National Knowledge and Research Center for Emergency Readiness -

All partners logo eng

Svensson-Mccarthy, A. (1998), The international law of human rights and states of exception, Martinus Nijhoff Publishers.

Abstract:

This study demonstrates the extensive protection that international law provides to human rights even in the most serious of emergencies when they are particularly vulnerable. Based on a meticulous analysis of preparatory works and practice under the International Covenant on Civil and Political Rights, as well as the American and European Conventions on Human Rights, and with a special chapter on the International Labour Organisation's approach to international labour standards and emergencies, this book shows that respect for the rule of law and the concept of a democratic society are controlling parameters in any valid limitation on the enjoyment of human rights. It further shows that respect for human rights and the operation of institutions such as the Legislature and Judiciary are crucial to enabling societies to address and eventually remedy the root causes of emergency situations. The study recommends possible directions for the development of case law and suggests some practical means to help ensure that international legal requirements are in fact respected in emergencies.

Published in Items

Secretary-General, U. N. The Rule of Law and Transitional Justice in Conflict and Post-Conflict Societies: Report of the Secretary-General, UN Doc. S/2004/616 (Aug. 23, 2004).

Abstract:

Recent years have seen an increased focus by the United Nations on questions of transitional justice and the rule of law in conflict and post-conflict societies, yielding important lessons for our future activities. Success will depend on a number of critical factors, among them the need to ensure a common basis in international norms and standards and to mobilize the necessary resources for a sustainable investment in justice. We must learn as well to eschew one-size-fits-all formulas and the importation of foreign models, and, instead, base our support on national assessments, national participation and national needs and aspirations. Effective strategies will seek to support both technical capacity for reform and political will for reform. The United Nations must therefore support domestic reform constituencies, help build the capacity of national justice sector institutions, facilitate national consultations on justice reform and transitional justice and help fill the rule of law vacuum evident in so many post-conflict societies.

Justice, peace and democracy are not mutually exclusive objectives, but rather mutually reinforcing imperatives. Advancing all three in fragile post-conflict settings requires strategic planning, careful integration and sensible sequencing of activities. Approaches focusing only on one or another institution, or ignoring civil society or victims, will not be effective. Our approach to the justice sector must be comprehensive in its attention to all of its interdependent institutions, sensitive to the needs of key groups and mindful of the need for complementarity between transitional justice mechanisms. Our main role is not to build international substitutes for national structures, but to help build domestic justice capacities.

In some cases, international or mixed tribunals have been established to address past crimes in war-torn societies. These tribunals have helped bring justice and hope to victims, combat the impunity of perpetrators and enrich the jurisprudence of international criminal law. They have, however, been expensive and have contributed little to sustainable national capacities for justice administration. The International Criminal Court offers new hope for a permanent reduction in the phenomenon of impunity and the further ratification of its statute is thus to be encouraged.

But while tribunals are important, our experience with truth commissions also shows them to be a potentially valuable complementary tool in the quest for justice and reconciliation, taking as they do a victim-centred approach and helping to establish a historical record and recommend remedial action. Similarly, our support for vetting processes has shown them to be a vital element of transitional justice and, where they respect the rights of both victims and the accused, key to restoring public trust in national institutions of governance. Victims also benefit from well-conceived reparations programmes, which themselves help ensure that justice focuses not only on perpetrators, but also on those who have suffered at their hands. Strengthening United Nations support in all these areas will require efforts to enhance coordination among all actors, develop our expert rosters and technical tools and more systematically record, analyse and apply these lessons in Security Council mandates, peace processes and the operations of United Nations peace missions.

https://www.un.org/ruleoflaw/files/2004%20report.pdf

Published in Items

Zwitter, A. (2012). The Rule of Law in Times of Crisis A Legal Theory on the State of Emergency in the Liberal Democracy. Archiv für Rechts-und Sozialphilosphie98(1), 95-111.

Abstract:

This article aims to contribute to the theoretical discussion about the rule of law and about its definition by looking at situations where the rule of law is put to the test – states of emergency. States of emergency and laws of exception have specific characteristics, one fundamental characteristic being that legislative power is shifted to the executive – in other words, democracies become less democratic. By analysing the principle of the rule of law in conjunction with the nature of emergencies and the structure of states of emergency, their interconnection will become more transparent. It will logically demonstrate that rules regarding states of exception concern only liberal democracies and that the rule of law has to continue its rule also within times of crisis. I will argue that there is no democracy without a conception of the rule of law. The rule of law only works in democracies and is therefore inapplicable to authoritarian regimes. Having established that, this article adds to the legal-theoretical understanding of the rules of emergency powers by elaborating them on the basis of the concepts democracy, rule of law and separation of powers.

The Rule of Law in Times of Crisis: A Legal Theory on the State of Emergency in the Liberal Democracy

Published in Items

Tamanaha, B. Z. (2004). On the rule of law: History, politics, theory. Cambridge University Press.

