Funded by: National Knowledge and Research Center for Emergency Readiness

Researchers: Yonat Rein-Sapir, Danielle Zaychik, Eran Feitelson, Deborah Shmueli, Eli Salzberger, Pnina Plaut  Alex Altshuler and Michal Ben-Gal

This study examines the various implications of the events of October 7 and the war that followed on various aspects of the lives of residents in Israel and their resilience, while using the concept of "well-being" as a tool to examine the quality of life of the population - both in the personal and social aspects. The conceptualization of well-being in the study is based on previous research[1], that studied the implications of COVID-19 on well-being. It included several aspects, corresponding to the components of the OECD's well-being indicators, including: physical and mental health, civic engagement, economic status, social connections, personal security, work-life balance, and subjective well-being, assessed by questions based on the Satisfaction with Life Scale (SWLS).

[1] Feitelson, E.et al. (2022). The effects of COVID-19 on wellbeing: Evidence from Israel. Sustainability, 14(7), 3750.

צוות המחקר: יונת ריין-ספיר, דבורה שמואלי, ערן פייטלסון, עלי זלצברגר, פנינה פלאוט, דניאל זייצ'יק, אלכס אלטשולר ומיכל בן-גל

מחקר זה בוחן את מגוון השלכות אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה שאחריהם על היבטים שונים של חיי התושבים בישראל וחוסנם, תוך שהוא עושה שימוש במושג ה"שלומוּת" (well-being) ככלי לבחון את איכות החיים של האוכלוסיה – הן בהיבט האישי והן בהיבט החברתי. ההמשגה של שלומוּת במחקר מתבססת על מחקר קודם שבחן את השלכות מגיפת הקורונה על השלומות[1], וכוללת מספר תחומים, בהתאם למרכיבי מדדי השלומות של ארגון ה- OECD, וביניהם: בריאות פיזית ונפשית, מעורבות אזרחית(civic engagement) , מצב כלכלי, קשרים חברתיים, ביטחון אישי, איזון בית-עבודה וכן הערכת שלומות סובייקטיבית שנבחנה על ידי שאלות מסקאלת שביעות הרצון מהחיים  Satisfaction with Life Scale (SWLS) .

תוצאותיו הראשוניות של סקר שנערך ביולי 2024 מראות שעל אף שאירועי ה-7 באוקטובר פגעו באופן ישיר רק בחלק מצומצם מהאוכלוסייה, מרבית הציבור חש שנפגע מהאירועים. ממצא נוסף הוא שלצד דיווח עצמי על רמות גבוהות של חוסן אישי, המשיבים דיווחו גם על קושי משמעותי בהתמודדות עם האירועים המחרידים והמלחמה שבאה לאחריהם. בנוסף מעניין, שהמשיבים שדיווחו על הירידה המשמעותית ביותר במידת השלומות הסובייקטיבית שלהם אינם דווקא אלו שסבלו מפגיעה ישירה באירועי ה-7.10 והמלחמה, אלא כאלה שדיווחו על פגיעה במצב הכלכלי, החברתי והנפשי שלהם.

את התוצאות אנו משווים להשפעות של משבר אחר – מגפת הקורונה. ההשערה היא שבשונה ממגיפה כלל ארצית שבה כולם נפגעו מאמצעים בהם נקטה הממשלה, במלחמה יושפעו יותר מי שנפגעו פיזית באופן אישי. תוצאות ראשוניות מראות שההדים של המלחמה הביאו להשפעות נרחבות על כלל החברה. המחקר דן בסיבות אפשריות לכך ובמשמעויות שלו להיערכות לאסונות.

[1] Feitelson, E.et al. (2022). The effects of COVID-19 on wellbeing: Evidence from Israel. Sustainability, 14(7), 3750.

מחברים: רן קוטנר, מיכל בן-גל, ראסם ח'מאיסי ודבורה שמואלי

מרכז מינרבה לחקר שלטון החוק במצבי קיצון באוניברסיטת חיפה, המרכז היהודי ערבי בגבעת חביבה והמרכז היהודי ערבי באוניברסיטת חיפה

אפריל 2018

מטרתו של הפרויקט היא יצירת שיתוף פעולה ערבי-יהודי לצורך פיתוח פרוטוקולים ונהלים שיסייעו לתיאום פעולות בין רשויות יהודיות וערביות וגופים רלוונטיים בישראל - לפני, תוך כדי ואחרי מצבי קיצון. ישראל הינה חברה מפולגת בה חש הציבור הערבי מנוכר, ומצוי מאחור בתחומים שונים - ביניהם בתחום ההיערכות למצבי קיצון ולשעת חירום. מוכנות למצבי קיצון היא אינטרס משותף לשתי האוכלוסיות – היהודית והערבית, בין אם מדובר במוכנות לאסונות טבע, לאסונות הנובעים מסיכונים ביטחוניים (לדוגמא, מלחמות) או ממצבי משבר כלכלי/חברתי. מכאן, שיתוף פעולה בין ערבים ליהודים לצורך היערכות למצבי קיצון יכול לסייע לא רק לשיפור המוכנות לאסונות, אלא גם לטיפוח הלכידות האזורית ולפיתוח יחסים חברתיים משופרים בין האוכלוסיות. נכון לעכשיו, לא קיימים פרוטוקולים או נהלים ברורים אשר יסייעו לרשויות ולבעלי תפקידים לנהל מצבי קיצון בעזרת שיתופי פעולה – בין אם בתוך קבוצות האוכלוסיה, ובין אם בין הקבוצות.

דו"ח זה מתמקד באזור ואדי עארה, אשר לעיתים סובל מהסלמה מהירה וחריפה ביחסים בין יהודים וערבים. הדו"ח בוחן גם את האפשרות לראות בהיערכות יהודית-ערבית משותפת למצבי קיצון כדרך להקטין את הסיכון לאוכלוסיה הנובע ממצבי קיצון המתפתחים הן מאסונות טבע והן מאירועים רגישים כאלה. הפרויקט שואף לספק בסיס לניהול בונה של קונפליקטים ולהתמודדות משותפת עם מתיחות הנוצרת סביב מצבי קיצון כאשר אלה צצים ועולים.

לחצו כאן לקריאת הדו"ח