מחקר זה מתמקד בשינויים במשתני המחקר: חוסן, מדדי התמודדות חיוביים ושליליים במדידות חוזרות שנערכו במהלך מלחמת "חרבות ברזל". להלן ארבעה דו"חות ראשונים של המחקר:

קמחי, ש., מרציאנו, ה. אשל, י., קאים, א. ועדיני, ב. (אפריל 2024). חוסן ומדדי התמודדות - בעקבות התקיפה האיראנית: מדידת אורך רביעית

קמחי, ש., אשל, י., מרציאנו, ה. ועדיני, ב. (אוקטובר 2023). חוסן האוכלוסייה במדינת ישראל בשבוע הראשון של מלחמת "חרבות ברזל "

קמחי, ש., אשל, י., מרציאנו, ה. ועדיני, ב. (נובמבר 2023). חוסן האוכלוסייה ומדדי התמודדות - מדידת אורך שנייה, לאחר שבעה שבועות של המלחמה בעזה

קמחי, ש., אשל, י., מרציאנו, ה., קאים, א. ועדיני, ב. (ינואר 2024) חוסן האוכלוסייה ומדדי התמודדות לאורך שלוש מדידות חוזרות במהלך המלחמה הנוכחית

לפרסומים קודמים, ראו:

קמחי, ש. ושמאי, מ, (2006). חוסן קהילתי כבולם תגובות לחץ: תגובות תושבי הצפון ליציאת צה"ל מלבנון. סוגיות חברתיות בישראל (1) 152-170

דו"חות מחקר

קמחי, ש., מרציאנו, ה., אשל, י., (2018). מדד החוסן לישראל – יוני 2018

קמחי, ש., מרציאנו, ה., אשל, י.ת (2019). מחקר החוסן במועצה האזורית גליל עליון

קמחי, ש., עדיני, ב., מרציאנו, ה., אשל, י., (2019). מדד החוסן בעקבות סבב "חגורה שחורה"

קמחי, ש., מרציאנו, ה., אשל, י., עדיני, ב., (2020). חוסן בימי קורונה

קמחי, ש., מרציאנו, ה., אשל, י., עדיני, ב., (2020). חוסן ודחק בימי קורונה במועצה האזורית גליל עליון

קמחי, ש., מרציאנו, ה., אשל, י., עדיני, ב., (2020). חוסן ודחק בימי קורונה ביישוב ביהודה ושומרון

קמחי, ש., מרציאנו, ה., אשל, י., עדיני, ב., (2020). ישראל בעקבות ההתפרצות המחודשת של מגפת הקורונה: ירידה בחוסן

קמחי, ש., מרציאנו, ה., אשל, י., עדיני, ב., (2020). חוסן ודחק במגפת הקורונה: מדידת אורך שלישית

קמחי, ש., מרציאנו, ה., אשל, י., עדיני, ב., (2021). חוסן, מיטביות ודחק במגפת הקורונה לאורך ארבע מדידות אורך

קמחי, ש., מרציאנו, ה., אשל, י., עדיני, ב., (2021). חוסן, דחק ומיטביות בסיום סבב לחימה "שומר החומות"

Bibliographic details

Vigoda-Gadot, E., & Levitats, Z. (2024). Like a bridge over troubled water: Wellbeing and trust in governance during turbulent times. International Review of Administrative Sciences.

Abstract

The COVID-19 pandemic extended interest in the relationships between citizens and governments in turbulent times of crises and emergencies. While the pandemic generated a critical existential threat to the lives of many, it also had a significant effect on the quality of life and on the wellbeing of even larger populations.

This paper deals with the relationship between the wellbeing of citizens and three types of trust in governance (i.e. trust in political institutions, trust in public administration, trust in enforcement institutions) during the pandemic. We aim at advancing knowledge on both wellbeing and trust during crises, and more specifically on direct and indirect patterns of these important relationships. To do so, we suggest alternative models and a series of hypotheses aimed at examining them empirically. Two datasets on Israeli citizens are used. They were collected over two points in time during the heat of the pandemic and toward its decline and end (Study 1/t1; N = 1026 and Study 2/t2; N = 3024) and largely represent major sectors and ethnicities in the population.
The findings generally support a positive relationship between wellbeing and trust,but more importantly indicate that during crisis, trust in public administration and enforcement institutions mediates the relationship between wellbeing and trust in political institutions. We thus argue that the public service may act as a bridge between citizens’ wellbeing and political trust. In our view, the findings testify to the complexity of the wellbeing–trust relationship, especially in challenging times. Implications and directions for future studies are suggested.