Abstract:

The rule of law is the most important political ideal today, yet there is much confusion about what it means and how it works. This 2004 book explores the history, politics, and theory surrounding the rule of law ideal, beginning with classical Greek and Roman ideas, elaborating on medieval contributions to the rule of law, and articulating the role played by the rule of law in liberal theory and liberal political systems. The author outlines the concerns of Western conservatives about the decline of the rule of law and suggests reasons why the radical Left have promoted this decline. Two basic theoretical streams of the rule of law are then presented, with an examination of the strengths and weaknesses of each. The book examines the rule of law on a global level, and concludes by answering the question of whether the rule of law is a universal human good.

On the Rule of Law

Published in Items

Whittington, K. E. (2001). Yet Another Constitutional Crisis. Wm. & Mary L. Rev.43, 2093.

Abstract:

The recent presidential impeachment and the postelection controversy each led many to fear that the United States had either already entered or was about to enter a constitutional crisis. Such concerns seem overwrought. This Article will use those events as a foil for examining the nature of constitutional crises. The Article will distinguish two types of constitutional crises and consider several potential crises in American history, clarifying how crises occur and how they can be averted. Constitutional crises in the United States are rare in large part because of the robustness of the country's informal constitutional practices, reasonably good constitutional design, and relatively limited political disagreement.

Yet Another Constitutional Crises

Published in Items

ברק ארז, ד. (2012). "חוקה למצבי חירום". בתוך: אשר גרוניס, אלעזר ריבלין ומיכאל מוסה קריאני (עורכים) ספר שלמה לוין. אלון הוצאה לאור, עמודים 696-671.

חוקה למצבי חירום

Published in Items

הבר, א. וז'רסקי, ט. (2017). דרכי ההגנה על תשתיות חיוניות במרחב הסייבר בישראל. משפט וממשל יח תשע"ז. ע' 2.

תקציר:

העידן הדיגיטלי הביא עימו סיכונים רבים ומגוּונים. כך, למשל, מתקפת סייבר עלולה לפגוע לשבש את תפקודה התקין של מדינה באמצעות פגיעה בתשתיות אשר חיוניות לתפקודה. פגיעות או שיבושים בתשתיות חיוניות אלה עלולים לגרום נזקים כלכליים,חברתיים וסביבתיים נכבדים, ואף פגיעות אפשריות בנפש. אם בעבר היו האיומים שנשקפו לתשתיות חיוניות פיזיים בעיקרם, כיום,בעידן הטכנולוגי, נוסף מימד חדש שכרוך בסיכונים רבים נוספים,ועל מפעילי תשתיות אלה להתמודד עימם.ההכרה הפורמלית באיומים הללו באה לידי ביטוי במדינת ישראל בשנת 2002 , עם הקמתה של הרשות הממלכתית לאבטחת מידע.רשות זו מופקדת על מדיניות האבטחה וההגנה של אותם גופים שהחוק מגדיר כתשתיות חיוניות. במילים אחרות, ישראל בחרה להטיל את האחריות להגנה על תשתיות חיוניות בישראל על גוף ייעודי של שירות הביטחון הכללי, המעביר הנחיות מחייבות למפעילות התשתית. לעומת זאת, מעצבי מדיניות רבים בעולם נקטו גישות מתערבות פחות להגנה על התשתיות החיוניות במדינותיהם מפני מתקפות סייבר, כגון הסדרה וולונטרית המבוססת בעיקרה על שיתוף מידע ו/או שיתוף פעולה בין מפעילי התשתיות החיוניות לבין -הממשל. איזה מן המודלים הללו הינו המודל המיטבי להגנה על תשתיות חיוניות? האם המודל הישראלי מתערב יותר מדי בפררוגטיבה הניהולית של חברות פרטיות או שמא התערבות זו הכרחית כאשר עסקינן בתשתיות חיוניות? האם יש לבחון הסדרים חדשים בעידן הדיגיטלי להגנה על תשתיות חיוניות מפני מתקפות סייבר? אלה חלק מהשאלות העומדות בבסיסו של מחקר זה.מאמר זה מבקש לבחון מודלים של הגנה על תשתיות חיוניות מפני מתקפות סייבר, תוך התמקדות במודל הישראלי. הוא פותח בהגדרות וטקסונומיות של הגנה על תשתיות חיוניות. לאחר מכן -המאמר סוקר את המודל הישראלי להגנה על תשתיות חיוניות מפני מתקפות סייבר, תוך השוואה בינו לבין מודלים שננקטו במדינות אחרות. מכאן המאמר פונה לדיון ביקורתי במודלים של אסדרה, ומבחין בין מודל אסדרתי מצומצם אשר מסתפק בדרישות –להעברת מידע, במתן תמריצים, ובגרסתו הקיצונית ביותר בהטלת חובות ואחריות בדיעבד לבין מודלים אגרסיביים יותר, אשר –מכתיבים מראש את דרך ההתמודדות עם איום זה. בחינה זו מובילה למסקנה כי המודל שננקט בישראל מעניק כוח רב מדי בידי המדינה בכל הנוגע בעיצובה של מדיניות הגנת הסייבר של מגזרים רבים ומגוּונים, מה גם שהוא אינו בהכרח נכון ויעיל. עקב כך המאמר -מציע לצמצם את המודל הישראלי אשר מנחה את מפעילי –התשתיות מראש כיצד ראוי לפעול למקרים מיוחדים, וכן בוחן –כמה מנגנונים אחרים להבטחת רמה נאותה של הגנת סייבר.מאמר זה חשוב בעת הזו לנוכח איום הסייבר ההולך ומתהווה,ולנוכח העובדה שמדינת ישראל בוחנת כיום מחדש את ההסדר -הקיים, ואף הקימה במסגרת זאת רשות לאומית להגנה אופרטיבית בסייבר וכן מטה סייבר, אשר עשויים להוות תפנית משמעותית בגישתה של המדינה להגנה על תשתיות חיוניות מפני מתקפות סייבר. לאחרונה ממש אף שונה החוק המרכזי העוסק בעניין זה בשינוי זמני אשר עשוי ליהפך לקבוע. לפיכך המאמר מבקש להציע ארגז כלים והמלצות למעצבי המדיניות בישראל בבואם לדון במודלים חדשים להגנה על תשתיות חיוניות בישראל.

