed the differences in the dimensions of CS (based on the CS model by Resnicow) between the informational materials targeting the majority Jewish population and those targeting the minority Arab population. Indeed, the research findings point to a paradox. On the one hand, the materials appealing to the conservative Arab population exhibited CS, in that the sexual context of the vaccine was missing. On the other hand, analysis of Resnicow's deep dimensions showed that disregarding the sexual context does not allow the relevant target audience to reflect on the barriers and concerns. In addition, the way the information was provided exhibited a lack of transparency regarding the CS dimensions (surface and deep).

Conclusions: The public health authorities have 2 main objectives in the context of vaccinations. One is to raise the vaccination rates and the other is to provide full and culturally sensitive information to give the public the tools to make intelligent decisions. The findings of this study indicated that despite the high uptake rate for HPV vaccination in the Arab population, the health authorities did not exercise full transparency and CS in transmitting the association between engaging in sexual relations and the necessity of the vaccination. Thus, the major challenge for the health authorities is to find ways to implement the objective of communicating information about the vaccination in a way that is transparent and culturally sensitive, even if this raises questions and fears among the public deriving from their culture.

Webpage: https://www.jmir.org/2019/5/e13373

Bibliographic details:

Negev, M., Dahdal, Y., Khreis, H., Hochman, A., Shaheen, M., Jaghbir, M. T., ... & Davidovitch, N. (2021). Regional lessons from the COVID-19 outbreak in the Middle East: From infectious diseases to climate change adaptation. Science of the Total Environment, 768, 144434.

Abstract:

Global health threats including epidemics and climate change, know no political borders and require regional collaboration if they are to be dealt with effectively. This paper starts with a review of the COVID-19 outbreak in Israel, Palestine and Jordan, in the context of the regional health systems, demography and politics. We suggest that Israel and Palestine function as one epidemiological unit, due to extensive border crossing of inhabitants and tourists, resulting in cross-border infections and potential for outbreaks' transmission. Indeed, there is a correlation between the numbers of confirmed cases with a 2–3 weeks lag. In contrast, Jordan has the ability to seal its borders and better contain the spread of the virus. We then discuss comparative public health aspects in relation to the management of COVID-19 and long term adaptation to climate change. We suggest that lessons from the current crisis can inform regional adaptation to climate change. There is an urgent need for better health surveillance, data sharing across borders, and more resilient health systems that are prepared and equipped for emergencies. Another essential and currently missing prerequisite is close cooperation within and across countries amidst political conflict, in order to protect the public health of all inhabitants of the region.

Webpage: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7834362/

Bibliographic details:

Negev, M., Khreis, H., Rogers, B. C., Shaheen, M., & Erell, E. (2020). City design for health and resilience in hot and dry climates. bmj, 371.

Abstract:

The health of people living in cities is affected by urban design elements including density, distribution of land use, building design, transport infrastructure, green spaces, opportunities for social interaction, and accessibility to work, education, healthy food, and culture. Several of these elements pose particular challenges when designing healthy cities in hot and dry regions such as the Middle East, where weather may constrain active transport, outdoor recreational physical activity, and outdoor socializing. Studies of the impact of urban design on health in arid regions is scarce, with most research from the global north. A climate and culturally sensitive approach can, however, inform adaptation of evidence from temperate climates to hot and dry climates.

Webpage: https://www.bmj.com/content/bmj/371/bmj.m3000.full.pdf

Bibliographic details:

Manheim, D., & Gesser-Edelsburg, A. (2018). The Structure of Tweets about Vaccine Safety Between Health Organizations, Experts and the Public: Analyzing Risk Communication Conversations. Disaster Medicine and Public Health Preparedness, 1-25.

Abstract:

Objective: This article considers how health education organizations in the World Health Organization's 9 Vaccine Safety Network (VSN) use Twitter to communicate about vaccines with the public, and whether they answer questions and engage in conversations. Almost no research in public health, to our knowledge, has explored conversational structure on social media among posts sent by different accounts.

Methods: Starting with 1,017,176 tweets by relevant users, we constructed 2 corpuses of multi-tweet conversations. The first was 1,814 conversations that included VSN members directly, whereas the second was 2,283 conversations mentioning vaccines or vaccine denialism. The tweets and user metadata were then analyzed using an adaptation of rhetorical structure theory.

Results: In the studied data, VSN members tweeted 12,677 times within conversations, compared to their 37,587 lone tweets. Their conversations were shorter than those in the comparison corpus (P < 0.0001), and they were involved in fewer multilogues (P < 0.0001).

Conclusion: While there is diversity among organizations, most were tied to the pre-social media broadcast model. In the future, they should try to converse more, rather than tweet more, and embrace best practices in risk communication.

Webpage: https://www.cambridge.org/core/journals/disaster-medicine-and-public-health-preparedness/article/structure-of-tweets-about-vaccine-safety-between-health-organizations-experts-and-the-public-analyzing-risk-communication-conversations/EE76CCEEFD82AF76024CEC503CE069B9

Bibliographic details:

Gesser-Edelsburg, A., Shahbari, N. A. E., Cohen, R., Halavi, A. M., Hijazi, R., Paz-Yaakobovitch, G., & Birman, Y. (2019). Differences in perceptions of health information between the public and health care professionals: nonprobability sampling questionnaire survey. Journal of medical Internet research, 21(7), e14105.

Abstract:

Background: In the new media age, the public searches for information both online and offline. Many studies have examined how the public reads and understands this information but very few investigate how people assess the quality of journalistic articles as opposed to information generated by health professionals.

Objective: The aim of this study was to examine how public health care workers (HCWs) and the general public seek, read, and understand health information and to investigate the criteria by which they assess the quality of journalistic articles.

Methods: A Web-based nonprobability sampling questionnaire survey was distributed to Israeli HCWs and members of the public via 3 social media outlets: Facebook, WhatsApp, and Instagram. A total of 979 respondents participated in the online survey via the Qualtrics XM platform.

Results: The findings indicate that HCWs find academic articles more reliable than do members of the general public (44.4% and 28.4%, respectively, P<.001). Within each group, we found disparities between the places where people search for information and the sources they consider reliable. HCWs consider academic articles to be the most reliable, yet these are not their main information sources. In addition, HCWs often use social networks to search for information (18.2%, P<.001), despite considering them very unreliable (only 2.2% found them reliable, P<.001). The same paradoxes were found among the general public, where 37.5% (P<.001) seek information via social networks yet only 8.4% (P<.001) find them reliable. Out of 6 quality criteria, 4 were important both to HCWs and to the general public.

Conclusions: In the new media age where information is accessible to all, the quality of articles about health is of critical importance. It is important that the criteria examined in this research become the norm in health writing for all stakeholders who write about health, whether they are professional journalists or citizen journalists writing in the new media.

Webpage:  https://www.jmir.org/2019/7/e14105