Link: https://doi.org/10.1177/00208523231221971

Mary Picard (2018): Disaster management, risk reduction and Bibliographic details:Bibliographic details:Bibliographic details:Bibliographic detailsBibliographic detailsBibliographic details:

Picard, M. (2017). Disaster management, risk reduction and international disaster response laws in the Commonwealth. Commonwealth Law Bulletin, 43(3-4), 403-437.

Abstract:

This paper considers the existence and use of disaster risk management laws across the Commonwealth. It commences by considering approaches to risk management and disaster response. It reviews international and regional disaster law, policy and tools. The paper examines national disaster risk management laws through the lens of a typology of laws, based on the complexity and scope of the disaster risk reduction and response system. It makes recommendations for Commonwealth countries relating to review of disaster laws, implementation of international frameworks, and the inclusion of disaster risk reduction, recovery, climate change, quality standards and the prevention of sexual and gender-based violence in disaster laws.

Webpage:

https://doi.org/10.1080/03050718.2017.1439362To link to this article: https://doi.org/10.1080/03050718.2017.1439362

Bibliographic details:

Waismel-Manor, Israel and Bar-Siman-Tov, Ittai and Rozenberg, Olivier and Levanon, Asaf and Benoît, Cyril and Ifergane, Gal, COVID-19 and Legislative Activity: A Cross-National Study (July 2, 2020). Bar Ilan University Faculty of Law Research Paper No. 20-12.

Abstract:

Insufficient attention has been given to studying a vital organ jeopardized by COVID-19: legislatures. Legislatures across the globe have been shut down or limited due to COVID-19. In a comprehensive multidisciplinary study, exploring legislatures across 159 countries, we show that there is no causal relation between the severity of COVID-19 and limitations on legislatures’ operation. This suggests that legislatures are at risk of being shut down either due to unfounded fear from COVID-19 or as an excuse for silencing legislatures. We find that legislatures in healthy democracies are relatively immune to this risk, while those in frail democracies and authoritarian regimes are more at risk of becoming casualties of COVID-19. In partially free countries, the use of technology can mitigate this risk.

Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=3641824 or http://dx.doi.org/10.2139/ssrn.3641824

פרטים בבליוגרפיים

זייצ'יק, דניאל, בן-גל, מיכל ושמואלי, דבורה (2024). הזדמנות להתחדשות: סקירת ידע על שיקום חברתי-אקולוגי. אקולוגיה וסביבה 15(1).

 תקציר:

המאמר הנוכחי סוקר ספרות מדעית וידע על המושג שיקום חברתי-אקולוגי. בתוך כך, הוא מדגיש את החשיבות של בחינה מערכתית, הכוללת את הקהילה האנושית יחד עם המערכת הטבעית בתהליכי שיקום, ומסביר את המאפיינים והחשיבות של חוסן חברתי-אקולוגי. הקשר בין שיקום לחוסן הוא במעגל של היזון חוזר: החוסן משפיע על הצלחתו של השיקום, ותהליך השיקום קובע את חוסנה של המערכת ומשפיע על עתידה. בספרות זוהו שלושה מרכיבים שקיימים לפני האסון ומשפיעים על הצלחת תהליך השיקום שאחריו: פיתוח ידע, נתונים ותוכניות; ממשל מסתגל ואפקטיבי; כְּלִילָה (inclusion – ההפך מהדרה) חברתית. תהליך השיקום לאחר אסון יכול לשמש חלון הזדמנויות להתחדשות ולהטמעת שינויים לטובת המערכת החברתית-אקולוגית לטווח הארוך. במאמר מתוארים התנאים להבשלת חלון ההזדמנויות וכן היתרונות הטמונים בשיקום חברתי-אקולוגי. לצידם מובאות דוגמאות אקטואליות בהקשר של שיקום הנגב המערבי.

קישורים:  https://magazine.isees.org.il/?p=58045

https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=4868952