מהם המאפיינים של רשויות מקומיות שצלחו את המשבר בהצלחה יחסית? למידה מהצלחות: כיצד הן עשו זאת? מה ניתן ללמוד מכך לגבי משברים אחרים ועתידיים? 

25.1.2023  | 16:00- 17:30  |  ZOOM

מנחה: פרופ' דבורה שמואלי, ראש המרכז

מגיבים:

בצלאל טרייבר - ראש רשות החירום הלאומית לחירום (רח"ל) לשעבר 

משה קונינסקי - ראש העיר כרמיאל

דרור שלו - מנהל אגף חירום בעיריית חולון

אמיר רייסמן - מנהל אזור הצפון של הקואליציה הישראלית לטראומה

ד"ר שי בן יוסף - חבר בועדת ההיגוי של המרכז ומומחה לחוסן, קהילות ומצבי חרום

הקלטת הארוע זמינה ביוטיוב כאן

הארוע גם שודר חי בפייסבוק

קישור לדוח המחקר

תקציר 
מגפת הקורונה, ה-19-COVID, שינתה את צורת החיים של אנשים ברחבי העולם. בישראל, ההתמודדות עם המשבר הייתה בכל הרמות: לאומית, מקומית, קהילתית, ארגונית, משפחתית ואישית. למרות המדיניות הדומיננטית שנקבעה ברמה הלאומית, כגון סגרים, סגירת ענפי הכלכלה, הגבלות על תנועה, והנחיות להתנהלות אישית, נשאר מקום רב לרמה המקומית לעצב את תגובתה למשבר ולהשפיע על חווית תושביה. מחקר זה בוחן את התנהלות הרשויות המקומיות בישראל במהלך משבר הקורונה. משבר הקורונה טומן בחובו אתגרים רבים: בריאותיים, חברתיים, כלכליים וניהוליים, עימם נדרשו להתמודד כל גופי השלטון. לאור התפקיד המרכזי של השלטון המקומי בטיפול באוכלוסייה בעתות חירום, חשוב להבין את אופני הפעולה של הרשויות המקומיות ותפקודן במהלך משבר הקורונה. לפיכך, מחקר זה בוחן מהם הגורמים אשר סייעו לרשויות מקומיות להציג תפקוד מוצלח וביצועים גבוהים בהתמודדות עם משבר הקורונה, ולחילופין, מהם החסמים אשר עיכבו רשויות מקומיות וגרמו לביצועים ירודים בהתמודדות עם המשבר.
שאלת המחקר המרכזית שעמדה בבסיס המחקר היא 'מהם המאפיינים המבניים, הממשליים והניהוליים שעודדו או הקשו על התמודדות מיטבית ברמה המוניציפאלית, עם משבר הקורונה המתמשך, המשולב (בריאותי-חברתי-כלכלי), רב-הפנים ורווי אי-הוודאות'? שאלה זו נבחנה באמצעות שילוב של שיטות מחקר כמותניות ואיכותניות. כך, זוהו מקרי הצלחה של רשויות מקומיות שפעלו באופן מיטבי על פי מדדי בריאות. ואכן, נמצא קשר בין מאפייני הרשויות המקומיות למידת ההצלחה וכן הוסקו מסקנות בנוגע לאסטרטגיות, לגישות ולכלים המרכזיים בעזרתם פעלו הרשויות המקומיות.
חשיבות המחקר
משבר הקורונה העולמי שהחל בשנת 2020 ונמשך עד עתה (נובמבר 2022), שינה לעד, בין השאר, את פני החברה, המנהל הציבורי, הרשויות המקומיות והקהילות, בהיבטים רבים, כמעט בכל נקודה על פני הגלובוס. למחקר זה חשיבות כפולה: יישומית ותיאורטית. מבחינה יישומית, המחקר גובש, בוצע ונכתב מנקודת מוצא המניחה כי משבר הקורונה, אינו המשבר רחב-ההיקף, המתמשך, האחרון עמו נתמודד. משברים גלובאליים, סביבתיים, חברתיים, בריאותיים, כלכליים, ביטחוניים, פוליטיים, זהותיים ואחרים ימשיכו לפקוד, ככל הנראה, רשויות מקומיות וקהילות ואולי אף בתכיפות ובעוצמה גדולים יותר מאשר בעבר. לכן, המחקר הנוכחי עשוי לשמש באופן מעשי כר פורה לגיבוש תובנות ומקור ללמידה מהצלחות ומטעויות, ומכאן, הוא עשוי לשמש השראה לתיקון, שיפור לצד שימור, וחיקוי של התנהלות, קבלת החלטות ומנהיגות מקומית ראויה. מקבלי החלטות ומעצבי מדיניות, רגולטורים, מנהלים ציבוריים, מנהיגים מקומיים, חוקרים וסטודנטים רבים ברמות ממשל שונות ומדיסציפלינות שונות יגלו עניין וימצאו ערך במחקר זה, אשר יש בו פוטנציאל לשפר את איכות החיים המוניציפליים בישראל ואף בעולם, לסייע בהתמודדות עם ניהול משברים בריאותיים מתמשכים, לסייע בניצול משאבים ציבוריים וחשוב מכל, לחסוך בחיי אדם. מחד גיסא, כל משבר הוא ייחודי. מאידך גיסא, דפוסי ממשל, שלטון, דמוקרטיה ויחסי גומלין בין הללו לבין עצמם ובינם לבין התושבים הם דפוסים שמתעצבים, מתקיימים ומתקבעים לאורך זמן רב ולכן הם ימשיכו להשפיע על משברים עתידיים. מבחינה תיאורטית, למחקר זה חשיבות ותרומה לחקר ניהול משברים (Emergency management and disaster risk reduction) ולחקר ביצועים של רשויות מקומיות ורשתות מקומיות לאורך ניהול משבר מתמשך, תחומים אשר נחקרו בעבר אם כי משבר הקורונה, בשל אופיו ועוצמתו הייחודיים, מצריך דיון ובחינה מחודשת שלהם.