דרכי ההגנה על תשתיות חיוניות במרחב הסייבר בישראל

Published in Items

הופנונג, מ. (1991). ישראל- בטחון המדינה מול שלטון החוק 1948-1991. ירושלים: הוצאת נבו.

 

Published in Items

Title of research:

כהן, מ. (1998). מעשי טלאים בדיני החירום. משפטים כ"ט, תשנ"ט ע' 623-688.

תקציר

מאמר זה עוסק בתופעה שתכונה להלן ״תחיקת טלאים״, כפי שהיא משתקפת בדיני החירום הישראליים. תחיקת טלאים קיימת כאשר המחוקק או מחוקק המשנה חורגים ממסגרת דין קיימת, בעלת גבולות מוגדרים, באמצעות קביעת הסדר מקביל ומבלי לבטל את תחולתה או את תחולתה האפשרית של המסגרת הקודמת. תופעה כזו קיימת בדיני החירום הישראליים כבר היום. במאמר ייטענו שלוש טענות: לפי הטענה הראשונה, התופעה של תחיקת טלאים בדיני החירום היא פסולה וכרוכות בה כמה סכנות. הראשונה שבהן היא הסכנה לקביעת הוראות מחמירות מדי בלהט האירועים שיצרו לכאורה את הצורך בחקיקה הנוספת. לכך נוספות הסכנות של הימנעות מעדכון ומעריכת רפורמות כלליות בדיני החירום, ושל התגברות הנטייה לפעול לחלוטין מחוץ למסגרת החוק, בהנחה שפעולה כזו תאושרר בדיעבד. על כל אלה נוספת הסכנה הכללית הכרוכה תמיר בחוסר הוודאות הנובע מריבוי הוראות חקיקה בעלות תחולה חופפת. הטענה השנייה שתיטען במאמר היא שכל רשויות המדינה בישראל — המחוקק, מחוקק המשנה ובתי־המשפט — לא פסלו עד כה את התופעה של תחיקת טלאים, וזו קיימת גם היום, אם גם במידה מועטת יחסית, לאוד הגמישות בהפעלת הסדר התקנות לשעת חירום. הטענה השלישית היא שדווקא ההסדר החדש שבחוק יסוד: הממשלה, הקובע הגבלות על הפעלת הסמכות להתקנת תקנות לשעת חירום, עלול להגביר אח הנטייה לתחיקה טלאים בתחום דיני החירום באמצעות חקיקה או התקנת תקנות מחוץ למסגרת ההסדר החדש. בהמשך המאמר יוצע מבנה רצוי של דיני חירום, המכוון למנוע מצב של ריבוד הוראות. בצידה של מסגרת כללית להתקנת תקנות לשעת חירום, יש לקיים קבוצה של חוקים המסדירים סוגיות ספציפיות, כגון מעצרים מינהליים והתגוננות אזרחית. כל אלה ראוי שיוכרו בהסדרים ממצים. השאלה, כיצד ניתן להגביל את התרחבותה של חקיקת הטלאים, תיבחן לאחר מכן. למרות ההכרה במגבלות הביקורת השיפוטית בעת חירום של ממש, תיתן האפשרות להכיר בהסדרי החירום כהסדרים ממצים ולהפעיל בכל זאת כלים נוספים של ביקורת שיפוטית. כן ייבחנו האנומליות — הטעונות תיקון — הנובעות מניסוח לא אחיד של חוקי היסוד, ההטלאה על דרך של חקיקת משנה, האפשרות לקביעת ההוראות המתאימות בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה והמודעות השלטונית והציבורית לסכנות שבהטלאה.

מעשי טלאים בדיני בחירום

Published in Items

אמנון רייכמן, עלי זלצברגר, גד ברזילי, דבורה שמואלי, ענת קבילי, אילנה גימפלסון, טליה שוורץ, מיכל בן גל, גיא לוריא ויונתן אורפלי

מרכז מינרבה לחקר שלטון החוק במצבי קיצון

משפט ומצבי חירום: מבט משווה

Published in Items