פרופ' פנינה פלאוט ופביאן ישראל מהטכניון; פרופ' ערן פייטלסון ודר יונת ריין ספיר מהאוניברסיטה העברית בירושלים; פרופ' עלי זלצברגר, פרופ' דבורה שמואלי, דר' אלכס אלטשולר, דר' דניאל זייצ'יק ודר' מיכל בן גל מאונ' חיפה
תקציר:
ניתוח השפעות מגיפת הקורונה מתבסס לרוב על השלכות בריאותיות (כגון מספר חולים ומתים) וכלכליות (השפעות על התוצר הלאומי הגולמי -תל"ג). עם זאת ברור לכל שלמגיפה ישנן השלכות רבות נוספות - סביבתיות חברתיות ואישיות כגון השפעות על יחסים חברתיים ולחץ נפשי. היום כבר ברור שהתל"ג אינו מספק כמדד לבחינת איכות חיים כלכלית, וקימת נטייה גוברת להשתמש במערכת מדדים מורכבת יותר לצורך קבלת החלטות מדיניות. כך, במדינות ה OECD פותחה ב-2017 מערכת של 39 מדדי שלומוּת (well-being) והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל מפרסמת מאז 2016 דו"ח שנתי על "איכות החיים קיימות וחוסן לאומי בישראל", המבוסס על כ- 114 מדדים ב-11 תחומים (איכות התעסוקה, ביטחון אישי, בריאות, דיור ותשתיות, חינוך, השכלה וכישורים, מעורבות אזרחית וממשל, סביבה, רווחה אישית וחברתית, רמת חיים חומרית, פנאי, תרבות וקהילה וטכנולוגיות המידע .
מטרתו של מחקר זה היא לזהות את מדדי השלומוּת המושפעים ממשבר הקורונה ומשפיעים עליו, לבחון השפעות אלה בישראל, לזהות כלי מדיניות שיש ביכולתם להפחית את ההשפעות השליליות ולגבש "חבילות מדיניות" שיאפשרו להתמודד עם החיים בצל הקורונה. החלק הראשון של המחקר נערך בשיתוף עם (IIASA (International Institute for Applied Systems Analysis במסגרת ההסכם בין ממשלת ישראל ל-IIASA ובו אובחנו ההשפעות האפשריות בסיוע ניתוח מערכות.
המחקר הנוכחי בא לבחון את ההשפעות באופן אמפירי. הוא מתבסס על סקר אמפירי אשר בחן קבוצה נבחרת של מדדים לפני משבר הקורונה ולאחריו, ומנתח את המדדים המשפיעים ביותר. מחקר המשך גם יציע כלי מדיניות.
ראו מאמר:
Feitelson, E., Plaut, P., Saltzberger, E., Shmueli, D., Altshuler, A., Ben Gal, M., Israel, F., Rein-Sapir, Y., Zaychek, D., 2022. "The Effects of COVID-19 on Wellbeing: evidence from Israel", Sustainability, Special Issue "Economic and Social Consequences of the COVID-19 Pandemic", Vol. 14, 3750. https://doi.org/10.3390/su14073750